סיכום המושב הראשון של הכנסת: הממשלה כפתה עיסוק משמעותי בחוקים הפוליטיים

לקראת הבחירות לכנסת ה-25, הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו הרבה לעסוק בתוכנית הכלכלית שהציג. נראה היה שזה יהיה הנושא הראשון עליו יסתערו חברי הכנסת. "נטפל ביוקר המחייה, נקפיא עליית המשכנתאות, ונביא חינוך חינם לגילאי 0-3", הבטיחו בליכוד, והתחייבו ל"הורדת מע"מ מ-17% ל-12%", ו"הורדת מחירי החשמל, מחירי הדלק, מחיר המים, והקפאת תעריפי הארנונה לשנה". התקציב אמנם לא עבר עדיין, אך מדד החקיקה של "שקוף" מצביע על כך שבכל הנוגע לחקיקה, יוקר המחיה לא היה על סדר יומה של הקואליציה.

במושב הראשון של הכנסת ה-25 עברו 29 חוקים את הקריאה שלישית, כשהעיסוק הכלכלי-חברתי בהם הוא משני, במיוחד בחוקים שהיו פרי יוזמת הממשלה הנוכחית. באשר לחקיקה עבור השכבות החלשות, הפריפריה ו"ישראל השנייה", הללו זכו לעת עתה לאפס התייחסות בחקיקה שעברה קריאה שלישית, כלומר נראה שהגורמים הללו אינם בראש מעייני הממשלה ה-37 של מדינת ישראל. עד שנגלה האם במושב השני של הכנסת ה-25 יתחולל שינוי, כדאי לבחון מה כן היה חשוב לכנסת להעביר במושבה הראשון. 

עיסוק עצמי אובססיבי 

מאז היבחרה, הקואליציה עסקה באופן אובססיבי בצרכיה הקואליציוניים והפרסונליים של מרכיביה – כך לפי בחינת כמות השעות שהוקדשו להעברת 29 החוקים שעברו בקריאה שלישית במושב הראשון של הכנסת ה-25. מדובר בחוקים שבהם הכנסת משמשת כזרוע של הממשלה לצורכיהם הפוליטיים והפרסונליים של מוביליה.

חמישה חוקים מבין ה-29 יכולים להיות מוגדרים כחוקים ל"צורך פוליטי", בהם ניתן למצוא את מה שכונה "חוק העריקים", החוק לאפשרות התפלגות מסיעה בכנסת רק כששליש מחברי הסיעה פורש, חוק שנתניהו היה מעוניין בו על מנת למנוע התפצלות של הליכוד במידה וימצאו רק ארבעה חברי כנסת ממנו שיהיו מעוניינים להקים סיעה נפרדת. חוקים נוספים: אפשרות למנות שרים נוספים במשרד ממשלתי, חוק להעברת סמכויות ממפכ"ל המשטרה לשר בן גביר, הרחבה כמותית של "החוק הנורבגי", והחוק הפרסונלי עבור נתניהו – "חוק הנבצרות". 

בדיקת "שקוף" מעלה שלצורך קידום חמשת החוקים הללו התקיימו 42 דיוני ועדות, באורך כולל של 114 שעות ועדות, המהווים 65% מהזמן שהוקצה בוועדות לדיוני כל 29 החוקים, בעוד שבשאר 24 החוקים הנותרים הושקעו 23 דיוני ועדות בלבד באורך כולל של 62 שעות ועדות, 35% מכמות השעות הכולל. 

כשמוסיפים לחישוב את החקיקה המכונה "המהפכה המשפטית" שנבלמה ברגע האחרון (מינוי שופטים, התערבות בג"ץ ו"חוק דרעי") התמונה אף מתחדדת. הושקעו בה בנוסף עוד 33 דיוני ועדות, באורך כולל של עוד 124 שעות ועדות. כלומר שמונה חוקים שחלקם נבעו מ"צורך פוליטי" ולעיתים פרסונלי, חלקם נועדו להעניק עוד כוח לממשלה אל מול המערכת המשפטית, תפסו מזמנם של חברי הכנסת 75 דיוני ועדות ו-238 שעות ועדות. מדובר ב-79% מהזמן שהוקדש בדיוני הוועדות לחוקים שהצליחו להגיע לקו הסיום, כאשר רק רבע מהזמן, כ-21%, הוקדשו ל-24 חוקים שעניינם ביטחון, כלכלה, ביטחון פנים, דת ושאר הסוגיות. 

יש לציין כי גם הכנסות הקודמות עסקו בכך לא מעט: עיצוב המשטר הפריטטי שאפשר את ממשלת נתניהו-גנץ, חוק פרסונלי ומביש של יועז הנדל וצבי האוזר, חוק למינוי שרים נוספים בתוך משרדים בממשלת בנט- לפיד ועוד. למעשה את החוק האחרון העבירה הכנסת הקודמת בצורה רשלנית – וזו הנוכחית סיימה את המלאכה.

אך לשם השוואה, הקואליציה בכנסת ה-24 העבירה במושב הראשון שלושה חוקים שהגדרנו כ"צורך פוליטי", עליהם התקיימו 10 ישיבות ועדות, באורך כולל של 41 שעות ועדות בלבד.  

הצעות ממשלתיות, ועדות ופרטיות

בכנסת ה-25, הקואליציה מטעם הממשלה ה-37, היא קואליציה הומוגנית ויעילה. הדבר בא לידי ביטוי בכמות של 29 חוקים שעברו במושב הראשון בקריאה שנייה ושלישית, לעומת 18 חוקים בלבד שהצליחה להעביר במושב הראשון הקואליציה של הממשלה ה-36, שהייתה הקואליציה הכי רבגונית בתולדות ישראל. למעשה, אם לא היו עוצרים את חקיקת חוקי המהפכה המשפטית, כמות החוקים שסיימו חקיקה הייתה עוברת את ה-30 חוקים.

מבין 29 החוקים שעברו בקריאה שנייה ושלישית כ-18 חוקים (62%) הן הצעות חוק ממשלתיות, 3 הצעות הן מטעם ועדות כנסת (10%), ו-8 הצעות (28%) הן הצעות חוק פרטיות. בהשוואה לכנסת הקודמת עולה שבתום המושב הראשון בה חוקקו רק 18 חוקים, שכולם היו חוקים ממשלתיים, מבלי שעבר ולו חוק אחד מטעם ועדות הכנסת או חוק פרטי. 

מחוק החמץ ועד ערוץ 14: קריצה לבוחרים

הכנסת ה-25 הספיקה לרשום כמה חוקים שהצליחו לעשות יחסי ציבור טובים מול בוחרי הקואליציה, חלקם קיבלו הד נרחב בתקשורת:

חוק החמץ: מתן סמכות למנהלי בתי חולים להורות על איסור הכנסת חמץ בפסח לתחומי בתי החולים.
ביטול חוק ההתנתקות: טכנית יתיר שיבה של מתנחלים לאזורים מהם פונו בהתנתקות ממצפון השומרון ומחבל עזה. 

הקלות לערוץ 14: חוק הממשיך הענקת הקלות בשווי מיליוני שקלים לערוץ 14, ערוץ הבית של הימין שמאדיר באופן עקבי את בנימין נתניהו.

שלילת אזרחות לפעילי טרור: לפי החוק החדש, תבוטל אזרחותם של מי שהוגדרו פעילי טרור המקבלים תגמול מהרשות הפלסטינית על ביצוע פעילותם. 

הסדרת אירועי מירון: אתמול, ביום החקיקה האחרון של הכנסת במושב הנוכחי, עבר החוק להסדרת אירועי הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, זאת כחלק ממסקנות ועדת החקירה בנושא האסון בהר מירון.    

נכי צה"ל וויזה לארה"ב: תהליכים שהבשילו

חמישה מבין החוקים שעברו במושב הזה הם חוקים שהוחל עליהם "דין רציפות", כלומר שתהליך החקיקה שלהם החל בקואליציה הקודמת בכנסת ה-24, ושהקואליציה הנוכחית הייתה מעוניינת לקדם אותם. שניים מהחוקים נדרשו לצורך קידום תהליך הפטור מויזה בנסיעות לארה"ב, חוק שמשפר את תנאיהם של נכי צה"ל ושיקומם, חוק להרחבת המורשים להעניק טיפול רפואי בחולה בביתו (מעבר לרופא ואחות) וחוק להפיכת השיטור העירוני ברשויות המקומיות לדבר קבוע, לאור הצלחת הפרויקט.  

השלמת החקיקה הנדרשת לפטור מויזה לארה"ב

שלושה חוקים הועברו במסגרת דרישות ארה"ב על מנת שתוכל לאפשר לישראלים להיכנס לתחומה מבלי שיידרשו להוציא ויזה, חקיקה שבשלהי הכנסת ה-24 הליכוד טרפד בשל התניית העברת בשינוי מועד הקדמת הבחירות. הקרבת האינטרס הציבורי הרחב על מזבח אינטרסים פוליטיים צרים, זכתה בזמנו לביקורת נוקבת. עתה הושלמה החקיקה, כמעט שנה אחרי הניתן היה לסיימה במקור.  

השפעות הקורונה

המצוקה שנוצרה בתקופת הקורונה לבעלי עסקים ומשקי-בית יצרה בזמנו חקיקת חירום לצורך הקלה על בעלי חובות והגמשת תנאי, במטרה שלא להוביל לפשיטות רגל וקריסה כלכלית. אפקט שנות הקורונה הפך לאפקט מתגלגל כך שחלק מהחקיקה ממשיך להתקיים ואף הופך לחקיקת קבע. שני חוקים כאלה הם חוק להקלה על הליכי חדלות פירעון, וחוק הנוגע להסדרי חוב בהוצאה לפועל. לצד אלה, חודש גם חוק הסמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שמאפשר לממשלה לפעול במתכונת חירום מיוחדת.   

הקואליציה של הממשלה ה-37 עסקה במושב הנוכחי באופן אובססיבי בענייניה הפנימיים. המושב הבא בוודאי יכפה עליה לעסוק בעניינים המטרידים את אזרחי ישראל כולם, כיוון שעליה להעביר במושב הבא תקציב מדינה וחוק הסדרים. בסופו של דבר מוכרחים להבין שמדובר בבחירה ולא בהכרח. כמו שהיה ביכולתה לקדם במושב הזה חקיקה נרחבת העוסקת בצרכי הפוליטיקאים, אם הייתה מעוניינת בכך הקואליציה יכולה לעסוק באותה מידה בנושאים בוערים עבור אזרחי ישראל המתמודדים עם יוקר המחייה, עם יוקר הדיור, עם משבר בחינוך וצורך בהשקעה בפריפריה.