לפני כשלוש שנים גילה עו"ד אוהד דונגי, תושב השכונה ההולנדית ברחובות, שעמותה דתית בשם "חב"ד שכונת רחובות ההולנדית" החלה להפעיל בית כנסת "זמני" במבנה ציבורי נטוש של כחצי דונם ברחוב הר ציון. להפתעתו, התברר כי בית הכנסת מתקיים בעידודה של עיריית רחובות – למרות שהמבנה היה יכול לשמש עבור גן ילדים בשכונה שסבלה באותו הזמן ממחסור במבנים ייעודיים לגנים.
מכיוון שבעיר ישנו מחסור משמעותי בשטחים לטובת הציבור, והאפשרויות הולכות ומתמעטות, כל הקצאה עבור שימוש דתי, שנעשית דרך גורם חיצוני שאינו העירייה, באה על חשבון הקצאה עבור שימושים אחרים, כמו מבנה לתנועת נוער, מרכז יום לקשישים ואפילו מתחמי ספורט — שאינם חלק מהתקציב השוטף.
דונגי נאלץ לנהל הליכים משפטיים נגד העירייה במהלך השנים מאז הגילוי. כאשר ביקש לברר כיצד התקבלו ההחלטות הנוגעות להקצאה לבית הכנסת נתקל בקושי באיתור המסמכים הרלוונטיים. כך למשל לא יכול היה לדעת מה עמדת הגורמים המקצועיים בנוגע לבקשת ההקצאה של העמותה, והאם בכלל נחתם הסכם הקצאה מסודר בין העירייה לעמותה.
הוא מספר כי ״לאורך השנים לא ניתן היה לדעת מהו הסכום שהעירייה מפרישה מהתקציב על מנת לסבסד את הגורמים המעורבים בהליך״, כלומר מה השימוש שעושה העירייה בכספי ציבור.
"בזבוז כספי הציבור"
לשאלת שקוף שהופנתה לכל המועמדים ברחובות (כולל ראש העיר המכהן, רחמים מלול), האם יקדמו את השקיפות צעד נוסף ויקיימו מדיניות רחבה יותר, שתחשוף את הבקשות להקצאות של עמותות לציבור, את הסכמי ההקצאות וחוות הדעת המקצועיות שהובילו לאישור ההקצאה, ואת התנהלות התשלומים השוטפת שבין העמותות – כולם ענו בחיוב, גם המועמדים לראשות העיר וגם הסיעות המתמודדות למועצת העיר.
אחד הנושאים הנפיצים ביותר שבהן עוסקות הבחירות של שנת 2023 בעיר רחובות הוא נושא הקצאות קרקע ומבנים לעמותות שעוסקות בפעילות דתית בעיר. הקצאות של קרקעות ציבוריות לגורמים חיצוניים עבור בנייה של בתי כנסת, ישיבות ובתי מדרש שלעיתים ממוקמים במרכזן של שכונות המוגדרות כבעלות צביון חילוני ליברלי מובהק הפכו לסלע המחלוקת בין תושבי השכונות לבין העירייה.
אוזלת ידה של הרשות במקרה הזה, התגלתה רק לאחר שפנה לבית המשפט, אז התברר כי במהלך השנים 2012-2022 העמותה לא שילמה חשמל, מים, ארנונה או מיסים אחרים כמתחייב על־פי חוק וכי עד שנת 2019 לא שילמה דמי שכירות בכלל. בשנה האחרונה החלה העירייה בהליך הקצאה קבוע לאותו מבנה הציבור, זאת על אף שבאזור פועלים יותר בתי כנסת מאשר דורשת הפרוגרמה.
בשלוש השנים האחרונות הסתפקה העירייה בסכום של 400 שקלים בלבד לחודש שכירות, ששולמו רובם רטרואקטיבית ואינם משקפים את ערך הנכס. "מה שמרתיח הוא שעל מנת לקבל את המידע והמסמכים היינו צריכים לפנות עד היום באמצעות ארבע עתירות שונות לפי חוק חופש המידע", אומר דונגי. במקרה שלו הוא מוסיף, האזרח הקטן נאלץ לשלם מחיר כספי בשל חוסר השקיפות של העירייה. "בכל פעם שביקשנו לקבל מידע בעניין ההקצאה הזו, נאלצנו לעבור דרך בית המשפט תוך השקעת משאבי עתק ובזבוז כספי ציבור".
"אנחנו מפסידים לא מעט מהיעדר השקיפות״
הנתונים העקביים מהשנים האחרונות מלמדים כי השלטון המקומי – הרחוק יותר מתשומת הלב הציבורית ומנורמות השקיפות המאפיינות את השלטון המרכזי – עלול להיות קרקע פורייה במיוחד להתפתחותם ולקיומם של דפוסי התנהלות פסולים שאינם משרתים את טובתו או את רווחתו של הציבור.
מנגד, היתרונות בשיתוף התושבים בתהליכי תכנון ופיתוח ברמה המקומית ובשקיפות והנגשת המידע, ברורים למדי. ברחובות, אחד הנושאים הנפיצים ביותר הוא נושא הקצאות קרקע ומבנים לעמותות שעוסקות בפעילות דתית בעיר.
- קבלו את כל הכתבות על רחובות – בוואטסאפ, טלגרם או מייל
- רוצים להציע שאלה משלכם למתמודדים? כתבו לנו בטופס
במחקר ראשוני מסוגו שפורסם בדה מרקר ושנערך על ידי ד"ר אריאל פינקלשטיין ואילה גולדברג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה נערך מיפוי של כלל ההקצאות ושימושיהן ברשויות המקומיות בישראל. מתוך המחקר עולה שמבין 255 רשויות, רק 43 רשויות (17%) פירסמו את ספר הקצאות, כאשר מתוכן רק 35% הן עיריות.
עיריית רחובות כן טורחת לפרסם באתר האינטרנט שלה את ההקצאות המחולקות כבר משנת 2004, ואף דאגה לעדכן אותו באוגוסט האחרון. עם זאת שאלות רבות עדיין נותרות ללא מענה. אילו בקשות להקצאות מגישות עמותות? מה היא עמדת הגורמים המקצועיים לכל הקצאה? מהם חילופי הדברים בישיבות שנערכות בעירייה בנוגע להקצאות? ומהם התשלומים השוטפים שמועברים כל שנה בין העירייה לעמותות מכוח ההסכמים ביניהן? לתושב הרחובותי שמעוניין לקחת חלק פעיל ולהיות שותף במתרחש, אין באמת דרך לדעת.
לדבריו של פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, התנהלות עיריית רחובות, לפחות בהקשר של פרסום ההקצאות, לא שונה מרוב הרשויות המקומיות "החוק אינו מחייב את הרשויות המקומיות לפרסם את הפרוטוקולים של ועדות הרשות של העירייה, מלבד הוועדה לתכנון ובנייה, ובהתאם לכך גם אין חובה חוקית לפרסם את הפרוטוקולים של ועדת ההקצאות, את הבקשות של העמותות או ההסכמים שנחתמים לבסוף בינן לבין הרשויות".
פינקלשטיין מדגיש שמה שקיים כיום באתר של עיריית רחובות הוא מעל לדרישות החוק "נוהל ההקצאות של משרד הפנים קובע שעל כל רשות המקומית לנהל ספר הקצאות שבו ירוכזו כל ההקצאות שניתנו על ידה. אך לצערי לא נקבעה חובה לפרסם אותו באתר האינטרנט של הרשות, כך שהרשויות יכולות להסתפק במתן אפשרות לתושבים המעוניינים בכך לעיין בספר."
עד שנת 2019 עיריית רחובות לא טרחה לפרסם את ההקצאות באתר ולתושבים לא הייתה גישה אליהן. אלא שלפני ארבע שנים קידמה חברת המועצה איטל בציר אלשיך הצעה שתחייב את פרסום הקצאות הקרקע של עיריית רחובות לציבור הרחב. ההצעה אושרה פה אחד.
"אנחנו כאזרחים מפסידים לא מעט מהיעדר השקיפות, כי אנחנו מרגילים את הגופים הציבוריים בכך שהם יכולים לעבוד בלי שהציבור מתעניין ושואל שאלות. כשהרשות המקומית יודעת שתוכן החלטות המדיניות ודרך קבלת ההחלטות חשופים בפני הציבור, היא מתנהלת באופן מחושב ונכון יותר" מבהיר פינקלשטיין.
תגובת עיריית רחובות: העיר רחובות מאופיינת ומעודדת חיי קהילה מגוונים, תוך מתן מענה לצרכים של כולם, ללא יוצא מן הכלל וללא משוא פנים. במסגרת זו, העירייה מקצה בהתאם לאפשרויות העומדות בפניה, מבנים ומגרשים לצרכי רווחה, חינוך, תרבות, חסד ודת- הכול למען רווחת תושבי העיר. במסגרת זו העירייה אפשרה לשלל גופים ועמותות להשתמש בנכסים ציבוריים כגון ניצן, תאיר- סיוע לנפגעות תקיפה מינית, איגי, עמותת עלה למען התושבים הוותיקים, כלל תנועות הנוער ועוד.
חשוב לציין כי מכתבת תחקיר בנושא שערך דה מרקר בתחילת החודש, עולה כי רחובות נמצאת הרחק מאחור בנושא הקצאות למטרות דת, במקום ה- 15, אחרי ערים כמו ראשון לציון,פ״ת, תל אביב ומודיעין. וועדת ההקצאות הינה וועדה מקצועית , והדיונים בוועדת ההקצאות מתקיימים על פי נוהל הקצאות קרקע ומבנים של משרד הפנים. חברי וועדת ההקצאות הם אנשי מקצוע והחלטותיה מלוות בייעוץ משפטי.
