עתירת "שקוף" לבג"ץ: שימו סוף לחסימות שרירותיות של גולשים בחשבונות של נבחרי ציבור

מערכת "שקוף" ותומר אביטל הגישו ביום חמישי האחרון עתירה לבית המשפט העליון בבקשה לחייב את היועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית לכנסת, ומשרד הפנים לקבוע סט של נהלים שינחו את נבחרי הציבור מתי מותר להם לחסום גולשים בחשבונותיהם ברשתות החברתיות.

בעתירה, שניסחה עו"ד ליעד ורצהיזר, נכתב כי חשבונות נבחרי הציבור (חברי כנסת, חברי ממשלה ונבחרי הרשויות המקומיות) הם חשבונות בעלי סממנים ציבוריים מובהקים – חשבונות פומביים, המשמשים לפרסום תכנים ועדכונים הקשורים למילוי תפקידם הציבורי וליצירת קשר עם הציבור. משכך, חשבונות אלו אמורים לשמש אמצעי לחיזוק הדיאלוג שבין הציבור לבין השלטון.

העתירה הוגשה לאור המלצות מפורשות של מבקר המדינה בנושא. כך, למשל, נכתב בדין וחשבון השנתי של מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור לשנת 2016: "עמדת הנציבות היא כי על גוף ציבורי או איש ציבור המפעיל דף פייסבוק ציבורי לפרסם מדיניות בדבר השימוש בדף ולקבוע נהלים שיסדירו שימוש סביר וראוי בתגובות הציבור המופיעות בדף הפייסבוק, כדי לשמור על כבוד השיח והמשתמשים בדף, בשים לב בין היתר לאופיו הציבורי של הדף, לחופש הביטוי ולחשיבות הביקורת הציבורית".

בעתירה צויין כי בפועל החסימות המרובות הופכות את הרשתות החברתיות לזירה של "הדרת דעות, פגיעה בחופש הביטוי, בזכות הפרט למידע ובזכות הציבור לדעת". עוד הודגש בעתירה שדווקא כעת, בתקופה של בחירות לרשויות המקומיות, נוכח התמשכותה של הלחימה בעזה ובצפון ישנה חשיבות יתרה להגנה על חופש הביטוי: "בעת הזו מהווים המרחב הווירטואלי בכלל והרשתות החברתיות בפרט, את הזירה המרכזית בה מתנהל השיח הציבורי. מרבית האוכלוסייה משתמשת ברשתות החברתיות באופן יומיומי. שם יכול הציבור לקבל מידע שוטף על הנעשה סביבו".

לאור זאת, הודגש בעתירה כי "ישנו צורך ממשי ושאינו סובל עוד דיחוי במתן הנחיות ברורות, כלליות ואחידות, אשר יתחמו את אפשרותם של נבחרי הציבור 'לחסום' משתמשים ולמחוק תגובותיהם". הנחיות סדורות בנושא יסייעו גם לנבחרי הציבור וגם לגולשים לשמור על מרחב שבו מחד מותר להשמיע ביקורת עניינית ומכבדת, ומאידך חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת אינן נפגעות. 

"מוטב מוקדם ממאוחר"

זו לא הפעם הראשונה בה מערכת "שקוף" עותרת לבג"ץ בנושא. בעקבות עתירת "שקוף" לבג"ץ באוגוסט 2021, הצהיר משרד המשפטים כי הנושא יוסדר בתקנות עד אוקטובר 2022 אולם הדבר טרם התבצע. 

בתוך כך, במסגרת הליך משפטי נפרד, בית המשפט העליון הורה בסוף דצמבר לראש העיר גבעתיים, רן קוניק, להסיר חסימה של תושב העיר שמתח עליו ביקורת. בפסק הדין התקדימי  כתבה השופטת ענת ברון: "לא ראיתי מקום ולא יהיה זה נכון לכונן במסגרת פסק דין זה הסדר כולל ביחס לחשבונותיהם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות, לנוכח מורכבות הסוגיה והשלכות הרוחב שלה. הסדר כזה ראוי שייקבע על ידי הגורמים המאסדרים, ומוטב מוקדם ממאוחר".

עם זאת באותה העתירה, הודתה היועצת המשפטית לממשלה כי הסדר כולל שכזה "איננו מצוי על סדר היום של הגורמים הרלוונטיים, וכי אין כל צפי להסדרתו". גם בפנייה של שקוף לאחר העתירה למשרד המשפטים, מסר המשרד מתקיימת כיום עבודת מטה המתמקדת בבחינת האפשרות למחיקה של תגובות ולחסימה של מגיבים רק בחשבונות רשמיים של גורמי מדינה ברשתות החברתיות, כגון אתרים של משרדי הממשלה, מבלי להתייחס לפרופילים פרטיים של חברי כנסת ושרים. 

בעקבות העתירה, פנתה התנועה לאיכות השלטון לחברי ועדת האתיקה של הכנסת ולייעוץ המשפטי בבקשה שיפרסמו הנחיות בנוגע לתנאים בהם מתבצעות חסימות אזרחים ברשתות החברתיות בחשבונות של חברי כנסת.

חסימות מימין ומשמאל

נבחרי ציבור רבים נוהגים לחסום את אפשרות הגישה לחשבונותיהם מגולשים שתגובותיהם אינן לרוחם. זאת, ככל הנראה, במטרה להימנע מביקורת פומבית שאינה נוחה להם, ולמזער את היקפה בעתיד. 

כשזה נוגע לפרקטיקת חסימת גולשים, נראה שיש הסכמה רחבה מימין ומשמאל. מדובר בתופעה רווחת למדי, אשר אינה ייחודית לנבחר ציבור זה או אחר או לצד מסוים במפה הפוליטי. כך למשל: חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש) חסם את הגולש שי גליק מלהגיב לחשבון הטוויטר שלו; חבר הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית) חסם את הגולש יואב אהרוני, ויו"ר מפלגתו והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בחר לחסום את הגולש ערן פוגל; ח"כ בני גנץ (המחנה הממלכתי) חסם את הגולש יצחק הירש, וחברו לסיעה השר גדעון סער (המחנה הממלכתי) חסם את הדר סגל; וגם ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) חסם מחשבונו גולש בשם שאול בוילוב; והרשימה עוד ארוכה.

זה הזמן להזכיר שפרופילים של חברי כנסת מתוקצבים על ידי המדינה בתקציב שיוחד לכך ("הקשר עם הבוחר"), ובעוזרים של חברי הכנסת אשר לעיתים רבות מסייעים בתפעול החשבונות הפרטיים – וכל זאת במימון ציבורי.