"קניתי מטהר אוויר ב-7,000 שקל": תושבי ראש העין נחנקים משריפות הפסולת בשטחים

קבוצת הוואטסאפ של תושבי שכונת פסגת אפק בראש העין רוחשת פעילות בחודשים האחרונים. בין תמונה לסרטון של שריפות פסולת בלתי חוקיות – ובלתי נגמרות – מתארגנת לה קבוצת רכישה למסנן ומטהר אוויר מתקדם לבית. "אני והבן שלי עם שיעולים קשים כבר תקופה ממושכת", אומרת ישראלה גזית לוי, תושבת פסגת אפק. "השבוע רכשתי מטהר אוויר ב-6,900 שקל – כמו חצי מהתושבים בשכונה".

השכונה החדשה ממוקמת ממש על גדר הגבול, והיא הראשונה לסבול כאשר שריפות הפסולת נדלקות בשטחים הסמוכים. "אנחנו משלמים ארנונה בין הגבוהות במדינה – אבל אפילו אוויר נקי לא מקבלים", מוסיפה חנה לביא, תושבת בשכונה, ומפרטת את המחיר האישי שהעשן הרעיל של שריפות הפסולת גובה מהם: "אנשים מדווחים על צריבות בעיניים, אסטמה. אני כבר שלושה שבועות משתעלת. אחר הצהריים ב-17:00 כבר אי אפשר היה לפתוח חלונות בכלל".

שריפות הפסולת אחראיות ל-76% מהחומרים המסרטנים שאזרחי ישראל נושמים, כך לפי דוח המשרד להגנת הסביבה שפורסם בשנה האחרונה. מדובר במגמת עלייה עקבית מהשנים האחרונות, המדגישה את הכישלון המתמשך בטיפול בבעיה החמורה. במקרה הנוכחי, הפתרון קיים: הקמת תחנות מעבר פסולת נוספות ביהודה ושומרון. אך במנהל האזרחי, האמונים על ההקמה במקרה זה, לא יודעים להגיד מתי זה יקרה.

בינתיים, התושבים נחנקים. בין 2021 ל-2022 חלה עלייה של 125% בדיווחים על שריפות פסולת מהן סובלים תושבי ראש העין – מ-358 דיווחים ב-2021 ל-808 דיווחים ב-2022, כך לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה. במשרד מדגישים כי "בתקופה האחרונה חלה עלייה משמעותית במספר הפניות", אך "במקרים רבים יש מספר פניות הנוגעות לאותו האירוע במקביל ממספר אנשים". 

בין אם מדובר בפניות כפולות ובין אם לאו, העלייה הדרמטית מצביעה על חוסר האונים שחשים התושבים אל מול הטיפול הלקוי של הרשויות. "אנחנו מרגישים שיש אפס עשייה מצד העירייה", אומרת לביא. "כשאנחנו פונים, בעירייה אומרים שאין להם איך לטפל בזה, וזה המקום של התושבים לטפל בזה. אנשים כבר מדברים על לקחת את החוק לידיים, אקטיביסטים רדיקלים, רוצים לצעוד לכיוון השטח של השריפות ולהגיע לעימות פיזי איתם. מה זה יעזור? צריך למנוע את השריפות, לא לכבות אותן".

הסיבה: היעדר תחנות מעבר לפסולת

גורם מרכזי לשריפות הפסולת הבלתי חוקיות באזור יהודה ושומרון, מהן סובלים גם תושבי ראש העין והסביבה, הוא מחסור בתחנות מעבר לפסולת. הכוונה לתחנות שאליהן מגיעה הפסולת מהרשויות כדי לעבור מיון קודם לשליחתה אל מפעלי המחזור. 

בירור "שקוף" מעלה כי בכל יהודה ושומרון קיימות רק שש תחנות מעבר לפסולת, כאשר חמש מתוך השש ממוקמות באזור ירושלים וחברון. אזור הכפרים מצפון לירושלים, שקרוב בין היתר לראש העין והסביבה, מסתפק בתחנת פינוי פסולת אחת בלבד. מדובר בשש תחנות על שטח של כ-5,800 קמ"ר, כלומר תחנת מעבר אחת על כל אלף קמ"ר בממוצע (מיקומן: אלבירה/פסגות, א-רם, אבו-דיס, עיבדיה, קלקיליה ויטא). בנוסף לשש התחנות, קיימות שלוש מטמנות פסולת באזור מזרח גוש עציון (אל-מיניה), ג׳נין (זהארת אל פינג׳אן) ובקעת הירדן (טובלן).

לשם השוואה: אזור המרכז, שגודלו כ-1,200 קמ"ר, נעזר בעשר תחנות מעבר לפסולת – תחנה אחת על כל 120 קמ"ר. ריכוז תחנות מעבר הפסולת במרכז גדול, אם כן, פי שמונה מזה שבאזור יהודה ושומרון. 

אמנם כמות התושבים באזור המרכז גדולה משמעותית מזו שביהודה ושומרון (כ-2.3 מיליון תושבים אל מול חצי מיליון), אך הפקטור המרכזי בפינוי ובטיפול בפסולת הוא לא כמות התושבים המייצרת את הפסולת, אלא הנגישות לאותם אתרים. בעוד ששטחה של יהודה ושומרון גדול כמעט פי חמישה משטח אזור המרכז, יש בה כחצי מכמות תחנות מעבר. 

כפי שהסביר יו"ר עמותת "אזרחים למען אוויר נקי", יניב בלייכר, הרשויות ביהודה ושומרון לא מעבירות את הפסולת אל תחנות המעבר ואל המטמנות מתוך רצון לחסוך בעלויות השינוע. כך, שריפת הפסולת הופכת כדאית.

לדברי בלייכר, יש להקצות תקני כח אדם ייעודיים לאכיפה סביבתית במסגרת המנהל האזרחי, לדאוג לשינוע מוסדר של פסולת לאתרים חוקיים ולפעול למניעת הברחת פסולת ממדינת ישראל אל שטחי הרשות הפלסטינית.

הפתרון קיים – המועד לא ידוע

במשרד להגנת הסביבה מסרו ל"שקוף", בהמשך לפרסום במאי בשנה שעברה, כי תקצבו הקמה של ארבע תחנות מעבר פסולת נוספות ביהודה ושומרון: בבית רימא, סלפית, בדייה וביר זית. מדובר בתוספת חשובה לאזור שצפויה להפחית את מקרי השריפות. אלא שבינתיים, מועד ההקמה לא ברור. 

כששאלנו את המשרד על כך, הפנו אותנו למנהל האזרחי שכן "כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי, כולל נושא של אתרי סילוק פסולת והקמת תחנות מעבר". אך במנהל מסרו ל"שקוף" כי הם עדיין לא יודעים לתת תאריך הקמה לתחנות.

במשרד להגנ"ס הודו כי הם מוטרדים מאוד משריפות הפסולת ברשות הפלסטינית וההשפעה שלה על הציבור ברחבי הארץ. עוד אמרו כי המשרד מסייע לקידום פתרונות למניעת שריפות הפסולת ברשות הפלסטינית היכן שיכול, ומשקיע תקציבים רבים במימון יחידת דוד במנהל האזרחי, המונעת העברת פסולת לרשות לשם שריפתה. במנהל האזרחי מסרו ל"שקוף" כי בשנת 2021 ו-2022 תפס המנהל 190 ו-162 משאיות, בהתאמה, "אשר עברו משטחי ישראל אל שטחי יהודה ושומרון עם סוגי פסולת שונים".

אך מדובר בטיפה בים ביחס לגודל התופעה. לפי מבקר המדינה, 180 אלף משאיות שופכות פסולת בשטחים פתוחים בכל שנה, כאשר לפי ההערכות רבות מהן עושות זאת בשטחי יהודה ושומרון. זאת כדי להימנע מהיטל ההטמנה המונהג בארץ – 109.38 שקל לפני מע"מ – מס אותו חייבת כל משאית זבל לשלם כאגרה למדינה בשער הכניסה למטמנה.

"החוק מוגבל", אומר שלום מעוז, חבר מועצת העיר בראש העין, מחזיק תיק מנהל שפ"ע וקהילה, הממונה על נושא שריפות הפסולת. "גם אם תופסים משאית (מנסה לשפוך זבל ביהודה ושומרון, ד.ג) – אי אפשר לחלט אותה לנצח. ברגע שאתה מחלט לנצח הנזק הכלכלי גדול יותר מההטמנה. היום עדיף להם לקחת את הסיכון". מעוז מוסיף שבמנהל האזרחי טוענים כי הרשות הפלסטינית והקבלנים יצרו שבילים שעוקפים את המחסומים, וכך מתאפשר המעבר למשאיות שזורקות את הפסולת בשטחי יהודה ושומרון. משם, הדרך לשריפתה סלולה.

"אני לא רואה באופק פתרון ברמה המדינית"

"הדבר היחידי שהעירייה יכולה לעשות זה לנסות להפעיל מנופי לחץ", אומר מעוז, ומוסיף: "הביקורת על העירייה, ואני אומר את זה גם כחבר עירייה, זה שהיא לא פעלה עד היום מספיק כדי להפעיל את מנופי הלחץ". לדברי מעוז, מאז שקיבל את האחריות על הנושא לפני כשנה, העירייה קיימה פגישות רבות עם המנהל האזרחי ועם גורמים בכנסת ובמשרד להגנת הסביבה. עם זאת, הוא מודה כי לא בטוח שיוצא הרבה מהפגישות האלו. מדבריו של מעוז מסתמן שהעירייה חסרת אונים: "לגייס פרויקטור שיתעסק בנושא, לארגן הפגנה, לתלות שלטי חוצות – זה הפעולות שהעירייה יכולה לעשות. אין לה שום פעולה אחרת. שום דבר".

"המטרה שלי בשלב הראשון היא לשים את הדברים על סדר היום", הוא אומר. "זה עיקר הדברים שאני מנסה לעשות כרגע, והכוונה לסדר היום של העירייה. שזה יהיה נושא שהעירייה שמה עליו משאבים של הסברה, ותקן של פרויקטור שיעסוק בנושא, כדי שהעירייה היא זאת שתניע את המנהל האזרחי, והמח"ט, והמשרד לבט"פ לפעולה".

מעוז מוסיף כי העירייה אף שוקלת להשתמש בחברת לובינג כדי להניע את משרדי הממשלה לפעול בנושא, ומדגיש כי "הפתרון המקומי הוא להרחיק מכאן את השריפות, ואני אומר בכנות – זה הפתרון שאני חותר אליו כחבר מועצה. פתרון ברמה המדינית אני לא רואה באופק, ולכן אני מסתכל על הפתרון המקומי". 

ראש עיריית ראש העין, שלום בן-משה, סירב להעביר תגובה ל"שקוף" בנושא.

תגובת המשרד להגנת הסביבה: המשרד להגנת הסביבה הציב כיעד מרכזי את הטיפול והאכיפה בתופעת השלכת הפסולת ושריפתה בשטחים הפתוחים ובמרחב הציבורי ואף תגבר את הפיקוח והאכיפה.

המשרד מוטרד מאוד משריפות הפסולת ברשות הפלסטינית וההשפעה שלהן על הציבור ברחבי הארץ, ואולם כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי, כולל נושא של אתרי סילוק פסולת והקמת תחנות מעבר.

המשרד להגנת הסביבה מסייע רבות לקידום פתרונות למניעת שריפות הפסולת ברשות הפלסטינית היכן שיכול, ומשקיע תקציבים רבים במימון של יחידת דוד במנהל האזרחי, המונעת העברת פסולת לרשות הפלסטינית לשם שריפתה.

מנכ"לית המשרד קיימה באחרונה דיון עם המנהל האזרחי בנושא שריפת הפסולת בשטחי הרשות הפלסטינית ועם גורמי מקצוע נוספים, וכן דיון נוסף עם נציב הכבאות, בנושא של בעירות פסולת ברחבי הארץ. כל זאת, כדי להוביל לשיתוף פעולה במציאת פתרונות ובשיפור איכות חיי התושבים.

באשר לשריפות הנקודתיות: המשרד עודכן מקמ"ט איכות סביבה במנהל האזרחי כי השריפות שהובילו למפגעי עשן וריח באזור ראש העין, שהיו בשטחי B אשר בסמכות המנהל, כובו. כמו כן, הקמ"ט קיים פגישה עם תושבי ראש העין ונציגי העיריה בעניין באחרונה, וצפוי להתקיים ביקור של ראש העיר ראש העין באזור עם הקמ"ט, כדי לבחון את המשך הטיפול. 

לגבי הקצאת הכספים מקרן הניקיון יו"ש לטובת הקמת תחנות מעבר פסולת – קרן הניקיון יו"ש אישרה לקמ"ט איכות הסביבה לקדם הקמת ארבע תחנות מעבר פסולת, שכולן באחריות המנהל האזרחי שתוכננו לבית רימא, סלפית, בדייה וביר זית. יש לפנות אל המנהל להרחבות, סטטוס ולמיקומים מדויקים.

תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: ביהודה ושומרון ישנן שש תחנות מעבר ושלוש מטמנות. נציין כי אושר תקציב לבניית ארבע תחנות מעבר נוספות.

בשנת 2021 נתפסו 190 משאיות, בשנת 2022 אשר טרם הסתיימה, נתפסו עד כה 162 משאיות – אשר עברו משטחי ישראל אל שטחי יהודה ושומרון עם סוגי פסולת שונים.

תגובת דובר צה"ל: אין שינוי בתפיסת חשיבות נושא שריפות הפסולת הבלתי חוקיות בשטחים שליד ראש העין. במהלך השנה האחרונה בוצעו צעדים שונים בנושא ובהם מארבים, אכיפות והחרמות של משאיות שזרקו פסולת באתרי סילוק פסולת לא חוקיים, החרמות ביוביות וכו׳. הפעילות בנושא מתבצעת בהתאם לסדר העדיפויות כאשר ניתנת קדימות לפעילות המבצעית המשמעותית במסגרת "שובר גלים" להגנה על ביטחון האזרחים.