בג"ץ קבע: נבחרי ציבור לא יוכלו לחסום ברשתות משתמשים שכתבו ביקורת הוגנת

הסוף לחסימות שרירותיות? אחרי מאבק ארוך שנים, פסיקה תקדימית של בג"ץ אוסרת על נבחרי ציבור לחסום ברשתות החברתיות משתמשים שכתבו נגדם ביקורת הוגנת. בית המשפט העליון הורה בשבוע שעבר (21.12) לראש העיר גבעתיים רן קוניק להסיר חסימה של תושב העיר, אלמוג רובינשטיין, שמתח עליו ביקורת בטוויטר.

"בניגוד לחד סטריות המאפיינת את אמצעי התקשורת המסורתיים", הבהירה השופטת גילה כנפי-שטייניץ, "מאפשרות הרשתות החברתיות לציבור המשתמשים להגיב למידע, להטיל בו ספק או להביא מידע חילופי, ובכך לתרום לעיצוב השיח הציבורי באופן ישיר". שטייניץ הדגישה כי "באותו האופן, חסימת תכנים או הסרתם, פועלת אף היא לעיצוב השיח, באמצעות תחימת גבולות חופש הביטוי והגדרת המותר והאסור – בין אם הדבר נעשה בגבולות החוק, ובין אם מעבר לנדרש מן החוק".

לאחר שלוש שנים של חסימה, ראש עיריית גבעתיים נדרש להסירה. "מדובר בפסק דין תקדימי, בנושא קריטי למימוש הזכות לחופש ביטוי בעידן הנוכחי", אמרה עו"ד דנה יפה, מהקליניקה המשפטית לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית, שייצגה את רובינשטיין. 

"בית המשפט קיבל את הערעור שלנו במלואו וקבע שחשבון של בעל תפקיד ציבורי יחשב לציבורי, אם הנבחר עושה שימוש בחשבון לצורך התפקיד הציבורי שלו", אמרה עו"ד יפה. לדבריה, גם אם פרופיל של בעל תפקיד ציבורי אינו ממומן על ידי הציבור, הוא ייחשב כציבורי, "וזו נקודה קריטית. בית המשפט קבע שחסימה של משתמש מחשבון כזה בגלל תגובה בעלת תוכן ענייני ולגיטימי – אסורה".

דרוש: תקנון חסימות

אף שהשופטים הורו לראש העיר להסיר את החסימה, הם לא קבעו הנחיות כלליות שיחולו מעתה ואילך על חשבונות של נבחרי ציבור. עם זאת, לדברי עו"ד יפה "העיקרון שנקבע בפסק הדין ברור: כל עוד מדובר בביקורת, גם אם נוקבת, יש לאפשר אותה. ולא פחות חשוב, הובהר שאי אפשר להתחבא מאחורי חשבונות שהם לכאורה פרטיים. כל עוד החשבון משמש לצורך התפקיד הציבורי, מדובר בחשבון ציבורי". לצד זאת, היא מסכימה כי "ברור שיהיו כאלה שיערימו קשיים וצריך יהיה להתמודד איתם".

כדי להתמודד עם הקשיים, ביקשו השופטים מהמדינה לגבש "כללים ברורים לניהול התכנים המועלים על-ידי המשתמשים בחשבונות הרשויות ונבחריהן". בפסק הדין התקדימי הובהר כי בית המשפט לא יהיה זה שיסדיר את סוגיית החסימות באופן רוחבי. 

"לא ראיתי מקום ולא יהיה זה נכון לכונן במסגרת פסק דין זה הסדר כולל ביחס לחשבונותיהם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות", כתבה השופטת ענת ברון והסבירה זאת "לנוכח מורכבות הסוגיה והשלכות הרוחב שלה. הסדר כזה ראוי שייקבע על ידי הגורמים המאסדרים, ומוטב מוקדם ממאוחר".

אלא שבממשלה ממשיכים להתעלם מתפוח האדמה הלוהט שגולגל לפתחן. זה שנים ש"שקוף" נאבק בחסימות שרירותיות של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. בעקבות עתירת "שקוף" לבג"ץ באוגוסט 2021, הצהיר משרד המשפטים כי הנושא יוסדר בתקנות עד אוקטובר 2022. 

יותר משנה עברה מאז המועד שקבעו. כעת, בעקבות פסיקת בג"ץ, פנינו שוב למשרד המשפטים כדי לברר היכן עומדים הדברים. בתגובה נמסר לנו כי בשלב זה, משרד המשפטים יתמקד בבחינת האפשרות למחיקה של תגובות ולחסימה של מגיבים רק בחשבונות רשמיים של גורמי מדינה ברשתות החברתיות – כגון אתרים של משרדי הממשלה – וכי ייבחנו האפשרויות להסדרת העניין, לרבות במסגרת הנחייה של היועצת המשפטית לממשלה.

עם זאת, בתגובת משרד המשפטים אין התייחסות לחשבונות שאינם משויכים למשרדים ממשלתיים אלא בבעלותם של אישי הציבור עצמם, בהם פרופילים פרטיים של חברי כנסת ושרים. וזאת על אף שפרופילים אלה עוסקים באופן מובהק בתכנים פוליטיים, ולרוב מתופעלים ומקודמים על ידי צוותים מקצועיים, וכל זאת במימון כספי ציבור.

עד לאסדרת הנושא, "שקוף" ממליץ לנבחרי הציבור לאמץ וולונטרית תקנון לחסימות, ולפרסמו לקהל העוקבים.