ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שר המשפטים, יריב לוין, מסרב לענות לשאלת "שקוף" האם מאז שנכנס לתפקידו הוא שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על אחד או יותר ממרכיביה של הרפורמה במערכת המשפט. אותה שאלה שהופנתה ליו"ר ועדת החוק, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, נענתה בתשובה "לא".
השאלות הופנו לשר המשפטים וליו"ר ועדת החוקה לאחר ששבוע שעבר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלחה לנתניהו מכתב בו הדגישה שעליו להימנע מכל עיסוק ברפורמה בשל הסדר ניגוד העניינים שלו.
היועמ"שית מזהירה: "סמכות בלתי מוגבלת לשלטון"
בקואליציה מערערים את הלגיטימיות של היועמ"שית
הסדר ניגוד העניינים הוא תולדה של עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד נטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. באפריל 2021 בג"ץ דחה את העתירה על הסף, אך בה בעת קבע כי על נתניהו לחתום על הסדר ניגוד עניינים האוסר עליו להתערב בהחלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק, בהחלטות הנוגעות למערכת בתי המשפט, בהחלטות הנוגעות לעדים ולנאשמים אחרים במשפטו, בעיסוק בתחום הפעילות של משרד התקשורת, ובחקיקה המשפיעה על ההליך הפלילי.
עתה שבה התנועה למען איכות השלטון והגישה עתירה במטרה לקבוע כי החלטת בג"ץ תקפה גם לממשלה ה-37 של ישראל, שנתניהו עומד בראשה. היועמ"שית גלי בהרב מיארה הבהירה לנתניהו כי "יישום המגבלות שנקבעו בפסק הדין, מוביל לכלל מסקנה כי עליך להימנע במסגרת תפקידך כראש הממשלה ממעורבות ביוזמות הנוגעות למערכת המשפט במסגרת המהלך המכונה 'הרפורמה המשפטית'. זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין עניינים הנוגעים להליך המשפטי המתקיים בעניינך, לבין מכלול יוזמות החקיקה ורכיבים מהותיים בו, בהתאם לאמות המידה שאושרו בפסק הדין".
עוד נכתב בהודעת היועמ"שית כי "האמור חל גם על פעולה או הנחייה במישרין או בעקיפין, באמצעות אחרים, ובכלל זאת גם על מעורבות של גורמים המכהנים במשרות אמון בלשכתך". כלומר, לדעת היועמ"שית החובה ממשיכה לחול על ראש הממשלה גם כעת. נתניהו השיב כי הוא מתנגד לתשובת היועמ"שית וביקש ארכה של 14 יום כדי להגיש עמדה שונה.
בהרב-מיארה איננה הראשונה שנתניהו לא מקבל את חוות דעתה. למרות שבאי כוחו של נתניהו הסכימו כי עליו לחתום על הסדר ניגוד עניינים, במסגרת העתירה שלא להתיר לנאשם בפלילים לקבל מנדט להרכבת ממשלה, כשהיועמ"ש הקודם, אביחי מנדנבליט, פרסם את מהות הסדר ניגוד העניינים, נתניהו סרב לקבל את החלטתו וכפר בסמכותו לחייב אותו להחלטה. בג"ץ, כאמור, הכריע אחרת.
סירובו של שר המשפטים לענות בחיוב או בשלילה על השאלה האם שוחח עם נתניהו על הרפורמה, מניח על השולחן אפשרות שנתניהו עמד עמו בקשר על כך והפר את ניגוד העניינים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
6 תגובות
יום יבוא ונסתכל אחורה בתימהון, כיצד עם כה חזק שתק, כשבתוכו מחבלים ומפגעים ומסיתים. לא נבין איך היינו כה אדישים. ובמקום להקשיח צעדים, בכנסת דנו וברברו על מוסריות מדומה, ועל היחסים הבינלאומיים, ועל הכלכלה, ושכחו את מטרת קום המדינה. לתת בית בטוח לעם ששנים נרדף ונרצח הוכה ועונה, נכבש והוגלה על לא סיבה!!! לא רצינו סטארטאפ-ניישן, רק רצינו בית בטוח, מקום בו יהודי יוכל להיות יהודי ללא פחד אויב
נתי, אם לא היית עסוק כל כך בלהיות חסר השכלה ושטוף מוח של נבחריך אולי היית מצליח לראות גם את המציאות.
ראשי מוסד, ראשי שבכ, מנכלי הבנקים והרשימה עוד מאוד ארוכה, אין אדם בריא במוחו במדינת ישראל או מחוצה לה (ארה"ב, קנדה, צרפת, האו"ם) שתומך ברפורמה כמו שהיא מוצעת היום.
אתה צודק 48% מהבוחרים בישראל בחרו בימין, מתוכם כמעט 50% אינם תומכים ברפורמה, אם היית יודע לעשות חשבון פשוט היית מבין שפחות מרבע מאזרחי המדינה תומכים ברפורמה הזו. כך שאם אתה רוצה לדבר על דמוקרטיה אתה מוזמן אבל קודם כל לך תפתח ספר ותקרא מה זה דמוקרטיה.
אבל אל תדאג משטרים פאשיסטים קמו ונפלו גם המשטר הזה יפול, אזרחי ישראל הם עם חזק, עברנו הרבה מכשולים ננצח גם את המשטר הזה
כל מילה בסלע, אבל חבל לבזבז אנרגיה על אנשים כאלה.
כל מי שרואה מה קורה היום בממשלה ולא קופצת לו נורה אדומה, הוא נאיבי או טיפש.
ותגובות כמו מה שנתי רשם הן לא אשמתם של הכותבים אלא של הפוליטיקאים בממשלה שהחליטו לשחרר את כל הדיסאינפורמציה האפשרית בשביל להסית את הקהל המתלהם המסכן שבחר בהם ואינו יודע להפריד בין 95% שקר ל5% אמת שיוצאים בימינו מפיהם של המאותגרים שכלית בממשלה
היועצת עצמה נמצאת בניגוד עניינים כי הרפורמה המשפטית מדברת על פיצול הסמכויות שלה. אז שהיא תפסיק לעסוק בתיקי נתניהו?! הרי זה מגוחך. מה שמוביל אותנו להבין שאם המחוקק אפשר לנתניהו לשמש כראש ממשלה למרות שברור שיש ניגוד עניינים, בהכרח שנלקחה בחשבון גם הסיטואציה הנוכחית. הסיבה שהמחוקק איפשר את זה ידועה לכל, כי לולי זאת עצם הגשת כתב אישום מופרך ככל שיהיה [ואני לא מתכוון דווקא לכתב אישום הנוכחי אלא לכתב אישום שהוגש נגד יעקב נאמן וגל הירש ורובי ריבלין], היתה גורמת לנפילת הממשלה ולהפיכה משטרית.
מלבד זאת, הרי ברור שגם אם נתניהו לא ידבר עם אף אחד, הרי שרוחו מרחפת בחדר אז מה יועיל מה שנאסור עליו לדבר עם שר המשפטים שלו?
בבסיס הקביעות שלך מונחת המחשבה שהקוראות והקוראים לא יתעכבו עליהן.
היועצת אינה נמצאת בניגוד עניינים – היא אינה עוסקת בסעיפי הרפורמה ושמה אינו מוזכר בה. היא מבצעת את עבודתה ומבהירה לראש הממשלה מה נאסר עליו לעשות. תיקי נתניהו אינם הרפורמה ולכן אין מניעה שתעסוק בהם.
"הפיכה משטרית", באמת? האם התכוונת אולי לבחירות?
"שר המשפטים שלו" – לוין הוא שר המשפטים של מדינת ישראל, לא של נתניהו. נראה שהפיכה משטרית לא הייתה פליטת קולמוס.
בבקשה, קרא שוב מי אסר עליו וחשוב האם מקובלת עליך הפרה של ההסכם שעליו חתם ראש הממשלה:
"באפריל 2021 בג"ץ דחה את העתירה על הסף, אך בה בעת קבע כי על נתניהו לחתום על הסדר ניגוד עניינים האוסר עליו להתערב בהחלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק, בהחלטות הנוגעות למערכת בתי המשפט, בהחלטות הנוגעות לעדים ולנאשמים אחרים במשפטו, בעיסוק בתחום הפעילות של משרד התקשורת, ובחקיקה המשפיעה על ההליך הפלילי."
אתה צודק שהחוקים שכעת על השולחן אינם עוסקים ביועצת המשפטית, אבל הרי ידוע לכל שזהו השלב הבא של הרפורמה ועל כן נהיר לכולם שהיועצת המשפטית כבר עסוקה במלחמת השרדות. אם תיקי נתניהו אינם קשורים לרפורמה אז למה נאסר עליו לעסוק ברפורמה?
המילה הפיכה משטרית שהשתמשתי בה נלקחה מנאומו המפורסם של טומי לפיד [אם כי אינני זוכר אם הוא השתמש בדיוק במילים האלו או במילים אחרות שמביעות את אותה הכוונה] בה הסביר למה ראש הממשלה אינו חייב להתפטר כשמוגש נגדו כתב אישום.
מנקודת מבטי, הבג"ץ והיועצת המשפטית משתפים פעולה בהגנה על המערכת שהם חלק ממנה ולכן גם הבג"ץ לדעתי שגה בהוראה שצטטת.
אגב, הבנתי מדבריך שאתה תומך בכך שבחירות הם דרך נכונה לקבל את הכרעת הציבור. אז למה השמאל כולו מתקומם כנגד תוצאות הבחירות שנערכו רק לפני 3 חודשים?