ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"אני כבר לא יכול להתמודד עם כמויות הפייק שמסתובבות", רטן בפתח הדיון שהתקיים השבוע יושב ראש ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). הוועדה התכנסה שעות ספורות לאחר שעברה בקריאה ראשונה הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, לקראת הכנת ההצעה להצבעה לקריאה שניה-שלישית. מטרת הצעת החוק היא לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של ראשי ממשלה ושרים גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני, בנוסף, היא בונה תשתית חקיקה שתאפשר להעביר בעתיד בצורה יותר קלה חוק שיבטל את האפשרות לפסול החלטות של נבחרי ציבור נוספים, כמו למשל ראשי ערים.
מאז החלו חוקי המהפכה המשפטית רוטמן הרבה להשתמש בניסוחים מעורפלים ומסמכים מכלילים, ולמרות שלא הסתיר את האידאולוגיה שמנחה אותו, קשה היה לעקוב אחר הדרך הפתלתלה שאותה הוא מוביל. בדבריו השבוע התייחס רוטמן לידיעה שהתפרסמה והתגלתה כספין, לפיה הנוסח של ההצעה רוכך באופן שלא יפגע באיזון של עקרון הפרדת הרשויות שבין בית המשפט לכנסת, ואולם ההצעה מראש כלל לא השפיעה על הרשות המחוקקת. "עילת הסבירות לא חלה על חקיקת הכנסת ולא תחול על חקיקת הכנסת. אין קשר בין עילת הסבירות לחקיקת הכנסת", סיכם. רוטמן אכן צדק, מדובר היה בפייק, אבל ייתכן שיש ליו"ר ועדת החוקה חלק לא שולי בכמות הפייקים שמפורסמים על הצעת החוק שלו.
רק לאחרונה פרסם רוטמן נוסח של ההצעה שהוא מקדם כעת – ביטול עילת הסבירות על החלטות של הממשלה והשרים. הוא העביר מסרים מצננים בערוצי התקשורת על כך שמדובר במתווה "מרוכך" וכינה אותו "מתווה סולברג" מאחר שהוא מזכיר דוקטרינה שתמך בה בעבר שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. אולם, זהו בדיוק אותו הנוסח שרוטמן הגיש לוועדה אי שם בינואר.
נוסח ההצעה של רוטמן היה מעורפל. כך שלא היה ברור אם ההצעה מבטלת את יכולת של בית המשפט להתערב בהחלטות של נבחרי ציבור שאינם חברי ממשלה כמו למשל ראשי ערים ומועצות מקומיות. כלי תקשורת ואזרחים רבים סברו שכן במשך שבועות וההשפעה של ההצעה גם על הרשויות המקומיות עוררה סערה, אולם רוטמן בחר לשתוק. כעת בדיון שנערך השבוע, מצא לנכון רוטמן להתלונן על אי ההבנה שהוא יצר: "לוחצים עליי להוציא מהחוק את ראשי הערים, חיפשתי ואני לא מוצא אותם בחוק. כשם שהפייקים שרצו בזמן הכנה לקריאה ראשונה היו פייקים, אני מציע למי שרוצה לדעת מה קורה בחוק לעקוב אחר דיוני הוועדה". רוטמן המשיך להשתעשע במהלך הדיון: "אני נחרץ לא להוציא מהחוק אנשים שלא נמצאים בחוק".
השתיקה של רוטמן שאפשרה את הבלבול מעוררת תמיהה שכן כשהיה חשוב לרוטמן לתווך לציבור את המהפכה המשפטית, הוא הצליח לארגן שידור חי מדף הפייסבוק של המפלגה ולהפליג בהסברים על טובתה של המהפכה. הפעם כנראה, לא היה לו מספיק חשוב לצאת בהבהרות. כשסיים להתמוגג על התחושה שתפס את מתנגדיו עם המכנסיים למטה, טרח להסביר למה בעצם הנוסח שלו מטעה כל כך, "הצעת החוק כרגע עוסקת בממשלה, ראש ממשלה, שר, ונבחר ציבור אחר – כפי שיקבע בחוק". כלומר, החוק פותח פתח לאפשר לכנסת לחוקק חוק שיבטל את עילת הסבירות על החלטות של נבחרי ציבור נוספים, באופן שיהיה קל יותר לחוקק אותו מאשר מאפשר המצב החוקי כיום.
המדיניות המתעתעת שלו הונהגה עוד בתחילת המושב בכנסת, כשבאמצע חודש ינואר פרסם רוטמן מסמך שערך העוזר הפרלמנטרי שלו, שמעון נטף, ובו הופיעה הצעת חוק שעסקה בביטול מוסד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. ההצעה קבעה כי שר או ראש ממשלה הם שיקבעו את העמדה המשפטית של משרדם ולא היועצים המשפטיים, וכן שהשרים יכולים להחליפם באופן מיידי, בשונה מהמצב כיום שבו הם תחת ניהול הוא היועץ המשפטי לממשלה ולא השר הממונה. המסמך נחזה להיות בדיוק כמו מסמך רגיל שיוצא מטעם הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה, דבר שעשוי היה לשוות לו רושם מקצועי וממוסמך יותר, אולם לאחר פניית "שקוף" לחברי כנסת החברים בוועדה ולייעוץ המשפטי, הוציאה היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הודעה כי המסמך לא פחות ממטעה. ושלחה לחבר הכנסת רוטמן מכתב נזיפה על ההליך הקלוקל.
הפוטנציאל לספינים המשיך כאשר רוטמן הגיש לוועדת חוקה הצעת חוק מטעם הוועדה – שבכלל נוסחה רק על ידו מבעוד מועד ואיגדה בתוכה את חוקי המהפכה המשפטית. מטרת סיווג הצעה כ'הצעה מטעם הוועדה' הייתה להעביר את חוקי המהפכה בהליך מזורז במקום להגיש הצעות חוק פרטיות שהפרוצדורה שלהן ארוכה יותר. גם אז נדרשה אפיק להבהיר לאחר פניות חוזרות ונשנות של חברי הכנסת שהמהלך שרוטמן מבצע הוא חריג "דרך המלך היא הצעת חוק פרטית של ח"כ". אפיק הוסיפה כי "הצעת חוק שעוסקת בענייני ממשלה ולא בסדרי הכנסת מעוררת שאלות האם מקומה בהצעה מטעם ועדה".
אבל זה לא נגמר כאן, זמן קצר לאחר הבהרת היועמ"שית לכנסת ובשיתוף פעולה עם רוטמן הפיץ שר המשפטים יריב לוין לתקשורת ולמשרדי הממשלה הצעת חוק נוספת שאף היא אגדה בתוכה את חוקי המהפכה המשפטית, הרעיון זהה אך הנוסח היה אחר, של שר המשפטים לוין הוגדר כקיצוני יותר. וכך יצא שכאשר בכנסת נערכו דיונים על נוסח אחד, משרדי הממשלה הקצו משאבים לדיון בנוסח אחר. כפל משאבים וכפל בלבול. מתכון מדויק לפייקים.
חבר הכנסת רוטמן הוא עורך דין בהכשרתו והיה ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה והיועץ המשפטי שלה. הוא מכיר את נבכי העולם המשפטי ואם היה מעוניין לכתוב נסחים בהירים לכתחילה הוא היה כותב. אבל נראה שהוא נהנה מידי מהספינים והדרמה שהוא מייצר.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!