ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

שנה ל-7 באוקטובר בכנסת: "הבנו שאין מדינה – יש רק אותנו האזרחים"

הכנסת יצאה לפגרה לפני כחודשיים וחצי והשבוע, ביום השנה לטבח ולמחדל, היא נראתה ריקה במיוחד. יו"ר הכנסת הוריד את הדגל בחזית המשכן לחצי התורן, אך לצד כמה דיוני ועדות שניסו בכל זאת להזכיר את המאורעות, עיקר ההתרחשות הייתה בכלל באוהל המחאה שניצב מעבר לכביש

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר הכנסת אחנה במעמד הורדת הדגל לחצי התורן (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

367 ימים חלפו ממתקפת הפתע של חמאס בעוטף עזה. 101 חטופים עדיין נמצאים בשבי, ככל הנראה כ-64 או פחות מתוכם חיים, אחרי שלפחות 26 חטופים נהרגו בשבי. טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית והקמתה גם לא נראית באופק – רק לאחרונה דווח כי גורמים בכירים במערכת הפוליטית מעריכים שהוועדה לא תקום עד סוף הקדנציה של הממשלה והכנסת הנוכחית, ובינתיים הוקמה ועדת חקירה אזרחית.

גם שם רשמי עדיין אין למלחמה שנקראת כרגע "חרבות ברזל" – השם שניתן בידי צה"ל למבצע צבאי, עוד לפני שמישהו הבין עד כמה ארוכה תהיה הלחימה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לשנות את שם המלחמה כבר בתוך חודשיים לפתיחה, אי שם בדצמבר 23', אז פורסם כי נתניהו תומך בשם "מלחמת בראשית", אך השבוע הוא הציע שם אחר – "מלחמת התקומה". בינתיים המתים ממשיכים להיערם והחללים הצבאיים נקברים במצבות זמניות שעליהן הכיתוב הזמני "נפל בקרב", ובתום שנה של לחימה אינטנסיבית, סיומה עוד לא נראה באופק, והמילה 'תקומה' נשמעת כמונח דמיוני ערטילאי, כמעט כמו "הניצחון המוחלט".

הכנסת יצאה לפגרה לפני כחודשיים וחצי והשבוע, ביום שני, 7 באוקטובר, היא נראתה ריקה במיוחד. בשעה 6:29, השעה בה החלה לפני שנה מתקפת הטרור, דגלי הלאום ברחבת הכנסת הורדו לחצי התורן, במעמד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד), ובליווי 16 אנשי משמר הכנסת.

מנגד, בצד השני של הכביש, בכניסה לבנייני משרד האוצר, דגלי המדינה התנופפו כמידי יום בראש התורן, מעידים אולי על מורכבות המצב – שם רק בהמשך החודש יציינו שנה לאסון ויורידו אותם לחצי התורן, בהתאם להצעת החוק על קביעת כ"ד בתשרי כיום הזיכרון הלאומי. הצעה שטרם אושרה באופן סופי בכנסת ונידונה אתמול בוועדת החינוך, התרבות והספורט.

לאוהל המחאה ולכיכר הסמוכה הגיעו מפגינים רבים, להזכיר לנהגים ולעוברי האורח כי חלפה שנה ועדיין החטופים לא שבו לביתם. רוני מרץ, ששובתת רעב כבר יותר משבועיים בשל המצב, סיפרה ל"שקוף" כי הגיעו למקום הרבה יותר אנשים מהרגיל אבל בעיקר "הלב הרבה יותר כבד היום". "חייבים להחזיר אותם ואי אפשר לחכות, אי אפשר להמשיך בחיים הרגילים, כל אחד שייצא מהחיים הרגילים שלו ויעשה משהו. כבר הבנו שבכנסת אין אנשים שמוכנים לעשות את הדבר המובן מאליו של להציל נפשות".

"הבנו שבכנסת אין אנשים שמוכנים לעשות את הדבר המובן מאליו". מאהל המחאה מול הכנסת (צילום: עפר לבנת)

"הבנו אין מישהו אחר, אין ממשלה, אין כנסת ואין בתי משפט ומשטרה – רק אנחנו", אמר בר יסיאס פלד, מפונה מקיבוץ דפנה, שמגיע לאוהל המחאה מדי יום. "אנחנו קוראים לאנשים להצטרף אלינו, אין שום מקום אחר שהוא יותר רלבנטי להיות בו".

שלוש שעות לאחר הורדת הדגלים לחצי התורן, במשכן נכחו רק 10 חברי כנסת. זה לא מפתיע במיוחד לאור העובדה שבמהלך היום התקיימו בוועדות הכנסת שלושה דיונים בלבד שעסקו במתקפה, כאשר ביתר הוועדות הייתה דממה. יש לציין כי בכנסת מתכננים לציין מועד זה ב-28.10 – יממה לאחר פתיחת המושב השלישי של הכנסת ויממה לאחר המועד שנקבע כאמור וטרם אושר באופן רשמי, לציון יום הזיכרון לאירועי 7 באוקטובר, אז מתוכננת ישיבה בסימן שנה לטבח ופרוץ המלחמה.

בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי התקיימה ישיבה שבחנה את התקדמות החקירות והעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה בגין פשעי מין ואנושות. בוועדת החינוך, התרבות והספורט עסקו בהצעת חוק – יום לציון אירועי 7 באוקטובר – כחלק מהכנה לקריאה ראשונה ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ציינו מועד זה בקהילות היהודיות בתפוצות.

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), שלחה מכתב בחודש שעבר ליו"ר הכנסת ובו ביקשה לקבוע יום מיוחד בכנסת לציון ה-7 באוקטובר, דבר שנעשה באופן חלקי עם כינוס שלוש ועדות בלבד. גם ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, פנה לאוחנה וביקש לקיים אתמול כינוס מיוחד של מליאת הכנסת – כינוס שכאמור יתקיים ב-28.10.

בוועדה בראשותה של תמנו שטה, עסקו בהתקדמות החקירה נגד המחבלים והעמדתם לדין בגין פשעי מין ואנושות ובשאלה מדוע טרם הוגשו כתבי אישום נגד המחבלים. נציגת הפרקליטות אמרה כי "זמנים ומועדים זה לא מידע שאני יכולה לתת. הדברים יותר מורכבים במשפט פלילי", והוסיפה כי "זה במעקב צמוד של פרקליט המדינה. גם הסיפור של כתבי האישום, עבירות המין הם חלק מחקירה הרבה יותר גדולה של הזוועות".

חברות הכנסת שהשתתפו בדיון, יחד עם חבר כנסת יחיד – ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), ביקשו להבין אם יש קושי משפטי או חקיקתי בהעמדה לדין של המחבלים בהיעדר הקורבנות. "אין לי תשובה של כן או לא, כל הדברים נשקלים. מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים מעורבת, הדברים בחקירה וצריכים להיות זהירים", אמרה נציגת הפרקליטות והוסיפה כי "בהודאה של חשוד לא צריך קורבן – זה לא חסם בפני עצמו, זה קושי שאין קורבן ואם יש ראיות אחרות אז אפשר להתגבר על הקושי".

הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה (צילום: עפר לבנת)

טלי בינר, ניצולת הטבח במסיבת הנובה, שיתפה בדיון את סיפורה. בשיחה עם "שקוף" התייחסה לכך שלא ניתנו תשובות קונקרטיות במהלך הדיון: "הייתי רוצה שזה יעבוד יותר מהר, שפרקליט המדינה ישב פה ויתן תשובות. אף אחד לא יודע לתת תשובה שתרגיע ותיתן נחת לנפש, וזה מה שאנחנו צריכים, שמישהו יגיד לנו שהוא על זה. תעבדו יותר קשה כדי להוכיח לנו שאתם טועים". על כך שמשכן הכנסת היה ריק מחברי כנסת אמרה כי "אני מאוד רוצה לקוות שהם לא פה כי הם באזכרות של אנשים".

נוסף לוועדה לקידום מעמד האישה, בוועדת החינוך עסקו כאמור בהצעת חוק לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל שחתומים עליה עשרות חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת כבר במהלך נובמבר 23', אך התקיים על ההצעה רק דיון אחד כהכנה לקריאה ראשונה והוא נערך לפני כשבועיים. המועד לקיום יום ההנצחה השנתי יתקיים בסוף החודש, כך שיו"ר הוועדה, יוסף טייב (ש"ס) יצטרך לקדמה במהירות.

בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), ציינו את ה-7 באוקטובר באופן סימולטני יחד עם נציגי הקהילות היהודיות בתפוצות.

נכון לרגע זה, ב-28 באוקטובר, היום בו יציינו בכנסת שנה ל-7 באוקטובר, לא מתוכננים לפי סדר היום שפורסם דיונים מיוחדים לציון המועד וכך גם יום לפני, היום בו הכנסת חוזרת מהפגרה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

תגובה אחת

  1. היי עופר, זה בר יסאיס פלד – מה שלומך? כתבתי לך למייל שבראש הכתבה מיד כשהכתבה התפרסמה אבל קיבלתי לפני שעה מייל שהשליחה נכשלה לאחר נסיונות חוזרים…
    אני מבקש רק לתקן שאני לא מפונה מדפנה, אני בן דפנה אבל עברתי לכפר טרומן לפני ה-7.10 ובלי קשר אליו.
    ההורים שלי ורבים מבני משפחתי כמובן מפונים, אבל לא אני.
    אשמח אם תוכלי לתקן את זה בכתבה
    המון תודה
    בר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק