תחקיר: קצא"א מגבירה את ייצוא הנפט מאילת – ועלולה לעבור את הכמות המותרת

"נכנסת אוניית נפט, ענקית. משהו עצום. לא אונייה קטנה. ואני בסירה קטנה, ואני מסתכל על הספינה ואני מבין – שגם אם יישפך פה אלף טון, פחות מאחוז… הבנתי איזה נזק יכול להיות לנו כאן. פשוט נזק אדיר. אנחנו לא נציל פה כלום". בחודש שעבר נכנסה אוניית "יוסטון" לנמל קצא"א, שם פגש אותה בין היתר גל א.שטיינבאום, תושב אילת ופעיל חברתי מקבוצת "סוף הים", שמתנדב בעמותות "אקו-אושן" ו" 4The Gulf". במקרה של דליפת נפט, המתנדבים של אקו-אושן פורסים "מחסום" – מדובר במצוף צהוב באורך של כקילומטר, שנועד למנוע את התפשטות הנפט במקרה של דליפה ממכליות הנפט כדי להגן על שוניות האלמוגים ועל החופים של העיר.

"זה היה ב-5-6 למרץ. ראינו אותה, את יוסטון. בדיוק כשאנחנו פורסים את המחסום, היא נכנסה", מספר שטיינבאום. "אחרי שפרסתי את המחסום הזה, הפנים שלי נפלו. הרוח הגבית שהייתה מאחורי, שעוזרת לי להיות עם המפרשים קדימה ולהאמין שנוכל לעשות מה שצריך (במקרה של דליפה, ד.ג) נעלמה. אני הבנתי שלא נוכל להציל פה כלום". לשטיינבאום יש סיבה טובה להיות מודאג. תחקיר "שקוף" מגלה שחברת קצא"א הגבירה את מתחילת השנה את ייצוא הנפט מנמל אילת – כאשר נרשמת עלייה של כ-150% ביחס לאותה התקופה בשנה החולפת.

• תחקיר: בזמן שארה"ב ואירופה מחרימות – ישראל ממשיכה לייבא נפט מרוסיה

מתחילת השנה הגיעו אל נמל החברה חמש מכליות נפט ריקות (LIMNIA, NISSOS KEROS, SEA MAJESTY, HOUSTON, IOANNA) – ויצאו מנמל קצא"א באילת כשהן מלאות בנפט גולמי, בדרך ליעדן במדינות נוספות במזרח. המכלית האחרונה יצאה מנמל אילת ב-26.3.23. המעקב אחר מכליות הנפט שהגיעו בשנת 2022 ו-2023 מגלה דפוס התנהגות שחוזר על עצמו – לפני ההגעה לנמל קצא"א באילת, מספר מכליות מכבות את משדר המיקום. הדבר מתרחש לרוב באזור הכניסה למפרץ אילת. לאחר מספר ימים הן מופיעות שוב בדרך החוצה מהנמל.

הסכנה בקו 42 

חלק מרכזי בפעילותה של קצא"א הוא הפיכתה של ישראל ל"גשר יבשתי" לשינוע נפט. בבעלות החברה, בנוסף לרציף שלה בנמל אילת, נמל וטרמינל אחסון נפט ודלקים בנמל אשקלון. מהטרמינל באשקלון יוצא צינור נפט בשם "קו 42", המשתרע על פני 254 קילומטרים החוצים את הנגב והערבה, שמעביר את הנפט הגולמי מטרמינל האחסון באשקלון אל מתקני האחסון של החברה בנמל אילת. כך, מכליות הנפט שמגיעות אל נמל אשקלון פורקות אותו בטרמינל, והוא מועבר באמצעות הצינור עד לאילת, ומשם "לשווקים באסיה", כך לפי אתר החברה, שאף מצרפת מפה דינימית שמראה את נתיבי הסחר שלה. פעילותו של קו זה הוגברה בעקבות הסכם Med Red Med שנחתם כחלק מהסכם השלום עם איחוד האמירויות.

על פי המסלול המתואר, מסתמן שחמש מכליות הנפט שאותרו במעקב "שקוף", הועמסו בנמל החברה באילת בנפט שמקורו במכליות שהגיעו לאשקלון. 

בעקבות הסיכונים הרבים הכרוכים בהגברת הפעילות של החברה, ולאחר התכתשויות בין קצא"א למשרד להגנת הסביבה, קבע האחרון כי פעילות החברה מוגבלת ל-2 מיליון טון נפט גולמי בשנה, כך על פי פרסומים. לפי בדיקת "שקוף", בתוך כארבעה חודשים הועמסו כ-1.4 מיליון טון נפט גולמי על המכליות בנמל קצא"א. בקצב ובכמויות הנוכחיות, כמות הנפט עלולה להגיע עד סוף שנת 2023 ללמעלה מ-4 מיליון טון נפט, יותר מפי 2 מהמגבלה המותרת של החברה. במשרד להגנת הסביבה מסרו כי "המשרד להגנת הסביבה מבצע פיקוח ומעקב צמודים אחר פעילות מכלל קצא"א באילת ויקפיד שהחברה תעמוד בכל התנאים שנקבעו לה בהיתר הרעלים".

לפני כשנתיים התריעו 289 מדענים במכתב על הסכנות הסביבתיות והכלכליות של שינוע הנפט ממפרץ אילת, תוך שהן מציינים שמעבר לפגיעה הפוטנציאלית בשוניות האלמוגים הנדירות שבאילת, "במקרה של אסון אקולגי צפויות אלפי משפחות באילת לאבד את מקור פרנסתן והשקעות של מיליארדים בבניית תשתיות תיירותיות לאורך כל מפרץ אילת/עקבה ירדו לטמיון".

"יש סיכון למתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד, ושורק, והיכולת שלנו להשתלט עליו מוגבלת", אומר ד"ר יובל ארבל מ"צלול", בהתייחס לתרחיש דליפה ממכלית נפט שמגיעה אל נמל קצא"א באשקלון. "גם אם מצליחים לעצור את הדליפה בהתחלה, לא כל הנפט מכיל מרכיבים שצפים על פני המים שאפשר לתפוס אותם. יש בנפט הגולמי מרכיבים שמתערבלים ומתמוססים בים", הוא מוסיף, ומדגיש את הסיכון לחופי אשקלון ואילת, וכן לאלמוגים: "אם הכתם יפגע בחופים זו פגיעה כפולה – גם בחי הימי וגם בתיירות. אם זה בכניסה לנמלים, זה יעצור כניסה של אוניות. זה יכול להגיע לנזקים של מיליארדים". ארבל מתייחס בהערכתו גם למסמך שהוכן עבור משרד האנרגיה, המעריך בין היתר את העלות במקרה של אירוע דליפת נפט בים התיכון. "אם ישפכו 3000 טון, 1% מתכולת מכלית נפט, הם חישבו את הנזקים שיכולים להגרם, ב-11 מיליארד שקל", הוא מסכם.

"איך אתם מסוגלים לסכן עיר שלמה, עיר תיירות, בשביל כמה שקלים?" שואל בתמיהה שטיינבאום. "המדינה לא מרוויחה מזה… הנפט לא מגיע בכלל למדינה. אנחנו בסך הכל צינור מעבר לנפט". הכעס של שטיינבאום נתמך בתחקיר של כלכליסט שמצא שהרווח למדינה מעסקת REDMED של קצא"א להגברת היקפי השינוע מסתכם בכ-23 מיליון דולר בשנה. הפגיעה הפוטנציאלית גדולה פי עשרות מונים. קצא"א, על פי פרסומים, תהנה מהכנסות של 700 מיליון דולר בשמונה השנים מחתימת ההסכם.

תושבי אילת התלוננו על ריחות רעים

אך הסיכונים של פעילות קצא"א אינם רק תיאורטים. בדיקת "שקוף" מעלה שכבר היום תושבי אילת סובלים מהגברת הפעילות של קצא"א – בימים שבהם המכליות הועמסו התקבלו במוקד המשרד להגנ"ס תלונות על ריחות חריפים של דלק, כך קרה בארבע מתוך חמש המכליות שהגיעו. הבדיקה נעשתה באמצעות הצלבת מועדי תלונות התושבים על ריחות חריפים של דלק (לפי נתוני המשרד להגנ"ס) עם מועדי הגעת ועזיבת מכליות הנפט.

"ברגע שאתה מכניס נפט לתוך מיכל והיה שם גז קודם, אותו גז בעיקרון אמור לעבור למתקן ייעודי ששורף אותו, כדי שלא יווצר זיהום. אבל זה לא עובד במאה אחוז אף פעם, כך שנוצרות פליטות במהלך שינוע הנפט אל המכליות, ומחוות האחסון. כך שגם באשקלון וגם באילת סובלים יותר ממטרדי ריח וזיהום אוויר", מסביר ד"ר ארבל. שטיינבאום מוסיף שאנשים רבים באילת מתלוננים על הריח בעת הגעת המכליות. "זה ממש ריח חריף, מסריח, אתה לא יודע מה לעשות עם עצמך. זה לפעמים מלווה בכאבי ראש". 

בגוף המחקר של הכנסת מוסיפים בהקשר זה כי "פעילות פריקה, טעינה, אחסון ושינוע גורמים בשגרה לפליטות של חומרים אורגניים נדיפים, בהם חומרים רעילים ומסרטנים שמשוייכות להם השפעות בריאותיות שליליות. אחד החומרים הללו הוא בנזן, המסווג כמסרטן וודאי לבני האדם ואשר חשיפה אליו בטווח הארוך עלולה לגרום לקיצור תוחלת החיים, בעיות בפוריות ושינויים בהתנהגות".

האסונות של קצא"א

חברת קצא"א – חברה פרטית בבעלות ממשלתית – הוקמה בסוף שנות השישים כמיזם משותף של ישראל ורפובליקת איראן, כשהשתיים היו עוד ביחסים חמים. לאחר המהפכה באיראן ב-1979 השותפות פסקה, וקצא"א המשיכה להתנהל במנותק מאיראן, כאשר שתי המדינות המשיכו לנהל מאבק משפטי עד השנים האחרונות על רקע פירוק השותפות. בעקבות מורכבות היחסים בין המדינות קצא"א פועלת תחת מעטה כבד של סודיות ובמבנה בעלות מסועף. כל פרסום על החברה מחייב את אישור הצנזורה, והיא נתונה לפיקוח משרד האוצר בלבד. "כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (קצא"א, ד.ג)… לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, מוכרזות עניין סודי לעניין החוק", נכתב בצו החיסיון של החברה.

השנה ביקש משרד האוצר להאריך את הצו בחמש שנים נוספות, כאשר לבסוף הוחלט להאריכו רק בשנה אחת. תוקפו עד ל-15 בפברואר 2024. חוסר השקיפות של קצא"א בא לידי ביטוי גם בגניזת דוחות שכתב מבקר המדינה על התנהלות החברה, וכן בהתנהלותה החשאית בנוגע לעסקאות וחוזים שעליהן היא חותמת. בנושאי סביבה, החברה מחוייבת לדווח רק על חומרים שנפלטו או נשפכו וכן על הפרות ותקלות, והרקורד הסביבתי של החברה מראה שלא חסרות כאלו.

בין היתר, קצא"א אחראית לאסון הסביבתי החמור ביותר בתולדות המדינה: אירוע דליפת הנפט בשמורת עברונה ב-2014, שאירע בעקבות תקלה בצינור של קצא"א שגרם לדליפה של כ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשמורת הטבע. 

עמותת אדם טבע ודין פנתה לחברת ADALYA לצורך הערכת הנזק הכלכלי, אשר העריכה אותו ביותר מחצי מיליארד שקל. קצא"א חויבה לבסוף במתן פיצויים על סך 100 מיליון שקל בלבד, אך על פי פרסומים, מתוכם המשרד להגנת הסביבה קיבל 50 מיליון שקל לכל היותר, ורק 20 מיליון שקלים הוקצו לשיקום הסביבה. 

מעבר לאסון עברונה, החברה מתהדרת באסונות אקולוגיים רבים נוספים: זיהום אדמות ב-2012, דליפת 1.5 מיליון ליטרים של דלק מטוסים אל שמורת צין ב-2011, בקיעת צינור ליד נחל פולג שבצפון ב-2008, דליפת 30 טון נפט בצפון הארץ ב-2007, ודליפות נפט אל תוך הים ב-1979 ו-1975. כמו כן, נציגי המשרד להגנת הסביבה אמרו כי הם "לא שוללים את האפשרות שהיו דליפות נוספות שלא דווחו", בראיון שפורסם במקומון האילתי "ערב ערב" בשנת 2010.

חברת קצא"א בחרה לא להגיב.

המשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה מבצע פיקוח ומעקב צמודים אחר פעילות מכלל קצא"א באילת ויקפיד שהחברה תעמוד בכל התנאים שנקבעו לה בהיתר הרעלים".