המאבק לא נגמר בוועדה לבחירת שופטים: אסור להתפשר על סילוק חוק דרעי 2 מהשולחן

אתמול בלילה התבשרנו שאחד החוקים המושחתים בתולדות ישראל, "חוק דרעי 2", מוכן לקריאה שנייה ושלישית. בשלושה שבועות וחצי של "שכרון חושים", בשמונה דיונים בוועדה מיוחדת שהוקמה עבורו, מגיעה כנסת ישראל לנקודת השפל הערכי מהנמוכות בתולדותיה. זהו תיקון ל"חוק יסוד הממשלה", מה שהיה אמור להיות חלק מהחוקה החסרה של ישראל, אך מוריד את הרף הערכי של המדינה מתחת לנקודה הנמוכה שהייתה ידועה עד כה.

• חוק דרעי 2 ישפיע גם על נתניהו: "יוכל להתמנות לשר המשפטים"
• יו"ר הוועדה צפצף על הציבור, והפך את הדיון על "חוק דרעי 2" לפרק בתוכנית ריאליטי
• "חוק דרעי 2" עבר בקריאה ראשונה – מגיש החוק כיוון את נאומו לבג"ץ

לעומת ועדת החוקה, שבחלקים רבים שלה ישבו עיתונאים, "חוק דרעי 2" לא פתח מהדורות באופן עקבי. כלל לא בטוח שמי שיוצאים להפגין מתייחסים אליו כאל חלק מחבילת החקיקה המסוכנת, כיוון שהוא לא נמצא בתכנית אותה הציג שר המשפטים יריב לוין. אבל לא רק שהוא נולד בחטא ומוכיח כיצד הממשלה שולטת בכנסת ועושה דרכה שפטים בחוקי ישראל, גם השלכותיו חמורות לא פחות מאשר כל אחד מהחוקים המשפטיים.

כיאה לסדום

במידה ויאושר החוק בקריאה שנייה ושלישית, חוק היסוד הפרסונלי הזה עתיד לייתר את שופטי בג"ץ מכל יכולת להפעיל ביקורת שיפוטית במינויי שרים. זהו צעד ענישה – ככה ייעשה בסדום למי שהעז לפסול עבריין מורשע מלכהן כשר. אחרי חקיקתו ניתן יהיה למנות לשרים פושעים מכל תחום, לא רק עברייני מס: רוצחים, אנסים, גנבים, ראשי ארגוני פשיעה, טרוריסטים, מרצחי-עמים, כל פושע מכל תחום שתחשבו עליו, יוכלו להתמנות לתפקיד שאמור להיחשב לפסגת הקריירה הפוליטית של אדם, ולכן להתאים למובחרים והמובחרות שבינינו. כיאה לסדום. 

יוזמי "חוק דרעי 2" הם ח"כ אופיר כץ (הליכוד) וח"כ משה ארבל (ש"ס), הרחוקים מרחק רב משתי הדמויות המובילות בפרשת "סדום" בתורה, מאברהם ולוט. בעוד שאברהם ולוט שברו את הראש כיצד לשכנע את אלוהים שלא להשמיד את כל אנשי סדום המושחתים, כץ וארבל שברו את הראש, וניסו לשכנע באותות ומופתים את אזרחי ישראל בצורך בחוק שיתיר למושחת להתמנות לשר. 

המשימה שהוטלה על השניים הייתה לא פשוטה – לקדם חקיקה שתדרוס את פסיקת בג"ץ שפסל את מינויו של העבריין אריה דרעי לשר אוצר בישראל. בפעם הראשונה היה זה ארבל שתפר תיקון לחוק יסוד כדי להכשיר את דרעי לשר, מהלך שאפילו עורך הדין שלו התנער ממנו בפני שופטי בג"ץ. בפעם השניה, החוק עליו אנחנו מדברים כעת, כץ חתום ומוביל, בדחיפת ארבל, חקיקה מושחתת ופרסונלית שעוקרת לחלוטין את הבלמים על הממשלה מבחינת המינויים.

על מנת להבהיר, ניתן ואפשר לקדם מהלך לייתר את שופטי העליון מהתערבות במינוי שרים. יש שחושבים שזה הכרחי, אפילו לייתר באופן גורף. זה לגיטימי. אבל אם בוחרים לקדם צעד כזה, חובה לאזן ולעלות את רף הכשירות הנדרש בחוק כדי למנות שר או שרה בישראל – זה חייב להיות בד-בבד. חייב. מדוע? בימנו רף הכשירות למינוי שרים הוא "בגובה הרצפה" – כל אזרח ישראלי יכול להתמנות, בלבד שעברו שבע שנים מהיום שישב בכלא, וגם זה רק אם הוטל על מעשיו קלון. זהו. 

מסיבה זו בג"ץ החליט להתערב בפסילת מינויים לא ראויים באופן קיצוני, ועשה זאת באופן נדיר ביותר, ורק כיוון שהרף שהמחוקק קבע הוא כל-כך נמוך. אנשים ערכיים המעוניינים שבג"ץ לא יתערב במינויים פוליטיים – מחויבים היו להעלות את רף הכשירות למינוי שרים, כך שימלא את החלל הערכי שווותר אחרי "סילוק" שופטי בג"ץ. 

יוזמי החוק שמעו דבר דומה גם מהלשכה המשפטית בכנסת, אולם ללא הועיל. עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת, הבהירה בישיבה האחרונה, כי העלתה בפני יוזמי החוק הצעות להרחיב את סעיף 6 בחוק יסוד הממשלה, כלומר להעמיק את דרישות הכשירות ששרים חייבים יהיו לעמוד בהם, כיוון שזה מתחייב מהצעד המקביל שהם מבקשים לעשות, מביטול הביקורת השיפוטית, אולם בשלב מסוים הבינה שיוזמי החוק אינם מעוניינים בכך. 

לא סתם שכץ וארבל לא היו מעוניינים לכך. בשבועות בהם סיקרתי את הדיונים המרתקים בוועדה, הצבתי לעצמי אתגר – לנסות לבדוק האם יש דרך להגביה את הרף הערכי של מינוי שרים בישראל, מבלי "לשפוך מהאמבט את דרעי עם המים". שברתי את הראש שבועות, ולא עלה בידי הפתרון הכולל הגבהה אמיתית של רף ערכי במינוי שרים, כך שבכל זאת יתאפשר מינויו לשר אוצר של עבריין המורשע פעמיים. 

אחד הנתונים ששמחו אותי לאורך הדרך היה נתון ההתנגדות של אזרחי ישראל למטרת החוק, שלפי סקרים חצתה מחנות פוליטיים ועומדת על 70% התנגדות בקרב כלל האוכלוסייה, ועל 64% בקרב האוכלוסייה הדתית. 

סיקור ישיבות ועדת "חוק דרעי 2" הייתה חוויה מטלטלת רגשית. טורדת מנוחה, וכזו שמחייבת את כולנו לשאול עצמנו כיצד הגענו לנקודת השפל הזו. חוק שהוא בשר מבשרם של חוקי המהפכה המשפטית מכל בחינה שלא נהפוך בו. העובדה שנשיא המדינה כולל בפשרה שהציע את העברת החוק הזה, או דומה לו, צריכה להדיר שינה מעיני כולנו. אנחנו פסע מהפיכתנו לאותה סדום – לאותו סיוט ערכי שבמשך אלפי שנים הוזהרנו מפניו, כיוון שאלוהים השמיד את תושבי העיר בגין המוסר הירוד שאפיין את התנהלותם. 

אני בטוח שאין זה מקרה שישראל מצויה באחד הרגעים הקשים בהיסטוריה שלה, בדיוק ברגע שבכנסת מקודם אותו "חוק סדום" המכונה "חוק דרעי 2". עלינו לדרוש לנקות את שולחן הכנסת מהכתם הערכי האיום הזה – גם אם על יתר החקיקה יוותרו. לבל נתחיל כולנו להריח את ריחות הגופרית והאש.