לא רק גוטליב: נשים שמרדו בקואליציה נענשו בחומרה יותר מגברים 

בשבוע שעבר החליטה מפלגת הליכוד להעניש את ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) בגין הפרת משמעת קואליציונית לאור סרבנותה להסיר מועמדותה בבחירות לנציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. העונש שהוטל על ח"כ גוטליב הוא  שלילת חברות בוועדות הכנסת השונות, איסור על העלאת הצעות חוק, ואיסור לדבר בשם סיעת הליכוד במליאת הכנסת – כל זאת עד הודעה חדשה.

בדיקה של שורת מקרים מאז 2009 מעלה כי חברות כנסת ש"מורדות" במשמעת הקואליציונית נענשות בחומרה יותר מאשר מקביליהן הגברים, על מעשים דומים וגם על מעשים פחותים בחומרתם. 

נזכיר כי משמעת קואליציונית היא המכשיר בעזרתו הממשלה מכפיפה את הכנסת לרצונותיה, באמצעות חברי הקואליציה המייצגים אותה במליאה. השימוש במשמעת קואליציונית מבטיח העברת תקציב ויציבות עבור הממשלה, אך גם מסרס את חברי הכנסת בשורה של החלטות נוספות. הוא ממזער כמעט לחלוטין את יכולתם של חברי אופוזיציה להעביר חוקים, והופך את חברי הכנסת מהקואליציה לשלוחה של הממשלה, גם במקרים שאינם נוגעים למדיניותה. כך למשל, ח"כיות מהקואליציה הצביעו בניגוד לרצונן כנגד הצעת חוק האיזוק האלקטרוני רק בשל דרישת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר – והחוק נפל.

מאז שנת 2009 נמצא כי 38 חברי וחברות כנסת הפרו משמעת קואליציונית, מתוכם 24 (63%) גברים ו-14 נשים (37%). סידור המקרים על פי רמות חומרת הענישה של חברת או חבר הכנסת מצביע על ענישה מחמירה יותר נגד חברות כנסת. חלק מהנתונים לקוחים מפרסום של אביטל פרידמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, שאליהם נוספו נתונים שאותרו מדיווחים תקשורתיים.   

מבין המקרים שמצאנו, מספר חברי הכנסת שנענשו בגין הפרות משמעת קואליציונית עומד על 24. מתוכם 14 גברים (58%) ו-10 נשים (42%). ארבעת העונשים הכבדים ביותר הוטלו על חמש נשים, ולאו דווקא בגין הפרות המשמעת הקואליציוניות החמורות ביותר.

בראש הטבלה נמצאת ח"כ לשעבר עדי קול (יש עתיד), שבשנת 2013 נמנעה בהצבעה על חוק של הקואליציה, שעבר לבסוף, וזכתה להרגיש את זעמו של יו"ר המפלגה שלה, יאיר לפיד, שהטיל עליה השעיה מחברות בוועדות והשעיה מהעלאת חוקים עד הודעה חדשה, שהסתיימה אחרי שלושה חודשים – וגם זה רק לאחר תרעומת בסיעת יש עתיד. עדי קול לא שובצה יותר לרשימת המפלגה בבחירות לאחר מכן.  

לעת עתה, הענישה מהשבוע שעבר נגד ח"כ גוטליב נמצאת במקום השני, בשל חומרת הענישה. בנוסף, המונח "עד הודעה חדשה" שנלווה להחלטה להטיל את הסנקציות הוא מונח קיצוני, שלמיטב ידיעתנו ליווה את הענישה של ח"כ קול וגוטליב בלבד. חשוב להדגיש עונש ללא קציבת זמן מותיר את חברת הכנסת בחוסר ודאות מוחלט לגבי פעילותה בכנסת. לא נתקלנו בענישה ללא קציבת זמן נגד גברים. 

במקרה של גוטליב, מדובר במקרה ייחודי של הפרת משמעת קואליציונית. רוב הפרות המשמעת נוגעות להצבעות חברי הכנסת במליאה או בוועדות, ובמקרה של גוטליב הייתה זו סרבנות להסיר מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים. המיקום הסופי של הענישה הזו תקבע בעתיד, אחרי שנדע מה משך הזמן בו הושתה הענישה על חברת הכנסת.  

במקום השלישי במדד חומרת הענישה אנו מוצאים את ח"כ נאוה בוקר (הליכוד) שבשנת 2016 נענשה על שהפרה משמעת קואליציונית ונמנעה בהצבעה על הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון (מרצ) שביקשה להשוות את קצבת הנכות מהביטוח הלאומי לשכר המינימום. עונשה של בוקר היה ביטול העלאת הצעות החוק שלה לדיון למשך כחודש. 

במקום הרביעי נמצאות במשותף שתי חברות כנסת שהוענשו באותה שנה (2016), ח"כ רחל עזריה (כולנו) וח"כ שולי מועלם רפאל (הבית היהודי), על שהצהירו שיתנגדו לחוק לביטול חזקת הגיל הרך מטעם הקואליציה, חוק שלא עלה בסוף להצבעה, וזכו לאור זאת בענישה של חודש בו לא עלו הצעות חוק שלהן לדיון.  

כשאוחנה הצליח לצאת בלי עונש

ב-14 הפרות משמעת קואליציונית של חברי וחברות כנסת שמצאנו, לא הוטלו לבסוף עונשים, 10 מהם גברים וארבע נשים. חלק מהמקרים הם של ח"כים וח"כיות שהצביעו בניגוד לעמדת הקואליציה – ובכל זאת מעשיהם לא גררו הטלת סנקציות. 

כך למשל, אותה סיבה שגרמה להענשת ח"כ רחל עזריה וח"כ שולי מועלם ב-2016, כלומר איום שלא להצביע לפי עמדת הקואליציה, עברה ללא ענישה כשזה נגע לח"כ אמיר אוחנה (2017). גם ב-2018 ח"כ אוחנה הפר משמעת קואליציונית כשהצביע נגד "חוק הפונדקאות" כשעמדת הקואליציה הייתה לתמוך בחוק. גם באותו מקרה לא הוטלו על ח"כ אוחנה סנקציות. ח"כ ניר אורבך נעדר בשנת 2022 מיום הצבעות שלם בשל מחאה ולא ספג ענישה כלשהי. 

הגברים הראשונים בטבלת הענישות החמורות ביותר, נמצאים במקום החמישי, לצד אישה אחת נוספת: בשנת 2012 הוטלו סנקציות נגד ח"כ נינו אבסדזה (קדימה), ח"כ רוברט טיבייב (קדימה) וח"כ יואל חסון (קדימה), שתמכו בהצעת חוק שהוגשה מטעם סיעת העבודה, האוסרת הדרת נשים מהמרחב הציבורי. עונשם היה מניעת העלאת הצעות חוק פרטיות למשך חודש ימים. 

אחריהם נמצא הגבר הראשון שנענש לבדו בחומרה הרבה ביותר – ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד). ח"כ אדלשטיין הוענש השנה כיוון שנעדר משתי הצבעות על חוקים במסגרת הרפורמה המשפטית, בכך שבר משמעת קואליציונית. עונשו הסתכם בשלושה שבועות בהן לא יכול היה להגיש הצעות חוק פרטיות, הצעות לסדר או לדבר במליאת הכנסת מטעם סיעת הליכוד. 

גם ח"כ בני בגין (הליכוד) נענש לתקופה של שלושה שבועות בהם הושעה מחברותו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, זאת בשל הצבעתו נגד חוק להסדרת מאחזים בלתי חוקיים שקידמה הקואליציה. 

למעט ח"כ נינו אבסדזה (קדימה) שהוענשה כשבראש מפלגת קדימה עמדה בזמנו אישה – ציפי לבני, כל ייתר הנשים הוענשו כאשר בראשות מפלגותיהן עמד גבר.

ניתוח המקרים מהעשור האחרון יכול לשקף את יחסן של הנהגות המפלגות כלפי מורדות ומורדים במשמעת הקואליציונית הנוקשה. בקצה הענישה החמורה ביותר נמצאות רק נשים ואילו בקבוצת החומקים מעונש ניתן למצוא רוב גברי מובהק. גם השוואה בין מקרים דומים מצביעה על כך שהיחס לח"כיות מחמיר בהרבה.

ח"כ גוטליב מסרה כי "יש להצטער שעדיין הציפיה מאשה להיות חלשה קטנה ונזקקת. אסרטיביות, דעתנות ועמידה על עקרונות, אלו חוזקות שמאדירות גברים. מה שמחזק גבר עדייין מחליש גברת. הענישה שלי מופלגת בעוצמתה ושולחת מסר גלוי וסמוי גם יחד, בין אם במודע ועוד יותר נורא כשזה מהתת מודע, תהיי חיילת למופת או שנזכיר לך את מקומך. תהיי רגועה, חכמה אך לא מדי, מנומסת רכה וממלכתית. אל דאגה מעולם לא נתתי לשיח והתנהלות מיזוגנית או שובניסטית להשפיע עלי. אבל יש לברך שלא נתנו לי מלקות והעמידו אותי בפינה".