ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

פגיעה במפלגות הקטנות וצ'ופר לבעלי ההון: שש הצעות חוק שעל הפרק

הצעות החוק הפרטיות משקפות, לא אחת, את הלכי הרוח בציבור ואת האג'נדות של נבחריו: מזו שנועדה להקל על משפחות המפונים לזו שאמורה לזרז הקמה של מרחבים מוגנים; מזו שתחייב את הבנקים להגדיל ראש לזו שתקצץ במס על רווחי הון • מעקב "שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

משפחות נרצחי פסטיבל "נובה" צועדות לרחבת הכנסת, ב-7 בפברואר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מדי שבוע, נערמות על שולחן המליאה הצעות חוק פרטיות. חלקן מבקשות לענות על צורך חדש שהתעורר, אחרות מעוניינות לתקן  מצב עניינים נתון (פעמים לטובה, פעמים לרעה), ומקצתן נועדו להוסיף רעש וצלצולים למשכן. רק מיעוט מבין הצעות החוק יעבור בסוף, אך סקירה שלהן מעניינת בזכות עצמה.

בפינה זו נסקור בקצרה הצעות חוק פרטיות שכדאי לתת עליהן את הדעת. לרוב יהיו אלה הצעות חוק חדשות לגמרי – כאלה שלא הוגשו בכנסות קודמות. עם זאת, יהיו פעמים שנבחר גם בהצעות שכבר עלו בעבר ומקודמות כעת מחדש, אם נוסף לכך הקשר חדש ומעניין. 

כתבות אחרונות בסדרה:

סיוע למשפחות חטופים ופוליגרף לחברי קבינט

מדגל ישראל בכיתות ועד שלילת אזרחות מזורזת

והפעם: דחיית מועד הבחירות לרשויות המקומיות ברשויות שבקו העימות, סבסוד מרחבים מוגנים ביישובים תחת איום ביטחוני, הקטנת יכולת המיקוח של המפלגות הקטנות במעמד המו"מ הקואליציוני, ועוד צ'ופר לבעלי ההון: שש הצעות חוק שעומדות על הפרק.

חיילים ועיתונאים מסיירים בכפר עזה ב-2 בנובמבר (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)

תוספת זמן לרשויות בקו העימות

שם הצעת החוק: הצעת חוק לקביעת מועד בחירות חדש ברשויות בקו העימות

מגיש הצעת החוק: יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר (יהדות התורה)

מצטרפים להצעה: אין

ההצעה: לאחר שהבחירות לרשויות המקומיות נדחו ל-27 בפברואר, בעקבות המלחמה, יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אשר, מציע ברוב היגיון לדחות אותן פעם נוספת ב-14 יישובים סמוכי גבול שפונו. לפי ההצעה, הבחירות באותם יישובים בלבד יידחו ל-5 בנובמבר. 

היישובים בהם ח"כ אשר מבקש לדחות את מועד הבחירות הם: מועצה אזורית אשכול; מועצה אזורית הגליל העליון; מועצה אזורית  חוף אשקלון; מועצה אזורית מבואות החרמון; מועצה אזורית מטה אשר; מטולה; מועצה אזורית מעלה יוסף; מועצה אזורית מרום הגליל; עג'ר; קריית שמונה; מועצה אזורית שדות נגב; שדרות; שלומי; ומועצה אזורית שער הנגב.

סבסוד מרחבים מוגנים

שם הצעת החוק: הצעת חוק מיגון יישוב מאוים ביטחונית

מגישת הצעת החוק: מרב מיכאלי (העבודה)

מצטרפים להצעה: אין

ההצעה: הצעת החוק של ח"כ מיכאלי נועדה להקל על תושבי קו העימות במימון ובהקמת מרחבים מוגנים. "מטרת הצעת חוק זו היא להסיר חסמים ולקצר הליכים לשם הקלה על בניית מרחבים מוגנים דירתיים ופתרונות מיגון אחרים בבתי מגורים, ביישובים מאוימים כהגדרתם בהצעת החוק תוך התייחסות לתחומי המימון, התכנון והרישוי", נכתב בדברי ההסבר.

לפי הצעת החוק, תושב יישוב מאוים ביטחונית שבנה מרחב מוגן במבנה המיועד למגורים שנעדר מרחב כזה, יהיה זכאי למענק מאוצר המדינה בסכום של עד 100,000 שקלים. גובה המענק, כך מוצע, ייקבע בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי שאליו משתייך היישוב בו מתגורר אותו תושב.

מדובר בהצעה שכבר הוגשה בכנסת ה-20, ושלמרבה הצער לא הבשילה לכדי חוק. לאור אירועי 7 באוקטובר, ונוכח פינוי יישובים שלמים בדרום ובצפון, נכון יהיה לקדם הצעת חוק מסוגה.

פגיעת רקטה בבניין מגורים בעיר שדרות, ב-17 באוקטובר (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

היעדרות מוצדקת

שם הצעת החוק: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – הוספת יום חופשה ביום אזכרת בן משפחה שנפטר)

מגיש הצעת החוק: נאור שירי (יש עתיד)

מצטרפים להצעה: סימון דוידסון, שלי טל מירון, ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי, יוסף טייב, מיכל וולדיגר, ירון לוי

ההצעה: ב-2014 תוקן חוק חופשה שנתית בישראל כך שקרובי משפחה של חללי צה"ל יוכלו להיעדר מעבודתם ביום האזכרה הפרטי של החלל, נוסף להיעדרות המוצדקת ביום הזיכרון הלאומי. לפי נוסח החוק, הכוונה ב"קרוב משפחה" הוא למעגל ראשון של קרבה: הורים, בני זוג, ילדים, ואחים ואחיות.

הצעת החוק החדשה נועדה להרחיב את ההגדרה כך שניתן יהיה לקבל יום חופש גם אם בן המשפחה שנפטר לא היה חלל צה"ל. 

"רבות מן המשפחות מקיימות ביום פטירתו השנתי של קרוב משפחתם טקסי זיכרון ואבל פרטיים, וזהו ללא ספק יום של התייחדות משפחתית עם זכרו של הנפטר, יום של כאב ואבל", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק הראויה. 

הגבלת כוחן של המפלגות הקטנות

שם הצעת החוק: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – מינוי שרי הממשלה)

מגיש הצעת החוק: אושר שקלים (הליכוד)

מצטרפים להצעה: אין

ההצעה: הצעת החוק של ח"כ שקלים נועדה להגביל את דרישותיהן של הסיעות הקטנות במשא ומתן קואליציוני, וקובעת כי חבר הכנסת המרכיב את הממשלה יעשה זאת תוך התחשבות בגודלן של הסיעות. 

לפי ההצעה, אם הסיעה בת 8-11 מנדטים – לא יתמנה ממנה שר במשרד גדול כגון משרד הביטחון, משרד החוץ או משרד האוצר; בעוד שמסיעה בת 4-7 מנדטים לא יתמנה שר למשרד בינוני כגון משרד החינוך, משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, משרד הפנים, משרד התחבורה או משרד האנרגיה. 

"לאורך השנים הרכבת הממשלה הפכה מלאכה קשה ומסורבלת", נכתב בדברי ההסבר של הצעת החוק. "מטרת החוק היא להבנות אותה ולהביא לכך שמינוי השרים ישקף את תוצאות הבחירות". אף שיש צדק בטענה זו, במדינת ישראל הגושים הפוליטיים מפוררים ולא מדובר עוד על מפה דו-קוטבית של שתי מפלגות גדולות שלוויינים קטנים מסביב להן. 

לכן, בסופו של דבר ההצעה נולדה כדי לתת מענה לחוסר היכולת של ראשי ממשלה להציב גבולות לדרישות הפעמים סחטניות של מפלגות קטנות, במעמד המו"מ הקואליציוני.

ח"כ אושר שקלים (צילום: דוברות הכנסת)

הבנקים יחויבו להגדיל ראש

שם הצעת החוק: הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה)

מגיש הצעת החוק: יונתן מישרקי (ש"ס)

מצטרפים להצעה: אין

ההצעה: נכון להיום, כשיש לנו חובות לבנק – הבנק יהפוך עולמות כדי למצוא אותנו, אולם כשיש לנו פיקדונות זכות רדומים – הבנק לא יטרח ליידע אותנו מעבר לשליחת מכתב לכתובת האחרונה הידועה לו. במקרה שהמכתב חוזר לשולח, הבנק לא יפנה למרשם האוכלוסין.

הצעת החוק תחייב בנקים לנקוט צעדים אקטיביים יותר לאיתור בעלי חשבונות רדומים, ולפנות לרשות האוכלוסין במידת הצורך כדי לאתר את בעלי החשבון.

הכוונה לחשבונות שבהם מופקד סכום של 100 שקלים או יותר. כשמדובר בפיקדון שנקבע מועד לפירעונו, חובת האיתור קמה סמוך למועד הפירעון; וכשמדובר בפיקדון שלא נקבע מועד לפירעונו, החובה קמה בחלוף עשרה חודשים מעת שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפיקדון.

הצעת החוק המבורכת היא תולדה של המלצת בית המשפט בתיק "ברע"א 996/23 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גנית (נבט) מנטל", בו קבע השופט כי סביר לצפות מבנק לבצע צעד כזה במסגרת ניסיונותיו לחפש את בעל החשבון.

לרווחת בעלי ההון

שם הצעת החוק: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפחתת מס רווחי הון)

מגיש הצעת החוק: אליהו רביבו (הליכוד)

מצטרפים להצעה: יצחק קרויזר, מיכל שיר סגמן, ולדימיר בליאק, אלי דלל. שמו של חבר הכנסת אחמד טיבי נכלל במקור אך הוסר ב-7.2 בשל חזרתו מההצעה.

ההצעה: ההצעה של ח"כ רביבו נועדה להוריד את המס על רווחי הון של יחיד או של חבר בני אדם. בעבר, המס על רווחי הון בישראל עמד על 15%, בשנת 2006 הוא עלה ל-20% ובשנת 2012 (בעקבות המחאה החברתית ודו"ח ועדת טרכטנברג), הוא עלה לשיעורו הנוכחי – 25%. 

מגיש ההצעה מציין כי "הפחתת המס על רווחי הון תתמרץ משקיעים פרטיים להשקיע בבורסה ותעלה את כדאיות ההשקעה בשוק ההון, כך שהשקעות הון יהוו ערוץ השקעה אטרקטיבי לכספי החסכונות של הציבור אשר יש בכוחו כדי להתחרות עם כדאיות ההשקעות בשוק הדיור". 

קשה להאמין שהאדם הקטן ירוויח מתיקון החוק המוצע. אך בעלי ההון, שמיוצגים בכנסת על ידי עשרות רבות של לוביסטים (שדלנים), ללא ספק יגזרו ממנה קופון נאה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

4 תגובות

  1. הערה על התמונה משדרות.
    רואים שם פגיעה ישירה בממד. הפיצוץ יצר חור והעיף חתיכות בטון וטיח לתוך הממד. אני מקווה שלא היה אף אחד בממד בזמן הפגיעה.

  2. למה אתה טוען שהורדת מס רווחי הון תועיל בעיקר לבעלי ההון? כל מי שמשקיע בבורסה יהנה, ומדובר באחוז לא קטן מהחברה. בנוסף, הסטת השקעות לבורסה במקום לדיור יכולה להוריד במעט את מחירי הדיור ולהמריץ את הכלכלה.

    אתם מתחילים לתת ניצנים של עיתונות מרקסיסטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק