ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת הכנסת הצביעה אתמול (רביעי) על חמשת נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל, בהם רק חברה אחת מהאופוזיציה – ח"כ יוליה מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו. חברי כנסת טענו בדיון כי נרקם דיל בין יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן ליו"ר ש"ס אריה דרעי מהקואליציה, וקשרו אותו לפגיעה באופוזיציה – הורדת נציגיה משניים לאחד.
ח"כ מירב בן ארי טענה שאחד הבכירים בש"ס גילה לה בטרם הדיון שדרעי הבטיח לליברמן שחברת מפלגתו תיבחר. כדי להוכיח את הדיל שנרקם קראה ח"כ בן ארי את רשימת המועמדים שיבחרו לדעתה, כבר בתחילת הדיון, כשבסופו אכן נבחרו.
דבריה שיקפו שהבחירה הפתיעה את אנשי יש עתיד, הסיעה הגדולה באופוזיציה, שיושב הראש שלה יאיר לפיד משמש גם יו"ר האופוזיציה, אך לא צלח במשימה. "נדהמתי לגלות, אין לי מילה פשוט לתאר, את הדיל והקומבינה של ישראל ביתנו וש"ס. יש פה סיפור אהבה בהמשכים בין דרעי לאיווט (ליברמן, ש"ג), שכנראה לעולם לא ייגמר", טענה בן ארי. "המועמדת של יש עתיד היא זו שהייתה צריכה להיבחר".
עו"ד שגית אפיק, היועמ"שית של הכנסת, נשאלה בפתח הישיבה לגבי החובה לבחור נציג מהאופוזיציה. תשובתה הייתה שלמרות שהדבר אינו כתוב בחוק, ברור שכשיש חמישה נציגי כנסת, ובנוסף להם עוד שני נציגי ממשלה שמייצגים קואליציה, ראוי ששני נציגים מהחמישה של הכנסת יבואו מהאופוזיציה, אולם מבחינת המינימום הראוי הנדרש, לדעתה קיימת חובה לבחור בלפחות נציג אחד מהאופוזיציה.
נציגות הכנסת באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים, היא פתח לגיוון הנציגים החרדיים מטעם הרבנים, בבחירת בעלי התפקידים החשובים. באסיפה יושבים סך הכול 150 חברים, המורכבים מ-80 רבנים, 70 נציגי ציבור, מתוכם חמישה חברי כנסת ושני שרים (במקרה זה אורית סטרוק מהציונות הדתית ומיכאל מלכיאלי מש"ס).
חברי ועדת הכנסת בחרו בסוף הדיון בשלושה גברים ושתי נשים: ח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה), ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), ח"כ חוה אתי עטיה (הליכוד), ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי) ומלינובסקי (ישראל ביתנו).
ח"כ טלי גוטליב הייתה אחת משבעה חברי כנסת שהציבו עצמם כמועמדים לנציגי הכנסת, אך במקומה נבחרה עטיה מהליכוד. בדיון הקולני הצביעה גם היא על הדיל שנרקם מאחורי הקלעים והשתלחה בעמיתיה למפלגה. "מה שאתם רואים בוועדה הזו הוא הסיבה לכך שאין אמון בח"כים", הסבירה גוטליב, "סירסו אתכם, חברי הוועדה, ומכתיבים לכם מה לעשות ובמי לבחור. אני לא אקח חלק בשיטות האלה, לא של דילים ולא של משחקים כאלה, כי זה לא משרת את מטרות הציבור".
גוטליב פנתה לחברי הליכוד בוועדה, נקבה בשמותיהם, ואמרה שהיא יודעת שיו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ, המכהן גם כיו"ר סיעת הליכוד ומרכז הקואליציה, הורה להם להצביע למועמדת עטיה ולא עבורה. לצידה ישב ח"כ בועז ביסמוט שניסה כל העת לשמור על איפוק והבעה מרוחקת ככל האפשר מדברי חברתו לסיעה המכוונים גם אליו. "אתם לא קופים, ואתם לא בבונים", אמרה גוטליב לחבריה מהליכוד. "לא יכול להיות מצב שאתם לא תפעילו את שיקול הדעת שלכם".
גוטליב טענה שהסיבה שלא בחרו בה היא שאינה עושה דברו של דרעי – ואף ציירה את הליכוד כעושי דברו של יו"ר ש"ס. "ש"ס לא פעם בקואליציה הזו קידמה חוקים והפכה את הליכוד לת"פ (תחת פיקוד) שלה", אמרה. "מפריע לש"ס שאני אהיה בוועדה הזו. אי אפשר להכתיב לי 'תבחרי את הרב הזה ולא את הרב הזה'. הרי דעותיי באשר לקידום רב ראשי חובש כיפה סרוגה ידועה".
ח"כ זאב אלקין הצטרף להאשמות נגד הליכוד, וטען למול חבריו לשעבר למפלגה כי ויתרו על כוחם כסיעה הגדולה בכנסת לסיעות החרדיות. "אחר כך, חברי הליכוד, אל תספרו לנו כמה חשוב לכם שיהיה רב ציוני, כי אתם מוותרים על הכוח הפוליטי שהציבור נתן לכם, ולא רוצים להיות מיוצגים שם".
ח"כ אלקין ניסה לפורר את הדיל גם דרך הנושא הפמיניסטי. "זה גוף גברי בצורה קיצונית. בין הכי קיצוניים שיש במדינת ישראל, מהגופים שנבחרים ואחר כך בוחרים, שלכאורה צריכים לייצג את כל העם, אבל חצי מהעם מודר מלכתחילה", טען אלקין. הוא כיוון את דבריו במיוחד לח"כ פנינה תמנו שטה, יו"ר הוועדה למעמד האישה, וקרא לה להצביע לארבעת הנשים המועמדות, כולל לגוטליב ולמטי צרפתי-הרכבי, שלא נכללו בדיל שנרקח בין ליברמן, דרעי וסיעות הקואליציה.
ניכר שח"כ תמנו שטה קלטה את התרגיל של אלקין, וניסתה למסמס אותו כשטענה שהסוגייה דורשת תיקון חקיקה מקיף. "יש פה חוק שקיים שנים, שאני אומרת לך שמזמן היינו צריכים לתקן אותו", הגיבה לדברי אלקין, "להבדיל מהוועדה לבחירת שופטים, ששם יש חובת ייצוג שווה של נשים, בחוק הזה אין".
בסופו של דבר אלקין עמד בהבטחתו והצביע לארבע נשים מועמדות וגבר אחד, ובאופן אירוני יו"ר הוועדה למעמד האישה עמדה בדיל שנרקח עבורה מאחורי הקלעים והצביעה עבור שלושה גברים ושתי נשים בלבד.
סוגיית חוסר האמון של הציבור כלפי חברי הכנסת עלתה מספר פעמים בישיבה על ידי מספר דוברים שונים, שטענו שוב ושוב שבסופו של דבר חברי הכנסת הם האשמים העיקריים בזילות במעמד הכנסת ובחוסר האמון שהציבור רוחש להם. טענו אבל לא יכלו לתקן דרכם, למרות שחלקם הבטיחו לעשות זאת בישיבה.
גם הדיון הזה כלל העלבות, כינויי גנאי הדדיים, שימוש בשפת רחוב, הצגות למצלמות, ושלל תופעות מוכרות המובילות בהכרח לפגיעה בכבוד הכנסת וחבריה. הדיון וההצבעה בוועדת הכנסת אתמול העידו בעיקר על מצבה הירוד של הפוליטיקה הישראלית באופן כללי, על האופן בו מתקבלות החלטות בישראל בשנת 2024, שמוביל בהכרח לבחירת נציגים פחות ראויים משניתן היה לבחור אם השיקול המרכזי היה טובת ציבור הבוחרים של המפלגות השונות. אם היה זה כשל נקודתי – דיינו. אולם מדובר בכשל רוחבי מוחלט, המאפיין את המערכת הפוליטית מקצה עד קצה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק