השבוע שהיה בכנסת: מבחינת האופוזיציה, הפגרה כבר התחילה

לאור חג פורים, שבוע שעבר היה שבוע עבודה מקוצר בכנסת, על אף שמדובר היה בשבוע אחד לפני סיום המושב. מליאת הכנסת פעלה בימים שלישי ורביעי בלבד, ומקצת הוועדות פעלו גם ביום חמישי. סוגיית הניסיון לבטל את היציאה לפגרה בשעת מלחמה נדון בהרחבה במהלך השבוע שעבר, ונעשה שימוש בנתוני הפרלמטר השבועי הקודם, והפרלמטר המסכם את שלושת חודשי המלחמה הראשונים. 

הנוכחות בכנסת 

שיאן הנוכחות בשלושת ימי העבודה שהתקיימו שבוע שעבר בכנסת הוא ח"כ אופיר כץ, יו"ר סיעת הליכוד, שנכח בימים הללו בכנסת 35:45 שעות. כץ הוא אחד מחברי הכנסת הקבועים המופיעים פעמים רבות בראש טבלאות תוצאות הנוכחות במשכן, ובהצבעות במליאה. צמוד אליו ניתן למצוא במקום השני את שיאן הנוכחות של השבוע שעבר, ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל) שיורד השבוע שלב אחד למטה. במקומות השלישי עד החמישי ניתן למצוא את ח"כ צגה מלקו (הליכוד), ינון אזולאי (ש"ס) וצבי סוכות (הציונות הדתית). 

בתחתית הטבלה נמצאים, גם די כרגיל, חברי הכנסת אריה דרעי, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן עם נוכחות של 0 שעות נכון לשבוע שעבר. גם בשבוע בו ח"כ ליברמן ניהל מאבק לביטול הפגרה של הכנסת, לטענתו בשל הצורך לפקח את הממשלה בעת מלחמה, לעבודת הפיקוח השגרתית בכנסת הוא לא טרח להגיע. 

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה, התמודד בשבוע שעבר בפריימריז על ראשות מפלגתו, מהם הוא יצא בעור שיניו, וניתן היה לתרץ את היעדרותו בהתמודדות, לולא היה ממוקם באופן מתמיד בתחתית טבלת הנוכחות בכנסת. ח"כ רם בן ברק שהתמודד מולו טרח להגיע לכנסת גם בשבוע ההתמודדות מול לפיד, אומנם למשך זמן קצר של חמש שעות בלבד. 

לגבי ח"כ אריה דרעי (ש"ס), הרי שמדובר בנתון צפוי לחלוטין. התוצאה של דרעי נותרת בעינה לאורך כל הכנסת ה-25, ורק התירוצים שלו לתוצאה מתחלפים. מאז הלחימה הוא נדרש לטענתו לנכוח בקבינט המלחמה. דרעי אינו שר ומבחינה חוקית נוכחותו בקבינט מוטלת בספק, אולם מהווה עבורו את התירוץ התורני למודע הפעם הוא חומק מעבודתו כחבר כנסת. כנראה מדובר בחבר כנסת שרואה את עצמו, בעיני רוחו, רק במשרת שר, ושלא הצליח להתגבר מאז פסילתו לכהונת שר על ידי בג"ץ. 

מבחינת השוואתית בין חברי הכנסת מהקואליציה מול האופוזיציה עולה שבממוצע חברי הכנסת מהקואליציה נכחו בכנסת 21:09 שעות, לעומת ממוצע של 15:13 שעות בקרב חברי האופוזיציה. מדובר בפער של 28% לטובת נוכחות חברי הכנסת של הקואליציה שהוא גדול עוד יותר מאשר הפער בשבוע שקדם לכך שעמד על 16%. 

מבחינת ממוצע חברי הכנסת על פי סיעות, בראש עמדה בשבוע שעבר סיעת הציונות הדתית עם ממוצע של 24:14 שעות לכל ח"כ, הליכוד במקום השני עם 21:41 לכל ח"כ, והמחנה הממלכתי במקום השלישי עם 20:48 שעות בממוצע לכל ח"כ. 

סיעת רע"ם סוגרת את הטבלה עם ממוצע נמוך של 10:06 שעות לכל ח"כ. מעל רע"ם ממוקמת ישראל ביתנו שממוצע ההגעה של חבריה עמד שבוע שעבר על 14:47 שעות, ומעליה סיעת יש עתיד עם ממוצע של 15:42 שעות לכל ח"כ.  

הצבעות במליאה

ביומיים בהם התקיימו דיונים במליאת הכנסת שבוע שעבר, התקיימו 45 הצבעות. שיאן ההצבעות במליאה הוא יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), שהצביע ב-39 הצבעות (87%). במקום השני ממוקמת חברת סיעתו, ח"כ מירב בן ארי, עם 35 הצבעות, ואת המקום השלישי חולקים שיאן ההצבעות של שבוע שעבר, ח"כ אופיר כץ (הליכוד) וח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) עם 33 הצבעות כל אחד. אחריהם במקום הרביעי נמצאים ח"כ נאור שירי (יש עתיד) וינון אזולאי (ש"ס), ובמקום החמישי ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס). 

קשה להצביע במליאה אם בכלל לא מגיעים לכנסת, ולכן אין זה מפתיע למצוא את הח"כים דרעי, ליברמן ולפיד בין רשימת 11 חברי כנסת שלא הצביעו שבוע שעבר אפילו פעם אחת, כשלשלושתם מצטרפים גם יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי ויו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין. 

מבחינה רוחבית חלה שבוע שעבר ירידה משמעותית בכמות ההצבעות של כל חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. ממוצע חברי הכנסת מהאופוזיציה עמד שבוע שעבר על ממוצע של 8.88 הצבעות לחבר כנסת, כלומר 19.6% לחבר כנסת, כששבוע לפני כן עמד ממוצע חברי הקואליציה על 53% מההצבעות. 

ממוצע ההצבעות של חברי הכנסת מהאופוזיציה עמד בשבוע שעבר על 8.28 הצבעות, כלומר 18.4%, לעומת 46% בשבוע לפני כן. כך יוצא שדווקא בשבוע בו התחוללה סערה לגבי הצורך בביטול הפגרה אליה יוצאים חברי הכנסת, זאת בשל מצב המלחמה, השתתפות כלל חברי הכנסת בהצבעות במליאה צונחת כלפי מטה.

הסיעה שהחזיקה בשבוע שעבר בממוצע ההצבעות הגבוה ביותר לחבר כנסת היא ש"ס עם ממוצע של 15.5 הצבעות, אחרי סיעת יש עתיד עם ממוצע של 10.9 הצבעות, והליכוד ישר אחריה עם 9.6 הצבעות בממוצע לכל ח"כ. 

בתחתית ניתן למצוא את סיעת העבודה עם 1.5 הצבעות לכל ח"כ, מעליה עוצמה יהודית עם 2.3 הצבעות לכל ח"כ, והימין הממלכתי עם 4 הצבעות בממוצע לכל ח"כ. 

שאילתות שהוגשו השבוע

בשבוע שעבר הוגשו 19 שאילתות שונות שעלו באתר הכנסת. יודגש כי מדובר בשאילתות רגילות ודחופות בלבד, שכן אתר הכנסת אינו מפרסם פרטים על שאילתות ישירות המוגשות. 

מבין השאילתות שהוגשו, רק אחת מהן שאילתה שיו"ר הכנסת אישר כדחופה, כשביכולתו של יו"ר הכנסת לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע. השאילתה שאושרה היא של ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד), בנושא "בית חולים שני בנגב". 

השאילתה נוגעת להחלטת ממשלת נתניהו משנת 2014, לגבי הקמת בית חולים ציבורי שני בנגב. ח"כ פרידמן שאלה מתי יסתיים תכנונו, מתי תחל הבניה, מדוע לא הוקצו עד כה תקציבי בינוי להקמת בית חולים שכזה ומתי יוקצו, מהם התקציבים הדרושים ופריסתם בזמן, ומתי יתחיל בית החולים הזה לתת שירות ולפעול בהיקף מלא?

לנוכח המלחמה המתרחשת בדרום ישראל כבר חצי שנה כמעט, מובן הצורך לברר מה קרה עם עוד החלטה של אחת מממשלות נתניהו בעבר, שלא יושמה עד כה בשטח. 

שיאן הגשות השאילתות הוא ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) שהגיש שבוע שעבר שש שאילתות, אחריו ניתן למצוא את ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) וח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) עם שלוש שאילתות כל אחד. 

הצעות לסדר

שבוע שעבר הוגשו 14 הצעות לסדר לדיון מהיר, כשכל אחת מהן הוגשה על ידי ח"כ אחר. אולם מדובר במספר מטעה כיוון ש-12 מבין ההצעות ביקשו לעסוק בשני נושאים בלבד. בנושא "עיכובים בהשלמת עבודות בנייה ותשתית בעקבות מלחמת חרבות ברזל" ביקשו לדון שבעה חברי כנסת – אחמד טיבי, אפרת רייטן, אלון שוסטר, משה טור פז, יאסר חוג'יראת, יוליה מלינובסקי וארז מלול. 

חמישה חברי כנסת אחרים ביקשו כל אחד בנפרד לדון בנושא "סכנה לפיטורים המוניים בנמל אילת" – ח"כ מאיר כהן, משה סולומון, משה פסל, אברהם בצלאל ועופר כסיף.

ח"כ יוסף עטאונה קידם הצעה לסדר לדיון מהיר בנושא "הביטוח הלאומי צפוי להגיע לפשיטת רגל ב-2036", וח"כ שלום דנינו בנושא "הכשרת מחנכות מובילות למעונות יום".