ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
צעד ראשון בשינוי המשטרי שיתן כוח בלתי מידתי לממשלה: ועדת החוקה בראשות היו"ר שמחה רוטמן הפיצה הבוקר (חמישי) את הצעתו לביטול מוסד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. ההצעה קובעת כי שר או ראש ממשלה הם שיקבעו את העמדה המשפטית של משרדם. לא רק זאת, אם היועצים יקבלו חוות דעת שלא תמצא חן בעיני הפוליטיקאים, הם יכולים גם לפעול בניגוד לעמדה המקצועית: "הממשלה, ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה". כמו כן, השרים יכולים להחליפם באופן מיידי, בשונה מהמצב כיום שבו הם תחת ניהול הוא היועץ המשפטי לממשלה ולא השר הממונה.
לאחר פניית "שקוף" לחברי כנסת החברים בוועדה ולייעוץ המשפטי, הוציאה היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הודעה כי המסמך לא פחות ממטעה. "הנוסח האמור וכן 'המצע לדיון' גובשו בלא כל מעורבות של הייעוץ המשפטי לוועדה", כתבה. אפק פונה לרוטמן במסמך וכותבת כי "בנסיבות אלה, הנחה של 'מצע לדיון' שמבקש להציג סקירה של המצב המשפטי הקיים, שחתום על ידי עורך דין שמוצג כ'יועץ מקצועי' מטעמך על שולחן הוועדה, עלולה להטעות את חברי הוועדה, ולטעת בהם את הרושם כאילו מדובר בחוות דעת משפטית מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה. וכמובן, אין כך הדבר".
ההחלטה של הקואליציה לנסות להעביר את החקיקה דרך הכנסת מאפשרת לה לקדם את המהלכים מהר יותר וללא דיון ממשי. לרוטמן, כיו"ר ועדת חוקה, ישנה סמכות להעביר הצעות חוק במהירות בזק, כך שהיא עשויה לעבור עוד לפני סוף השבוע הבא. העובדה שהיא לא תקודם כהצעת חוק ממשלתית מונעת מהיועצים המשפטיים בממשלה לדון בה באופן מקצועי ולגבש חוות דעת. יש לציין שהמסמך הופץ לאחר שאתמול ניהל רוטמן דיון סרק בוועדה, שקיבל תהודה תקשורתית אך לא עסק בשום הצעה קונקרטית.
אפיק עמדה על הסכנה במכתבה, כאשר הבהירה כי עקיפת הכנסת על ידי המסמך מסמנת את הסכנה במסלול החקיקה המהיר. "כאשר יושב ראש הוועדה מקיים את הדיונים במטרה לגבש הצעת חוק מטעם ועדה, ישנה חשיבות יתרה בהבאת מידע משפטי אובייקטיבי, מלא ומדויק עבור חברי הוועדה. הפצת הנוסח ו'המצע לדיון' באופן האמור, מחדדים את הקושי ב'מסלול' החקיקתי שבחרת – הצעת חוק מטעם ועדה, ולמעשה מצביעים על כך שהמסלול הראוי לעריכת תיקונים חקיקתיים מסוג זה הוא בדרך של הגשת הצעת חוק פרטית".
המסמך עצמו נערך על ידי היועץ הפוליטי של רוטמן, שמעון נטף, ששימש בעבר גם חוקר בפורום קהלת. נטף חתום על מסמכים נוספים במכון כדוגמת "בג"ץ שם עצמו מעל הכנסת, הציבור והדמוקרטיה" ו"בג"צ מקדם את שינוי שיטת המשטר בישראל". בחתימת המסמך הוא מכונה "יועץ מקצועי ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט". חרף הנזיפה של היועצת המשפטית של הכנסת, מלשכתו של רוטמן נמסר שלא הייתה כל עקיפה של הייעוץ המשפטי.
המסמך גדוש בתיאורים מכפישים ביחס ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, שמהווים קרקע להצעה. "רצון הציבור לממש את מטרותיו באמצעות נבחרי הציבור, מסוכל על ידי משפטנים שהציבור לא בחר", כתב נטף במסמך. במקום אחר עלב באופן התנסחותם של היועצים, בטענה כי הם משתמשים ב"שפה רפה ולפעמים חתרנית". עוד כתב כי "היועצים משפטיים מעכבים ובולמים תהליכים, ומונעים מהממשל לתפקד ולהוציא לפועל את מדיניותו שבגינה נבחר ושעל בסיסה עמד לבחירת הציבור".
המסמך מציין גם את יתרונות השיטה הקיימת ולא מתעלם ממנה. "היתרון המרכזי בגישת מונופול הייצוג, הוא אחידות העמדה המשפטית המוצגת על ידי הממשלה, כך שהממשלה 'מדברת בקול אחד'", נכתב. עוד הוא מציין מניעת סרבול ועומס על בתי המשפט ואף כותב כי "מצב שבו כל רשות וכל משרד פועלים באופן שונה ונפרד בשאלות משפטיות שונות הוא בלתי רצוי, ועלול לגרום לכאוס משפטי וחוסר קוהרנטיות במדיניות הרשות המבצעת. בחלק מהמקרים, נדרש שיתוף פעולה בין רשויות ומשרדים, וביזור הייעוץ המשפטי לממשלה עלול להביא לחוסר תפקוד של המשרדים השונים בגין מחלוקות משפטיות בין היועצים המשפטיים השונים".
על אף הכוונות הברורות לקדם את הצעת החוק, המסמך שערך נטף מסתיים בשורה שמתיימרת להציג גמישות לנושא: "יש לשקול את חסרונותיו של המצב הקיים כנגד יתרונותיו, ולנסח פתרון שייתן מענה מיטבי לשיקולים השונים".
מאוחר יותר השיב ח"כ רוטמן ליועצת המשפטית לכנסת וכתב כי "היועצת המשפטית אמרה את המובן מאליו. כל מי שקרא את המסמך ראה באותיות מודגשות שהמסמך הוא מטעם יו"ר הוועדה ולא מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה. המסמך אף לא דומה באף אחד ממאפייניו החיצוניים והעיצוביים למסמך הכנה מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה לכן לא ברורה נחיצות מכתב ההבהרה".
רוטמן הוסיף כי "אני כמובן שמח על הבהרת המובן מאליו הנוספת במכתבה של היועצת המשפטית לפיה 'יו"ר הוועדה רשאי להציג בפני חברי הוועדה מצע לדיון כפי שהוא רואה לנכון' ואני בהחלט מצפה מהייעוץ המשפטי לכנסת ולוועדה להציג גם את עמדתם ואת חוות הדעת מטעמם באופן המקצועי והאובייקטיבי ביותר, לכל אורך דיוני הוועדה, בהתאם ליכולותיהם".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
8 תגובות
סדרת כתבות כנגד פעילות הממשלה החדשה. האם יש כאן מגמה? האם יתכן שאתם מייצגים צד אחד של המפה הפוליטית? האם אתם מקדמים אג'נדה? האם אתם שקוף או עכור?
איפה כתבה מאוזנת שמסבירה לציבור מהו בעד ונגד פיצול היועמ"ש? ובעיקר מציעה פשרה שעשויה להועיל לכל המדינה.
מכירים את דינה זילבר? "יועצים" כמוה הם הסיבה לחשד במחנה הימין, שהכל אבל הכל פוליטי, אותו דבר לגבי דמויות כמו טליה ששון והפרקליטות, וכמובן שופטי בג"ץ, שנותנים להיבא יזבק וחנין זועבי להתמודד לכנסת ודורסים את ועדת הבחירות (בראשות שופט עליון בדימוס, כן?) שוב ושוב. כואב לכם? יופי, עכשיו תתחילו להבין איפה כואב לאחרים, במקום להתנשא על הבנת מושג הדמוקרטיה שלהם: כואב להם שמסכנים חיי אדם כדי להיראות נאורים, כואב להם שמעודדים ערבים לתקוף את המדינה ולהתכחש לה, כואב להם שמעודדים שקרים וחרם על המדינה בשם חופש הביטוי, כואב להם שבג"ץ לא מתייחס לבעיות שהחוקים שהוא פסל במחי יד באו לפתור.
זה הגיוני במסמך שכזה לרשום יתרונות/חסרונות של מצב קיים, אבל לא להתיחס בכלל ליתרונות/חסרונות של ההצעה לשינוי?
וגם טבלת ההשוואה בין מדינות מרגישה לא רלוונטית, בגלל השינויים בשיטה/תרבות ממשל בין המדינות.
צעד נכלולי טיפוסי של הגוש השולט.
הטעיה, רעל, שקרים זה שם המשחק.
בלי כיפה או עם כיפה.
אפשר לקרוא את המסמך?
רוטמן צודק.
הכותרת מטופשת "שמחה רוטמן עקף את הכנסת וקיבל נזיפה על הטעיית הציבור".
שמחה רוטמן 'ננזף' ?
הוא אכן נלחם ב'ייעוץ המשפטי', שלא רוצה לאבד את שליטתו.
הוא אכן כלל לא הטעה את הציבור. הוא לא חייב ללכת 'להתייעץ' עם ה'ייעוץ המשפטי'…
הוא 'מוותר' על 'הייעוץ' שלהם, ובהיותו עורך דין, הוא 'מסתדר לבד' לנסח חוק בלעדיהם עם היועץ שלו.
מה הבעיה כאן ?
יוסי נניח שהם ינסחו חוק שאתה חייב ללכת ולנעור ברחוב. בשפה משפטית. עם הייעוץ המשפטי שלהם. לא תרצה שמישהו יגן עליך מלהיות חמור
מודה שהלוגו בתחילת המסמך בלבל גם אותי. היה עוזר אם הוא היה רושם את זהות מחבר המסמך בהתחלה, ולא בסוף העמוד האחרון