נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך?

בלהט האירועים, ניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלוט בלשכה המרכזית בסטטיסטיקה (למ"ס) עלולים לחלוף בלי שעצרנו לחשוב – מה פוליטיקאים יכולים להרוויח משימוש מושחת בגוף הזה? נזכיר כי בתחילה ניסה נתניהו להצניח את מנכ"ל משרדו לשעבר, יוסי שלי, לתפקיד ראש הלמ"ס, ניסיון שנכשל לאחר חשיפת מיכאל שמש ב"כאן חדשות". השם הבא שעלה הוא איש אמונו, אבי שמחון, שמאז הוצע גם כנגיד הבא של בנק ישראל.

"יש לשלטונות אוטוקרטים רצון לתדמית של מהוגנות, של שמירה על פרוצדורה תקינה – וזה מה שעלול לקרות פה", מזהיר פרופ' דרור פייטלסון, שעוסק בעשור האחרון בהנגשת דאטה ומנוסה בעבודה מול הלמ"ס. "זה ללכת למקורות המידע ולזהם אותם מראש. ברגע שאתה שולט במקור הבסיסי במידע רשמי של המדינה, כל מה שנבנה מעל זה, התכנון של פני העתיד, מתבסס על נתונים שרצית מראש לקבל. זה המשך של מתקפה של נתניהו על האמון. מדינה לא יכולה לתפקד בלי אמון. דברים לא יעבדו בלי אמון".

אחת ההשפעות שיכולה להיות לכך היא על התקציב והחלטות משרד האוצר. "יש עשרות מדדים שמשפיעים על החלטות הממשלה ועל המשק. הלמ"ס קובע למשל מה יהיה מדד יוקר המחיה, מדד תשומות הבניה, מחירי תחבורה ציבורית. יותר מכול, הוא מודד את התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). זהו מדד של כל הפעילות הכלכלית במשק. מי שרוצה לדעת מה הייתה הצמיחה הכלכלית בישראל – זה המדד. במשרד האוצר אחת המטרות העיקריות היא לשמור על הצמיחה. זה מצביע על המצב של המדינה, על התדמית, זה ממקם אותנו במדרג הכללי של כלכלות העולם".

אחת ההשלכות המדאיגות של החשש להפיכתו של הלמ"ס לגוף מוטה, היא הידרדרות האמינות שלו ביחס לעולם. "מרגע שזה עולה לדיון כבר אמינות הלמ"ס נפגעת", אומר פייטלסון. "זה חשוב גם מול ה-OECD, קרן המטבע וגופים מסוג הזה – בדומה לאמינות בג"ץ מול העולם. אבל הבעיות העיקריות שלנו הן כלפי פנים, בארץ".

איך היית מסביר בפשטות את ההשפעה של הלמ"ס על הציבור?

"יש חלקים לא מבוטלים במגזר העסקי שרוצים נתונים אמינים – ברגע שהאמינות תיפגע אנחנו בצרות. דוגמה אחרת היא מחירי הדירות – הלמ"ס מוציא נתונים עקביים בנושא. כשמחירי הדירות עולים זה משפיע גם על תחושת יוקר המחיה של אנשים וגם על ההחלטות שלהם. זה מדד מורכב מאוד, יש עליו ויכוחים מתודולוגיים בכל העולם. לכן יש שם פרצה להשפעה. אתה יכול למשל להקטין את משבר הדיור כביכול, כי בשיטה אחת מחירי הדיור יעלו פחות מבשיטה אחרת".

שר או שרה יוכלו לדרוש שהלמ"ס יספר להם נתונים המוכיחים את הצלחתם?

"ראש הלמ"ס לא עושה את הכול בעצמו, מי שמבצע בפועל הם החוקרים. להגיע לרמה של להראות שהביצועים של משרד ממשלתי היו טובים לקראת הבחירות – אנחנו רחוקים משם לדעתי".

מה לגבי ההשפעה על התקציב?

"כשמרכיבים את תקציב המדינה, בודקים עד כמה הגירעון הכללי הוא גדול ביחס לכלכלה, כלומר ביחס לתמ"ג. מה שחשוב זה לא המספר האבסולוטי אלא היחס ביניהם. ואם אתה משחק עם התמ"ג, אתה יכול להציג את הגירעון כרצונך, כל העסק גמיש ונתון למניפולציות. אם ממשלה רוצה להגדיל את הגירעון והתקציב, הלמ"ס הוא שחקן משמעותי".

אולי גם היום יושבים אנשים עם אג'נדות? זה לא משפיע על ניתוח הנתונים כבר עכשיו?

"קודם כול צריך להזכיר שנתניהו הוא מינה את ראש הלמ"ס הקודם. במנהל הציבורי יש אינסוף תפקידים, רובם מחייבים רקע מקצועי. אנחנו מאמינים שאנשים שממונים עליהם פועלים לפי השיקולים המקצועיים כמיטב יכולתם. זה שהוא ניסה למנות אדם שלא מוכשר לתפקיד ולו בצורה הדמיונית ביותר, מראה שהמטרה היא לא לתרום לתפקוד המערכת".

"מידע אמין הוא הבסיס להכול"

מעבר לחשש משימוש רודני בעיצוב תדמית המדינה, פרופ' פייטלסון מעלה גם את מצבו הרעוע של הלמ"ס היום, שתקוע הרחק מאחור ביחס למדינות אחרות. "מדינת ישראל לא משופעת בנתונים, אנחנו במקום די רחוק לעומת העולם במצאי של נתונים גולמיים שאפשר לעבוד איתם", הוא אומר. "זה משפיע על המון דברים, גם על המגזר העסקי, פשוט כי אין נתונים. אחת הדוגמאות המוכרות הן היעדרה של ישראל ממחקרו המפורסם של תומס פיקטי על אי שוויון, שהפך לרב המכר 'הון במאה ה-21'. הוא אסף נתונים על עשרות מדינות כדי להראות את הקשר בין אי שוויון לביצועים כלכליים, גם במדינות נידחות כמו ירדן. ישראל לא נמצאת שם – פשוט כי אין נתונים. הלמ"ס לא בודקת נתונים על אי שוויון ברכוש ועושר.

"מידע אמין", אומר פייטלסון, "הוא הבסיס לכל כך הרבה תהליכים – זו השקעה שצפויה להחזיר את עצמה בפיתוח. אבל יש מי שלא רוצים להשקיע את המשאבים כדי לייצר מידע אמין אלא להשפיע על מידע שיהיה מוטה לכיוונים שהוא רוצה".