קלון לכנסת ה-25: חוק דרעי אושר ונכנס לספר החוקים

ברוב של 63 מול 55 אושר הבוקר במליאת הכנסת התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה" שנועד להכשיר את אריה דרעי לכהן כשר. הצעת החוק הפרטית של משה ארבל (ש"ס) תאפשר לאדם שהורשע ונידון למאסר על תנאי לחזור למחרת לשולחן הממשלה, דבר שלא התאפשר עד כה. את החוק העבירה ועדה מיוחדת בראשות שלמה קרעי (הליכוד) בשבועות שלפני השבעת הממשלה, על מנת לאפשר לאריה דרעי, שהורשע בשתי עבירות מס, להתמנות לשר באופן מידי.

"זה חוק רע שנסחט מהמיועד לראש הממשלה ופוגע בערך טוהר השירות הציבורי מטעמים פרסונליים", אמר שר המשפטים גדעון סער. "הטיעון של מצדדי החוק היה שזהו מהלך דמוקרטי שמשקף את עמדת הציבור הרחב שהצביע שדרעי יהיה בממשלה. אך בכל הערוצים פורסמו סקרים והיחס הוא שלושה מתנגדים לתומך ועמדת השוללים הולכת ומתחזקת. הציבור, גם ציבור מצביעי הליכוד, הרבה מאוד מהם מתנגדים לחקיקה הזו".

בקרוב מאוד צפוי בג"ץ לדון בעתירת התנועה לאיכות השלטון ככנגד המינוי, אותה הגישו ביום ראשון יחד עם בקשה לדיון דחוף וצו מנהלי. אחת הטענות המרכזיות שעלו בעתירה היא הודעת ח"כ בנימין נתניהו שעלה בידו להרכיב ממשלה טרם שינוי החוק. מאחר שהחוק ביום הודעת ה"עלה בידי" טרם עבר, דרעי, לטענת התנועה, חייב לעבור בדרך המקובלת, דרך יו"ר ועדת הבחירות על מנת שיחליט האם דבק קלון בעבירותיו. טענה נוספת היא שדרעי הוליך שולל את בית המשפט כשהודיע שהוא פורש מהחיים הפוליטיים. 

• לעתירה המלאה

עבירות המס של דרעי: "צוהר סגור וחשוך"

דרעי, הורשע השנה בשתי עבירות: אחת על כך שהעלים כמיליון וחצי שקל בעסקת נדל"ן, שבה קנה ממנו אחיו שלמה דרעי מגרש בירושלים; השנייה על כך שלא הגיש דוחות של חברה שנמצאת בבעלותו, ובכך העלים הכנסות בסך של כ-534 אלף שקלים. על דרעי נגזרו במסגרת עסקת הטיעון קנס של 180 אלף שקל ושנה מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. 

השופט שמואל הרבסט אמר על כך כי "מעשיו של הנאשם יצרו חלון מעוות דרכו נאלצו שלטונות המס להביט על קיומה של העסקה המופיעה באישום הראשון, וממנה גזרו את סכום המס המתבקש, ובעניינו של האישום השני – הנאשם […] הותיר את הצוהר דרכו מביטים שלטונות המס ופקידי השומה לתוך החברה וספריה – סגור וחשוך". 

עוד הוסיף כי "מעשים אלו מנעו משלטונות המס לגזור את סך המיסים הנכון אותו יש להשית על הנאשם ועל החברה – ובכך נוצר פוטנציאל לפגיעה בקופה הציבורית, אם כי לא הוכחה פגיעה שכזו".

במסגרת הסדר הטיעון שלו, דרעי התפטר מתפקידו כחבר כנסת, וכך לא היה צריך לעבור דרך שאלה משמעותית להמשך הקריירה שלו: האם דבק קלון בעבירות המס שביצע. את התשובה לשאלה הזו צריך לתת יו"ר ועדת הבחירות. בדרך המלך, דרעי אמור היה לפנות אליו בשאלה זו, והוא היה מכריע האם יתמנה לשר או לא. 

אבל דרעי לא רצה לקחת את הסיכון. לכן הוא דרש לשנות את החוק כך שיתאים לטובתו האישית – וזה הצליח לו. כפי שהראינו במעקב "שקוף" אחר החקיקה, במהלך הדיונים יוזם החוק ח"כ משה ארבל (ש"ס) ותומכיו ניסו בתחילה להכחיש שמדובר בחוק פרסונלי. לטענתם מדובר בהבהרה לחוק הקיים ויצירת הרמוניה חקיקתית בין ההגבלות החלות על ח"כים לבין אלו של השרים. אבל מהר מאוד נאלצו להודות בקולם עד כמה מדובר בעניין אישי. 

"חובה עלינו כנבחרי ציבור להיות קשובים לרצון של 400 אלף שהם 11 מנדטים", אמר ארבל באחד הדיונים בוועדה. "לא מדובר פה בשינוי תוך כדי תנועה. הציבור ידע היטב מה הוא בוחר. הציבור ידע שאריה דרעי לא יהיה סתם חבר כנסת שעליו המגבלה לא חלה. הוא בחר באריה דרעי כראש סיעה ורצה שהוא יהיה שר בממשלה בצורה מאוד ברורה".

הציטוטים המדהימים של השופט שמואל הרבסט

לבג"ץ יש דרכים שונות להתערב בהליך של הקואליציה לפעול, אך ספק אם השופטים יכריעו כי יש לבטל את החוק. החלטה כזו נעשית לרוב על רקע טענות להליך חקיקה חפוז ולא תקין, ואילו כאן באופן יחסי הספיקה הוועדה לקיים הליך סדור, תוך קיום יותר מחמישה דיונים בנושא. 

אך למרות זאת, בג"ץ יצטרך לתת מענה לשאלה אודות כשירות דרעי לתפקיד והאם גזר הדין ניתן לו מתוך הבנה כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים והציבוריים. יש לציין כי בהסדר הטיעון שלו הודיע כי הוא פורש מתפקידו כח"כ, ולא עוזב לצמיתות את החיים הפוליטיים. יחד עם זאת בגזר הדין נראה כי השופט הרבסט משוכנע לחלוטין שדרעי עשה הקרבה משמעותית יותר, ולא ישוב לחיים הפוליטיים לצמיתות. "הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור", נכתב אז. "תולדות חייו מלמדים כי הוא ראה בהיותו נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים, וכעת נוכח התיק דנן ואישומיו – הרי שהוא מוותר על כך, וזאת מרצונו".

ההקרבה הנעלה של דרעי זיכתה אותו בהקלה בעונש, במסגרת הסדר הטיעון שסגר עם הפרקליטות. "המאשימה עצמה רומזת על כי היא רואה בכך חלק מן העונש אשר אותו הטיל הנאשם על עצמו", כתב השופט הרבסט. לבסוף, ציטוט מדהים מלמד כי השופט ניסה להרגיע אותנו מההתחרשות בה אנו חוזים כעת: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית […] יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית".

על כך כותבים בתנועה לאיכות השלטון: "דרעי הוליך את בית המשפט שולל, בעת שהציג בפניו מצג שקרי לפיו בכוונתו לפרוש מהחיים הציבוריים, ומכאן שפסק הדין וגזר הדין בעניינו בטלים מאחר והושגו ברמייה".

עם העברת חוק דרעי אפשר להפנות אצבעות מאשימות לכל שלושת הרשויות: לרשות המבצעת, הממשלה המתגבשת ברשות בנימין נתניהו שמאפשרתלדרעי להתמנות לשני תפקידי שר בכירים בדרך עקומה תוך כיפוף הכנסת לצורכיה; לרשות המחוקקת, ובראשה חברי הכנסת משה ארבל, יו"ר הוועדה שלמה קרעי, תשעת חברי הכנסת שהצביעו בעדו בוועדה וכל 63 חברי הכנסת שנתנן את אצבעם עבורו במליאה. ולסיום לרשות השופטת, ובפרט לשמואל הרבסט, שנתן לדרעי, שכבר הורשע וישב במאסר, גזר דין מקל והפליג בהנחה כי העבריין היושב מולו פועל בתום לב.