סילמן מקדמת הצעה למיגור שריפות הפסולת ביהודה ושומרון, הפתרון בפועל עדיין רחוק

"אנחנו מגיעים עם בשורות. תקציב ממשרדי כבר הועבר ואני מקווה שהחלטת הממשלה תופץ לקראת סוף השבוע הבא", הכריזה השרה סילמן ב"כנס חירום ארצי בנושא שריפות פסולת" שהתקיים בשבוע שעבר בראש העין. הקהל שהקשיב לשרה נע בין תקווה לאדישות הרוויה מהבטחות. אותם אנשים שישבו בקהל שמעו בשנים האחרונות הרבה הצהרות, ומחכים ליום שבו יוכלו לנשום אוויר קצת פחות מסרטן.

שריפות הפסולת המסרטנות מחריפות בכל הארץ, אך ביהודה ושומרון המצב חמור במיוחד. בין 2019-2021 שיעורן עלה ב-200%, כאשר הגורם המרכזי לכך הוא היעדר תשתיות לפינוי פסולת עבור האוכלוסייה הפלסטינית. מי שסובל מכך הם הן הערבים והן היהודים שגרים ביישובים הסמוכים. התושבים מתמודדים בכל יום עם פיגועים זיהומיים מסכני חיים, המעלים את הסיכוי של ילדיהם לחלות במחלות קשות כמו סרטן. מחקר בנושא מצא כי הסיכוי של ילדים פלסטינים הגרים בסמוך לשריפות פסולת לחלות בסרטן גבוה פי ארבעה ביחס לנורמה. העשן הרעיל כידוע לא מבחין בין הילדים הפלסטינים לאלו היהודים.

הגורמים מאחורי שריפות הפסולת

הסיבות המרכזיות לאותן שריפות קטלניות נוגעות לתשתיות הלקויות לטיפול בפסולת באותם אזורים. לפי המנהל האזרחי, האמון על יישום המדיניות בשטחים, לכרבע מהפלסטינים בשטחים אין לאן לפנות את הפסולת.

סיבה מרכזית נוספת היא עלות השינוע וההטמנה של הפסולת המיוצרת, המייצרת תמריץ כלכלי שלילי המעודד את שריפתה.

שילוב של שתי הבעיות הללו מייצר את המציאות הבלתי נסבלת איתה נאלצים כלל התושבים להתמודד, היהודים והערבים כאחד.

הפתרון השורשי וארוך הטווח של הבעיה הוא הקמת תשתיות נוספות לטיפול בפסולת, אך בדיקת "שקוף" מעלה שייקחו עוד שנים רבות עד שאותן תשתיות יוקמו. באשר לפתרונות המיידים, גם הגברת אכיפה לא צפויה להביא את הישועה – בשנת 2021 היו לכל הפחות כ-1,100 שריפות פסולת בשטחים, כך לפי רשות הכבאות, ויחידות פיקוח המונות כמה עשרות של פקחים לא יכולות להתמודד עם היקף התופעה. רק לפני חודש וחצי פעולות אכיפה נרחבות של המנהל האזרחי גרמו לתוצאה ההפוכה – השמדת מספר אתרי שריפת פסולת פיראטים של פלסטינים על ידי המנהל האזרחי גרמה להם בתגובה להצית כמויות אדירות של פסולת שגרמו לפיגוע זיהומי אדיר מימדים ממנו סבלו תושבי ראש העין.

בעקבות מצב זה השרה סילמן מקדמת לראשונה הצעת החלטה, ביחד עם שר האוצר סמוטריץ', האמורה לנסות להקל על המצב הנוכחי, עד שיוקמו התשתיות ארוכות הטווח לטיפול בפסולת. לפי השרה, היא אמורה להגיע לדיוני הממשלה בסוף השבוע הנוכחי.

לפי נוסח ההחלטה, השרה להגנת הסביבה ביחד עם שר הביטחון יקימו בתוך 60 יום צוות בין-משרדי שיגיש את המלצותיו להתמודדות עם התופעה. בראש הצוות יעמדו נציג השרה להגנת הסביבה וסגן ראש המינהל האזרחי. הצוות יכלול את נציגי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פיקוד המרכז, משרד האוצר, רשות הטבע והגנים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משרד המשפטים ויועמ"ש איו"ש. בנוסף, הודגש כי הצוות יתייעץ בעבודתו "עם גורמים רלוונטיים לתכנית, לרבות איגודי ערים לאיכות סביבה ביו"ש, וארגוני סביבה". את המלצותיו יגבש ויציג לממשלה תוך 180 יום מהקמתו.

הנושאים המרכזיים בהם יעסוק נוגעים ל"הקמת פתרונות קצה לטיפול בכלל זרמי הפסולת הנוצרים באזור, לטובת האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית ולרבות הקמה של מתקני טיפול בפסולת להשבת אנרגיה", כלומר תשתיות ארוכות הטווח לטיפול בפסולת. חשוב לציין כי הקמה של מתקני טיפול בפסולת להשבת אנרגיה היא טכנולוגיה שנויה במחלוקת שעשויה לגרום, לצד התועלות שלה לטיפול בפסולת, לנזקים רבים לאוכלוסייה שנמצאת בסמוך לאותם מתקנים.

הפתרונות המיידים מוטלים בספק

באשר לפתרונות שאמורים להקל על השריפות בטווח המיידי, הוועדה תעסוק בשיפור וייעול האכיפה, בעיקר על ידי תיקוני חוק שיאפשרו מתן סמכויות נוספות למנהל האזרחי וגורמי אכיפה נוספים. כך לדוגמה מוצע "להורות לשר הביטחון להנחות את המפקד הצבאי ביהודה ושומרון לקדם, בתוך שנה מהחלטה זו… תיקון הצו בדבר שמירת הניקיון", כך שייקבע מנגנון להטלת קנסות מינהליים, ויאפשר חילוט כלי רכב ואמצעים המשמשים לביצוע העבירה של שריפות הפסולת.

בנוסף מוצע לבצע תיקון לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), כך שחוקי מדינת ישראל הנוגעים לאיכות סביבה, שבשגרה לא חלים על יהודה ושומרון, יחולו גם באזור זה ויאפשרו להשתמש בסמכויות שלהם לטיפול בבעיה. החוקים שמוצע להחיל אותם הם חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות; חוק אוויר נקי; חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות; וחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים).

כמו כן, הוועדה תגבש תכנית לאיתור ופירוק אתרים של שריפת פסולת פיראטית, הקמת מנגנון לכיבוי שריפות פסולת שייתן מענה מיידי למפגעים, וכן הגברת האכיפה כך שתמנע מעבר של פסולת מישראל ליהודה ושומרון. מדובר בפסולת שקבלנים רבים בארץ נפטרים ממנה כדי להתחמק מהיטלי ההטמנה בישראל, וכך היא מוצאת את דרכה למשרפות פיראטיות ביהודה ושומרון. חשוב לציין כי פתרון הגברת אכיפה עשוי לעזור, אך לא צפוי להביא את הישועה – בשנת 2021 היו לכל הפחות כ-1,100 שריפות פסולת בשטחים, כך לפי רשות הכבאות, ויחידות פיקוח המונות כמה עשרות של פקחים לא יכולות להתמודד עם היקף התופעה. רק לפני חודש וחצי פעולות אכיפה נרחבות של המנהל האזרחי גרמו לתוצאה ההפוכה – השמדת מספר אתרי שריפת פסולת פיראטים של פלסטינים על ידי המנהל האזרחי גרמה להם בתגובה להצית כמויות אדירות של פסולת שגרמו לפיגוע זיהומי אדיר מימדים ממנו סבלו תושבי ראש העין.

ההצעה המשמעותית ביותר שצפויה לעזור להקל על המצב מוזכרת בסוף הצעת המחליטים. מדובר בהקצאת מימון עבור שינוע הפסולת של הכפרים הפלסטינים לאתרים מוסדרים, ובכך למנוע את שריפתה. עם זאת, עדיין מוקדם לשמוח – במנהל האזרחי מדגישים שהפתרון "מצוי בשלבים ראשוניים, ולאחר מכן יידרש מכרז והקמת מערך". נמשיך לעקוב.