ערעור על החלטת השלום להעניק לח"כ מהליכוד חסינות מהפצה זדונית של השמצות שקריות

יו"ר הדמוקרטים, אלוף במיל' יאיר גולן, מערער על החלטת בית משפט השלום למנוע ממנו לתבוע את חברת הכנסת טלי גוטליב על הפצה זדונית של השמצות שקריות, מחמת חסינותה הפרלמנטרית.

גולן הגיש בתחילת השנה, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, תביעה בסך חצי מיליון שקלים נגד חברת הכנסת מהליכוד, אחרי שזו הפיצה תיאוריית קשר שקרית לפיה היה לו חלק בפרשת ריגול שהתרחשה בסמוך למתקפת חמאס ב-7.10.

בין היתר אמרה גוטליב בכנסת על גולן: "מעניין מאוד למה לא נחקרת בתיק הריגול". בהמשך, בראיונות לתקשורת, הוסיפה כי "יש לו איזשהו קשר למרגל" וכן "יש לכל הפחות את השם שלו עולה באיזשהו קשר לא קשור לריגול בהכרח אבל צריך לקבל על זה תשובות למה שיהיה איזשהו קשר לתיק הריגול".

גוטליב טענה מנגד כי החסינות הפרלמנטרית מונעת מלתבוע אותה בגין הפרסומים ובקיץ האחרון קיבלה שופטת עדנה יוסף-קוזין את טיעוניה וקבעה כי דין התביעה להידחות על הסף.

בפסק הדין של השלום נקבע כי גוטליב אמרה את הדברים במסגרת מילוי תפקידה, שכן הפרסומים נעשו "באמצעות כלי עבודתה של המבקשת כחברת כנסת: נאום במליאה, ראיונות בתקשורת ופרסום ברשתות חברתיות".

בנוסף קבעה השופטת יוסף-קוזין כי "גם אם הפרסומים הם הבעת דעה לגבי אחריות המשיב לאסון השבעה באוקטובר, ואף אם מדובר בהעלאת תאוריות קשר נגד המשיב, יש בהם ביטוי מובהק ליריבות הפוליטית בין הצדדים, ולכן, יש לסווגם כבעלי אופי פוליטי מובהק".

בהחלטתה זו נסמכה השופטת יוסף-קוזין על פסיקה בעתירת ח"כ לשעבר עזמי בשארה נגד היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003. שם נקבע כי יש לבטל הליכים פליליים שננקטו נגד ח"כ בשארה אחרי שבנאומים שנשא דיבר בשבח ארגון הטרור חיזבאללה.

השופטת יוסף-קוזין מבהירה כי בהנחה שהפרסומים של ח"כ גוטליב הם אכן תיאוריות קשר שקריות, "המסקנה כאמור לעיל היא קשה, שכן פרסומים אודות חשד לריגול לטובת האויב שהביא לאסון הכבד של השבעה באוקטובר הם האשמה שחומרתה רבה, והם פוגעים פגיעה משמעותית בשמו הטוב של המשיב". יחד עם זאת, ציינה, אין מקום להסיר את החסינות, לאור פסיקת בג"ץ בעניין בשארה.

בערעור על החלטה זו, שהוגש בידי עורכות הדין ליעד ורצהיזר וענבל אלבז, נטען כי החלטת השלום שגויה.

ראשית, כך טוען גולן בערעור, השלום שגה כשקבע כי דברי גוטליב היו דעה ולא שקרים עובדתיים.

"מטרתו העיקרית של מוסד החסינות היא להבטיח שח"כים – כמייצגי ציבור – יוכלו לבטא את דעותיהם, עמדותיהם והשקפותיהם ללא מורא, וזאת על מנת לקיים שוק חופשי של רעיונות ודעות, החיוני בכל משטר דמוקרטי", טוען גולן. "הפצת 'עובדות' שקריות, לעומת זאת, לא רק שאינה מקדמת את השיח הדמוקרטי, היא פוגעת בו".

לפי גולן, ההסתמכות של שופטת השלום על פסק דין בשארה שגויה מיסודה, שכן שם התייחס העליון לחופש של חברי הכנסת להביע דעה, לא להפיץ שקרים.

"החסינות העניינית מגנה על זכותם של האזרחים כולם שדעותיהם והשקפותיהם תישמענה, באמצעות נציגיהם הנבחרים", נפסק בעניין בשארה, "[…] חיונית היא כדי להבטיח שוק חופשי של רעיונות ודעות […] במיוחד כאשר מדובר בדעות וברעיונות מרגיזים ומקוממים, והיא דרושה במיוחד לנבחרי ציבור המבטאים דעות הנתפסות ככאלה בעיני רוב הציבור".

עוד טוען גולן בערעורו, בין היתר, כי גם הקביעה כאילו הפרסומים של גוטליב היו בעלי אופי "פוליטי" ולכן חוסים תחת החסינות היא שגיאה. "החסינות נועדה לטובת הציבור ולא לטובתו האישית של חבר הכנסת, המעוניין לצבור הון פוליטי באמצעות התנגחות עם יריב והשחרת שמו", נטען בערעור.

בערעור נטען עוד כי "לא מדובר בפרסומים אשר יש לסווגם כ'פוליטיים', ולכל הפחות, זהו אינו האופי הדומיננטי שלהם. […] על אף שאין חולק שהצדדים הם
ניצים בהשתייכותם הפוליטית, הפרסומים לא כוונו נגד המערער בכובעו כיו"ר מפלגה, כי אם בכובעו כאדם פרטי".

טרם הוגש מענה לערעור.

46505-11-25
51804​-02-25