ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

עיריית רחובות מקצה כמחצית מהקרקעות בבעלותה לבתי כנסת

בדיקה בספר ההקצאות של רחובות מעלה כי 29 מתוך 63 קרקעות ניתנו לשימוש בתי כנסת. 16 נוספות ניתנו למוסדות לחינוך החרדי, המופעלים באופן פרטי. בפרקים הקודמים: בבית המשפט התגלה כי בהנהלת העיר שורר כאוס, ובפאנל בחירות, כל המתמודדים לראשות העיר הבטיחו ל"שקוף" שישפרו את המצב
הדפיסו את הכתבה

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך!

רוצים שנצליח לעשות זאת כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

בית חב"ד ברחובות ההולנדית. (צילום: מתוך פייסבוק)

בדיקת "שקוף": כמעט מחצית מהקרקעות שהקצתה רחובות לעמותות או ארגונים נכון לאוגוסט 2023 – ניתנו לשימוש בתי כנסת. מדובר ב-29 מתוך 63 קרקעות בבעלות העירייה, על פי ניתוח ספר ההקצאות העירוני שעודכן לפני חמישה חודשים. 

בשבוע שעבר פרסמנו כי מנכ"ל העירייה, מאיר דהן, הצהיר בדיון בבית המשפט המחוזי בלוד כי שורר בלגן בנכסים העירוניים. דהן אמר כי חלק מהגופים המשתמשים בנכסים העירוניים עושים זאת ללא הקצאה מסודרת וללא תשלום או תשלום מספק. את הדברים אמר דהן במהלך דיון שעסק בעתירת תושבי שכונת רחובות ההולנדית נגד הקצאת העירייה של קרקע לעמותת חב"ד בשכונתם.

מהם התנאים שבהם לעירייה מותר לחלק את שטחיה לעמותות וארגונים?
לרשויות המקומיות יש סמכות לעשות עסקאות במקרקעין שבבעלותן בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים – נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית שפורסם ב-2001 ומאז נעשו בו מספר תיקונים. הנוהל נועד להסדיר הקצאת קרקע או מבנה בפטור ממכרז ללא תמורה או בתמורה סמלית תוך שמירה על עקרון השוויון, על חיסכון, על יעילות ועל שקיפות ומניעת פגיעה בטוהר המידות.

העירייה יכולה להקצות שטח לעמותה או ארגון לתקופה של 25 שנה ואפשר להאריכה בשתי תקופות נוספות, שלא יעלו על עשר שנים כל אחת, כלומר 45 שנים סך הכול. הנוהל מפרט את הפעולות שעל הרשויות לעשות ואת המסמכים שעליהן לצרף לבקשה לאישור חוזה ההקצאה בידי שר הפנים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך.

כל רשות מקומית אמורה לנהל רישום מרוכז של כל הקצאות הקרקע שאושרו בתחומה במסמך בשם "ספר ההקצאות". מסמך זה צריך לכלול רישום פירוט מתי הוחלט על הקצאת הקרקע, אם הוגשה בקשה להארכת הזמן לפיתוח הקרקע ואם התקבלה החלטה בבקשה זו. בספר ההקצאות צריך להיות מידע גם על הקצאות קרקע שאושרו טרם פרסום נוהל הקצאת קרקעות ומבנים והוא צריך להיות פתוח לעיון הציבור.

בדיקה באתר עיריית רחובות מעלה כי מפורסם ספר הקצאות החל משנת 2020, למרות שכבר ב-2019 חברת המועצה איטל בציר אלשיך קידמה הצעה שתחייב את פרסום הקצאות הקרקע של העירייה לציבור הרחב, הצעה שאושרה פה אחד.

ספר ההקצאות האחרון שפרסמה עיריית רחובות עודכן בחודש אוגוסט האחרון ומופיעים בו 63 נכסים (מצוין 64 אבל הם טעו בספירה ו"דילגו" על מס' 8), כאשר קרוב למחציתם – 46% (29) הוקצו להקמת בתי כנסת. קרקע נוספת הוקצתה לטובת הקמת בית מדרש ושלוש קרקעות הוקצו לטובת הקמת מועדוני תרבות וחסד (מרכזים קהילתיים דתיים) – כך ש-52% מהקרקעות הוקצו לצורכי דת (33). יש לציין כי לפי הלמ"ס, אחוז החרדים ברחובות הוא 12%, נתון שאינו כולל גם דתיים ומסורתיים.

שכונת רחובות ההולנדית. תושבים נאבקים נגד הקצאת שטח לבית חב"ד

עוד עולה מספר ההקצאות כי 16 קרקעות הוקצו להקמת מוסדות חינוך לציבור החרדי. צריך לציין כי במוסדות החינוך המשויכים לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לא קיים הליך הקצאה של הקרקע כי היא נשארת שייכת לרשות. לעומת זאת, מוסדות החינוך השייכים לחינוך החרדי – מוסדות "המוכר שאינו רשמי" ומוסדות פטור, מופעלים ע"י גופים פרטיים ולכן הם נדרשים לקבל הקצאה של קרקע מהרשות המקומית.

מה שנותר הם 14 נכסים המיועדים לצרכים אחרים, (כולל נכס של חברה קדישא לצורך הפעלת בית עלמין). כך בין היתר: קרקע שנועדה להקמת בית אקי"ם, קרקע להקמת מרכז לחינוך מדעי להוראת מדעים של מכון ויצמן, מבנה להקמת מועדון לשיקום פגועי נפש של עמותת אנוש ועוד.

גזרו ושמרו: התחייבות בחירות

האם רחובות חריגה בתחום? לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסם בספטמבר 2023 – שיעור ההקצאות לצורכי דת ברשויות יהודיות לא-חרדיות הוא 39%. 

לפי המחקר שפרסמו ד"ר אריאל פינקלשטיין ואילה גולדברג, רוב הרשויות גם לא מפרסמות את ספר ההקצאות כך שעיריית רחובות בולטת כאן לטובה בעמידה בכללים – רק 43 רשויות מתוך 255 פרסמו ספר הקצאות (ראו ראיון עם מחבר המחקר).

עוד עולה מהמחקר כי פרסום ספר ההקצאות נפוץ יותר בעיריות, ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה וברשויות יהודיות – 35% מהעיריות מפרסמות ספר הקצאות לעומת 9% מהמועצות המקומיות ו-7% בלבד מהמועצות האזוריות.

אך ללא ספק, יש עוד דרך ארוכה עד לשיפור בתחום, כפי שהתברר לאחרונה מדברי מנכ"ל העירייה בבית המשפט, שהודה כי אין לו מושג אילו עמותות משלמות על קרקעות עירוניות, האם הן בכלל משלמות וכמה. לשאלת "שקוף" שהופנתה לכל המועמדים בפאנל ברחובות (ולאחר מכן גם ראש העיר המכהן, רחמים מלול), האם יקדמו את השקיפות צעד נוסף ויקיימו מדיניות רחבה יותר, שתחשוף את הבקשות להקצאות של עמותות לציבור, את הסכמי ההקצאות וחוות הדעת המקצועיות שהובילו לאישור ההקצאה, ואת התנהלות התשלומים השוטפת שבין העמותות – כולם ענו בחיוב, גם המועמדים לראשות העיר וגם הסיעות המתמודדות למועצת העיר.

המבקר התריע על הכאוס הנוכחי כבר ב-2004 

ההפקרות שהתגלתה בדברי מנכ"ל העירייה בדיון המשפטי, נמצאת במעקב של מבקר המדינה כבר 17 שנה. בביקורת שערך בנושא ב-2004, הסביר המבקר כי "מקרקעין הם משאב יקר, שלעתים נמצא במחסור. המקרקעין ניתנו לרשויות המקומיות כנאמן של הציבור, ועליהן להשתמש בהם ולחלק אותם בזהירות ובשוויוניות תוך שמירה על מכלול האינטרסים הציבוריים הכרוכים בכך", נכתב בדוח המבקר.

הוא מצא כי ב-22 מ-102 הרשויות שהשיבו לשאלה בעניין ועדת הקצאות לא הוקמה ועדת הקצאות כנדרש בנוהל – נוהל ההקצאות קובע כי על רשות מקומית למנות ועדת הקצאות שבה יידונו בקשות להקצאת מקרקעין. על הוועדה להיות אובייקטיבית ומקצועית ועליה להבטיח שהליך ההקצאה יהיה שקוף וענייני.

בשנת 2012 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיה של עיריית רחובות בנושא הקצאת מקרקעין ללא תמורה או בתמורה סמלית. הבדיקה העלתה כי בשנת 2003 פרסמה העירייה תכנית אב לשטחי ציבור, שהכין מהנדס העיר לשעבר. אך עד מועד סיום הביקורת, כמעט עשור לאחר מכן, לא פרסמה העירייה תכנית מעודכנת למרות שחלו שינויים דמוגרפיים ופיזיים בתחום שיפוטה.

בנוסף, העירייה אישרה בקשות של עמותות להקצאת קרקעות ומבנים גם בשכונות שתכנית האב אינה חלה עליהן, בחלק מהמקרים היא אישרה הקצאת מקרקעין לשימוש שלא תאם את הפרוגרמה. כמו כן, העירייה תיקנה את הפרוגרמה בלי שבדקה לפני את הצרכים בשטח, בלי חוות דעת לגבי השינוי בצרכים ובלי קיום דיון בנושא.

מסקנות הדוח ברורות אך מה שלא ברור הוא מדוע גם כיום לא נעשה דבר לגביהן. כך למשל, בדוח נכתב כי על העירייה להשלים את הכנת התכנית העירונית החדשה ולפרסמה. כמו כן, על מחלקת הנכסים להשלים את סקר הנכסים "כדי לקבל תמונה מלאה של נכסי העירייה ועל השימוש הנעשה בהם" – זאת אומרת שכבר אז הייתה בעיה במעקב אחר נכסי העירייה ונראה שדבר לא השתנה.

בנוסף, נכתב בדוח כי "על העירייה להקפיד לנהוג לפי נוהל ההקצאות: להקפיד שהעמותות המבקשות הקצאות קרקע ימציאו לה את כל המסמכים הדרושים עם פתיחת תהליך ההקצאה, להקפיד לעשות את הבדיקות הדרושות ולוודא שהשימוש המבוקש בקרקע תואם את ייעודה בתכנית המפורטת ובפרוגרמה". עוד נכתב כי "יש לפרסם בציבור את ההחלטות הנוגעות להקצאת הקרקע ולאפשר לו להביע את עמדתו" – פעולות שלא נראה שהעירייה מאז השכילה לעשות ולפעול בהתאם להן.

בניגוד לכך, העירייה כן יישמה את המלצות המבקר מדוח שפורסם ביולי 2023, ועסק בשקיפות בנושאי מקרקעין. מאז פרסומו, ניתן לראות באתר העירייה שהיא שינתה חלק מהדברים בהתאם להמלצות, כמו מועד עדכון ספר ההקצאות ופרסום נהלי ההקצאה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

עיתונות חופשית ואמיצה במימון ציבורי יכולה להשפיע, גם בעיר שלך! 

רוצים שנצליח לעשות זאת כל השנה? הכניסו כאן מייל, כך נדע שאתם איתנו:

2 תגובות

  1. למה לחרדים של רחובות אסור להשתלט על קרקעות הציבור? לא הבנתי. הם לא חרדים ???

  2. התנהלות העיריות היא הרעה החולה הגדולה ביותר של המדינה, אין עירייה שלא תחטא, אין אחת נקייה, וזה סוד גלוי שכולם פשוט משלימים איתו כמובן מאליו וכך גם בממשלה שלנו, כל המנגנונים שאמורים לפקח ולאכוף את ההתנהלות התקינה נשחקו ונרמסו עד אפר
    סדום ועמורה בהתהוות
    חייבים להלחם בשחיתות ובעסקנות ולהבין שהיא מקור ועיקר כל צרותינו, הכל נובע ממנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!