"זירה של הדרת דעות": למה הגשנו בג"ץ נגד חסימות שרירותיות?

אחרי שנים של מלחמה נגד חסימות שרירותיות של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות – עתרנו לבג"ץ. המדינה התבקשה להגיב לעתירה עד אמצע אוקטובר. למה זה חשוב? בדפי נבחרי הציבור מתנהל דיון ציבורי, במימון הציבור, על סוגיות שחשובות לכולנו. לשיטתנו, לא ייתכן שייחסם גולש רק כי כתב ביקורת נקייה מגידופים או שקרים. 

עוד ב"שקוף":

• פגיעה בפרטיות, צנזורה ואפליה: עמודי הפייסבוק של הרשויות המקומיות הפכו לשטח הפקר
• יאיר לפיד בראי השקיפות
• מבקר המדינה עושה סדר בנושא מחיקת פוסטים בעמודים של פוליטיקאים

לפני הפנייה לבג"ץ תיעדנו מאות פניות שלכם, עוקבי "שקוף", שנחסמו. על פי המידע שאספנו נראה שהמניע העיקרי הוא רצונם של נבחרי ציבור רבים להימנע מתוכן ביקורתי המופנה כלפיהם – ולצמצם חשיפה של תוכן ביקורתי לגולשים נוספים.

מאמצעי לדיאלוג פומבי – לזירה של פגיעה בחופש הביטוי

אנחנו ב"שקוף" מאמינים שכיכר העיר הפכה לדיגיטלית ושחסימה שרירותית פוגעת בחופש הביטוי. מתוך ההנחה הזו, שזה מאבק דמוקרטי מהמעלה הראשונה, סיקרנו בשנים האחרונות את הסוגיה מכל הכיוונים.

שכנענו את מבקר המדינה לפרסם ב-2016 ביקורת נוקבת על הסוגיה ולהציע כללים בנושא. ב-2017 פרסמנו את מדד החוסמים; חשפנו שבין החוסמים הראשיים נמצאים בנימין נתניהו, יאיר לפיד ונפתלי בנט. בחנו כמה כספי ציבור פוליטיקאים מוציאים מכיסנו על קידום פוסטים. לבסוף שיגרנו מכתבים ופניות לחברי כנסת, שרים ופקידים בכירים בבקשה לעגן אמות מידה לפני חסימה. רובם סירבו. 

לקריאת העתירה המלאה – לחצו כאן

כמוצא אחרון, פנינו לבג"ץ. את העתירה ניסחה עו"ד ליעד ורצהיזר. לדבריה, חסימת גולשים ע"י נבחרי ציבור בחשבונות שהם מנהלים ברשתות החברתיות אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואף לא באמות המידה של הליך מנהלי תקין. "חשבונות נבחרי הציבור הפכו מאמצעי לחיזוק הדיאלוג שבין הציבור לבין השלטון לזירה של הדרת דעות, פגיעה בחופש הביטוי, בזכות הפרט למידע ובזכות הציבור לדעת", נכתב בעתירה. 

חשבונות הפוליטיקאים הם "בעלי סממנים ציבוריים מובהקים"

עוד הודגש כי "המרחב הווירטואלי הוא הפלטפורמה המרכזית במאה ה-21, שנותנת ביטוי מעשי לחופש הביטוי. הרשתות החברתיות מהוות אף פלטפורמה בלתי-אמצעית לציבור לקיים קשר עם השלטון ונציגיו. מרבית נבחרי הציבור והגופים הציבוריים עושים שימוש נרחב ברשתות החברתיות על מנת להעביר מסרים, לשתף במידע הנוגע לתפקידם, ולנהל שיח עם הציבור על פעילותם הציבורית".

לבסוף טענו כי חשבונות של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות הם בעלי "סממנים ציבוריים מובהקים". זאת משום שהתוכן בהם פומבי, הם מופעלים ע"י עובדי ציבור, ממומנים מכספי ציבור, התוכן המתפרסם בהם אינו אישי אלא קשור למילוי תפקידם של נבחרי הציבור, והם משמשים לניהול קשר עם הציבור.

• לריאיון בנושא בתוכנית הרדיו של עורכי הדין מיכאל דבורין וערן בן ארי

בארה"ב, ראוי לציין, בית המשפט אסר על דונלד טראמפ לחסום גולשים בטוויטר משום שהוא משתמש בו כדי "להציג החלטות פוליטיות".

אנו דורשים עכשיו כי גם הרשויות בישראל יפעלו לפי המתווה שהציע מבקר המדינה: נבחר ציבור יפרסם תקנון שיפרט את אופן הטיפול בתגובות ברשתות החברתיות, ו"צעדים מידתיים והדרגתיים" נגד המפרים אותו. בנוסף, מחיקת תגובה או חסימת גולש – ידרשו נימוק ותיעוד.