הנשיא המפלג בתולדות ארה"ב הצליח לעורר נגדו גם את הרדומים פוליטית

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משתייך לזרם המנהיגים הפופוליסטים הימניים של העשור האחרון. בשלב מסוים נחשב לראש וראשון שבהם, כיאה למנהיג המעצמה הגדולה בעולם, כל היתר משווים עצמם אליו. השתייכותו לזרם הוקנתה לו לאור הרטוריקה שלו, הישענות על שנאה לזרים, ולאור ניסיונותיו לסרס ולהשחית את מבנה השלטון הדמוקרטי בארצות הברית. ניסיונות טראמפ נחסמו ברובם באמצעות החוקה האמריקאית המגנה על הפרדת הרשויות, והעם האמריקאי הקיא את הנשיא הפופוליסט שנכנס להיסטוריה כאחד מהנשיאים הבודדים שנבחרו לתקופת כהונה אחת בלבד. 

מה אפשר ללמוד בישראל מהמחאה נגד טראמפ? פרויקט החירות של "שקוף" לפסח מביא את התובנות המרכזיות מהמאבק האזרחי שנגמר בניצחון המפגינים.

לעוד כתבות בפרויקט החירות:

105 שבועות של הפגנות: המחאה שהובילה לנפילת ראש הממשלה הפופוליסט בסלובניה

איך מחלימים מפילוג והסתה? כך נפל הפופוליזם הקיצוני של נשיא ברזיל

הלקח מצ'כיה: "מחאה לבדה לא מספיקה – חייבים לייצר אלטרנטיבות"

לא מקבל מרות ועובר על החוק

טראמפ אדם שאיננו מציית לחוקים, ואם נדרשנו לתזכורת בנוגע לכך אז קיבלנו אותה השבוע כשהוגש נגדו כתב אישום בגין תשלום דמי שתיקה שמטרתם הייתה השפעה על תוצאות הבחירות לנשיאות. במהלך כהונתו טראמפ העביר משאבי מדינה למקורבים, השתמש באופן שערורייתי בסמכותו להעניק חנינה והעניק חנינה למקורביו, הפעיל כוחות משטרה נגד תנועות חברתיות שהתנגדו למדיניותו, הדיח את ראש ה-FBI שהיה אחראי על החקירות נגדו, ובדומה לראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגתו, התייחס למדינה כאילו הייתה בבעלותו הפרטית ונועדה לשרת את צרכיו האישיים. 

תסיסה חברתית מתמדת

מחאות נרחבות הן תופעה ידועה בכהונות רבות של נשיאי ארצות הברית, אולם כהונת הנשיא טראמפ התאפיינה בתסיסה חברתית מתמדת ומחאות בלתי פוסקות, מהרגע בו ניצח בבחירות ועד יומו האחרון בתפקיד. המחאות עסקו בשלל נושאים, בכללם הפגנות נגד מדיניות ההגירה ובניית החומה בגבול מקסיקו, הפגנות נגד מדיניות המאבק בהתחממות הגלובלית והפרישה מהסכם פריז והפגנות קהילת הלהט"ב. 

"הייתי אומר שהמשמעותיות ביותר היו ההפגנות של זכויות האישה, שבעצם הציתו את תנועת המי-טו", אומר ל"שקוף" ד"ר יואב פרומר עמית הוראה בחוג לספרות אנגלית ולימודים אמריקניים באוניברסיטת תל אביב, "זו הייתה תרעומת והתנגדות של הרבה מאוד נשים, ולא רק נשים, של כל מי שתומך בזכויות האישה". הוא איננו היחיד הסבור כך. "מצעד הנשים שהתקיים יום אחרי השבעת הנשיא, זו ההפגנה הכי גדולה בתולדות ארצות הברית, בכל רחבי המדינה נשים וגברים יצאו לצעוד נגדו", אומר יונתן לוי, דוקטורנט למדע המדינה ב"London School of Economics" ועמית מחקר בקרן ברל כצנלסון ובמכון מולד. מחאת הנשים החלה יום אחרי בחירתו של טראמפ לנשיאות, לאור אמירותיו והתנהלותו השערורייתיות בעבר מול נשים, שלאורן התקיימו מצעדי הנשים ב-2017 וב-2018. 

עצרת איחוד הימין האמריקאי בשארלוטסוויל, הפגנה אלימה של ארגוני ימין גזעניים שהביעו תמיכה בטראמפ ובהיטלר, היוו יריית פתיחה למחאות שחורים נגד טראמפ, שהגיעו לשיא אחרי רצח ג'ורג' פלויד. למי שלא היה על הפלנטה בשנים האחרונות, מדובר באזרח אפרו-אמריקאי שנחנק למוות בידי שוטר, מקרה שהצית מחאות ברחבי ארה"ב נגד טראמפ וארגונים גזעניים בימין הקיצוני. לאור המחאות הוקמה תנועת המחאה (BLM (Black Lives Matter, ששטפה את ארה"ב והחלקה יצאה משליטה ונקטה גם באמצעים אלימים. 

לוי סבור שהמחאות החברתיות בכהונת טראמפ סייעו בהפלתו במספר מובנים. ראשית, הן היו כה רבות ועד רמה של קהילות קטנות, שהפכו ב-2018 וב-2020 לתשתית שבאמצעותה המפלגה הדמוקרטית ניצחה בבחירות האמצע בקונגרס, ובבחירות לנשיאות. שנית, היה להן תפקיד חשוב בבלימת מהלכים של טראמפ, כגון הצו הנשיאותי להגבלת כניסת אזרחים ממדינות מוסלמיות, שהוביל להתארגנות נרחבת בסיוע משפטי למשפחות הנפגעים ולעתירות נגדו. המחאות היו מפגן כוח של הציבור שחיזק מאוד את האופוזיציה וטענותיה. לדברי לוי, המאבק נגד טראמפ "יצר איזושהי זהות פוליטית חדשה. התנועות האלה מגייסות פנימה אנשים שלא מעורבים בפוליטיקה עד לאותו רגע, אבל מבינים שהרגע מצריך כניסה שלהם לתוך הזירה הציבורית. ההפגנות האלה בעצם הכניסו הרבה מאוד אנשים, פיתחו את התודעה הפוליטית של הציבור והכניסו המון אנשים למעגלים של אקטיביזם פוליטי, ויצרו זהות של אנשים שהתחדד להם במה הם מאמינים בעקבות ההתנגשות הזו עם טראמפ והתומכים הפוליטיים שלו".

פופוליסט אבל לא פופולרי

מאז תחילת המאה העשרים, רק ארבעה נשיאים מבין 22 שכיהנו הפסידו בבחירות לכהונה שנייה: ויליאם טאפט, ג'ימי קרטר, ג'ורג' בוש האב, ודונלד טראמפ. לאורך כל שנות נשיאותו טראמפ נחשב לנשיא הכי לא פופולרי בהיסטוריית הסקרים המתועדת של נשיאים. בחירות ב-2016, המתמודדת מולו הילארי קלינטון קיבלה כמעט שלושה מיליון קולות יותר ממנו. טראמפ נכנס לבית הלבן כשאינו מחזיק בתואר הפופולרי מבין שני המועמדים לנשיאות, ובניגוד לנשיא ג'ורג' בוש הבן, שגם נבחר במיעוט קולות, הוא לא ידע להרחיב את מעגל תומכיו לקראת בחירתו מחדש. מבחינת שכלול הסקרים המסורתיים הנערכים בארצות הברית לאורך כהונות נשיאיה, נשיאות טראמפ התאפיינה לכל אורכה בחוסר שביעות רצון מתמשך של רוב אזרחי ארצות הברית מהתנהלותו.

נשיאות טראמפ התאפיינה לכל אורכה בחוסר שביעות רצון מתמשך של רוב אזרחי ארצות הברית מהתנהלותו

מדובר בנתון יוצא דופן. גם נשיאים כמו בוש האב וג'ימי קרטר, שלא נבחרו לכהונה שנייה, זכו במהלך כהונתם לתקופות ממושכות של שביעות רצון מתפקודם (בוש הגיע ל-80%  וקרטר ל-60%). טראמפ לא עבר מעולם את 45.8% שביעות הרצון מתפקודו. לפי מכון הסקרים גאלופ הידוע, טראמפ הוא נשיא עם הממוצע הנמוך ביותר של שביעות רצון מתפקודו (41.1%) בכל היסטוריית הסקרים מ-1945. 

שלא כטראמפ, על פי סקרים ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נתפס על ידי אזרחי ישראל כמועמד המוביל בהתאמתו לתפקיד. רק לאחרונה, לאור האופן בו קידם את הרפורמה המשפטית והמחאה שהתעוררה מולה, מראים לראשונה הסקרים שיתכן ובני גנץ מתחיל לעקוף את נתניהו באחוזי התאמתו לתפקיד רה"מ. אך מוקדם מידי לחזות האם מדובר בשינוי מהותי בתפיסת הציבור כלפי נתניהו. 

הקורונה – נגיף קטלני לנשיאות טראמפ

פרשנים סבורים שאחד הגורמים להפסד טראמפ בבחירות לנשיאות הייתה התנהלותו במשבר הקורונה. לאורך תקופת כהונתו שיחק לטראמפ המזל בכך שלא אירע בארצות הברית אף אסון שלא בשליטתו, לא אסון כלכלי, צבאי או אחר, עד התפשטות נגיף הקורונה שההתמודדות בנושא הקרינה באור שלילי במיוחד על טראמפ. 

בתחילת התפשטות הנגיף טראמפ לגלג על חומרת המצב, סרב לעטות מסכה על פניו והשמיץ את המייחסים לנושא חשיבות, כמו לדוגמה יריבו ג'ו ביידן שהקפיד לעטות מסכה על פניו ולהקפיד על כללי הזהירות. "אם הנשיא לא היה נדבק מעולם בקורונה, הוא היה זוכה בבחירות. הסקרים שלנו הראו צניחה משמעותית (בתמיכה) כשזה קרה, במיוחד בפרברים, בקרב בעלי השכלה אקדמית שאינם ליברלים", גילה בראד טוד, אסטרטג בחירות מהמפלגה הרפובליקאית. 

בשנת הבחירות לנשיאות, יותר מ-235,000 אמריקאים מתו כשנדבקו בנגיף הקורונה. במקום למצוא בבית הלבן נשיא המסוגל להביע חמלה ודאגה, וכזה שעסוק במציאת פתרונות להקלה על סבל האזרחים, טראמפ התגלה כאדם מנותק, חסר אמפתיה לסבלם של אזרחי ארצות הברית, וחסר אחריות בהתנהלותו האישית. 

המחאות היו מרכיב חשוב בהפלת טראמפ, אולם לא המרכיב היחיד. החוקה האמריקאית, חוקה מבוססת, בת מאות שנים, הכוללת הפרדה מוצקה בין הרשויות והגנה על חופש הביטוי והמחאה, הייתה מרכיב מרכזי בכישלונו של טראמפ. בישראל אין חוקה, וכל ממשלה יכולה למעשה "לבצע את זממה" בחוקי יסוד.  

עוד פרט שהוביל למפלת טראמפ זה המחנה שניצב מולו. המפלגה הדמוקרטית ידעה לנצל את חולשת יריבה. בבחירות האמצע בשנת 2018 הרפובליקאים, מפלגת הבית של טראמפ, הפסידו את השליטה בקונגרס, והרוב הדמוקרטי השכיל להניע תהליך הדחה כנגד טראמפ לאור "פרשת טראמפ-אוקראינה" שבה הואשם בניצול משרת הנשיא על מנת לפגוע במועמד הדמוקרטים המוביל לנשיאות, ג'ו ביידן.  

בחירתו הסופית של ג'ו ביידן כמועמד לנשיאות הסתמנה תחילה כבחירה לא מוצלחת של אדם אפור וחסר כריזמה (טראמפ כינה אותו "ג'ו המנומנם"), אולם מהר מאוד השתנתה תדמיתו בציבור והוא הוכר כהפך הגמור של טראמפ, והאדם עם הכי הרבה ניסיון בוושינגטון. ביידן הצהיר כי בכוונתו "לרפא" את ארה"ב אחרי כהונת טראמפ המפלגת, מה שהתברר כמסר האמריקאים אהבו.