"זירה של הדרת דעות": למה הגשנו בג"ץ נגד חסימות שרירותיות?

תיעדנו מאות מקרים בהם נחסמתם על ידי אנשי ציבור ברשתות החברתיות, והגענו למסקנה שהפוליטיקאים מבקשים למנוע לא קללות, אלא ביקורת הוגנת • הרשתות החברתיות הפכו לזירה הציבורית המרכזית, ולכן אנחנו מאמינים שחשוב לשמור בהן על כללים דמוקרטיים וחופש ביטוי • כל הפרטים על העתירה התקדימית של שקוף לבג"ץ
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הזירה הווירטואלית הפכה למרכזית

אחרי שנים של מלחמה נגד חסימות שרירותיות של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות – עתרנו לבג"ץ. המדינה התבקשה להגיב לעתירה עד אמצע אוקטובר. למה זה חשוב? בדפי נבחרי הציבור מתנהל דיון ציבורי, במימון הציבור, על סוגיות שחשובות לכולנו. לשיטתנו, לא ייתכן שייחסם גולש רק כי כתב ביקורת נקייה מגידופים או שקרים. 

עוד ב"שקוף":

לפני הפנייה לבג"ץ תיעדנו מאות פניות שלכם, עוקבי "שקוף", שנחסמו. על פי המידע שאספנו נראה שהמניע העיקרי הוא רצונם של נבחרי ציבור רבים להימנע מתוכן ביקורתי המופנה כלפיהם – ולצמצם חשיפה של תוכן ביקורתי לגולשים נוספים.

מאמצעי לדיאלוג פומבי – לזירה של פגיעה בחופש הביטוי

אנחנו ב"שקוף" מאמינים שכיכר העיר הפכה לדיגיטלית ושחסימה שרירותית פוגעת בחופש הביטוי. מתוך ההנחה הזו, שזה מאבק דמוקרטי מהמעלה הראשונה, סיקרנו בשנים האחרונות את הסוגיה מכל הכיוונים.

החסימות – נגד חוק יסוד. עורכת הדין ליעד ורצהיזר

שכנענו את מבקר המדינה לפרסם ב-2016 ביקורת נוקבת על הסוגיה ולהציע כללים בנושא. ב-2017 פרסמנו את מדד החוסמים; חשפנו שבין החוסמים הראשיים נמצאים בנימין נתניהו, יאיר לפיד ונפתלי בנט. בחנו כמה כספי ציבור פוליטיקאים מוציאים מכיסנו על קידום פוסטים. לבסוף שיגרנו מכתבים ופניות לחברי כנסת, שרים ופקידים בכירים בבקשה לעגן אמות מידה לפני חסימה. רובם סירבו. 

לקריאת העתירה המלאה – לחצו כאן

כמוצא אחרון, פנינו לבג"ץ. את העתירה ניסחה עו"ד ליעד ורצהיזר. לדבריה, חסימת גולשים ע"י נבחרי ציבור בחשבונות שהם מנהלים ברשתות החברתיות אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואף לא באמות המידה של הליך מנהלי תקין. "חשבונות נבחרי הציבור הפכו מאמצעי לחיזוק הדיאלוג שבין הציבור לבין השלטון לזירה של הדרת דעות, פגיעה בחופש הביטוי, בזכות הפרט למידע ובזכות הציבור לדעת", נכתב בעתירה. 

חשבונות הפוליטיקאים הם "בעלי סממנים ציבוריים מובהקים"

עוד הודגש כי "המרחב הווירטואלי הוא הפלטפורמה המרכזית במאה ה-21, שנותנת ביטוי מעשי לחופש הביטוי. הרשתות החברתיות מהוות אף פלטפורמה בלתי-אמצעית לציבור לקיים קשר עם השלטון ונציגיו. מרבית נבחרי הציבור והגופים הציבוריים עושים שימוש נרחב ברשתות החברתיות על מנת להעביר מסרים, לשתף במידע הנוגע לתפקידם, ולנהל שיח עם הציבור על פעילותם הציבורית".

מהחוסמים הגדולים ברשתות. יאיר לפיד. צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

לבסוף טענו כי חשבונות של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות הם בעלי "סממנים ציבוריים מובהקים". זאת משום שהתוכן בהם פומבי, הם מופעלים ע"י עובדי ציבור, ממומנים מכספי ציבור, התוכן המתפרסם בהם אינו אישי אלא קשור למילוי תפקידם של נבחרי הציבור, והם משמשים לניהול קשר עם הציבור.

לריאיון בנושא בתוכנית הרדיו של עורכי הדין מיכאל דבורין וערן בן ארי

בארה"ב, ראוי לציין, בית המשפט אסר על דונלד טראמפ לחסום גולשים בטוויטר משום שהוא משתמש בו כדי "להציג החלטות פוליטיות".

תומר אביטל מתארח בפודקאסט של ליעד ורצהיזר

אנו דורשים עכשיו כי גם הרשויות בישראל יפעלו לפי המתווה שהציע מבקר המדינה: נבחר ציבור יפרסם תקנון שיפרט את אופן הטיפול בתגובות ברשתות החברתיות, ו"צעדים מידתיים והדרגתיים" נגד המפרים אותו. בנוסף, מחיקת תגובה או חסימת גולש – ידרשו נימוק ותיעוד. 

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

חברי הכנסת והשרים אינם אזרחים פרטיים אלא אישי ציבור. בדפים שלהם לא תמצאו מחשבות פילוסופיות על החיים לאחר המוות וגם לא התלבטויות על עיצוב הסלון. 99% מהפוסטים שלהם עוסקים בפוליטיקה. את הדפים מתפעלים לרוב צוותים מקצועיים שאנחנו מממנים, והקידומים שלהם משולמים מכיסנו.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

עתרנו לבג"ץ! שופט העליון אלכס שטיין הורה למדינה להגיב לעתירה עד 18 באוקטובר. אחלו לנו בהצלחה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,653 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.