החוק לביטול עילת הסבירות אושר בקריאה ראשונה בכנסת

החוק לביטול עילת הסבירות עבר הלילה (שלישי) בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ברוב של 64 תומכים מול 56 מתנגדים. לפי הצעת החוק, נבחרי ציבור יהיו חסינים מפני דיון או פסילה של החלטותיהם בטענה לחוסר סבירות. בהצעת החוק נכתב כי "רשות שיפוטית לא תוכל לדון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה במליאתה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של כל נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, או להוציא צו כלפי דרג נבחר בעניין סבירות החלטתו". על פי ההערכות, בקואליציה מתכננים לקדם את ההצעה לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנס הקיץ הנוכחי של הכנסת, עד לסוף יולי.

החוק הוא חלק מהמהפכה המשפטית שהציג שר המשפטים יריב לוין בתחילת הקדנציה שלו. לוין הציג תוכנית שבמסגרתה כוחם של בית המשפט העליון בפרט, ושל הרשות השופטת בכלל יוחלש עם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום יכולתו של בג"ץ להעביר ביקורת שיפוטית ופגיעה במעמדם של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה. המהפכה המשפטית הוצגה גם על רקע המשפט המתנהל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו המואשם בעבירות שחיתות, ונמצא על פי עמדת היועמ"שית גלי בהרב מיארה, בניגוד עניינים האוסר עליו לעסוק בשינויים במערכת המשפט.

הצמצום המשמעותי של השימוש בעילת הסבירות עלול להשפיע בעיקר על מינויים שעשויה לבצע הממשלה לאחר קבלת החוק. בדיון שנערך בשבוע שעבר, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, הדגים את הבעיה: "אם מפכ"ל המשטרה מבקש למנות לתפקיד בכיר במשטרה אדם שיש לו הרשעות בעבירות פליליות חמורות או עבירות משמעת בתחום טוהר המידות – הרי שביום שאחרי חקיקת החוק שלפנינו, לא תעמוד בפניו שום מגבלה לעשות כן". בהמשך הבהיר כי בממשלה המכהנת כמעט עשירית מהחלטות הממשלה שהתקבלו עד כה עסקו במינויים לתפקידים שונים. "הקושי המתואר נכון גם להחלטות על פיטוריהם של בעלי תפקידים בכירים", הוסיף.

 על פי נתונים שנאספו בשיתוף פעולה עם מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים שאחראית בין היתר על טיפול בעתירות שמוגשות נגד המדינה בשם עילת הסבירות עולה כי במהלך עשר השנים האחרונות קיבל בית המשפט 44 עתירות שהוגשו נגד רשויות מנהליות (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ונבחרי ציבור). כלומר, שופטי בית המשפט העליון התערבו בהחלטות שקיבלו רשויות מנהליות בממוצע בין ארבעה לחמישה מקרים בשנה. בחלק גדול מן המקרים, ציין בליי, השופטים לא הסתפקו בעילת הסבירות בלבד. וההתערבות נעשתה על בסיס עילות משפטיות נוספות. 

הנתון החשוב ביותר הוא שמתוך 44 העתירות שבהן התערב בית המשפט, רק ב-19 מהמקרים התערבו השופטים בהחלטות של נבחרי ציבור. כלומר ברוב המקרים (25 מקרים) בית המשפט התערב בהחלטות של דרג מקצועי קבוע, שכלל אינו כפוף לדין הבוחר כמו למשל החלטה של פקיד במשרד הפנים. בחלוקה לעשר שנים, בית המשפט העליון התערב בהחלטות של הדרג הנבחר, כמו למשל שרים, ראשי ערים ומועצות מקומיות, בממוצע פעמיים בשנה.