ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

טומנים את הראש: המהלך של זנדברג עלול להחמיר את שריפות הפסולת

יותר ממפעלי עידן עופר: שריפות הפסולת אחראיות ללא פחות מ-76% מהחומרים המסרטנים שאזרחי ישראל נשמו בשנת 2020 • נתונים שהגיעו לידי "שקוף" מוכיחים שהמצב רק מחמיר: ב-2021 חלה עלייה של עוד 16% בשריפות הפיראטיות • במשרד להגנת הסביבה מנסים להילחם בנזקים של הטמנת הפסולת בקרקע ולחתור למיחזור - אך בינתיים המהלך עלול רק להחמיר את בעיית השריפות • המשרד להגנת הסביבה: "יש להפנים את המחיר הסביבתי של ההטמנה"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שריפת פסולת (צילום: באדיבות "אזרחים למען אוויר נקי")

לא כלי רכב בכבישים הסואנים והפקוקים. לא תחנות דלק שנמצאות לנו ברחוב מתחת לאף. וגם לא תחנות כוח או מפעלי תעשייה מזהמים שמופיעים פעם אחר פעם בעיתונים. הסקטור שאחראי ל-76% מהחומרים המסרטנים שאזרחי ישראל נושמים הוא שריפות פסולת לא חוקיות – כך לפי דוח המפל"ס, מרשם פליטות לסביבה, שפרסם בחודש שעבר המשרד להגנת הסביבה. מדובר במכת מדינה ממנה סובלים כל המגזרים, ובעיקר אלו ממעמד הביניים והנמוך.

מדובר במגמת עלייה עקבית מהשנים האחרונות, המדגישה את הכישלון המתמשך בטיפול בבעיה החמורה של שריפות הפסולת: בשנת 2018 הן היו אחראיות ל-60% מכלל החומרים החשודים או המוכרים כמסרטנים בבני אדם שנפלטו לאוויר, ב-2019 ל-62%, וכעת ב-2020 חלה קפיצה משמעותית ל-76%.

נתונים חדשים שהגיעו לידי "שקוף" מרשות הכבאות וההצלה וטרם פורסמו, מצביעים המשך המגמה: עלייה שנתית נוספת של 16% ב-2021 בהיקף שריפות הפסולת הבלתי חוקיות. הנתונים, עליהם מסתמך גם המשרד להגנת הסביבה ומתיישבים עם דוחות המשרד מהשנים האחרונות, ממפים את כמות שריפות הפסולת ברחבי הארץ: בשנת 2019 התרחשו 8,533 שריפות פסולת, ב-2020 המספר עלה ל-12,095 שריפות, ו-2021 – נתונים שעדיין לא התפרסמו בדוחות המשרד – נרשמו 14,554 מקרים של שריפות לא חוקיות.

במשרד להגנת הסביבה טוענים בתגובה שכדי להתמודד עם הבעיה יש צורך בשינוי מרחיק לכת בסקטור הפסולת בישראל. אך המהלכים ההכרחיים אותם הוא מקדם יקחו עוד שנים רבות, וחלקם עלולים אפילו להחמיר את הבעיה בטווח הקצר. אם תימשך המגמה הנוכחית, אזרחי ואזרחיות ישראל צפויים להמשיך לנשום את החלקיקים המסרטנים מהפסולת השרופה עוד שנים רבות.

מה קורה לגוף כשנושמים פסולת שרופה?
במהלך שריפות פסולת נפלטים לאוויר חומרים מזהמים רבים. סוג אחד הוא הדיוקסינים, תרכובות רעילות מאוד העלולות לגרום לפגיעה בהתפתחות העובר ובמערכת הרבייה, במערכת החיסונית, הפרעה למערכת ההורמונלית ואף לסרטן. נוסף עליהם נפלטות גם תרכובות אורגניות נדיפות, אשר נשימתן עלולה לגרום לגירוי עיניים, אף וגרון, לכאבי ראש, לאיבוד הקואורדינציה, לבחילות לקוצר נשימה, לתגובת עור אלרגית לעייפות וסחרחורת ואף לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים המרכזית.

נפלטים גם חומרים אורגניים מסוימים היכולים לגרום לסרטן בבעלי-חיים, וחלקם חשודים או ידועים כגורמים לסרטן בבני אדם (כגון בנזן ו-3,1 בוטדיאן) אשר נמדדו בשריפות פסולת בארץ. נוסף על כך נפלטים עוד חלקיקים נשימים אשר עלולים לגרום למחלות נשימה מגוונות.

מקורות נוספים להעמקה:
https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx

https://archive.epa.gov/epawaste/nonhaz/municipal/web/html/health.html

https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSv_nmvoc.pdf

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%99

הטמנה נראית כמו חלום ורוד

המשרד להגנת הסביבה פרסם לפני כשנתיים תכנית אסטרטגית לטיפול בפסולת במדינת ישראל, שמטרתה להגביר משמעותית את המיחזור כפתרון עדיף על פני הטמנה באדמה. נכון ל-2019 כ-83% מהפסולת העירונית בישראל מועברת להטמנה – לעומת 24% באיחוד האירופי, ו-42% במדינות ה-OECD (נכון ל-2018), נתון המציב אותנו בשורה אחת עם מדינות כמו טורקיה, קולומביה, ולטביה. מדובר על כ-5.8 מיליון טון פסולת עירונית בשנה, כך לפי נתוני שנת 2019.

בנוסף לפסולת העירונית, מיוצרת בכל שנה 6.2 מיליון טון פסולת בניין, כאשר בשנת 2019 55% ממנה עברה למיחזור, כ-10% ממנה להטמנה, והנתון החשוב מכול – 35% ממנה נזרקה ברשות הרבים.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אחד מיעדיה המרכזיים של תכנית המשרד היא להפוך את המצב הקיים בדומה למה שקורה באירופה, כך שב-2030 רק 20% מהפסולת העירונית תועבר להטמנה והיתר למיחזור ופתרונות אחרים. מבקר המדינה מציין כי 68% מהפסולת בארץ מוטמנת בדרום הארץ, ובקצב ההטמנה הנוכחי סביב שנת 2026 לא יהיו עוד שטחים מאושרים להטמנת פסולת.

במשרד מגדירים את ההטמנה בתור שיטה "הנמצאת בעדיפות אחרונה בהיררכיית הטיפול בפסולת בשל העלות הסביבתית הגבוהה של הטמנה", ולכן שואפים לצמצם אותה. אך יש שיטה נוספת גרועה יותר מבחינה סביבתית ובריאותית, שלא מקבלת מספיק תשומת לב מהמשרד: שריפת פסולת.

בזמן שבמשרד מתכננים קדימה ושואפים להקטין את אחוזי ההטמנה – השיטה הזאת נראית כמו חלום ורוד ביחס למה שמתחולל בשטח. "אנחנו חיים ונושמים את הפסולת בדרך מבית הספר, ברחובות, בפחי אשפה שעולים על גדותיהם, בעשן השחור שהילדים שלנו נושמים", אומר ג' ל"שקוף", שמתגורר באחד מהרשויות הערביות שסובלות מהתופעה. "אנשים כבר אדישים, עוברים ליד ערימת פסולת שעולה באש באדישות. זה הפך לחלק מהנוף", הוא מוסיף.

ג' חושש להזדהות בשמו המלא ובמקום מגוריו בשל חשש לחייו. הגורמים העבריינים שעוסקים בשריפות הפסולת שולחים איומים – מילוליים ופיזיים – לאזרחים העוסקים בנושא שמנסים להתמודד עם תופעת שריפות הפסולת. בשל כך תושבים רבים במגזר חוששים לדבר בגלוי.

מי שנושאים בנטל הגדול ביותר של שריפות אלו הם חמשת האשכולים הנמוכים (1-5) בדירוג הכלכלי-חברתי. באשכול העני ביותר כ-100% מהעלויות החיצוניות שנובעות מפליטות חומרים מזהמים לאוויר נובעות משריפות פסולת, ובאשכולים 2-5 מדובר על בין 12-50%, כך לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה.

"היטל ההטמנה – מכרה זהב לעבריינים"

אחת הסיבות המרכזיות לשריפות הפסולת הבלתי חוקיות היא עלות היטל ההטמנה – 109.38 שקל לפני מע"מ. מדובר במס אותו חייבת כל משאית זבל לשלם כאגרה למדינה בשער הכניסה למטמנה. אמנם מדובר בעלות נמוכה ביחס למדינות אחרות, אך מסתמן שהתשלום מייצר לרשויות העניות תמריץ לשרוף את הפסולת במקום להעבירה להטמנה ולשלם. 

חרף המצב הנוכחי, המשרד להגנת הסביבה מעוניין להעלות את היטל ההטמנה באופן הדרגתי, עד לסכום שיגרום לרשויות להסיט את הפסולת למיחזור והשבה. "לפחות לגובה העלויות החיצוניות של פליטות גזי חממה", כפי שאומרים במשרד – 173 שקל לטון פסולת.

הכוונה מאחורי המהלך חיובית, אך בפועל עליית המחירים עלולה רק להחריף את הבעיה הקיימת. אם במצב הנוכחי רשויות מתחמקות מהטמנת פסולת כדי לא לשלם, הגדלת ההיטל רק תעודד אותן להמשיך במגמה זו. הקבלנים שמבקשים לחסוך עלויות מוצאים "פתרונות" אחרים לפסולת הבניין, בדמות תשלום מופחת לאנשים פרטיים שמאפשרים להם לזרוק את הפסולת בנחלות שברשותם, או שפיכת הפסולת בשטחים פתוחים לא מפוקחים. לפי מבקר המדינה, 180 אלף משאיות שופכות פסולת בשטחים פתוחים בכל שנה.

שריפת פסולת בתחנת מעבר פיראטית באזור השרון. בעל התחנה נקנס ב-370 אלף שקל (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

"ככל שמעלים את ההיטל זה משתלם יותר לשוק העברייני. זה הפך להיות מכרה של זהב", אומרת ל"שקוף" עו״ד ג׳מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, העוסקת בתחום שריפות הפסולת כבר למעלה מעשור. "יש קבלן מאוד גדול בצפון שעבד במשך שנים עם כמה רשויות, ובמקום לקחת את הפסולת לאתרים מוכרים הוא חילק אותה לשלושה אתרים פיראטיים, וכל יום בלילה היו שורפים אותה. זה משתלם יותר", היא מוסיפה. 

השבוע קיבלנו תזכורת לכך כאשר מנהל יחידת הפיקוח בקק"ל אמר בראיון ל-ynet כי "קבלנים ונהגי משאיות מוצאים את הדרך הזולה והקלה להיכנס לשטחים הפתוחים ולשפוך את הפסולת שלהם". אפילו השרה זנדברג בעצמה הודתה בריאיון לדהמרקר כי "רבות משריפות הפסולת מעבר לקו הירוק מקורן בישראל, כי קבלנים מביאים אותה לשם מאחר שזה זול יותר מלשלם היטלי הטמנה בישראל".

הדברים של עו"ד ואכים מקבלים חיזוק בנתונים: בין 2009-2022 עלה ההיטל בכ-200% (מ-30 ל-110 שקלים), ובאותה תקופה עלה שיעור שריפות הפסולת ביותר מ-100% (שיעור הגידול באוכלוסיה באותה תקופה, כ-1.3%, לא מסביר עלייה זו). אמנם נדרש מחקר מעמיק כדי לקבוע מהו הגורם המרכזי לעלייה בכמות שריפות הפסולת בשנים אלו, אך בגוף המחקר של הכנסת מציינים כי "ייתכן שהעלייה בהיטלי הטמנה תרמה לתמריץ הכלכלי להשליך פסולת באופן לא-חוקי או לשרוף אותה".

בשורה התחתונה – עולה החשש שבאמצעות העלאת היטלי ההטמנה המשרד להגנת הסביבה האיץ, וממשיך להאיץ, את פיתוח השוק העברייני של שריפות הפסולת.

גם כשניתן קנס – אין מי שיגבה אותו

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי "הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות", אך נמנעו מלהגיב במישרין לשאלות "שקוף" ביחס להחמרה האפשרית בשריפות הפסולת עם העלאת היטל ההטמנה. "היטל ההטמנה הוא כלי רגולטורי מקובל, המשקף את העלויות הסביבתיות הכרוכות בהטמנת פסולת", מסרו במשרד, והוסיפו כי "כדי ליישם את מדיניות הטיפול בפסולת ולצמצם את ההטמנה יש להפנים את המחיר הסביבתי של ההטמנה במחיר אותו משלמים יצרני הפסולת".

עוד טוענים במשרד כי לא נכון להסתכל על תופעת שריפות הפסולת והטיפול בה "כנושא העומד בפני עצמו בלבד" וכי כדי להתמודד עם התופעה יש לפעול לצמצום כמות הפסולת ולהסדרה כוללת של הסקטור באמצעות חקיקת מסגרת".

אך לאזרחים אין זמן לחכות להסדרה כוללת שתיקח עוד שנים רבות, ששרים ושרות להגנת הסביבה נכשלו בה פעם אחר פעם. שריפות הפסולת מתרחשות מתחת לבתים בקביעות, ונכון להיום אין במשרד כוונה לאמץ פתרון הכולל הורדת היטל ההטמנה. מתשובת המשרד ל"שקוף" עולה שהדרך להתמודד עם התופעה בטווח הקצר, עד להסדרה כוללת, היא באמצעות "סמכויות מנהליות ופליליות לטיפול בתופעה" ו-"פעולות אכיפה ממוקדות".

טייבה, ה-30 ביולי 2022, אחרי שריפת פסולת סמוך לאוכלוסיה (צילום: באדיבות אזרחים למען אוויר נקי)

אך האכיפה כיום דלה מאוד ולא מהווה מכשול לארגוני הפשע המפעילים את שריפות הפסולת. מי שאחראי כיום לאכוף את השריפות הפיראטיות הם 14 פקחי יחידת "ינשוף" של רשות הטבע והגנים והמשרד והגנת הסביבה. כלומר יותר מ-1,000 שריפות לכל פקח, עבור שנת 2021. אליהם מתווספים 26 מפקחים ו-10 חוקרים של המשטרה הירוקה, יחידת שיטור של המשרד להגנת הסביבה שעוסקת בכל עבריינות הסביבה בארץ.

ביולי האחרון קידמו במשרד מהלך המאפשר להטיל קנס של עד 12,000 שקל על הבערת פסולת, שמשפר את יכולת ההרתעה. אך ספק אם ההחמרה תסייע כאשר מספר מועט כל כך של מפקחים אמון על הנושא, וכאשר גם מטילים קנסות – אין מי שגובה אותם. בין השנים 2019-2021 הוטלו 1,662 קנסות בשווי של מיליון וחצי שקלים, אך 8% בלבד נגבו, כך לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה.

בין השנים 2019-2021 הוטלו 1,662 קנסות בשווי של מיליון וחצי שקלים, אך 8% בלבד נגבו, כך לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה.

כמו כן תגובת המשרד לא מתיישבת עם דבריה מפברואר האחרון של השרה העומדת בראשו: "אכיפה היא סוף הדרך – תחילת הדרך זה מניעה של השריפות האלו. איך אנחנו נותנים פתרונות לפסולת הזאת כדי שלא תהיה מושלכת בשטחים הפתוחים ואז גם לא תישרף".

"המדינה הרימה ידיים" אומר ג' ל"שקוף", ומציין שבהיעדר תמיכה מהמדינה, האזרחים נאלצים לשלם את המחיר – הן בבריאות, והן בהקדשת זמן מחייהם האישיים כדי להתמודד עם הבעיה. 

"היה ראוי שהרבה לפני שהמשרד להגנת הסביבה מתיימר להציב עצמו כמציל האקלים העולמי – הוא יוכיח את יכולת האכיפה שלו"

אייל עופר, יועץ לשר לשעבר להגנת הסביבה

כמו בנושאים רבים אחרים, גם במקרה הנוכחי עמותות פרטיות מחליפות את מקומה של המדינה – העמותות המרכזיות שעוסקות בכך הן "אזרחים למען אוויר נקי", ו"אזרחים למען הסביבה", הפועלות לקידום מדיניות ממשלתית למיגור זיהום האוויר משריפות פסולת פיראטיות. המתנדבים עוקבים ומתעדים את שריפות הפסולת מזה כעשור, ומציירים תמונה בלתי נתפסת של שגרת חיים לצד שריפות פסולת מסרטנות, המחריפות משנה לשנה.

"הסביבה אינה מושג מופשט אלא הבסיס שבתוכו אנו חיים. כל ישראלי רואה יום יום את כמויות הזבל שמושלכות בשטחים הפתוחים וחלקנו סובל עד לתוך הבית מנזקי זיהום האוויר של שריפות הפסולת", אומר אייל עופר, לשעבר יועץ מקצועי של השר להגנת הסביבה אבי גבאי. "היה ראוי שהרבה לפני שהמשרד להגנת הסביבה מתיימר להציב עצמו כמציל האקלים העולמי – הוא יוכיח את יכולת האכיפה שלו, כאן בבית המשותף, הנקרא מדינת ישראל. הגנה על הסביבה פירושה מניעת השלכת הפסולת בשטחים הציבוריים והפסקת השריפות הממררות את חייהם של מאות אלפי בני אדם".

התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה התבקש לענות על השאלות הבאות:
1. מהי האסטרטגיה של המשרד להגנת להתמודדות עם תופעת שריפות הפסולת (מבחינת חקיקה ומבחינת תמריצים כלכליים)? כיצד מתכוונים במשרד לעצור את מגמת העלייה העקבית של שריפות הפסולת?

2. בתכנית האסטרטגית של המשרד מדצמבר 2020 ("אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא 2021–2030") נכתב כי אחת הדרכים להתמודדות עם כמויות הפסולת הנוצרות תהיה העלאת היטל ההטמנה, כך שיהווה תמריץ כלכלי להסטת פסולת למחזור והשבה, שיהיו זולות יותר.
האם שיטה זו לא תחמיר את בעיית שריפות הפסולת הלא חוקיות? שכן אחת הסיבות המרכזיות לשריפות פסולת היום היא ההתחמקות מתשלום היטל ההטמנה הנוכחי. אם יעלה ההיטל, יווצר תמריץ גדול יותר להתחמק מלשלם אותו.

3. האם נשקלו תמריצים כלכליים חיוביים כגון סבסוד היטל הטמנה עבור עיריות מחתך סוציואקונומי נמוך? שכן תופעת שריפות הפסולת רווחת בעיקר בערים ויישובים מחתכים אלו (לפי דוח המשרד שפורסם בשבוע שעבר "בחינת הקשר בין פליטות לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות בישראל"). האם נשקל לסבסד הטמנה באמצעות ההיטלים של "קרן הניקיון" בה הצטברו נכון לסוף 2019 כ-2.5 מיליארד ש"ח, ועד 2030 יגיעו לכ-5.3 מיליארד ש"ח?

4. כמה אנשי מקצוע ופקחים עוסקים כיום (אוגוסט 2022) באכיפת איסור שריפות פסולת (כמה במשרד להגנ"ס וכמה ברט"ג), ומה מספר הקנסות שהושטו על שורפי פסולת בשנים 2019, 2020, ו-2021? האם וכמה תקנים נוספו ליחידת האכיפה לשנת 2023?

5. כמה כסף מוקצה בכל שנה לטיפול בבעיה מטעם רט"ג ומטעם המשרד להגנת הסביבה? (עלות הפקחים, הרכבים, וכו')

תגובת המשרד:

בערת פסולת היא פועל יוצא של השלכת פסולת בשטחים פתוחים, בתחנות מעבר ובאתרי פסולת פיראטיים. הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרד. בנושא השלכות הפסולת מפעיל המשרד מגוון סמכויות מנהליות ופליליות לטיפול בתופעה. במסגרת פעולות אכיפה ממוקדות שהמשטרה הירוקה של המשרד מנהלת, בשיתוף פעולה עם גופי אכיפה מקבילים ובראשם משטרת ישראל על יחידותיה, נפתחות עשרות חקירות בהיקפים שונים ונתפסים עשרות כלים ששימשו לביצוע העבירה. כמו כן, קיים שיתוף פעולה הדוק עם הגופים המקבילים ועם המשטרה שמהווה מכפיל כוח לאכיפה בשטח יחד עם יחידת ינשו"ף המשותפת עם רשות הטבע והגנים, שהמשרד מתקצב.

בשנים האחרונות הוציא המשרד מאות ברירות משפט, אזהרות, ואף הטיל עיצומים כספיים משמעותיים על תחנות מעבר שבהן תועדו עבירות בעירה. בסוף חודש יולי, בעקבות עבודה מאומצת של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד המשפטים, אושר בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת את תיקון צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), תש"ס-2000, והכללת עבירה של שריפת פסולת לפרטים בצו – כך שתתאפשר אכיפתה כעבירת קנס. הכנסת התיקון מהווה צעד נוסף במאבק המתמשך של המשרד להגנת הסביבה שהציב לעצמו כיעד מרכזי את הטיפול והאכיפה בתופעת השלכת הפסולת ושריפתה בשטחים הפתוחים ובמרחב הציבורי. במקרים הרלוונטיים ניתן יהיה למסור קנסות למבעירי פסולת בזמן אמת, תחת החלופה של פתיחת תיקי חקירה, אשר תשמר לנסיבות מחמירות.

2. היטל ההטמנה הוא כלי רגולטורי מקובל, המשקף את העלויות הסביבתיות הכרוכות בהטמנת פסולת. כדי ליישם את מדיניות הטיפול בפסולת ולצמצם את ההטמנה יש להפנים את המחיר הסביבתי של ההטמנה במחיר אותו משלמים יצרני הפסולת ובכך לאפשר לחלופות מתקדמות יותר שפגיעתן בסביבה נמוכה להתפתח מבחינה כלכלית.

על מנת לצמצם את כמות הפסולת המוטמנת יש להקים מתקנים למיון ולטיפול בפסולת. התשתית הדרושה כדי לטפל בנפח ובכמויות הפסולת של המדינה היא משמעותית, ומהווה אתגר לאומי רב מערכתי. לכך מוקצים מרבית כספי היטל ההטמנה בהתחייבויות ארוכות טווח.

3. הקרן לשמירת הניקיון מקצה תקציבים באופן דיפרנציאלי. במרבית ההקצאות של הקרן ניתנת עדיפות משמעותית ליישובים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים וחלק מהתקציבים מופנים רק לרשויות מקומיות באשכול חברתי-כלכלי נמוך. ההעדפה ניתנת גם בהשתתפות נמוכה ובתנאי סף שונים המותאמים ליכולת הביצוע של הרשות המקומית.

יחד עם זאת, אין בהכרח התאמה בין אזור השלכת הפסולת ושריפתה, למקום ייצור הפסולת (במקרים רבים הפסולת מגיעה לאזור ההשלכה מאזורים אחרים בארץ). לצד הקצאת פתרונות איסוף ופינוי זמינים, המשרד מפעיל סט כלים בתחום הפיקוח והאכיפה להתמודדות עם השלכות פסולת בשטחים פתוחים שמקורה במקור מרוחק לזירות ההשלכה. המשרד הקים, מממן ומפעיל את יחידת ינשוף ברשות הטבע והגנים, שמופקדת על איתור ומניעת השלכת והבערת פסולת בשטחים הפתוחים.

המשטרה הירוקה של המשרד מופקדת על הטיפול בפשיעה סביבתית, ובתחום הפסולת הדבר כולל מבצעים ופעולות חקירה בסדרי גודל והיקפים שונים כנגד משליכים, קבלנים, משנעים, בעלי הקרקעות ומעורבים נוספים בהתאם לנסיבות. כלי משמעותי ביותר בטיפול בתופעה הוא שיתופי פעולה קבועים ומתמשכים של המשטרה הירוקה עם משטרת ישראל על יחידותיה ועם גופי אכיפה מקבילים לצורך שילוב סמכויות וזרועות להתמודדות עם מכת המדינה. כמו כן, מחוזות ומטה המשרד מפעילים באופן שוטף סמכויות פיקוח ואכיפה מנהלית במסגרת ההתמודדות הכוללת עם התופעה.

לגבי פסולת הבנייה – המשרד פרסם תמיכה בהיקף של 50 מיליון שקל למערכים אזורים לטיפול בפסולת בנייה אשר כולל בין היתר תקציבים להגברת הפיקוח.

לגבי פסולת ביתית – רובה מגיעה לפתרונות מוסדרים. במקומות שבהם הפסולת לא מגיעה (בעיקר פסולת גושית, בחברה הערבית) תומך המשרד בהיקף של 185 מיליון שקל לנושא הסדרת האיסוף והטיפול בפסולת הגושית ליישובי החברה הערבית.

4+5. הסדרת הטיפול בפסולת במדינת ישראל היא מורכבת ורב מערכתית ולכן לא נכון להסתכל על תופעת שריפות הפסולת והטיפול בה כנושא העומד בפני עצמו בלבד. על מנת לצמצם את שריפות הפסולת ומפגעי פסולת בכלל ולקדם בישראל שוק פסולת מוסדר יש לפעול במספר כלי מדיניות, כשתמיכות כלכליות הוא אחד מהם.
הקרן לשמירת הניקיון מקצה תקציבים גדולים להקמת תשתיות מתקדמות לטיפול בפסולת, מערכי הפרדת פסולת ומיחזור וכן לאמצעים להגברת הפיקוח והאכיפה, כל זאת כדי לצמצם את הטמנת הפסולת, להגדיל את שיעור המיחזור ולמנוע השלכה ושריפת פסולת בשטחים הפתוחים.

השנה הנהלת קרן הניקיון אישרה הכפלת תקציב עבור פקחים ליחידה המשותפת למשרד ולרשות הטבע והגנים, הנקראת ינשו"ף, ופועלת למניעת שריפות בשטחים פתוחים שמסתכם ב-10.54 מיליון שקל לשנה במשך השנתיים 2022-2023.
מפקחי יחידת ינשו"ף כוללים 12 מפקחים של רשות הטבע והגנים (רשות הטבע והגנים מסרה ל"שקוף" כי ביחידת ינשו"ף פועלים 14 פקחים, ד.ג). הפקחים אוכפים באמצעות מתן ברירות משפט בעבירות ניקיון ובימים אלו צפויים לעבור הסמכה יחד עם מפקחי המשטרה הירוקה למסור קנסות בגין הבערת פסולת, בהמשך לתיקון הצו לאחרונה.

במשטרה הירוקה של המשרד, פועלים 26 מפקחים ו-10 חוקרים ומרכזי מודיעין באכיפת פשיעה סביבתית בכל התחומים שבאחריות המשרד ובתוך כך תחום הפסולת כמשימת ליבה בטיפול היחידה.
כלל יחידות האכיפה והפיקוח של המשרד כיום נמצאות תחת אשכול אכיפה של המשרד. מעבר לתקנים, מפתח המשרד כלי מדיניות חדשים לקידום אכיפה. לקראת דיוני תקציב 2023 עובד המשרד על תוכניות משמעותיות בתחום הפיקוח ואכיפה, יחד עם דרישות תקציביות ותוספות של כוח אדם שמתנהלים דיונים לגביהן.

משנת 2020 ועד היום נפתחו כ-268 חקירות על ידי מפקחי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, מתוכן 117 בגין עבירות פסולת ועוד 24 בגין הבערת פסולת. מדי שנה ניתנים על ידי מפקחי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה ומפקחי ינשו"ף כ-500 קנסות בגין עבירות של השלכות פסולת.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת דרור גורני

דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

5 תגובות

  1. במדינה שלא מתפקדת ושפושעים שולטים בכל וכולם נכנעים לכוח, לא ניתן לעשות אכיפה. תסתכלו מעבר לחוטם שלכם איך מתנהלים בארצות אחרות.
    וגם, אסור לאמר בגלוי…רוב השריפות הפיראטיות הן ממגזר מסוים אבל ששששש…….
    מגזר מוגן-פרה קדושה.
    אז הגענו עד הלום.
    מורעלים מדי יום במסרטנים באחת המדינות המתקדמות בעולם עם התנהלות מדינה בעולם שלישי.

  2. הצעות הצעות ושום דבר על הברור מאליו. כל עוד תימשך ההשרצה המטורפת של ילדים בכל חלקי האוכלוסייה, אין תקווה לישראל ולא רק בטווח הארוך. תימשכנה ותגברנה השריפות, ילך וידרדר החינוך. ירדו איכות המים והאוויר, לא יימצא פתרון לביוב, ניקוז, תנועה, וכל מרכבי איכות החיים הבסיסיים. המדינה כבר מתה, היא פשוט עדיין לא יודעת זאת

  3. מסתבר שלא קל לאכוף כי מעולם לא נקבעו חוקים, כללים, או סדרי אכיפה. מאז קום המדינה תרבות שלנו היא לחפש את המטבע מתחת לפנס (תופסים את מי שקל, כל שומר חוק שמבצע עבירה קלה "חוטף" העבריינים, לעומת זאת, זוכים להתעלמות המערכת). הגיע הזמן לשנות. לזכותה של תמר זנדברג יאמר שהיא משתדלת לעשות זאת. לא פשוט כשרוב עובדי המדינה רגילים לבטלה

  4. הפוך.
    כל מי שנכנס עם משאית יקבל כסף.
    מי שלא מפנה, יקבל קנס. מי שמפנה, יקבל כסף. אין דרך אחרת. השארנו את המדינה לידיים עברייניות ובמשרדי הממשלה השארנו לעיניים עצומות… הארץ שלנו מזוהמת. אנשים משליכים פסולת מחלון הבית, חלון הרכב… בבתי ספר ומוסדות ממשלתיים קוראים לאנרגיה ירוקה ומחנכים לחיסכון ולהתיעלות, אבל מעדיפים עדיין חד פעמי.. לא ממינים זבל, אין מים אפורים, אין הום ביוגז כזה או אחר…

  5. זה כול כך קל לאכיפה. כול קבלן שהוביל X משאיות זבל (ולפי זה המועצה משלמת לו) צריך להראות X אישורי כניסה ותשלום היטל הטמנה. הראה X-1 ישלם קנס. הקנסות לא יכולים להיות 1000 ₪ או סכום דומה. זה נכנס אצלם להוצאות שוטפות שלו. קנס של 100,000 ₪ כואב ומרתיע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,935 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.