ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"נכון, העיר לא מספיק נקיה": במאבק על רחובות, יניב מרקוביץ' לא חוסך מעצמו ביקורת

המועמד לראשות עיריית רחובות על טענות שמידע חשוב הנוגע להקמת פארק בעיר הוסתר מחברי המועצה: "לא כל דבר מגיע למועצה" • על הביקורת על הצבעות מעוררות מחלוקת בנושאי דת ומדינה בקדנציה החולפת הוא אומר: "בואו לא ניתמם, קיים דבר כזה קואליציה, בכל מקום בעולם" • וכמו יריבו למירוץ זהר בלום הוא מתחייב: שתי קדנציות זה מספיק לי • רגע לפני הבחירות, ראיון מעמיק ל"שקוף"
הדפיסו את הכתבה

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך!

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

יניב מרקוביץ', מתמודד לראשות רחובות (צילום: יח"צ)

**הראיון שלפניכם הוא חלק ממיזם עיתונות עצמאית במימון תושבי רחובות, לקראת הבחירות. חלק מהשאלות נשלחו על ידי תושבי ותושבות העיר, כחלק משיתוף הציבור בתהליך העיתונאי.

"אין לי דרך אחרת לקרוא לזה חוץ מאשר הנדסת תודעה", כך אומר ל"שקוף" עו"ד יניב מרקוביץ', אחד מארבעת המועמדים לראשות העיר רחובות, בבחירות שיתקיימו בשבוע הבא.

בשבועות האחרונים מופעל לחץ על מרקוביץ' לפרוש מהמרוץ לראשות העיר ולהתמודד רק עם רשימתו "רחובות אחת" למועצה. "מקווה שהוא ייקח אחריות על הגוש הליברלי ויסיר מועמדות" ו"הצבעה ליניב מרקוביץ' משמעותה הצבעה לרחמים מלול או למתן דיל", הן רק חלק מהאמירות המהדהדות ברחבי קבוצות הווטסאפ המקומיות בעיר. גם מיריביו כמובן לא נחסכת ביקורת, אך לא דורשים מהם לפרוש כדי להציל כביכול את הגוש הליברלי שהוא וזהר בלום נחשבים כנושאי הדגל שלו.

מרקוביץ', 42, דור רביעי ברחובות, נשוי לרונה ואב לגיל, בת שלושה חודשים וחצי, מודע לקריאות ברשתות החברתיות לחבירה שלו לבלום. הוא גם מודע לעננה שהוא טוען שהדביקו עליו – הטענה שהוא לכאורה יחבור לראש העיר המכהן רחמים מלול מיד לאחר הבחירות.

רחמים מלול ראש עיריית רחובות (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

"קבוצה של אנשים, של בוטים, שאני עד היום לא מצליח להבין מה האג'נדה שהם מקדמים", הוא מכנה את מי שטוענים את הטענות. "זאת אומרת, התעוררתם היום בבוקר וכתבתם שיניב מועמד קש של רחמים מלול ומצד שני אומרים שלרחמים אין סיכוי לנצח. אז אני לא מבין. אם אין לו סיכוי לנצח, ואני כביכול מתואם איתו, אז מה, אני באמת עד כדי כך מטומטם?".

הודעת וואטסאפ שמופצת נגד מרקוביץ'. "קבוצה של בוטים שאני לא מבין מה הם רוצים לקדם"

"זה מגיע ממסע ארוך מאוד של מכונת רעל, ואני לא משתמש בשום מילה אחרת", הוא ממשיך. "אנחנו חיים בעידן של פייק, שאף אחד לא בודק ואנשים מעבירים את המידע. אני מנסה לעצור את זה בכל דרך. בזמן שנותר, המשימה העיקרית שלי זה לנער אנשים ולהסביר להם לא לקנות את כל השטויות האלה, את כל הפייק הזה. הכול פתוח, הקרב הזה הוא קרב שמעולם לא היה כזה פתוח".

מרקוביץ', המכהן כיום כסגן ראש העיר ומחזיק תיק חזות העיר, פרויקטים קהילתיים וקשרי חוץ, אומר כי "זה שמנסים להדביק שאני מתעורר בבוקר וכל מה שרחמים אומר אני עושה או ההיפך, אני חושב שאנשים לא מכירים את דינמיקת העבודה. אנחנו שנינו אנשים ענייניים, שלכל אחד יש לו את התחום שלו".

שלטי המועמדים לראשות עיריית רחובות (צילום: עפר לבנת)

אין ביניכם הסכם?

"זה נורא מצחיק אותי, כי בדיוק כמו שזהר פונה אליי ואומר לי בוא נשתף פעולה, מתן פונה אליי ואומר לי בוא נשתף פעולה. רחמים היחיד שלא פונה ומבקש ממני לשתף פעולה וזה צחוק הגורל בסוף. זאת אומרת, מדביקים לי איזשהו משהו שהוא היחיד שאין לו אחיזה". 

בכל זאת, מה היה ביניכם?

"לפני כשנה ישבנו זהר ואני עם רחמים, כי שנינו סגנים מכהנים שלו ואמרנו לו שיש בחירות והוא לא מקבל החלטה. במובנים מסוימים אנחנו תקועים, אנחנו באוויר, אמרתי שהציבור שלי מצפה לאמירה. ורחמים אמר לשנינו 'צאו לדרך, תתמודדו'. רחמים לחץ לי את היד, אמר שהוא לא יודע מה הוא הולך לעשות ושלא יקבל החלטה בתקופה הקרובה. מאותו הרגע מבחינתי, לא היה שום דיל, שום חיבור, שום אפשרות לייצר איזשהו שיתוף פעולה".

איך הייתה העבודה מול מלול?

"הוא נתן לי יד חופשית לבצע כל מה שרציתי בתיק שלי. הוא כמעט ומעולם לא התערב לי, ולכן אני גם לא מרגיש בנוח עם הסיטואציה שחלק מהאנשים מנסים לנכס לעצמם את כל הטוב ולטעון שכל הרע זה רחמים. סליחה, זה לא עובד ככה. אם ראש העירייה הוא כזה שמאפשר, אז הוא מאפשר, וזה אומר שאני גם נושא באחריות".

"ראש העיר נתן לי יד חופשית לבצע כל מה שרציתי בתיק שלי. הוא כמעט ומעולם לא התערב לי"

במידה ואתה נבחר, מה הצעד הראשון שאתה עושה? 

"דבר ראשון זה לחבר את כולם. פתאום המערכת מלאה בעוינות ובשנאה. דבר שני, זה להציב שדרה ניהולית ראויה לעיר רחובות, תחת מה שמותר לי על בסיס החוק ולהתחיל להכין תכניות עבודה ולפרוט את זה. להכין את התוכניות לפי הנושאים שאני רואה שכואבים לאנשים ואכפת להם, ולא פחות חשוב, לשתף את התושבים".

רחוב הרצל ברחובות. "כרטיס ביקור נוראי" (צילום: עפר לבנת)

איך העיר תראה בעוד חמש שנים? 

"רחוב הרצל ייראה כבר אחרת בחלקו וזה כבר ישנה, כי זה כרטיס הביקור לכניסה לעיר והוא כרטיס ביקור נוראי. נראה יותר ירוק, יותר עצים. עוד שבילי אופניים, המון אירועי תרבות. אני מתכוון לתת פוש משמעותי על כבישים עוקפים, על חיבור רחובות ל-431, על יציאות וכניסה מהעיר. אלה דברים שחייבים להסתכל עליהם, כי מבחינתי לצופף את העיר או להמשיך להגדיל אותה מבלי לתת מענה בדברים האלה, זו תהיה בכייה לדורות. אני ארצה לראות עיר עם תושבים שכשאני אסתובב לפני הבחירות הבאות, כראש העירייה, לא תהיה להם דילמה. שיגידו 'זה ראש העיר שלי ואיתו אני רוצה להמשיך'". 

"נכון, רחובות לא מספיק נקיה"

בקדנציה הנוכחית מרקוביץ' כאמור אחראי על חזות העיר, אחד הנושאים הטעונים בקרב התושבים. רבים חושבים שהעיר מלוכלכת, מוזנחת ושלא מטפלים כראוי בגינות הציבוריות. לאורך הקדנציה ובעיקר עכשיו לקראת הבחירות מרקוביץ' סופג על כך הרבה ביקורת, שהוא גם לא חוסך מעצמו.

רחוב הרצל ברחובות (צילום: עפר לבנת)

"לקחתי תיק שהיה מאוד מורכב", הוא אומר. "בבחירות הקודמות הנושא המרכזי בסדר היום היה הנושא של מחאת הזבל, שרחובות עיר מלוכלכת, עיר מטונפת. זה היה אחד הנושאים הכי חמים והייתה קבוצת מחאה ענקית, שבאמת עשתה הרבה רעש ובלגן. אנחנו היום חמש שנים אחרי ואני לא חושב שהעיר רחובות מספיק נקייה, ואני אומר את זה כל הזמן". 

תרחיב. למה בעיניך רחובות לא מספיק נקיה?

"כשמדברים על ניקיון של עיר, יש משולש שחייב להיות מחובר כל הזמן אחרת זה לא עובד. אחד זה החלק של העירייה: עובדי ניקיון, רכבי ציוד, רכבי שטיפה, כל מה שקשור לציוד, זה משהו שתגברנו אותו. תקציב הניקיון ברחובות עשה בחמש השנים האחרונות את הקפיצה הכי גדולה שיש.

"הרכיב השני זה כל מה שקשור לחינוך והסברה. אני מדבר על הסברה לאנשים מבוגרים, שיבינו שהמרחב הציבורי זה לא מקום שמותר לעשות בו מה שרוצים וחינוך זה משהו שצריך להתחיל מגני הילדים. אם זה לא יגיע מבית הספר ומגן הילדים זה לא ילך, לצערי לא נגענו בו מספיק ולא הצלחנו להיכנס אליו כדי להשריש את זה פנימה. הרכיב השלישי זה הנושא של פיקוח. בסוף, לצערי, רובנו כבני אדם מבינים ויודעים להתנהל נכון רק כשיש אכיפה וקנסות.

"לא השקענו מספיק בהסברה בתחום הניקיון, דאנשים יבינו שהמרחב הציבורי זה לא מקום שמותר לעשות בו מה שרוצים"

"מערך הפיקוח של איכות הסביבה דל, זה לא נמצא תחת האגף שלי. הייתה הפרדה ארגונית לפני הרבה מאוד שנים שהוחלט שהפיקוח יהיה יחידה נפרדת והיא לא שייכת לאגף חזות העיר. אין לי מילה נגד הפקחים. יש פקחים מצוינים ועובדים מסורים, פשוט אין מספיק. 

"כדי להשלים את המהפכה בתחום הניקיון נדרשת הגברה דרמטית של מערך האכיפה העירוני, שידאג לטפל במרחב הציבורי, באנשים פרטיים, בקבלנים פרטיים וגם בקבלנים שעובדים עם העירייה. בסוף הקדנציה הזאת, אני לא מרגיש שהגעתי לנקודה שאני רוצה שנהיה בה ומבחינתי זה בהחלט משהו שאשאף להמשיך".

ומה בכל זאת כן קרה בשנים האלה בתחום חזות העיר תחת אחריותך?

"חידוש גנים ציבוריים והקמת חדשים. חידשנו והקמנו עשרות גנים ציבוריים, טיילות, מתחמי כושר. רחובות הייתה בדיליי מאוד גדול ביחס לערים אחרות ועשינו קפיצת מדרגה משמעותית, כשהדגש בתפיסת העולם היה שאנחנו נוגעים בשכונות החדשות וגם בוותיקות. זה משהו שהיה מאוד חשוב לי ולכן אין היום שכונה אחת שיכולה לבוא ולהגיד שלא הגענו אליה".

"פארק הדרים הוא הדבר הכי טוב שקרה לתושבי רחובות"

לפני כחמש שנים, ב-2019, מרקוביץ' מונה להיות ראש הוועדה מטעם העירייה שהובילה משא ומתן מול ועד הסוחרים, לאחר שבמהלך הקמתו, עלו קשיים מול הסוחרים שהובילו לעיכוב. מתחם השוק אומנם כבר נפתח, אך החניון עדיין נמצא בשלבי בנייה, מה שמעורר תהיות וכעס בקרב התושבים מדוע המתחם עוד לא גמור.

אתה מבין את הביקורת שיש לתושבים כלפיך וכלפי הפרויקט?

"אני לא הקמתי את השוק, אני לא יזמתי אותו, לא תכננתי אותו. כשנכנסתי לתפקיד זה היה כבר כמה שנים אחרי שהמבנה הזה עמד כמו פיל לבן או צבעוני במרכז העיר, ובמשא ומתן מאוד עדין וממוקד הצלחתי להגיע להסכמות עם הסוחרים ולמעשה לפנות את השוק הישן, עם אפס צווים של בית משפט, בלי צווי פינוי, הכול בהסכמה ובהבנה. בימים האלה מסיימים גם את הפתיחה של החניון וגם את השלב השני, שלמעשה זה ביטול האוהל שנמצא ברחוב ביל"ו".

מרקוביץ' מספר שלקח חלק בקידום תכנית אב להקמת פארקים וריאות ירוקות בעיר, בהם פארק צפון ליד האצטדיון העירוני, תל שלף, פארק המסילה ופארק האגמים שנמצא במזרח העיר. פארק נוסף שנפתח רק לפני כחצי שנה וממשיך לעורר סערה גם כיום הוא פארק ההדרים.

פארק ההדרים ברחובות (צילום: עפר לבנת)

באוגוסט האחרון פורסם תחקיר ב"כאן" שהעלה הרבה סימני שאלה סביב הפארק. בין היתר פורסם שמדובר בשטח חקלאי שלפתע הפך לפארק ציבורי, שבמקום נעשו עבירות בנייה מהן העירייה התעלמה ושהעירייה שכרה את השטח מבלי לקיים מכרז ולחלק מהמבנים אין היתר בנייה.

"זה פרויקט מאוד חשוב לי. כמה שלא ינסו להכתים אני אמשיך להגיד שעשרות האלפים שכבר ביקרו והאלפים שהולכים לשם כל שבוע מראים כמה התושבים צריכים את זה", הוא אומר בתשובה לביקורת. "אני חושב שזה הדבר הכי טוב שקרה לתושבי רחובות. אם את שואלת אותי אם פארק ההדרים היה קורה עוד פעם? כן". 

עם זאת הוא מודה כי "אני חושב שההתנהלות התקשורתית סביב הכתבה לא הייתה נכונה. אבל תראי, עצם זה שממשיכים לשאול אותי עליו אומר שמשהו לא עשינו נכון". 

אז איפה לדעתך טעית?

"במועד שבו נחתם ההסכם של פארק ההדרים, באותו יום היינו צריכים להוציא הודעה, באותו רגע היינו צריכים לשקף את זה, שידעו בדיוק מה קורה ואז אף אחד לא היה מתלונן. וגם, זה שניסינו לחסוך כסף לקופת העירייה על שמירה של 24/7 שנדרשת במקום הזה כדי שלא יפלשו אליו ולא יהיו שם כל מיני ענייני ונדליזם. ידענו שלהתאים את המקום מבחינת נגישות וכל האישורים ייקח פרק זמן של בין שלושה חודשים לחצי שנה, ושברגע שתושבי רחובות ידעו שהמקום הזה ריק מאדם והפך להיות בשליטת עיריית רחובות, הסקרנות תעלה ונצטרך להתחיל להתמודד עם פולשים. זה עלה לנו בסופו של דבר בביקורת הציבורית הקשה. לבוא היום ולתקן את הטעות, הרבה יותר קשה מאשר לעשות את זה מההתחלה".

"היינו צריכים להציב שמירה על פארק הדרים עד שיסתיימו העבודות. זה עלה לנו בביקורת ציבורית קשה"

למה ההסכם לא הובא לדיון במועצת העיר?

"ההסכם לא היה צריך לבוא למועצת העיר. ה.ל.ר, שזו החברה הכלכלית, נבחרה מראש לנהל את זה. מה שכרגע פתוח בפארק ההדרים זה השלב הראשון, זה השלב שמאפשר את הפתיחה ואת השימושים על קרקע חקלאית מוכרזת וזה מה שקורה שם. לאחר שהתב"ע אושרה במקום וידענו מראש שזה יהיה בשלבים, הכוונה שלי שתהיה שם מסעדה, בית קפה, שאנשים יוכלו לשבת וליהנות. שבהאנגר יהיו תערוכות, באמפי בחוץ לעשות מופעים תחת כיפת השמיים, ירידים, הפעלות".

ועדיין, למה חברי המועצה לא ידעו על הכוונה לשכור את שטח הפארק? 

"זו צביעות נורא גדולה, כי אם אני אשאל את חברי המועצה אם הם יודעים עכשיו איזה בתי ספר מקימים בספטמבר, איזה גני ילדים פותחים, מתי יפתח האצטדיון העירוני, איזה מתנ"ס מתכננים להקים? לא כל דבר מגיע למועצה ורוב הדברים לא מגיעים למועצה. אני סגן ראש עיר ברחובות, מעולם לא ישבתי ושמעתי באיזשהו דיון, מהם מוסדות החינוך שמקימים בשנים הקרובות ברחובות. לא יודע איזה בית ספר כן מקימים, לא מקימים, עם היתר, בלי היתר, לא יודע. למה זה לא בא למועצה? וזה בית ספר שמתחנכים בו ילדים. לכן אני אומר, יש פה איזשהו משהו מתוזמן".

יש לציין כי המועצה מהווה את הביטוי הדמוקרטי להתפלגות ההצבעות בפתק השני בהצבעה בבחירות המוניציפליות. המועצה צריכה להתכנס לישיבות מליאה ולקיים ועדות סטטוטוריות בנושאי חינוך, כספים, תחבורה ועוד. חבריה צריכים לדעת מה קורה בכל התחומים ולא רק בתחום עליו הם אחראים אם קיים כזה. כמו כן, לפי פקודת העיריות, על ראש העיר למסור למועצה אחת לשלושה חודשים נתונים על מצבה הכספי של העירייה ונתונים על פעולות העיריה, כך שיהיה לפניהם את מלוא המידע הקשור בעירייה.

לא היה נכון להשקיע בפארקים קיימים, לפתח שטחים השייכים לעירייה?

"אין לנו פארקים בסדר גודל כזה. בתוכניות שלי ובפארקים הגדולים שאני מתכנן יהיו עוד אגמים ויהיו עוד מקומות, זה לא היחיד. מי שחושב שלעיר של 160 אלף תושבים, פארק אחד של 60 דונם מספיק, טועה. אבל יש חשיבות גם לאלמנט הזמן. רציתי לבוא ולתת לתושבי העיר רחובות כאן ועכשיו, כי אני יודע שכל הפארקים האחרים שנמצאים כל אחד מהם בשלב אחר של תכנון וביצוע, ייקח סדר גודל של בין שלוש לארבע שנים עד שהם יהיו מוכנים".

מה לגבי עיכובים בפרויקטים נוספים?

"יש את שביל האופניים בדרך המדע שכבר היה אמור להיות פתוח, הפארק האתגרי שהתעכב וסבל מאין סוף עיכובים בביצוע שלו, החניון של השוק העירוני שכבר היה צריך לפתור ולהיפתח לפני ארבעה-חמישה חודשים. יש לא מעט עיכובים ונהיה חייבים להתמודד עם זה בקדנציה הבאה עם הגברת הפיקוח והבקרה על כל מה שקורה בעיר. בקרה, אכיפה, הגברת הפיקוח על קבלנים, על לוחות זמנים, על קנסות, על אי עמידה בלוחות זמנים, זה משהו שלא הצלחתי לעשות אותו בצורה מספקת בקדנציה הזאת".

"ארגוני המחאה מנסים להשפיע על הציבור הרחובותי"

רבים מתושבי העיר קיוו שמרקוביץ' וזהר בלום יתאחדו. מדובר בשני מועמדים המגיעים מאותו בית גידול פוליטי – מפלגת העבודה. כיום רשימתו של מרקוביץ' מורכבת משילוב של מפלגות ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה ואילו בלום עם מפלגת יש עתיד.

למה האיחוד לא יצא לפועל?

"קמפיין שלם מתנהל סביב שאלת האיחוד כשלמעשה במשך חודשים לא נאמרים שום מסרים אחרים. זאת הפכה להיות מעין אג'נדה שסביבה אין כבר קשר לא לתפיסת עולם, לא להתנהלות, לא להבנה, לא ליכולות, לא להתאמה. שום דבר. זה קודם כל נתאחד ואחר כך נראה מה הולך. 

"בתחילת הדרך דיברנו על איחוד והסכמנו שאיחוד ברשימות הוא לא נכון כי לזהר היו את האנשים שלו ולי האנשים שלי וזה לא היה בהכרח הדבר הנכון לעשות. לאחר מכן התחיל פתאום לחץ, שאני מודה שלא הבנתי אותו. לימים הבנתי שמופעלים המון מנופי לחץ, חלקם מקומיים וחלקם ארציים, לגבי רחובות. אני מדבר על ארגוני המחאה ועל כל מיני ארגונים שונים שניסו להשפיע על מה שהציבור הרחובותי יצביע, והרגשתי שהלחץ נהיה ברמה כזאת, שאמרתי 'רגע, אם זה באמת מה שהציבור רוצה, בואו נעשה איחוד על מלא'. 

"קראתי לאנשים שלי, אמרתי להם בואו, הם רוצים אבל אני לא בטוח שזה ישרת את המטרה. אני עדיין לא בטוח שזה היה משרת את המטרה, אבל אם רוצים איחוד מלא, אני אתאחד. בשלב הזה לא הייתה כוונה לעשות איחוד מלא אלא כל אחד מריץ את הרשימה של עצמו ורק אחד הולך לראשות העיר. אני לא קורא לזה איחוד בשום צורה ובהתבסס על מה? על הסקרים שמישהו עשה? מישהו בדק את הסקרים, קרא אותם? גם היום כשאנחנו נמצאים שבוע וחצי לפני הבחירות, לא משנה מה אנשים אחרים יפרסמו, תמונת המצב פתוחה כרגע. אין מועמד שיכול לנצח, חלק מהמועמדים עם אחוזים קצת יותר גבוהים אבל אף אחד לא מביא את זה לניצחון".

מה להערכתך יהיה?

"אין לי סיכוי כמו שלאף אחד אחר, לנצח בסיבוב הראשון. המשחק פה הוא על כרטיס עלייה לסיבוב השני ובסיבוב השני הכל פתוח. זאת אומרת, שם זה כבר עולם אחר ומשימה הרבה יותר מאתגרת להוציא את האנשים. אני מסכים שזה אתגר אבל אני חושב שזה אפשרי".

"אני לא אהיה ראש עיר של סקטור"

במהלך הקדנציה, מרקוביץ' הצביע לא אחת בישיבות המועצה בעד הקצאות המיועדות לבתי כנסת, דבר המעורר התנגדויות רבות בקרב תושבים.

אתה מצליח להבין את ההתנגדות? בתור מי שיושב בישיבות המועצה וצריך לאשר את ההקצאות, לא היה צריך לעצור אותן בשלב מוקדם יותר?

"נתחיל מהסוף: חבר מועצה זו קטגוריה אחת, סגן ראש עירייה זו קטגוריה אחרת. בואו לא ניתמם, קיים דבר כזה שהולכים כקואליציה יחד, גם בכנסת ובכל מקום בעולם. מאוד קל לשבת על כל דבר שנוח לי להגיד כן, כשלא נוח לי אני אומר לא. מה לעשות, זה לא עובד בחיים האמיתיים. אני דאגתי שגם בהסכם הקואליציוני יופיע לי סעיף של חופש הצבעה בנושאי דת ועדיין יש איזושהי מסגרת שאתה חלק ממשהו, ואתה מבין כשאתה חלק ממשהו יש מקומות שבהם הקול שלך יישמע ואתה תצליח להשפיע ומקומות שלא.

"עצם זה שהגענו למצב כזה שבכל מקום שלא מפרסמים את זה, זה מעורר התנגדות, מחאות של תושבים, עתירות לבתי משפט, משהו לא עובד נכון. גם אם העירייה צודקת במאה אחוז, אני מבחינתי כראש עירייה לא רוצה להגיע למצב שתושבים שלי יצטרכו לעתור נגדי. לא נתפס לי. זה לא אומר שבכל המקומות התושבים צודקים, אבל זה אומר כנראה שמשהו בדברור המסר, בהצגת הדברים, משהו לא עובד נכון וזה משהו שאפשר לתקן וחייבים לתקן אותו. 

בית חב"ד ברחובות ההולנדית. (צילום: מתוך פייסבוק)

"גם לכל השימושים האחרים אני ארצה לבוא ולעשות תמונת מצב ולהבין מה קורה בעיר רחובות. צריך לדאוג לבתי כנסת ומקוואות וצריך לדאוג לכל אחד למה שהוא צריך. אבל באותה מידה לי למשל לא מסתדר שלאגודה למלחמה בסרטן ברחובות אין בית ושמרכז קיימות עירונית שאני רוצה שיהיה ברחובות עדיין לא קיים. יש תחרות מאוד גדולה על כל מילימטר של קרקע ציבורית ואם אנחנו לא נדע לחלק את זה בתבונה, ברגישות, בהתאם לצרכים, גם העירוניים וגם של התושבים, אנחנו נמצא את עצמנו באותן מלחמות כל הזמן". 

זו מלחמה צודקת לדעתך של הציבור החילוני שמביע את ההתנגדויות?

"תלוי איפה. אני חושב שכל מקרה לגופו. ברחובות ההולנדית לדוגמה, חד משמעית כן. הוצגה תמונה אחת שיש פשרה ואז פתאום מבינים שאין פשרה ואין אישור. גם אם יש צורך באמת בבית כנסת נוסף, צריך למצוא מקום אחר בשטח השכונה שלא יעורר מחלוקת. אותו דבר לגבי קריית ההגנה, גם שם הוצג בהתחלה כביכול שהייתה איזושהי פשרה, אחר כך התברר שלא והתושבים הלכו לבית המשפט. לא צריך לחלק את כל הקרקעות כי מחר אין".

איך תדע לאזן בין כל האוכלוסיות שיש בעיר?

"בגלל זה אני מאוד מקפיד לשמור על הקו הממלכתי, באים אליי ואומרים תוציא את השיניים. לא, אני לא מאמין בזה. כשאהיה ראש עירייה אני ארצה מסביבי את החילונים, הדתיים, החרדים וגם העולים. אני לא אהיה ראש עיר של סקטור, אלא ראש עיר של תפיסה. אני כן חושב שאפשר להגיע בהליך נכון וחכם להסכמה, אבל בשביל שאני אדע מה אני יכול לתת, אני קודם כל צריך לדעת מה אני צריך ואת זה היום אף אחד לא יודע. יש המון אילוצים שנובעים מחוסר תכנון, מחוסר היערכות נכון, וזה דברים שאני כן חושב שאני יכול לתקן אותם. ואם אני אדע בדיוק מה הולך להיות ואיך העיר הולכת להיראות, אני אדע לנבא את הצרכים שלנו. הציבור הדתי ממש לא ייפגע כשהעירייה תהיה בראשותי, אני אפעל לאזן כדי שהתמונה תהיה שוויונית ככל האפשר ותשקף את הצרכים האמיתיים של כלל תושבי העיר".

מה דעתך לגבי תחבורה ציבורית בשבת?

"לפי חוק במדינת ישראל, המדינה לא מממנת תחבורה ציבורית בשבת. כל מי שיספר סיפורים שזה אפשרי אם זה בא מבחוץ, זה פשוט לזרות חול בעיניים של האנשים, זה לא יכול לקרות. זה אומר שהעירייה בראשותי תצטרף למיזמים פרטיים כמו המיזם של עיריית תל אביב 'נעים בסופ"ש' ותוציא כסף מהכיס שלה. אין אמצע. אני לא מצליח להבין כשמדברים איתי על סטטוס קוו ומדברים איתי על שמירה על המרקם העדין בעיר הזאת. לא מצליח להבין באיזו צורה או דרך זה מרגיז מישהו מהתושבים. 

"אני לא מדבר על כניסה לרחובות של דתיים וחרדים. אנחנו מדברים על רחוב הרצל, על רחוב ראשי, שגם היום יש בו תחבורה ציבורית. פרגנתי על המיזם שאיטל עשתה (איטל בציר אלשיך, חברת מועצה ויו"ר רשימת "רחובות חופשית", מיזם "שבוס" – מיזם תחבורה ציבורית בסופ"ש במימון המונים), אבל ברור שמיזם כזה לא יכול להחזיק לאורך שנים ממימון המונים. מיזם כזה יכול לעבוד כשיש גוף שמממן אותו. מה שעבד נכון, אם זה בנס ציונה, בתל אביב, ברמת גן ובעוד ערים יכול לעבוד גם ברחובות. זה לא משנה שום דבר בסטטוס קוו, חוץ מאשר ההבנה שיש פה ציבור שמצפה מאיתנו להגיד אמירה נחרצת וברורה". 

ניסית להביא לעיר את "נעים בסופ"ש". למה זה נפל?

"לצערי, בגלל פוליטיקה קטנה, של תל אביב וגם של רחובות, אנשים טרפדו את זה. לא הרגישו בנוח שאני אגזור איזשהו קופון פוליטי מזה שיש תחבורה ציבורית שאוספת אותם בסוף שבוע מאזור רחובות. מקבל באהבה, מבין שבמלחמות בקרב בין פוליטיקאים, לפעמים התושבים לא מרוויחים מזה, והם לא תמיד מבינים שהם לא מרוויחים בזמן אמת. הדרך הזאת נסגרה לפני חמישה חודשים היא תיפתח עוד חודש כשאני אהיה ראש עיריית רחובות". 

מה בדיוק קרה שם?

"נפגשתי בתל אביב עם ראש עיריית תל אביב, סגרנו איתו שהקו יעבור ברחובות. הוסכם שהקו הזה יזוז אבל לצערי חלק מהאנשים פה ברחובות לא ראו את זה בעין יפה. דאגו לעבוד מהר כדי להביא לביטול של הנושא הזה וזה בוטל. אני אומר עוד פעם, זרקו אותי מהדלת, אני אחזור מהחלון".

מה דעתך על פתיחת העיר בשבת?

"פתיחת העיר בשבת לא עומדת על הפרק. אני לא מתכוון לפתוח את העיר בשבת ואני לא חושב שיש צורך לפתוח את העיר בשבת. אני כן חושב שיש להמשיך לשמור על הסטטוס קוו בכל מה שקשור למסעדות, לבתי אוכל, לכל מה שקיים כרגע בעיר. יש פה המון חיי לילה, בעיקר במרכז העיר, וצריך להמשיך לחזק אותם ולתת להם, ואנחנו רואים שבסוף, במבחן התוצאה פה תושבי רחובות אוהבים לבלות. 

"פתיחת העיר בשבת – לא על הפרק" (צילום: עפר לבנת)

"אני בהחלט חושב שיש צורך במתן מענה לציבור גם במהלך סופי שבוע אבל ברור שהיכל התרבות לא ייפתח בשבת, המקום שלו לא מאפשר את זה. אבל אני כן חושב שיש מקום לסינמטק ומרכז תרבות עירוני, שיעבוד בסופי שבוע, שייתן מענה לאנשים שרוצים סרט איכות, רוצים לצרוך תרבות אחרת. זה קורה בכל הארץ, וזה קורה וזה עובד. אני חושב שאם נביא תפיסת עולם שבאים לעשות ולקדם את אותם תהליכים בהליך של הבנה, גם הציבור הדתי יהיה חלק מזה". 

"כל מה שאני עושה יהיה שקוף"

תפעל בשקיפות מלאה מול התושבים, תערוך נהלים מסודרים בנושא?

"כשאתה מתנהל בשקיפות הסיכוי שתטעה הרבה יותר נמוך ואם טעית, אז אף אחד לא יוכל לשפוט אותך לחומרה. הפיקדון שאני מקבל מהתושבים הוא פיקדון זמני, אני שליח שלהם, וכשליח שלהם, אני מצפה שכל מה שאני עושה ומחליט יהיה שקוף מולם. אני לא רואה שום סיבה שלא. אני חושב שהכול צריך להיות בהיר, אם זה בפרסום פרוטוקולים, בפרסום החלטות, בקיום הישיבות, כל הדברים האלה צריכים להיות מאוד שקופים, ככל שזה יהיה, רמת האמון של התושבים בעירייה תהיה גבוהה יותר".

איפה אתה רואה את עצמך בעתיד? 

"אני רואה את עצמי עשור קדימה, שתי קדנציות זה מספיק לי. אחרי שתי קדנציות אני אוכל להשאיר בגאווה את החותם שלי ואני לא אספיק לעשות את כל מה שאני רוצה וזה מובן, משאירים לבאים בתור את המושכות כדי שהם ימשיכו. מה אחרי עשר שנים אני ארצה לעשות עם עצמי? אני לא יודע. אני בן אדם נורא סקרן, מתעניין בהרבה מאוד דברים. אני סומך על עצמי שאמצא את נקודת העניין הנוספת. יש לי עוד תכניות גדולות לחיים". 

פוליטיקה ארצית מעניינת אותך?

"כרגע לא. אני אוהב את העיר, אני לא אוהב את הפוליטיקה. אני חושב שרחובות זאת עיר טובה ורוב האנשים נהנים ממנה וטוב להם בה. זה בסדר שהם רוצים יותר, אבל גם לא צריך להשחיר בדרך את כל מה שקרה וקורה. מאז ומתמיד גרתי פה, מעולם לא עזבתי את העיר. אני אוהב את כל מה שיש פה ואת כל מה שאין פה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך! 

רוצים שנצליח לעשות זאת בכל עיר, כל השנה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה יהיה עם ההבטחות של הפוליטיקאים אחרי שהקלפיות ייסגרו?

אנחנו רוצים להציב עיתונאי/ת במשרה מלאה ברחובות! 🤩

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לדעת שאתם איתנו.

בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.