מנכ"ל מפעל "נשר" בהצהרה תקדימית: מוכנים ליוזמת פעילי הסביבה

בשנת 2019 התפרסמה ידיעה בעיתונים הכלכליים על מינוי חדש במפעל המלט "נשר". אלדד בן משה, עד לאותה העת מנכ"ל חברת אינרום, ינהל את המפעל ויחליף את משה קפלינסקי שכיהן בתפקיד במשך שבע שנים. "נשר" הרמלאי הוא בבעלות פרטית בשרשור חברות ארוך. המחזיקה הישירה שלו היא חברת משאב, שבה בן משה השקיע עשרות מיליונים ועם כניסתו רכש 5% ממניותיה, תוך שהוא הופך את סיפור המפעל לסיפורו האישי. 

ההנהלה תחת בן משה מגויסת באמונה שלמה למסר אותו הוא מקדם: המפעל אינו גורם לנזק סביבתי, הפליטות מבוקרות והמפעל עומד בחובות החוק. המסר הזה מדוברר היטב בכל תגובה של הנהלת המפעל לכל אחת מ-25 הכתבות שפרסמנו בנושא. והוא נשמע היטב השבוע בפגישה שיזמה הנהלת המפעל עם "שקוף". אלא שהנרטיב הזה שנוי במחלוקת. בימים אלה המשרד להגנת הסביבה מנהל הליך אכיפה מול המפעל ורק לפני חודשים ספורים, "נשר" הפסידו בערעור על קנס שקיבלו בגובה 6 מיליון שקלים בשל זיהום חריג שהתרחש לפני תקופתו. 

הפגישה עם בן משה וההנהלה התנהלה בשתי שפות שונות – זו ששאובה מעולמות הצדק הסביבתי ומתארת מאבק תושבים בן עשרות השנים, אל מול צרורות נתונים ומידע מרשים בנדיבותו לכאורה, על המאמצים האדירים להפחתת הזיהום. קשה שלא להשתכנע בכנות כוונותיו של בן משה ובתחושת השליחות שלו לאורך הפגישה, אלא שכל אלה, על ערכיו וההשקעה שלו, לא ישנו את העובדה שאיש לא רוצה אותו ואת מפעל המלט בחצר שלו ובצדק. 

אין מרפא מוחלט לבעיה הזו, מפעל המלט ככל הנראה לא ישנה את מקום משכנו. אבל אפשר לייצר כלים לנטר טוב יותר את הזיהום, להשקיע כסף בכלים טכנולוגים שיפחיתו אותו – ולהתנהל בשקיפות מול התושבים. יתכן שאחרי שבועות של הפגנות מתחת לביתו של בן משה, עשרות כתבות ב"שקוף" ומאבק תושבים עיקש – יש התחלה של כיוון חיובי: במהלך הפגישה, בן משה שיתף כי "נשר" תחת ניהולו נתנו אור ירוק להצעה של יו"ר שומרי הבית יוני ספיר, ופעיל הסביבה, פרופ' עדי וולפסון, שפרסמנו פה לראשונה. מדובר בהקמת מועצה אזרחית מפקחת למפעל על פי מודל סקוטי – מעין פורום שבו ישבו נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגים מהאקדמיה, התושבים וכמובן הנהלת המפעל במטרה לקדם את הפחתת זיהום האוויר.

אם המנכ"ל בן משה יעמוד במילתו, זו עשויה להיות בשורה של ממש עבור התושבים: המודל המוצע יספק פלטפורמה אמיתית שתאפשר לפרק את מרכיבי הזיהום ולחפש פתרונות משותפים תוך שקיפות מלאה ומימון. אם אכן יאומץ, יהיה זה אמיץ מצד ההנהלה וחריג בנוף הישראלי ויש לזקוף זאת לזכותם. 

אלא שבצד ההצהרות, "נשר" כשלו בצעדים בוני אמון מקדימים. לפני שבועיים חשפנו כי המשרד להגנת הסביבה מחזיק תיעוד חי בזמן אמת של מצלמות מפעלים מזהמים ברחבי הארץ. לשאלה מדוע הם לא חושפים את התיעוד לציבור, המשרד הזמין את התושבים לפנות בעצמם לתעשייה המזהמת ולבקש את שיתוף הפעולה. בפגישה השבוע, הנהלת "נשר" סירבה לבקשת התושבים בשלב זה, ולא תשחרר לציבור את המצלמות. לדבריהם, מי שרוצה מוזמן להעלות את הנושא במסגרת פגישות המועצה המפקחת והנושא ידון. 

לא אוהב את אור הזרקורים 

לאורך הפגישה בן משה נראה דרוך. בכל זאת, בשנה האחרונה תמונתו כיכבה בתקשורת, מול ביתו התנהלו הפגנות ולראשונה, התושבים התארגנו למחאה גדולה מול המפעל, כזו שאף זכתה להד תקשורתי רחב. בעל כורחו בן משה נדרש לזירה בה לא היה מורגל, זירת יחסי הציבור.

אלא שהזירה הזו התנהלה בקושי רב. לאורך חודשים ארוכים מפעל "נשר" לא פסח על אף טעות בתגובות שלו: החל בטענה מרומזת שלכלי התקשורת העצמאי "שקוף" (כלומר לנו) יש מניע נסתר, ועד להשמצה של "שקוף" בכלי תקשורת אחר. התגובות שייצר המפעל, לפרקים, הובילו לתחושה שבהנהלה לא מודעים ליחסי הכוחות: מאחורי המפעל עומד המיליארדר לן בלווטניק שמחזיק בערוץ 13 ובחברת החדשות שלו, כשהוא שוכר במקביל משרד יחסי הציבור. מולם, כלי תקשורת עצמאי וקומץ תושבים שבזמנם הפנוי קוראים דוחות ומנסים לפענח מה נכנס להם לריאות. במאבק תחנות הרוח הזה, בן משה לפעמים שוכח שהוא אינו בתפקיד הלוחם, אלא הוא הלהב של התחנה ואף שולט בעוצמת הרוח.

עד כה, המאבק ב"נשר" בעשורים האחרונים זכה לשקט יחסי, אולי בשל הפרופיל של הבעלים שלו, בלווטניק. אולי היעדר הפרסום נעוץ דווקא במיקומו של המפעל – רחוק סוציולוגית מגוש דן, תל אביב והתודעה של תושביה (ושל העיתונאים הגרים בה) ורחוק גיאוגרפית ממפרץ חיפה, מפעליו והכותרות שלו. ויתכן גם שזו סוגיה מורכבת ואין תשובה ברורה או פשוטה. מלט זו אחת התעשיות המזהמות בעולם, ומפעל "נשר", בין הגדולים ביחס למבנים דומים באירופה, מחזיק בשטח גדול אחד את כל מתקני הייצור, כולל מחצבה, תחנת כוח, ומערכת מורכבת של ייצור רכיבי המלט והמוצר הסופי. צפיפות האוכלוסין וקצב הבנייה הישראלי לא מאפשרים להעביר את המתקן העצום על כל חלקיו לאזור ללא תושבים והשלכות סביבתיות.