חשיפת "שקוף" הובילה לעתירה לבג"ץ בנושא היעדר פעילות ח"כ אריה דרעי

אחרי מעל שנה שבה "שקוף" מדווח על אי תפקודו הפרלמנטרי של ח"כ אריה דרעי, הוגשה (16.2) לבג"ץ עתירה על עמותת חדו"ש הדורשת להוציא צו על תנאי נגד ועדת האתיקה, שיחייב אותה לנמק מדוע לא תתכנס לאלתר ותטיל סנקציות על יו"ר מפלגת ש"ס.

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ הורה לכנסת להשיב עד ל-26 באפריל. העתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד יפעת סולל, מגיעה לאחר שבמאי 2025 עמותת חדו"ש פנתה לוועדת האתיקה של הכנסת על-מנת שתטפל בחוסר הנוכחות של דרעי בכנסת, אולם בוועדה בוששו מלפעול.

"עתירה זו נדרשת לפרשה עגומה וייחודית בכל תולדות ישראל, בה חבר הכנסת רואה בחברות בה פחיתות כבוד ועושה כן בראש חוצות, תוך ביזויה של הרשות המחוקקת ושימוש במשאביה לצרכים זרים", נטען בעתירה.

על פי העתירה, דרעי נמנע מלמלא את ראשית חובותיו כחבר הכנסת תוך ביזויה "והצגתה הלכה למעשה כמוסד חסר חשיבות ומעמד אשר אין לו כל עניין בו". לפי הנטען מדובר במקרה קיצון אשר אין דומה לו: "בכל תולדות מדידת פעילות חברי הכנסת לא נמצא ח"כ שבחר שלא לקחת ככלל חלק בפעילות הכנסת".

העתירה כוללת הפנייה לנתונים בשני תחקירים של "שקוף" המצורפים כנספחים לעתירה. החל מדצמבר 2024, פעילות ח"כ אריה דרעי בכנסת ה-25 שואפת לאפס, אף שהציבור מממן את משכורתו ומשכורתם של שלושה יועצים פרלמנטריים.

העתירה דורשת להטיל על דרעי סנקציה מרבית של שלילת שכר "בשיעור המשקף נכונה את היקף השתתפותו", כשנטען כי במקרה זה המקסימום של שלילת שנת שכר אינו תקף וניתן להשית עונש חמור יותר. כמו כן הוצגה דרישה לשלול "תשלומים אחרים" – שם קוד למימון שלושת היועצים.
לפי הטענה, מאחר ויש לקבוע כי דרעי לא מילא את תפקידו, הוא "אינו זכאי למימון הכנסת של יועצים פרלמנטריים, אשר אם הועסקו, הרי שבהכרח הועסקו לצרכים אחרים ואין מקום למימונם מתקציב הציבור".

הצעת חוק אחת בשלוש שנים

בכל כהונת הכנסת ה-25, שפועלת יותר משלוש שנים, יזם דרעי והניח הצעת חוק אחת. הוא לא טרח אפילו להשתתף בדיונים הנוגעים לה בוועדות.
דרעי אינו חבר באף ועדת כנסת ולא השתתף אפילו בדיון ועדה אחד מבין 9,470 דיונים שהתקיימו עד לכתיבת שורות אלה. דרעי מעולם לא עשה שימוש בסמכות הפיקוח שלו כחבר כנסת ולא הגיש ולו שאילתה אחת או הצעה לסדר אחת לדיון במליאה. בנוסף, הוא לא חבר באף שדולה מבין 242 השדולות הפועלות בכנסת הנוכחית.

בעתירה מצוין כי דרעי ממעט לשהות במליאת הכנסת ונאם מעל לדוכן רק שלוש פעמים. אפילו ח"כ בנימין נתניהו, המכהן במקביל כראש ממשלה בזמן מלחמה ומעיד כבר שנה כנאשם בפלילים, עלה לנאום 30 פעמים.

העתירה חוזרת על ממצאי "שקוף" לגבי נתוני ההצבעה של דרעי שהיו נמוכים מלכתחילה, והפכו בשנה האחרונה לאפסיים. בשנת 2023 הצביע דרעי במליאה 728 הצבעות – 36% מכלל ההצבעות שהתקיימו. בשנת 2024 הוא הצביע רק ב-346 הצבעות (17% מכל ההצבעות), ובכל שנת 2025 הצביע דרעי בשמונה הצבעות מתוך 1,837 הצבעות שהתקיימו – 0.4%.

העתירה מציינת כי דרעי לא רק שאינו עוסק בפעילות פרלמנטרית אלא גם ממעט מאוד לשהות במשכן הכנסת, שאמור להיות מקום עבודתו. כך, דרעי לא הגיע לרף הנוכחות המינימלי הנדרש מחבר כנסת באף אחד מששת הכנסים בכנסת הנוכחית.

ענישה קלה

העתירה מותחת ביקורת על תפקוד ועדת האתיקה, החורגת מעבר למקרה הספציפי הקיצוני של ח"כ דרעי: בכנסת הנוכחית, ועדת האתיקה הפסיקה את הנוהג, לפיו בתום כל כנס הוועדה דנה בהיעדרויות חברי הכנסת ומטילה סנקציות. בנוסף, הוועדה מסתפקת בכך שחבר כנסת הגיע למשכן, גם אם כלל לא הגיע למליאה.

העתירה מעלה גם חשש כבד, עליו דיווחנו בעבר, כי ועדת האתיקה נמנעת מלהשית סנקציות משמעותיות על דרעי בשל לחץ פוליטי ואינטרסים קואליציוניים.

בעבר הצבענו על כך שבמהלך כהונתו של חבר הכנסת מש"ס, ינון אזולאי, כיו"ר ועדת האתיקה, שארכה שלושה כנסים, נמנעה הוועדה מלדון כלל בהיעדרויות חברי כנסת מהמשכן. הפעם הראשונה שבה עלתה הסוגיה לדיון היתה אחרי התפטרותו של אזולאי והחלפתו בח"כ משה רוט (יהדות-התורה).

גם תחת כהונתו של רוט, המשיכה הוועדה לנהוג באופן מקל כלפי דרעי וחברי כנסת אחרים, זאת בהשוואה להחלטות עבר של ועדות אתיקה. באופן ספציפי, מתמקדת העתירה בקלות העונש כלפי דרעי. כך לדוגמה, כשבשנת 2009 חרג ח"כ סעיד נפאע בכנס אחד בלבד ממכסת ההיעדרויות המותרת, הוא נענש בקנס של תשעה ימי עבודה. דרעי, על על היעדרות רציפה בשני מושבים – נקנס בארבעה ימי עבודה בלבד.