ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

פנייה לוועדת האתיקה: פרסמו כללים לחסימת אזרחים בחשבונות הח"כים ברשת

התנועה לאיכות השלטון פנתה לחברי הוועדה ולייעוץ המשפטי של הכנסת בבקשה שיגבשו הנחיות ברורות בעניין חסימות משתמשים ברשתות החברתיות של נבחרי ציבור. משרד המשפטים ל"שקוף": עבודת מטה בנושא עתידה להסתיים בחודשים הקרובים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

תמונת אילוסטרציה

התנועה לאיכות השלטון פנתה השבוע (1.1.24) לחברי ועדת האתיקה של הכנסת ולייעוץ המשפטי בבקשה שיפרסמו הנחיות בנוגע לתנאים בהם מתבצעות חסימות אזרחים ברשתות החברתיות בחשבונות של חברי כנסת. הפנייה הגיעה בעקבות פסק דין תקדימי מחודש דצמבר שבו הורה בג"ץ לראש העיר גבעתיים, רן קוניק, להסיר חסימה של תושב העיר שמתח עליו ביקורת בטוויטר. 

בפסק הדין ביקשו השופטים מהמדינה לגבש "כללים ברורים לניהול התכנים המועלים על-ידי המשתמשים בחשבונות הרשויות ונבחריהן". עם זאת, הובהר שם כי בית המשפט לא יהיה זה שיסדיר את סוגיית החסימות באופן רוחבי. 

"נכון להיום, אין בנמצא נהלים והנחיות עבור חברי הכנסת כיצד לנהוג בעניין חסימות משתמשים ברשתות החברתיות, דבר אשר מאפשר לכל חבר כנסת לפעול לפי ראות עיניו, אף שמדובר בנבחר ציבור ובחשבון בעל אופי ציבורי מובהק", נכתב בפנייה מטעם התנועה לאיכות השלטון. 

במצב עניינים זה, כך הוסבר, חברי הכנסת חוסמים בחשבונותיהם אזרחים אשר מביעים ביקורת כלשהי, גם אם אינה אלימה או מסיתה לאלימות. התנועה ציינה כי אזרחים אלה "נותרים חסרי אונים לאחר שנחסמו, ללא כל יכולת לשנות את המצב, כיוון שאין גוף רשמי לפנות אליו ואין הנחיות עליהן ניתן להתבסס בערעור על ההחלטה לחסום". וזאת, מבלי שתהיה להם יכולת להתעדכן במעשיו הציבוריים של אותו נבחר ציבור, שאותן הוא מביע בחשבונו. "כל עת שאין הנחיות רשמיות בנושא לחברי הכנסת, חופש הביטוי של האזרחים ברשתות החברתיות וכן זכותם לדעת נפגעים ואינם נמצאים תחת פיקוח", נקבע.

בעקבות עתירת "שקוף" לבג"ץ באוגוסט 2021, הצהיר משרד המשפטים כי הנושא יוסדר בתקנות עד אוקטובר  2022 אולם הדבר טרם התבצע. לאחרונה, פנה "שקוף" למשרד המשפטים פעם נוספת כדי לברר היכן הדברים עומדים. בתגובה, מסר המשרד כי עבודת המטה עתידה להסתיים בחודשים הקרובים. 

אלא שבשלב זה המשרד מתמקד בבחינת האפשרות למחיקה של תגובות ולחסימה של מגיבים רק בחשבונות רשמיים של גורמי מדינה ברשתות החברתיות, כגון אתרים של משרדי הממשלה, מבלי להתייחס לפרופילים פרטיים של חברי כנסת ושרים. וזאת, על אף שפרופילים אלה מתוקצבים על ידי המדינה, בתקציב שיוחד לכך ("הקשר עם הבוחר"), ועל אף שהעוזרים של חברי הכנסת מסייעים בתפעול החשבונות הפרטיים לכאורה, וכל זאת במימון ציבורי. 

"חברי הכנסת התמכרו לתקשורת הבלתי אמצעית עם הציבור באמצעות הרשתות החברתיות, אבל הם בוחרים שלא לקבל את כל החבילה – שכוללת גם ביקורת עניינית ולגיטימית על פועלם", אמר ל"שקוף" עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון.

מטעמו של ראש ועדת האתיקה, ינון אזולאי, לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

המכתב-ששלחה-התנועה-למען-איכות-השלטון-בישראל

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת אפרת אביבי

Picture of אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק