"אין בעיה למנות אסיר לשר": הסרטון שחשף מי היו"ר האמיתי של "ועדת דרעי"

יום הדיונים השני של הוועדה לתיקון "חוק יסוד: הממשלה" חשף במלוא העוצמה בעיקר את מסכותיהם של שניים – יו"ר הוועדה אופיר כץ, וחבר ועדה מן המניין כביכול – ח"כ משה ארבל. בימי חיי נכחתי וצפיתי במאות ישיבות ועדות כנסת. מעולם לא חזיתי בוועדת כנסת עם יו"ר בובה, שמשמאלו יושב חבר כנסת שהוא למעשה היו"ר בפועל. ח"כ ארבל הוא השולט באירוע, הוא המגיב ומפריע לכל דובר, הוא המעניק מענה לכל "איום", לרוב מענה עמוק משל "היו"ר", והוא היחיד במרחב שלא זוכה לאף הערה על הפרעותיו מ"היו"ר". 

אז לשם מה נחוץ היו"ר כץ ולא מינו את ארבל ליו"ר? כי תסריט ההצגה דורש זאת. ח"כ ארבל הוא מש"ס, אותה מפלגה שתיקון חוק היסוד נועד להכשיר את שובו של היו"ר העבריין שלה למשרת שר. הוא גם מי שהגיש את חוק דרעי הראשון עבור יו"ר מפלגתו. כנראה הבינו שזה לא נראה טוב, אז הציבו בראש הוועדה את "המלבין הלאומי" העכשווי של הליכוד – יו"ר הקואליציה אופיר כץ. לכל בר דעת שיצפה בדיונים יהיה ברור שארבל על תקן מיוחד שם. הוא מפריע בצורה כה נרחבת, מתפרץ לדברי אחרים, קוטע, משיב, מנמק – והיו"ר כץ מוצא לנכון להתריע על הפרעות רק לח"כים האחרים. ארבל מנהל בפועל של ההצגה. 

לאלה שאינם מכירים את הפרטים, ועדת "חוק דרעי 2" הוקמה במהירות כדי לדון בחוק שאמור היה להידון בוועדת חוקה חוק ומשפט, שינוי חוק יסוד: הממשלה, כך שבג"צ לא יוכל להתערב באף מינוי של הממשלה, ובכך להכשיר את שובו של העבריין הסדרתי – ח"כ אריה דרעי. זה לב הסיפור במחזה הטרגי הזה – הקריסה הערכית הקולוסאלית המתרחשת לנגד עינינו בימים אלה בכנסת בישראל, והאירוע המתואר בהמשך הוא עוד חוליה בהידרדרות. 

התבוננות בשני הדיונים שהתקיימו עד כה בוועדה מסביר היטב מדוע הוחלט "לקרוע" אותה מוועדת האם. מדובר ב"אירוע רב נפגעים" עבור הקואליציה. סקרים מצביעים על 65% מהציבור שמתנגדים למינוי עבריין מורשע לשר, בעוד רק 24% תומכים, וזה לא רק סקר אחד. 

אז מה עושים עם חוק כזה? מורידים את הרייטינג שלו: זורקים אותו לוועדה זמנית שדיוניה במקביל לוועדת חוקה, כשרוב כתבי הכנסת מרותקים לישיבות הסוערות בוועדת החוקה, והרייטינג של הדיונים על החוק הלא פופולרי ירד משמעותית. כל כך ירד עד שכנראה אף אחד מכתבי הכנסת בערוצי המיינסטרים לא צפה בשלוש הדקות האחרונות של הדיון השני, הדקות בהן התרחש מחזה חסר תקדים שהעלינו בטוויטר וזכה לתגובות רבות. 

האירוע והסרטון של "שקוף" שהרגיז את ח"כ ארבל

לאור הדיון העלינו ב"שקוף" קטע וידיאו קצר שזכה לתגובות רבות. בקטע הוידאו ארבל לא שולל, בשוויון נפש מצמרר, אפשרות שהחוק שהוא מקדם יאפשר מינוי לשר של אסיר היושב בכלא בעת מינויו. וכך זה נראה:

שלוש דקות לסיום הישיבה ביקשה ח"כ מטי צרפתי-הרכבי (יש עתיד) לשאול שאלה אחרונה את היועץ המשפטי לוועדה שאמור להגיש את חוות דעתו על החוק ביום א', "אני רוצה לשאול באופן תיאורטי, אפשר למנות אסיר?" האולם משתתק. ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) שישב לידה הרים את ראשו ופנה לעבר היו"ר כץ והיועץ המשפטי.

לאחר שלוש שניות של דממה מוחלטת, דממה נדירה באולם הזה, כמו שלוש השניות הנספרות עד להתפוצצות רימון שזרקת על היריב, כשבסופן קולו המבולבל של היו"ר כץ חוזר על השאלה: "אם אפשר למנות, אה, אסיר?" כשאתם המומים משאלה שתפסה אתכם לא מוכנים, הטריק הבסיסי בניהול דיון זה לחזור על השאלה כדי לקנות לעצמכם זמן. "כן", עונה מיד ח"כ צרפתי-הרכבי – והיו"ר כץ, בקול מהסס, משיב "אבל אם, אם הוא בכלא, איך אפשר?". 

צרפתי-הרכבי לא מרפה, "לפי הסעיף הזה בחוק, כרגע", היא מנסה לחדד, ובאותו רגע כבר מתערב כהרגלו "הלא יו"ר" ארבל, בניסיון להשתלט על האירוע שכנראה לא נוהל בנחרצות הנדרשת על ידי ח"כ כץ, "מה זאת אומרת?" ארבל שואל, וצרפתי-הרכבי מחדדת מולו "אסיר מרצה!" ארבל לא מתבלבל לשנייה ודבריו מבהירים כי הבין אותה היטב: "לשרים?" הוא עונה, "אם הוא לא מופיע בסעיף 6, יגיד היועץ המשפטי, לא אמורה להיות בעיה", משיב לה בשלוות נפש גמורה, מצמררת, כאילו מצב בו אסיר היושב בכלא ממונה לשר הוא דבר מה בשגרה, הליכה בפארק, הדבר הכי הגיוני ביקום, וממשיך, "אם, אם יש", ואז הוא צובר תאוצה ומכניס פסקנות בדבריו, "באופן חד משמעי! אם יש רוב בכנסת". 

המצלמה מכוונת ליו"ר הוועדה כץ ששפת הגוף שלו אומרת הכל. הוא נראה נבוך משהו, מעלעל בדפיו ופונה לכיוון הנגדי ממקום מושבו של ח"כ ארבל, לעבר מנהלת הוועדה נועה בירן-דדון,  בזמן שארבל משלים את דבריו, "במידה והחוק הזה יעבור". ח"כ צרפתי-הרכבי מחדדת שוב, כנראה כדי שלא יגידו שהיא לא הבינה, "לשר, אני לא מדברת לחבר כנסת, שהוא לא זכאי להיבחר", כשברקע ארבל שב ומבהיר מיד שהבין היטב את השאלה, "לא, לא" הוא אומר, הוא הבין שלא מדובר במינוי לחבר כנסת, וצרפתי-הרכבי ממשיכה, "אבל האם אסיר יכול להיות ממונה, על פי הנוסח הקיים כרגע?", וארבל, בלי להתמהמה או להתבלבל משיב בטון הכי נונשלנט בעולם, "לא, לא אמורה להיות בעיה", כשמיד לאחר מכן שומעים את קולה הנדהם של צרפתי-הרכבי "מה?". 

"אפשר למנות חייזר?"

ייתכן שחברי הכנסת עדיין בונים על היועצים המשפטיים שיצילו אותם מעצמם. ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, קבע לאחר מכן שלא ניתן למנות אסיר לשר, לפי סעיף 6 בחוק יסוד: הממשלה הנוכחי. 

"מי שהורשע בעבירה שיש עימה מאסר בפועל הוא לא יכול", ואז דבריו נקטעים על ידי ח"כ ארבל, מנהל העניינים בפועל, שלאורך כל הדיון מסביר את דברי כולם או קוטע או מתפרץ אליהם כשהם לא נוחים לו, שאומר "מאסר בפועל יש לו בעיה של איך…", ואז לדבריו מתפרצת ח"כ אורית פרקש-הכהן, "אבל אם מצפצפים על זה, זה לא שפיט", וארבל עונה "לא, לא, לא". הדבר המשמעותי היחיד אחרי זה קשור ליו"ר כץ שלוקח את השיחה למחוזות ההומור, "אני אשלים את השאלה שלך ואחדד אותה", הוא אומר לצרפתי-הרכבי, ובשלב מסוים פונה לד"ר לימון, "אפשר למנות חייזר? די, מספיק, נו, בחייאת". 

מעבר לכך שד"ר לימון לא הצליח לפתח את דבריו לגבי משמעות סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה, בדקנו את הסעיף במלואו עוד לפני עריכת הוידאו, כדי לא להטעות. סעיף 6, סעיף קטן (ג)(1) קובע כי: "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר בפועל וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון". 

שימו לב, במיוחד בעידן בו עבריינים ונאשמים נתלים על כל פסיק שכתוב או לא כתוב בחוק, אין בסעיף ולו מילה אחת על אסיר היושב כרגע בבית האסורים, יש רק על אדם ש"ביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל". זה עצוב, אבל זו לא התחכמות. זה לב ליבו של האירוע המתרחש בוועדה, אירוע שיש מי שמוחקים בו כל ניסיון לדון בערכים ובפרשנות מתבקשת שיש להתיר לשופטים, תוך ניסיון לבטל לחלוטין יכולת של שופט לפרש חוק. בחוק הנוכחי אין מילה על אדם היושב כעת בבית האסורים, וכל דבר אחר זו פרשנות משפטית מרחיבה.