ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

סיוע למשפחות חטופים ופוליגרף לחברי קבינט: החוקים שהונחו על שולחן הכנסת

הצעות החוק הפרטיות ממשיכות להיערם • מהצעת החוק הנפיצה של הח"כ מיש עתיד שנועדה למנוע הדלפות מישיבות הקבינט, דרך ההצעה להתחשב במועדי הרמדאן בקביעת מועד הבחירות לרשויות המקומיות, ועד החוק החוק שנועד להכריח את יש עתיד לקיים פריימריז - אבל לא את ש"ס למשל
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

על רקע הלחימה בעזה, הצעות החוק ממשיכות להיערם על שולחן המליאה. חקיקה פרטית מעידה פעמים רבות על הלך הרוח הציבורי, על צורך חדש שנוצר ויש לתת לו מענה בחוק או על רעיון שנזרע לראשונה ושאת תוצריו אנו עתידים לקצור בהמשך. 

לא כל הצעות החוק הפרטיות מאז 7 באוקטובר שנויות במחלוקת. על חלקן יש אפילו הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה וסביר כי יקודמו בהקדם. אחרות לא יבשילו לכדי חוקים.

כך או כך, מעקב אחר הצעות החוק החדשות שעל הפרק מעניין בזכות עצמו. בפינה זו נסקור בקצרה הצעות חוק פרטיות שכדאי לתת עליהן את הדעת. לרוב יהיו אלה הצעות חוק חדשות לגמרי – כאלה שלא הוגשו בכנסות קודמות. עם זאת, יהיו פעמים שנבחר גם בהצעות שכבר עלו בעבר ומקודמות כעת מחדש, אם נוסף לכך הקשר חדש ומעניין. 

בדיקת פוליגרף לחברי קבינט

המלחמה בעזה הציפה מחדש את אחד החוליים בפוליטיקה הישראלית: הדלפות של שרים מישיבות חסויות, ואם לדייק – הדלפות של שרים וראשי ממשלה. 

הצעת חוק שהונחה לאחרונה על שולחן הכנסת מבקשת לחייב את חברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לעבור פעמיים בשנה בדיקת פוליגרף, "באותה השיטה ובאותם התנאים שבהם מתבצע סיווג ביטחוני לבכירים ביותר במערכות הביטחון". בנוסף, לפי הצעת החוק, שב"כ יוכל לחייב כל אדם שהשתתף בדיוני הוועדה לעבור בדיקת פוליגרף.

ישיבת ממשלה, ארכיון (צילום: עמית שבי, פלאש 90)

הצעת חוק דומה הונחה בעבר, בכנסת ה-20. מי שקידם את החוק אז היה ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו). השבוע היא הוגשה מחדש על ידי ח"כ רון כץ (יש עתיד), וחתומים עליה שורה של חברי כנסת, בהם דוד ביטן, בועז ביסמוט ודן אילוז מהליכוד.

"מתוך דיוני הקבינט, הפורום החשוב והרגיש ביותר לניהול המלחמה, מודלפים חומרים רבים", נכתב בדברי ההסבר להצעה החדשה, "הדלפות אלו פוגעות בחוסן הלאומי של צה"ל וזרועות הביטחון ועלולות לשרת את האויב".

בהצעה מוסבר שתוצאות בדיקת הפוליגרף יובאו לידיעת ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה בלבד. הללו יוכלו להחליט על הטלת סנקציות או במקרים חמורים – פיטורים. אלא שנוסח הצעת החוק לא נותן מענה למצב בו ראש הממשלה הוא המקור להדלפה. 

חוק הפריימריז שמכוון נגד יש עתיד

השאלה באיזה אופן נכון לשבץ מועמדים לכנסת ברשימות המפלגות נשאלה כנראה מאז קום המדינה. עד שנות ה-80' שלטו הוועדות הפנימיות של המפלגות. הללו שיבצו מועמדים לפי מחנות וקבוצות לחץ במפלגה. החל משנות ה-90' צברה תאוצה שיטת הפריימריז האמריקאית, שיטה שאינה חפה מבעיות גם היא. 

הצעת חוק חדשה של ח"כ אושר שקלים (הליכוד) מבקשת להסדיר כעת את האופן שבו מפלגות בוחרות את מועמדיהן לכנסת. לפי הצעתו של שקלים, מפלגה המיוצגת בכנסת על ידי 15 ח"כים לפחות תחוייב בהקמת גוף פנימי בוחר – כלומר תבחר את נציגיה על פי שיטת הפריימריז.

"מפלגה שבה לפחות 15 חברי כנסת צריכה לבטא עקרונות של ייצוגיות ושקיפות בפני ציבור הבוחרים שבחרו ברשימה של המתמודדים לכנסת ולא יושב ראש המפלגה שבחר בהם על בסיס אישי", כותב ח"כ שקלים. 

עידוד ייצוגיות ושקיפות הוא דבר חשוב, כמובן. אלא שקביעתו של שקלים כי שיטת הפריימריז הפנים-מפלגתית תחול רק על סיעות בכנסת המונות 15 ח"כים לפחות, מעוררת תהיות.

הצעה פרסונלית. לפיד (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

היחידה מבין המפלגות הגדולות בכנסת שאין בה גוף פנימי בוחר היא "יש עתיד", שהגיעה לשיא כוחה בבחירות האחרונות עם 24 מנדטים. הצעתו של שקלים נועדה לחייב את המפלגה היריבה הגדולה של הליכוד בקיום פריימריז. 

הצעת החוק מאפשרת למפלגות קטנות יותר, להמשיך לבחור נציגים בצורה המועדפת עליהן. כך למשל, מפלגת ש"ס, שלה 11 מנדטים, לא תהיה מחויבת בהקמת גוף בוחר לפי הצעת החוק. גוף כזה עשוי היה להחליט, למשל, על ייצוג ראשון של אישה ברשימה חרדית. 

אז במה שונה מפלגה בת 11 מנדטים ממפלגה בת 15 מנדטים או יותר? עיקרון ראוי אמור להיות ראוי לכולן. התשובה היא שאין שוני אלא יש אילוץ פוליטי. הצעת החוק שהניח שקלים היא מהסוג שמוציא שם רע לפוליטיקה: גם ניסיון לכפות עת יריב פוליטי ספציפי שיטת בחירות במפלגתו, וגם דרך להתחמק מהתמודדות עם תופעה בעייתית רחבה יותר.

שכחו לפתוח יומן?

ב-31 בדצמבר הגישה הממשלה צו לדחיית הבחירות לרשויות המקומיות מ-30 בינואר 2024 ל-27 בפברואר. הצעת החוק של ח"כ ואליד טהא (רע"מ) מגלה כי הצו הזה לא לקח בחשבון את לוח החגים המוסלמי. 

27 בפברואר, התאריך שנקבע לבחירות, עשוי לייצר בעיה עבור האוכלוסייה המוסלמית במידה ויידרש סיבוב שני ברשות מסוימת, כיוון שהסיבוב השני עתיד ליפול על חג הרמדאן. בחג הרמדאן מוסלמים צמים מהבוקר ועד הלילה במשך חודש, ושוברים את הצום בסעודת ערב. הצום לא מונע מהם מלהגיע לעבודה אולם בהחלט מדובר בחודש לא פשוט להתנהל בו עבור רבים. חלק ניכר מהמצביעים נוהג להגיע לקלפי בשעות ערב אחרי סיום העבודה וצום הרמדאן עשוי בהחלט להשפיע על אחוז ההצבעה. 

ההצעה של ח"כ טאהא מעוניינת לקבוע שהבחירות יחולו שבוע לפני המועד שנקבע, כלומר ב-20 בפברואר, ובכך לא יפלו על החג המוסלמי גם במקרה של סיבוב שני. "הזכות לבחור ולהיבחר הינה אבן יסוד בדמוקרטיה", כותב טאהא בהצעה. "קיום הבחירות בתאריך הנוכחי עלול במידה רבה לפגוע בזכות זו".

לנעול את הממ"ד

באירועי 7 באוקטובר ביישובי עוטף עזה התברר כי גם כשנבנה מרחב מוגן בבית או מבנה מסוים, תקינות מנגנון הנעילה של המבנה והיכולת של אדם מבחוץ לפתוח את הדלת היוו עניין של חיים ומוות. כיוון שהצעת חוק ההתגוננות האזרחית המחייבת בניית ממ"ד במבנים חדשים נחקקה לפני הטבח הנורא, היא אינה כוללת חיוב פתרון לבעיה. 

ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) וקבוצת חברי כנסת מעוניינים לקדם חוק שיסדיר את הנושא, במיוחד לאחר שאזרחים רבים החלו לנסות לייצר מענה לסוגיה באופן עצמאי, לעיתים תוך רכישת מוצרים שמסכנים את עצמם ואת ילדיהם העלולים להיכלא בממ"ד כשאפילו כוחות ההצלה יתקשו להציל אותם במקרה של נעילה פנימית שהתקלקלה. 

לפי הצעת החוק "יותקן על דלת המקלט מנגנון נעילה פנימי אשר אינו חשוף לחבלה מבחוץ, אינו תלוי ברשת האינטרנט או החשמל, ניתן לפתיחה מתוך המקלט ומבחוץ, ועומד בכוח משיכה של 500 ק"ג לפחות". 

עכשיו נותר רק לבדוק אם הצעת החוק אינה תפורה למידותיו של מוצר אחד בלבד שקיים בשוק, ושהלוביסטים שלו עשו עבודה טובה כמו הלוביסטים של האפוד הזוהר שיש לכולנו ברכב. 

החזר על שכר לימוד למשרתי המילואים

ח"כ משה טור-פז (יש עתיד) הניח הצעת חוק בחתימת חברי כנסת משלל סיעות בכנסת, כולל הליכוד, שלפיה מוסדות לימוד יחזירו את שכר הלימוד האקדמי לשנת הלימודים התשפ"ד לסטודנטים/יות ששירתו יותר מ-30 יום במילואים במלחמת "חרבות ברזל", בין התאריכים 7 באוקטובר 2023 ועד 31 בינואר 2024. בשבועות הראשונים אחרי טבח 7 באוקטובר גויסו למילואים בישראל יותר מ-200 אלף מילואימניקים/ות לצורך המאמץ המלחמתי, כשחלקם שירתו תקופות זמן ממושכות וחלקם עדין משרתים במילואים מפרוץ המלחמה. לסטודנטים שבהם מדובר פעמים רבות בגזר דין מוות לשנת הלימודים האקדמית הנוכחית.

חיילי מילואים בתרגיל בגבול הצפון (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "התארכות המלחמה מביאה לכך שסטודנטים רבים המשרתים במילואים ישלמו מחיר אקדמי, מקצועי ואישי כבד עקב שירותם", ומסיבה זו על המדינה להעניק להם סיוע. מגישי החוק מציינים שגם במלחמת יום כיפור נקבע כי סטודנטים שנלחמו יהיו זכאים להקלות במימון שכר הלימוד לשנה אחת. 

החוק שיסייע לאחים הבגירים של החטופים

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שאליה הצטרפו 32 חברי כנסת מסיעות הבית השונות. מטרת החוק היא לסגור לקונה הקיימת בחוק הקיים, שנוצרה לאור אירועי 7 באוקטובר חסרי התקדים.  

כבר בסוף חודש אוקטובר דיווחו מביטוח לאומי כי קיימות 25 משפחות שהמקרה שנוצר לאור חטיפת או היעדרות יקירם, אינו מאפשר לסייע לבני משפחתם מבחינה כלכלית באופן שהמדינה מסייעת לשאר בני משפחות החטופים האחרים. מדובר במקרים בהם לחטוף או הנעדר אין בני זוג, הורים או ילדים קטינים שזכאים לקבל מענק מהמדינה כל עוד הם לא שוחררו או נמצאו. חלק מהמקרים נבעו מכך שכל בני המשפחה נרצחו ביום הטבח, כולל מקרים בהם מדובר בקטינים שנחטפו לעזה אבל הוריהם נרצחו. 

מחאה למען שחרור החטופים בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לאור ייחודיות המקרים מוסדות הביטוח הלאומי החלו לקדם תיקון חקיקה שיעניק מענה גם למקרים הללו ויאפשר לבגירים מעל גיל 21 או אחים של החטופים/נעדרים, העוסקים מאז האירוע בניסיונות להחזיר את יקיריהם או לגלות מה עלה בגורלם, לקבל מענק שיסייע להם לצלוח את התקופה הקשה בחייהם.

גם אם מדובר בהצעת חוק שכולנו מתפללים שלא יגיע היום ונחסה תחתיה, טוב שהיא מקודמת, ועשה נכון יוזם החוק שהחתים עליה חברי כנסת רבים מרוב סיעות הבית. בוועדת השרים הוחלט השבוע לתמוך בהצעה, מה שעשוי להצביע על קידומה המהיר. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!