המתלוננת שהאשימה את מילביצקי באונס לא תזומן לעדות בתביעת דיבה

שופט פסל את הניסיון הראשון לזמן לעדות בישראל את א', אזרחית רוסיה שטוענת כי ח"כ חנוך מילביצקי אנס אותה. העדות המקורית של א' נגבתה בקיץ 2024 בארצה בידי משלחת של חוקרים מיחידת להב 433 של משטרת ישראל, והובילה לפתיחת החקירה נגד מילביצקי. בשבועות האחרונים נפוצו בעיתונות הערכות שלפיהן יש סיכוי נמוך בלבד להעמיד לדין את חבר הכנסת מהליכוד, משום שהמתלוננת לא מעוניינת להגיע לישראל ולסייע למשטרה בקידום החקירה.

בחודש יולי, אחרי חשיפת החקירה, הוגשה בקשה לזמן את א' לעדות במסגרת תביעה אזרחית שיזמה עמותת "בני ברוך – קבלה לעם", שבה מילביצקי שימש יועץ משפטי לפני היבחרו לכנסת. מדובר באחת משורה של תביעות דיבה שהגישה העמותה נגד עיתונאים, פעילים ותלמידי "קבלה לעם" לשעבר שחשפו מידע על הנעשה בתנועה וטענות על כך שמדובר בכת שמשעבדת את חבריה.

חקירתה של א' במסגרת ההליך האזרחי היתה עשויה לחזק את הקייס הפלילי נגד מילביצקי, או לפחות לחשוף בפני הציבור את גרסתה המלאה. אך השופט שדן בתיק, דרור ארד-אילון מבית המשפט המחוזי בלוד, דחה את הבקשה בנימוקים פרוצדורליים.

א' היא תלמידה לשעבר ב"קבלה לעם", התנועה הדתית שבה צמח מילביצקי, שמונהגת על ידי הגורו מיכאל לייטמן. לדברי א', כשהגיעה לישראל לביקור בעשור הקודם, לייטמן נפגש איתה ביחידות ואנס אותה. הטענות על האונס נחשפו במסגרת אחד ההליכים המשפטיים שיזמה העמותה – אך א', שבאותה עת עדיין העריצה את לייטמן, הסכימה לשוב ארצה כדי להעיד כי לא היו דברים מעולם. על פי החשד, היא קיבלה תשלום עבור עדות השקר.

ב-2022, בראיון לחדשות 12, א' חזרה בה מהעדות וטענה שלייטמן אכן אנס אותה. באותו ראיון אמרה כי מילביצקי לחץ עליה לשקר ולנקות את שמו של לייטמן, והיא צייתה. חוץ ממילביצקי נחקרו גם פעיל "קבלה לעם" אלי וינוקור וצבי גלמן, עורך דין שמוביל את מסע תביעות הדיבה של העמותה, שלפי החשד נטלו חלק בתדרוך שהוביל לעדות השקר.

הסיטואציה שבה נגבתה ממנה אותה עדות שקרית לכאורה הובילה לתקרית שבה לטענתה נאנסה על ידי מילביצקי. לאחרונה, בראיון נוסף ששודר בחדשות 12, טענה א' שבמהלך אותו ביקור היא התארחה בבית "קבלה לעם" בפתח-תקווה לארוחת שישי, ושם מילביצקי לקח אותה למשרדו כדי לשוחח על עדותה המתקרבת.

"אנחנו מנהלים שיחה מקצועית, ובאמצע הוא אומר: 'בואי נזדיין, כולם עושים ככה'", סיפרה א'. לפי הדיווח, במקרה הזה הצליחה א' להתחמק. תקרית האונס לכאורה אירעה לדבריה אחרי עדותה בבית המשפט, כשמילביצקי ליווה אותה לחדר המלון שבו השתכנה ואז אנס אותה.

מילביצקי עצמו הודה במסגרת הליך אחר כי הכיר את א', אישר שעמד איתה בקשר אישי מתמשך ותיאר את עצמו כמי ששימש כנהג הצמוד שלה בזמן שהותה בישראל. באותו הליך נחשפה טענה על סרטון מיני שלכאורה שלח ל-א'. מילביצקי הכחיש זאת בתוקף, כפי שהוא מכחיש את החשדות על אונס והדחת עדה. עו"ד גלמן מכחיש גם הוא את המיוחס לו.

אחד העדים בתיק הפלילי של מילביצקי הוא בנימין רפאלי, המכונה "בוקה", חבר "קבלה לעם" לשעבר ששימש כראש צוות האבטחה של לייטמן ועמד בקשר ישיר עם א'. רפאלי פרש מ"קבלה לעם", מתח ביקורת פומבית על הנעשה בשורותיה והתראיין לתחקיר של חדשות 12. במסגרת הראיון ייחס ללייטמן אונס, טען שמילביצקי אחראי לגביית עדות השקר והוסיף ש-א' קיבלה על כך 20 אלף דולר. בתגובה הגישה נגדו העמותה תביעת דיבה בסך 2.87 מיליון שקל.

ההליך האזרחי נגד רפאלי התנהל במקביל לחקירה הסמויה נגד מילביצקי. זהו ההליך שבו נדרש חבר הכנסת להתייחס לטענות על קשריו עם א'. רק אחרי הפיכת החקירה לגלויה חשף רפאלי בפני בית המשפט כי סייע למשטרה, ואף ציין כי א' סיפרה לו באופן אישי שמילביצקי אנס אותה.

רפאלי ביקש לאפשר לו לזמן את א' לעדות, באולם או באמצעות שיחת וידיאו, כדי שתוכל לאמת את גרסתו לגבי עדות השקר ועבירות המין. "במסגרת חיקור הדין הטיחה א' אשמה בלייטמן, במילביצקי, בגלמן ובווינוקור, איש-איש לפי חלקו בפרשה: לייטמן בנוגע לאונס, מילביצקי בנוגע לאונס ולהדחתה בחקירה, וינוקור וגלמן בנוגע להדחתה בחקירה", כתב עורך דינו של רפאלי, דודי פרחיה.

"למרות שהנתבע [רפאלי] ידע את הדברים, נאסר עליו לשוחח עליהם, מקל וחומר להעיד עליהם בפני בית המשפט, מחשש לשיבוש הליכי משפט וזיהום עדויות. בוודאי שלא ניתן היה לאפשר לעו"ד גלמן, חשוד מרכזי בתיק, לחקור את א', קורבן העבירה".

עו"ד פרחיה ציין כי כעת, אחרי שהחקירה נחשפה, אין יותר מניעה לחקור את א' במסגרת ההליך האזרחי. כדי להתמודד עם סירובה הצפוי הציע עורך הדין להסתייע במנגנון שהוסדר בחוק, שבמסגרתו משרדה של היועצת המשפטית לממשלה יפנה לשלטונות רוסיה ויתאם את גביית העדות.

השופט דרור ארד-אילון דחה את הבקשה באמתלה טכנית: התיק כבר נמצא אחרי שלב ההוכחות, והעדים כבר נחקרו. השופט ציין כי רפאלי כבר ביקש לזמן את א' לעדות בשלב מוקדם יותר של ההליך – אך ויתר על כך בהמשך. "לא מצאתי בטענה בדבר איסור יצירת קשר עמה יסוד המונע הגשת בקשה לזמנה לעדות", כתב השופט בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר. "יתרה מכך, גם הטענה בדבר איסור יצירת קשר אינה מונעת זימון לעדות במשפט, במגוון דרכים הפתוחות בפני בעל דין, ובכלל זה בפניה לבית המשפט".

השופט ארד-אילון הורה לרפאלי לשלם ל"בני ברוך – קבלה לעם" הוצאות משפט בסך 4,000 שקל.

מילביצקי ו"קבלה לעם" עמדו במרכז תחקיר של "שקוף" ו"העין השביעית" שבו נחשף כיצד הובילו בכירי התנועה מבצע התפקדות המוני לליכוד, הפעילו עבור המפלגה מרכז המרצת בוחרים ועודדו את חסידיו של לייטמן לשמש "שגרירים" באמצעות השתלבות המונית במערכות השלטון.

ב"קבלה לעם" טוענים כי התנועה אינה מעורבת בפעילות פוליטית, אך עדויות של חסידים לשעבר שהוצגו במסגרת התחקיר מציירות את המהלך הפוליטי ככזה שמגיע ישירות מהמנהיג הרוחני מיכאל לייטמן ונאמניו הבכירים, בהם חנוך מילביצקי. חרף החשדות הפליליים, אחרי חשיפת החקירה חברי הקואליציה בחרו במילביצקי לתפקיד יו"ר ועדת הכספים של הכנסת.