סמוטריץ' הודה בפרצה בחקיקת רוטמן: "צריך לוודא שחוקי יסוד הם לא פלסטלינה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודה כי יש לוודא כי לא נפתחת פרצה מסוכנת לדמוקרטיה, בחקיקה שמקדם ח"כ ממפלגתו, שמחה רוטמן. על פי החקיקה, שאושרה שבוע שעבר לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, כל חוק שיכונה "חוק יסוד" יהיה חסין לחלוטין מביקורת שיפוטית. כלומר, כל קואליציה, צרה ככל שתהיה, תוכל להעביר חקיקה ככל העולה על רוח נציגיה, כאשר לבית המשפט העליון לא תהיה אפשרות לבלום פגיעה בזכויות אדם, בדמוקרטיה, או בחוקים אחרים. 

"אני בהחלט מסכים שחוקי יסוד צריכים מנגנון חקיקה הרבה יותר יסודי, כדי שיהיה ברור מהם חוקי יסוד ושלא משנים אותם כמו פלסטלינה", אמר שר האוצר השבוע, בשידור חי מהפייסבוק, שערך במשותף עם רוטמן. האם יפעל לטובת העניין, כדמות בכירה בממשלה הנוכחית ויו"ר מפלגתו של מקדם החקיקה הנוכחית? סמוטריץ' סירב להשיב על כך, לבקשת "שקוף".

כאמור, בישראל חוק יסוד נחקק כדי לחוקק חוק יסוד מספיק רוב רגיל וניתן לתקנו בשלוש קריאות ביום אחד. הגורם המאזן עד עתה היה בג"ץ, באמצעות הביקורת השיפוטית שהיה מחיל על החוקים, אם בפסילתם, או בדרישה לתקנם. ברבות השנים עלו קולות, העיקר ממחנה הימין, שדרשו לאזן את כוחו של בג"ץ ולהחלישו בכל הקשורלהתערבות בחקיקה. אך נדמה שגם יו"ר סיעת הציונות הדתית מבין שהרפורמה כפי שהיא עוברת בימים אלו, עלולה לייצר מצב שבו חוקי יסוד יהיו כחומר ביד היוצר של חברי הכנסת.

הדבר חמור עוד יותר מאחר שהכנסת, שבשליטת הממשלה, מתקנת את חוקי היסוד בסיטונות (כ–30 תיקונים בכל עשור מאז שנות ה–90), מספר שאינו מתקרב לסביר לעומת תיקונים חוקתיים במדינות אחרות (בארה"ב, למשל, תוקנה החוקה 27 פעמים מאז 1789). 

רק לאחרונה היינו עדים לדוגמה הממחישה את השימוש שיכולים חברי הכנסת לעשות לרעה בחוקי יסוד: חוק דרעי הראשון. חברי הכנסת תיקנו את "חוק יסוד הממשלה" באופן פרסונלי ותפור למידותיו של אריה דרעי, כך שיתאפשר לאדם שהורשע ונידון למאסר על תנאי לחזור למחרת לשולחן הממשלה, דבר שלא התאפשר עד כה.

בית המשפט העליון, אגב, כמעט שאינו יכול לפסול תיקונים כאלה בטענה שהם פרסונליים, אלא שהוא זקוק לסתירות מובהקות יותר אל מול חוקי יסוד אחרים, או ראיות לכך שהליך החקיקה היה בלתי ראוי.

בנאומו של הנשיא בוזי הרצוג השבוע הוצע מתווה שיכול לתקן את הפרצה בה הודה שר האוצר: "חוק יסוד: החקיקה" שיסדיר את היחסים בין הרשויות ואת הליכי החקיקה. כך למשל, הוא יגדיר כי חקיקת חוק יסוד תחייב בהסכמה רחבה (במטרה להכניס גם את האופוזיציה לעיצוב חוקים רחבים המשפיעים על דמותה של המדינה), בתהליך סדור שכולל ארבע קריאות ובתנאים נוספים שיסוכמו בהידברות. על חוקים שיחוקקו עם המגבלות המוסכמות לא תהיה ביקורת שיפוטית ובית המשפט העליון לא יוכל לבטלו.

מי מבטיח שממשלות ישראל לא יפגעו בזכויות אדם? "אני"

השר סמוטריץ, שהגיע מפוייס למפגש עם הקהל, הסביר ש"המחשבה שהפונקציה הכי יעילה להגנת זכויות אדם היא מערכת המשפט לא נכונה. לדוגמה, בשבוע שעבר עלתה הצעת חוק בנושא הכותל, התפתחה מהומה ציבורית ולקחו לקואליציה שעתיים להבין שההצעה יורדת מהפרק. המערכת הדמוקרטית נתונה לביקורת 24 שעות ביממה".

לשאלה שהגיעה מהקהל – מי מבטיח שלא תגעו בזכויות אדם? ענה סמוטריץ "אני מבטיח, כשר אוצר במדינת ישראל, לא לפגוע בזכויות אדם. אנחנו מאמינים במדינה חופשית וליברלית עם חירויות וזכויות".

כדאי להזכיר לשר האוצר כי החקיקה שמתהווה ועשויה לשנות את מבנה הדמוקרטיה בישראל, לא תשמש רק את הממשלה הנוכחית, אלא תעצב את פני המדינה גם בדורות הבאים. גם יאיר לפיד יכול לפגוע בזכויות אדם, או להשתמש בכוח הלא מידתי שהרפורמה מעניקה לממשלה. החשש מפגיעה בזכויות אדם, או כל שימוש לרעה שהקואליציה תעשה ביכולתה לחוקק חוקי יסוד ללא ביקורת שיפוטית, צריך לקבל מענה כללי.