ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

המהלך לחיסול היועצים המשפטיים: שמחה רוטמן עקף את הכנסת וקיבל נזיפה על הטעיית הציבור

יו"ר ועדת החוקה הפיץ מסמך שמעיד על כוונתו לבטל את עצמאות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. לאחר פניית "שקוף", היועצת המשפטית של הכנסת נזפה ברוטמן על כך שהמסמך, החתום על ידי עורך דין פרטי, עוקף את בעלי התפקידים הרשמיים בוועדה. אם תוגש, הצעת החוק עשויה לעבור במהלך בזק תוך שבוע

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר הוועדה שמחה רוטמן, (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

צעד ראשון בשינוי המשטרי שיתן כוח בלתי מידתי לממשלה: ועדת החוקה בראשות היו"ר שמחה רוטמן הפיצה הבוקר (חמישי) את הצעתו לביטול מוסד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. ההצעה קובעת כי שר או ראש ממשלה הם שיקבעו את העמדה המשפטית של משרדם. לא רק זאת, אם היועצים יקבלו חוות דעת שלא תמצא חן בעיני הפוליטיקאים, הם יכולים גם לפעול בניגוד לעמדה המקצועית: "הממשלה, ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה". כמו כן, השרים יכולים להחליפם באופן מיידי, בשונה מהמצב כיום שבו הם תחת ניהול הוא היועץ המשפטי לממשלה ולא השר הממונה. 

לאחר פניית "שקוף" לחברי כנסת החברים בוועדה ולייעוץ המשפטי, הוציאה היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הודעה כי המסמך לא פחות ממטעה. "הנוסח האמור וכן 'המצע לדיון' גובשו בלא כל מעורבות של הייעוץ המשפטי לוועדה", כתבה. אפק פונה לרוטמן במסמך וכותבת כי "בנסיבות אלה, הנחה של 'מצע לדיון' שמבקש להציג סקירה של המצב המשפטי הקיים, שחתום על ידי עורך דין שמוצג כ'יועץ מקצועי' מטעמך על שולחן הוועדה, עלולה להטעות את חברי הוועדה, ולטעת בהם את הרושם כאילו מדובר בחוות דעת משפטית מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה. וכמובן, אין כך הדבר". 

יועמ"ש הכנסת, שגית אפק. הזהירה מפני המסלול המהיר לחקיקה (צילום: דוברות הכנסת)

ההחלטה של הקואליציה לנסות להעביר את החקיקה דרך הכנסת מאפשרת לה לקדם את המהלכים מהר יותר וללא דיון ממשי. לרוטמן, כיו"ר ועדת חוקה, ישנה סמכות להעביר הצעות חוק במהירות בזק, כך שהיא עשויה לעבור עוד לפני סוף השבוע הבא. העובדה שהיא לא תקודם כהצעת חוק ממשלתית מונעת מהיועצים המשפטיים בממשלה לדון בה באופן מקצועי ולגבש חוות דעת. יש לציין שהמסמך הופץ לאחר שאתמול ניהל רוטמן דיון סרק בוועדה, שקיבל תהודה תקשורתית אך לא עסק בשום הצעה קונקרטית. 

אפיק עמדה על הסכנה במכתבה, כאשר הבהירה כי עקיפת הכנסת על ידי המסמך מסמנת את הסכנה במסלול החקיקה המהיר. "כאשר יושב ראש הוועדה מקיים את הדיונים במטרה לגבש הצעת חוק מטעם ועדה, ישנה חשיבות יתרה בהבאת מידע משפטי אובייקטיבי, מלא ומדויק עבור חברי הוועדה. הפצת הנוסח ו'המצע לדיון' באופן האמור, מחדדים את הקושי ב'מסלול' החקיקתי שבחרת – הצעת חוק מטעם ועדה, ולמעשה מצביעים על כך שהמסלול הראוי לעריכת תיקונים חקיקתיים מסוג זה הוא בדרך של הגשת הצעת חוק פרטית".

מהתנור של פורום קהלת לועדת החוקה

המסמך עצמו נערך על ידי היועץ הפוליטי של רוטמן, שמעון נטף, ששימש בעבר גם חוקר בפורום קהלת. נטף חתום על מסמכים נוספים במכון כדוגמת "בג"ץ שם עצמו מעל הכנסת, הציבור והדמוקרטיה" ו"בג"צ מקדם את שינוי שיטת המשטר בישראל". בחתימת המסמך הוא מכונה "יועץ מקצועי ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט". חרף הנזיפה של היועצת המשפטית של הכנסת, מלשכתו של רוטמן נמסר שלא הייתה כל עקיפה של הייעוץ המשפטי. 

המסמך גדוש בתיאורים מכפישים ביחס ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, שמהווים קרקע להצעה. "רצון הציבור לממש את מטרותיו באמצעות נבחרי הציבור, מסוכל על ידי משפטנים שהציבור לא בחר", כתב נטף במסמך. במקום אחר עלב באופן התנסחותם של היועצים, בטענה כי הם משתמשים ב"שפה רפה ולפעמים חתרנית". עוד כתב כי "היועצים משפטיים מעכבים ובולמים תהליכים, ומונעים מהממשל לתפקד ולהוציא לפועל את מדיניותו שבגינה נבחר ושעל בסיסה עמד לבחירת הציבור".  

המסמך מציין גם את יתרונות השיטה הקיימת ולא מתעלם ממנה. "היתרון המרכזי בגישת מונופול הייצוג, הוא אחידות העמדה המשפטית המוצגת על ידי הממשלה, כך שהממשלה 'מדברת בקול אחד'", נכתב. עוד הוא מציין מניעת סרבול ועומס על בתי המשפט ואף כותב כי "מצב שבו כל רשות וכל משרד פועלים באופן שונה ונפרד בשאלות משפטיות שונות הוא בלתי רצוי, ועלול לגרום לכאוס משפטי וחוסר קוהרנטיות במדיניות הרשות המבצעת. בחלק מהמקרים, נדרש שיתוף פעולה בין רשויות ומשרדים, וביזור הייעוץ המשפטי לממשלה עלול להביא לחוסר תפקוד של המשרדים השונים בגין מחלוקות משפטיות בין היועצים המשפטיים השונים". 

על אף הכוונות הברורות לקדם את הצעת החוק, המסמך שערך נטף מסתיים בשורה שמתיימרת להציג גמישות לנושא: "יש לשקול את חסרונותיו של המצב הקיים כנגד יתרונותיו, ולנסח פתרון שייתן מענה מיטבי לשיקולים השונים".

מאוחר יותר השיב ח"כ רוטמן ליועצת המשפטית לכנסת וכתב כי "היועצת המשפטית אמרה את המובן מאליו. כל מי שקרא את המסמך ראה באותיות מודגשות שהמסמך הוא מטעם יו"ר הוועדה ולא מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה. המסמך אף לא דומה באף אחד ממאפייניו החיצוניים והעיצוביים למסמך הכנה מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה לכן לא ברורה נחיצות מכתב ההבהרה".

רוטמן הוסיף כי "אני כמובן שמח על הבהרת המובן מאליו הנוספת במכתבה של היועצת המשפטית לפיה 'יו"ר הוועדה רשאי להציג בפני חברי הוועדה מצע לדיון כפי שהוא רואה לנכון' ואני בהחלט מצפה מהייעוץ המשפטי לכנסת ולוועדה להציג גם את עמדתם ואת חוות הדעת מטעמם באופן המקצועי והאובייקטיבי ביותר, לכל אורך דיוני הוועדה, בהתאם ליכולותיהם".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

8 תגובות

  1. סדרת כתבות כנגד פעילות הממשלה החדשה. האם יש כאן מגמה? האם יתכן שאתם מייצגים צד אחד של המפה הפוליטית? האם אתם מקדמים אג'נדה? האם אתם שקוף או עכור?
    איפה כתבה מאוזנת שמסבירה לציבור מהו בעד ונגד פיצול היועמ"ש? ובעיקר מציעה פשרה שעשויה להועיל לכל המדינה.

  2. מכירים את דינה זילבר? "יועצים" כמוה הם הסיבה לחשד במחנה הימין, שהכל אבל הכל פוליטי, אותו דבר לגבי דמויות כמו טליה ששון והפרקליטות, וכמובן שופטי בג"ץ, שנותנים להיבא יזבק וחנין זועבי להתמודד לכנסת ודורסים את ועדת הבחירות (בראשות שופט עליון בדימוס, כן?) שוב ושוב. כואב לכם? יופי, עכשיו תתחילו להבין איפה כואב לאחרים, במקום להתנשא על הבנת מושג הדמוקרטיה שלהם: כואב להם שמסכנים חיי אדם כדי להיראות נאורים, כואב להם שמעודדים ערבים לתקוף את המדינה ולהתכחש לה, כואב להם שמעודדים שקרים וחרם על המדינה בשם חופש הביטוי, כואב להם שבג"ץ לא מתייחס לבעיות שהחוקים שהוא פסל במחי יד באו לפתור.

  3. זה הגיוני במסמך שכזה לרשום יתרונות/חסרונות של מצב קיים, אבל לא להתיחס בכלל ליתרונות/חסרונות של ההצעה לשינוי?
    וגם טבלת ההשוואה בין מדינות מרגישה לא רלוונטית, בגלל השינויים בשיטה/תרבות ממשל בין המדינות.

  4. צעד נכלולי טיפוסי של הגוש השולט.
    הטעיה, רעל, שקרים זה שם המשחק.
    בלי כיפה או עם כיפה.

    1. רוטמן צודק.
      הכותרת מטופשת "שמחה רוטמן עקף את הכנסת וקיבל נזיפה על הטעיית הציבור".
      שמחה רוטמן 'ננזף' ?
      הוא אכן נלחם ב'ייעוץ המשפטי', שלא רוצה לאבד את שליטתו.
      הוא אכן כלל לא הטעה את הציבור. הוא לא חייב ללכת 'להתייעץ' עם ה'ייעוץ המשפטי'…
      הוא 'מוותר' על 'הייעוץ' שלהם, ובהיותו עורך דין, הוא 'מסתדר לבד' לנסח חוק בלעדיהם עם היועץ שלו.
      מה הבעיה כאן ?

      1. יוסי נניח שהם ינסחו חוק שאתה חייב ללכת ולנעור ברחוב. בשפה משפטית. עם הייעוץ המשפטי שלהם. לא תרצה שמישהו יגן עליך מלהיות חמור

      2. מודה שהלוגו בתחילת המסמך בלבל גם אותי. היה עוזר אם הוא היה רושם את זהות מחבר המסמך בהתחלה, ולא בסוף העמוד האחרון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק