ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

נמצא תקציב עבור הפתרון המיידי לשריפות הפסולת, אך הבירוקרטיה צפויה לעכבו

תושבי השטחים ומזרח השרון סובלים במשך שנים משריפות הפסולת של הכפרים הפלסטינים, החסרים תשתיות לפינוי הפסולת. כעת המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים מהלך שעשוי להקל באופן משמעותי ומיידי על התושבים. עם זאת, עדיין מוקדם לשמוח – במנהל האזרחי מדגישים שהפתרון "מצוי בשלבים ראשוניים ולאחר מכן יידרש מכרז והקמת מערך"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שריפת פסולת בשטח הרשות הפלסטינית (צילום: אזרחים למען אוויר נקי)
שריפת פסולת בשטח הרשות הפלסטינית (צילום: אזרחים למען אוויר נקי)

שריפות הפסולת המסרטנות נמצאות במגמת עלייה מתמדת, כשבין 2019 ל-2021 חלה עלייה של 70% במספר השריפות ברחבי הארץ. מי שנושאים בנטל הכבד ביותר הם תושבי יהודה ושומרון והיישובים הסמוכים גם בתוך גבולות הקו הירוק – שם מספר השריפות גדל בשנים אלו ב-200%, לפי נתוני רשות הכבאות. התושבים מתמודדים בכל יום עם פיגועים זיהומים מסכני חיים, המעלים את הסיכוי של ילדיהם לחלות במחלות קשות כגון סרטן – מחקר בנושא מצא כי הסיכוי של ילדים פלסטינים הגרים בסמוך לשריפות פסולת לחלות בסרטן גבוה פי ארבעה ביחס לנורמה, והעשן הרעיל של השריפות לא מבחין בין הילדים הפלסטינים לאלו היהודים. כעת, הפתרון שיכול לסייע לתושבים נמצא בשלבי קידום ראשוניים.

מעקב שקוף:

הסיבות המרכזיות לאותן שריפות קטלניות נוגעות לתשתיות הלקויות לטיפול בפסולת באותם אזורים.לפי המנהל האזרחי, האמון על יישום המדיניות בשטחים, לכרבע מהפלסטינים בשטחים אין לאן לפנות את הפסולת.

בדיקת 'שקוף': היעדר תשתיות פינוי פסולת בשטחים
בדיקת "שקוף" מעלה כי בשטחים קיימות רק שש תחנות מעבר – תחנות שאליהן מגיעה הפסולת מהרשויות כדי לעבור מיון קודם לשליחתה אל מפעלי המחזור – על שטח של כ-5,800 קמ"ר, כלומר קיימת תחנת מעבר אחת על כל אלף קמ"ר בממוצע, בהשוואה לאזור המרכז, המכיל תחנה אחת על כל 120 קמ"ר.

נוסף על המחסור בתחנות המעבר, חסרים גם אתרי הטמנת פסולת, אתרים שבהם מוטמנת בלית ברירה הפסולת באדמה, בשל המחסור בתשתיות למיחזור. בדיקת "שקוף מגלה שהקמה של התשתיות הנדרשות לטיפול בפסולת תיקח עוד מספר שנים, בהן התושבים ימשיכו לנשום אוויר רעיל שמקורו בשריפות הפסולת.


סיבה מרכזית נוספת היא עלות השינוע וההטמנה של הפסולת המיוצרת, המייצרת תמריץ כלכלי שלילי המעודד את שריפתה. שילוב של שתי הבעיות הללו מייצר את המציאות הבלתי נסבלת איתה נאלצים כלל התושבים להתמודד, היהודים והערבים כאחד.

מהו היטל ההטמנה?
היטל ההטמנה המונהג בארץ – כ-110 שקלים לפני מע"מ – הוא מס אותו חייבת כל משאית זבל לשלם כאגרה למדינה בשער הכניסה למטמנה. ההיטל מהווה תמריץ שלילי לרשויות לשלוח את הפסולת להטמנה, וכך היא מוצאת את דרכה ל"פתרון" שלכאורה זול יותר לכיס, אך יקר מאוד בבריאות: שריפת הפסולת. מטרת ההיטל לתמחר את הנזקים של הטמנת הפסולת באדמה, שהיא כביכול האלטרנטיבה למחזור. אך למרות הכוונות הטובות, מסתמן שהתוצאה בפועל הפוכה: בין 2021-2009 עלה ההיטל בכ-260% (מ-30 לכ-110 שקלים), ומספר שריפות הפסולת המשיך לעלות בהתמדה. בגוף המחקר של הכנסת מציינים כי "ייתכן שהעלייה בהיטלי הטמנה […] תרמה לתמריץ הכלכלי להשליך פסולת באופן לא-חוקי או לשרוף אותה".

הפתרון השורשי וארוך הטווח של הבעיה הוא הקמת תשתיות נוספות לטיפול בפסולת, אך בדיקת "שקוף" מעלה שייקחו עוד שנים רבות עד שאותן תשתיות יוקמו. באשר לפתרונות המיידים, גם הגברת אכיפה לא צפויה להביא את הישועה – בשנת 2021 היו לכל הפחות כ-1,100 שריפות פסולת בשטחים, כך לפי רשות הכבאות, ויחידות פיקוח המונות כמה עשרות של פקחים לא יכולות להתמודד עם היקף התופעה. רק לפני חודש וחצי פעולות אכיפה נרחבות של המנהל האזרחי גרמו לתוצאה ההפוכה – השמדת מספר אתרי שריפת פסולת פיראטים של פלסטינים על ידי המנהל האזרחי גרמה להם בתגובה להצית כמויות אדירות של פסולת שגרמו לפיגוע זיהומי אדיר מימדים ממנו סבלו תושבי ראש העין.

עשן מתמר מעל פסגות אפק, ראש העין (צילום: ישראלה גזית לוי)
עשן שריפות פסולת מתמר מעל פסגות אפק, ראש העין (צילום: ישראלה גזית לוי)

מסתמן שהפתרון היחידי לטווח המיידי שיוכל להקל על התושבים הוא סבסוד שינוע הפסולת לכפרים והישובים הפלסטינים, עד להקמת התשתיות המתאימות. את פתרון זה מקדמים בימים אלו במנהל האזרחי, בתמיכת המשרד להגנת הסביבה. 

הקלה בדרך

הפתרון הראשון נוגע לכפרים הפלסטינים בשטחים. המשרד להגנת הסביבה מסר ל"שקוף" כי "אושר תקציב של 2.4 מיליון שקל עבור מימון שינוע ושימוש בתחנת מעבר לפסולת מ-13 כפרים פלסטינים למשך שנה", וכן "תקציב של 17,106,210 שקל לשלוש שנים עבור שינוע והטמנה של פסולת מ-33 אתרים". הפתרון אמור לעזור למגוון רחב של  כפרים ורשויות בשטחים, כך שתושבי יהודה ושומרון, מזרח השרון, וכן מזרח ירושלים צפויים לחוש בהקלה ברגע שהוא יצא לפועל.

עם זאת, במנהל האזרחי, האמון על יישום המהלך, מצננים את ההתלהבות. במענה לפניית "שקוף" הנוגעת לתאריך תחילת שינוע הפסולת מאותם כפרים ורשויות מסרו כי "קידומו מצוי בשלבים מקדמים ולאחר מכן יידרש מכרז ובניית מערך". כלומר, הפתרון נמצא בשלבים ראשונים, ולאחריו יהיה צורך במכרז לבחירת קבלן פינוי ובניית מערך שיתמוך בשינוע הפסולת. במנהל האזרחי לא מסרו כמה זמן כל אלו יארכו. בנוסף, במנהל לא ענו לשאלת "שקוף" אם הכספים יועברו ישירות לכפרים, והם יהיו אחראיים על שינוע הפסולת, או שמא המנהל האזרחי ינהל את הכספים שאושרו וידאג לקבלן פינוי בעצמו שיגיע לשנע את הפסולת.

ככל שיישום הפתרון יתעכב, התושבים ימשיכו לנשום את האוויר הרעיל מאותה פסולת לא מפונה. כעת עליהם ללחוץ על קידום הפתרון בהקדם. נמשיך לעקוב.

תגובות:

המנהל האזרחי:

המנהל האזרחי מבצע פעולות לשמירה על הסביבה ולהסרת מפגעים סביבתיים באזור. בין היתר, המנהל האזרחי פועל להוספת פתרונות ברי קיימא לטיפול בפסולת ובמקורות זיהום, ולהגברת האכיפה בנושאי שמירה על הסביבה באזור, על מנת למנוע זיהום משמעותי וסיכון לבריאות הציבור, למשאבי הטבע ולמקורות המים.

כחלק מהמאמץ לשמירה על הסביבה באזור, אומץ חוק שמירת הניקיון במועצות המקומיות באיו״ש, תוך עיגון ההסדר הנוגע להקמת הקרן לשמירת הניקיון. כספי הקרן שמקורם באזור, הנובעים בעיקר מהיטל שנגבה בגין הטמנת פסולת, מושקעים בחשבון ייחודי, המשרת פרויקטים סביבתיים ברחבי יהודה ושומרון בלבד, בהתאם לייעוד הקרן כפי שנקבע בישראל, וכפי שהורחב בהחלת החוק באזור, על מנת להתאים את השימושים שניתן לעשות בכספים אלו לצרכים הייחודיים של האזור. כך, בין היתר, התיקון מעניק לקמ"ט איכה"ס (קצין מטה איכות הסביבה, ד.ג) של המנהל האזרחי סמכות לחוות את דעתו המקצועית בפני הקרן, באשר לצרכים המיוחדים של האזור, ומקנה יכולת השפעה ממשית בקביעת סדרי עדיפויות בהשקעת כספי הקרן בפרויקטים באזור.

בכל הנוגע לפרויקט המדובר, קידומו מצוי בשלבים מקדמים ולאחר מכן יידרש מכרז ובניית מערך. הנושא נמצא על סדר יום של המנהל האזרחי לקידומו בכלל האזור.

המשרד להגנת הסביבה:

ההחלטות שאושרו בקרן הניקיון – 17.4.2023 – פרוטוקול יפורסם בקרוב. אושר תקציב של 2.4 מיליון שקל מחשבון הטמנה (יו"ש), עבור מימון שינוע ושימוש בתחנת מעבר לפסולת מ-13 כפרים פלסטינים למשך שנה. אושר תקציב של 17,106,210 שקל לשלוש שנים מחשבון הטמנה (יו"ש) עבור שינוע והטמנה של פסולת מ-33 אתרים. התקציב כולל 4.3  מיליון שקל שאושרו לנושא זה ליריחו ב-30.1.22.


יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת דרור גורני

Picture of דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק