הלקח מצ'כיה: "מחאה לבדה לא מספיקה – חייבים לייצר אלטרנטיבות"

מהפכת הקטיפה בצ'כיה של 1989 הצליחה להדיח את השלטון הקומוניסטי על ידי מאות אלפי אזרחים. 30 שנה בדיוק לאחר מכן, ביוני 2019, התאספו מאות אלפי אזרחים צ'כים להפגנה הגדולה ביותר מאז אותה מהפכה, וקראו לראש הממשלה אנדריי באביש – המיליארדר הפופוליסט ששלט בתאגיד ענק ושני כלי תקשורת – להתפטר. בבחירות 2021 כבר הפסיד לטובת קואליציה של מפלגות ליברליות-שמרניות ומפלגות מרכז-שמאל שרקמו קשרים בזמן מחאות הענק.

מה אפשר ללמוד מהמאבק האזרחי שלקח חלק מרכזי בהחלפתו של באביש? פרויקט החירות של "שקוף" לפסח מביא את התובנות המרכזיות מהמאבק האזרחי העיקש.

לעוד כתבות בפרויקט החירות:

105 שבועות של הפגנות: המחאה שהובילה לנפילת ראש הממשלה הפופוליסט בסלובניה

איך מחלימים מפילוג והסתה? כך נפל הפופוליזם הקיצוני של נשיא ברזיל

הנשיא המפלג בתולדות ארה"ב הצליח לעורר נגדו גם את הרדומים פוליטית

"טראמפ הצ'כי"

אנדרי באביש, איש עסקים מיליארדר עם הון מוערך של כארבעה מיליארד דולר, ואחד האנשים השנויים במחלוקת והמשפיעים ביותר בצ'כיה. הוא שולט בתאגיד ענק בשם "אגרופרט", אותו הקים כבר בשנות התשעים, החולש על כ-250 חברות בת בתעשיות החקלאות, המזון, הכימיקלים, הבנייה, הלוגיסטיקה, האנרגיה, ולבסוף – התקשורת. באביש החל את דרכו הפוליטית ב-2011, אז הקים את מפלגת "האזרחים הלא מרוצים" (ANO), מפלגת "מרכז". 

שנתיים לאחר מכן, קנה באמצעות התאגיד שבשליטתו את חברת התקשורת "מרפה", המוציאה לאור של של העיתונים הגדולים במדינה, שמחזיקים בנתח קהל של 33% מהמדינה. בבחירות של אותה השנה זכתה מפלגתו בכמות קולות שהפכו אותה למפלגה השנייה בגודלה, ובאביש מונה לתפקיד שר האוצר – במקביל לשליטתו בנתח אדיר מהשוק דרך אגרופרט.

ב-2017 נכנס לתפקיד ראש הממשלה, כשהקואליציה נתמכת גם על ידי המפלגה הקומוניסטית, שקיבלה לראשונה כוח מאז שסולקה מהשלטון. פחות משנה לתוך כהונתו, הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגדו בנוגע לקבלת מיליוני יורו בסובסידיות מהאיחוד האירופי בטענות לניגוד עניינים בין תפקידו הפוליטי לבעלות שלו בתאגיד. באביש דחה את ההאשמות וטען שמדובר בציד מכשפות ממניעים פוליטיים. 

חקירת האיחוד תדלקה את המחאות שפרצו נגדו ב-2019. בינואר השנה הוא זוכה בבית המשפט. הפוליטיקאי המיליארדר נקשר גם לפרשת מסמכי פנדורה שעסקה בהעלמות כספים, הרבה להתבטא נגד מהגרים, ואף כונה כ"טראמפ הצ'כי".

ב-2018, הציבור הצ'כי בחר את הנשיא הגזען האנטי-מוסלמי, פרו-רוסי, מילוש זמן. הנשיא הפך לתומך נלהב בראש הממשלה באביש ובמדיניות שלו להעברת שליטה במוסדות המדינה, וקידם שיח שנאה נגד מהגרים. באותה השנה עמדותיו של הציבור הצ'כי נמצאו כקיצוניות ביותר ביחס למוסלמים מבין מדינות האיחוד האירופי.

"מחאה לבדה לא מספיקה – אתה חייב לייצר אלטרנטיבות"

ארגון המחאה המרכזי שהוביל את ההפגנות נקרא "One Million Moments for Democracy", המגדיר עצמו כ"ארגון אזרחי של אנשים, שגם אם דעותיהם הפוליטיות שונות, הם מכילים דבר אחד במשותף: הם דמוקרטיים בליבם". המפגינים מחו על השחיתות של באביש וניגודי העניינים שלו, וטענו שאף ניסה לחבל בעצמאות מערכת המשפט, כאשר מינה שרת משפטים שעשויה להיטיב עמו סביב החקירה שהתנהלה נגדו. בחודש יוני הצליח ארגון המחאה להוביל 250,000 אזרחים למחאה נגד הממשלה.

"התרחבות המחאה לערים הקטנות בצ'כיה הייתה קריטית להצלחת המאבק", השיבה לשאלת "שקוף" ד"ר פטרה גואסטי, מהפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת צ'ארלס שבפארג. השיחה עמה התקיימה כחלק ממפגש של מכון מתווים בשיתוף והמכון ליחסים בינלאומיים בפראג.

"לערים הקטנות יש חשיבות גדולה, כיוון שהערים הגדולות אינן דומות מבחינה דמוגרפית לאזורים הפריפריאליים יותר. כדי שהמחאה תעבוד, צריך להביא את התפיסה הדמוקרטית לקונצנזוס רחב", היא מסבירה. "אנחנו לא צריכים להסכים על מדיניות, אבל אנחנו צריכים להסכים שנלחם לפי הכללים הדמוקרטיים".

"המנהיגים הפופוליסטים לא רוצים בהכרח להרוס את הדמוקרטיה, אבל הם מחפשים להרוס את הדמוקרטיה הליברלית. הם נגד הגנת מיעוטים, נגד פלורליזם. הם מנסים לכונן שלטון רוב, עם דמוקרטיה ישירה, כי זה משרת אותם. בדמוקרטיה ישירה בניגוד לדמוקרטיה ליברלית, הרוב מנצח והמיעוט מפסיד", אומרת גואסטי.

היא מדגישה שאחת הדרכים המרכזיות בהן משתמשים היא הפילוג, חלוקה ל"אנחנו" ו"הם". "כשאנחנו מפולגים אנחנו נופלים. המטרה של המנהיגים הפופוליסטים היא לגרום לנו לשכוח שלמרות המחלוקות, יש לנו מטרה משותפת והיא דמוקרטיה ליברלית, שהמדינה מעל למפלגה", מסבירה החוקרת הצ'כית.

המחאה נתפסה כאתגר משמעותי לממשלת באביש, שכבר ספגה ביקורת על טיפולה במגפת הקורונה. באביש ניסה להפחית את משמעות המחאה, וטען כי להגזמה במספר המשתתפים, וכן האשים את האופוזיציה בשימוש במחאה ככלי פוליטי.

אך למרות התנגדותו, המחאה עוררה את הציבור. ד"ר גואסטי מזכירה בעניין זה את הבחירות בארצות הברית: "הדרך שבה ג'ו ביידן הצליח לנצח בבחירות לנשיאות הייתה לקלף קבוצה קטנה אך משמעותית של רפובליקנים… אתה לא צריך את כולם, אתה צריך לשכנע רק כמה אחוזים שהמדינה היא מעל המפלגה". ואכן בבחירות 2021 בצ'כיה, מפלגתו של באביש נחלה מפלה, ופינתה את מקומה לקואליציה של מפלגות ליברליות-שמרניות ומפלגות מרכז-שמאל, כאשר פטר פיאלה עומד בראשה.

"מחאה לבדה לא מספיקה – אתה חייב לייצר אלטרנטיבות. זה המסר שלי לישראל. אם אתה רוצה לנצח בקלפי, תצטרך לעשות פשרות שיהפכו את הבטן שלך"

ד"ר פטרה גאוסטי

למרות הסימנים האופטמיים והצלחת המאבק הצ'כי, הממשלה הנוכחית מתמודדת עם קשיים רבים – האינפלציה במדינה זינקה בתוך שנה משיעור של כ-3.8% ל-15.7%, ומחירי האנרגיה התייקרו במאות אחוזים ביחס לשנת 2021. מפלגות ימניות ומפלגות קומוניסטיות מארגנות מחאות של עשרות אלפי משתתפים, ודורשות מהממשלה להביע נייטרליות בנוגע למלחמת רוסיה-אוקראינה, ולהבטיח חוזים ישירים מול רוסיה לאספקת גז.

אחד המהלכים החשובים ביותר של תנועת המחאה, לדבריה של ד"ר גואסטי, הוא בניית האלטרנטיבה. ארגון המחאה המרכזי פנה לדבריה לחמש מפלגות אופוזיציה במטרה להידברות והשגת הסכמות רחבות, במחשבה על היום שאחרי. "מחאה לבדה לא מספיקה – אתה חייב לייצר אלטרנטיבות", היא אומרת. "זה המסר שלי לישראל. אם אתה רוצה לנצח בקלפי, תצטרך לעשות פשרות, וההתפשרויות האלה יהפכו את הבטן שלך. אתה לא תאהב אותם. תצטרך להיכנס לסירה עם אנשים שאתה לא אוהב. אבל זו גם הדמוקרטיה. אתה צריך זה ליצור אוהל רחב יותר, ולהגיד שמה שאנחנו יכולים להסכים עליו זה שניגשים זה לזה בכבוד, ושאם אתה רוצה להיות חלק מהפרויקט הזה של ישראל הדמוקרטית, יש לך מקום איתנו במחנה הזה". היא מזכירה בעניין זה את הצהרתו של שר הביטחון גלנט, שלא יתמוך בחקיקה. "הוא שם את המדינה מעל המפלגה", היא מסכמת.