בדרך לבג"ץ: בקואליציה פועלים לקעקע את הלגיטימיות של היועמ"שית

ההתנגשות בין המערכת המשפטית לשלטון העלתה הילוך. השבוע התבטאה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה באופן פומבי וחריג נגד בליץ החקיקה שמתקדם במהירות: חוק דרעי, חוק סמוריץ' וחוק בן גביר. התגובה לא איחרה לבוא, וחברי כנסת מהליכוד תקפו אותה אישית בוועדות הכנסת וייחסו לה מניעים פוליטיים.

המתקפה נגד היועמש"ית או משניה, כמו האקדח במערכה הראשונה – עשויה לפגוש אותנו במערכה השלישית – בבג"ץ. מול שופטי בית המשפט העליון, בהרב-מיארה תצטרך לגבות את הממשלה, להשיב ולהסביר מדוע מוטב שלא יבוטלו החוקים. לאור התנגדותה הנוכחית, נראה שהיא תתקשה לעשות זאת. בינתיים המתקפה נראית כמו ניסיון לקעקע את שמה, להפחיד אותה ולהפוך את חוות הדעת שתגיש לחסרת משמעות ציבורית.

"מוטב שלא תאמר מילה אחת"

החקיקה שמבקשת הקואליציה הנרקמת לקדם טרם הקמת הממשלה עשויה לשנות סדרי עולם בתוך שבועיים קצרים של דיונים חטופים. חוק סמוטריץ' למשל, יאפשר לשר הביטחון לקבל אחריות על המנהל האזרחי ולשנות באופן מהותי את אופן הפעולה של צה"ל בשטחים. חוק בן גביר יעניק לשר לביטחון פנים דריסת רגל עמוקה יותר במשטרה, ועלול להחליש את יכולתו של המפכ"ל בניהולה. 

הקושי הגדול ביותר מול בג"ץ, יהיה כנראה סביב הצעת החוק הפרטית שמציעה תיקון מושחת: חוק דרעי. מדובר בחוק פרסונלי שנועד לתפור ליו"ר ש"ס אריה דרעי, המורשע בעבירות מס חליפת שר, אפילו שתיים. המתקפה שנתאר מיד נועדה להביא את היועצת המשפטית לממשלה להתפטר או פשוט לסתום לקראת העתירות שצפויות להיות מוגשות לבג"ץ. 

שני משנים ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה נדרשו השבוע להתייצב אל מול חברי הכנסת כדי להציג את עמדת הממשלה ביחס לחקיקה. לאחר ההשתלחות של חלק מחברי הכנסת בהם, המשנים גיל לימון ואביטל סומפולינסקי יצאו להגנה על המוסד אותו הם מייצגים. "אתם עושים דה לגיטימציה לייעוץ המשפטי. אתם כל הזמן מנסים לצייר את היועמ״שית פוליטית אבל היא עצמאית", אמר לימון. "אין מקום לעשות את הדה-לגיטימציה לעמדות המקצועיות שאנחנו משמיעים כאן בוועדה או בכל מקום אחר. התפקיד שלנו הוא להקנות לממשלה את הכלים המשפטיים ליישם את המדיניות שלה בגבולות הדין", אמרה סומפולינסקי דקות לאחר מכן בוועדה מקבילה.

המתקפה החלה מיום חמישי, לאחר שהיועמ"שית בהרב-מיארה התבטאה בחריפות נגד החקיקה בכנס חיפה למשפט. התבטאות כזו באופן פומבי היא צעד חריג יחסית. "הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה – מה שמכונה לצערי 'בליץ' החקיקה – אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. התמונה הגדולה חשובה. צבר ההצעות שעל הפרק, בוודאי אם ימומש בחופזה, שלא מתוך ראייה כוללת וארוכת טווח, עלול לשבש את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון", אמרה מיארה. 

האזהרה של מיארה מפנה זרקור לתפיסה לפיה הערך היחידי בדמוקרטיה הוא "הרוב קובע". "מי שמבקש לערוך שינוי במערך האיזונים והבלמים הישראלי, צריך להבהיר כיצד לשיטתו ירוסן כוחו של הרוב מפני פגיעה במיעוט".

ואז זה התחיל. כבר באותו היום כתב לה בתגובה ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), יו"ר הוועדה המיוחדת בין היתר בחוק דרעי: "בקרוב תגישי מכתב התפטרות".

ואכן ביום ראשון בבוקר, עם כינוס הוועדות שבאחת מהן עומד קרעי עצמו, התגברה המתקפה. "אני כבר אמרתי לכם שאני לא סומכת את ידי בכל מה שנוגע לחוק דרעי – המכונה כך בסלנג שלו", אמרה ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) למערך הייעוץ המשפטי. "אתם מנוגדי עניינים מאחר שהייתם בבסיס הסדר הטיעון. לא יעלה על הדעת שהייעוץ המשפטי לממשלה יוציא חוות דעת שתמנע מאיתנו לחוקק את החוק הזה. היועצת המשפטית לממשלה מתנהגת בצורה בריונית. היא מסיתה ומטילה אימה כנגד הקואליציה הבאה עלינו לטובה, באופן שחורג מסמכותה ובצורה שבלתי מתקבלת על הדעת". 

העצה של גוטליב מאד פשוטה – כדאי ליועצת פשוט לשתוק. "מוטב היה שהיועצת המשפטית לממשלה לא תאמר מילה אחת ולא תקבל במה בהיקפים שהיא מקבלת ותפגע בזכותנו הלגיטימית והחוקית לחוקק". 

היא לא היחידה שאמרה דברים ברוח הזו. ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) אמר ש"היועצת המשפטית לממשלה בעניינו, וכפי שגם אמרנו, לא ראויה לתפקידה. מעבר לכך האמירה הפוליטית שלה מיום חמישי האחרון מחממת את האווירה ומציבה קושי אמיתי מול הדברים הללו". רגע אחרי אמר את היפוכו של הדבר ליועצים המשפטיים: "תודה על עצותיכם הטובות, אל תפחדו להשמיע אותם ואל תיראו". בתרגום חופשי: סתמו את הפה אבל דברו חופשי.

הממשלה תחליף את היועמ"שית בעו"ד פרטי?

ח"כ גוטליב לא הסתפקה באזהרות וגם הגישה את הפתרון – פשוט לעקוף את היועצת המשפטית לממשלה. "אני כלל לא הייתי פונה אליה, אלא למיקור חוץ של משרד עו"ד שהיה רושם לי את הפרשנות המשפטית כפי שאני מתווה", הציעה גוטליב. ההצעה הזו היא עליית מדרגה מאירוע זכור בעבר, שבו ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נעזר בשירות עו"ד פרטי בדיון על מינוי שר המשפטים. במקרה הזה גוטליב מציעה שהממשלה כולה תחליף את היועצת המשפטית בעו"ד פרטי. 

יש לציין שישנה אפשרות שראש הממשלה העתידי ידרוש ייצוג חיצוני מול בג"ץ, תהליך אפשרי על פי הנוהל, אך הוא צריך להיות בהסכמת היועמ"שית. עו"ד עומר מקייס מנכ"ל "התנועה לטוהר המידות", אומר כי זו אינה אפשרות מופרכת. "קשה להעריך מה תבחר הממשלה לעשות במקרה הזה, בטח אם עתירות יוגשו בתפר שבין חקיקת החוק לכינון הממשלה החדשה, והדיון בהן יתקיים בדחיפות", הסביר ל"שקוף". "אפשר להיעזר בדוגמה של חוק ההסדרה, שגם שם הוגשה ההצעה כהצעת חוק פרטית: היועמ"ש אביחי מנדלבליט סירב להגן על החקיקה וטען שהיא אינה חוקתית – אך אישר לממשלה ייצוג פרטי".

הליך בחירת יועץ פרטי היא לא תהליך פשוט. "לא בכל מקרה שבו היועמ"ש לא מגן על הממשלה אכן מתאפשר ייצוג. לעיתים היועמ"ש מסתפק בלהביא את עמדתו של השר הרלוונטי, שאותו הוא מסרב לייצג", מסביר עו"ד מקייס. "אם אושר ייצוג על ידי עו"ד פרטי, הממשלה היא שבוחרת, וההתקשרות עם העורך דין הפרטי צריכה להיעשות בהתאם לכללי ההתקשרויות הממשלתיות (פטור ממכרז וכו'). בחוק ההסדרה, נבחר עו"ד הראל ארנון שייצג בעבר מתיישיבים בעתירות דומות, והייתה לו מומחיות רלוונטית לנושא".

האם התייחסות היועמ"שית בכלל תידרש, אפילו שמדובר בהצעת חוק פרטית ולא ממשלתית?

"גם בחוק ההסדרה היועץ המשפטי לממשלה היה צד להליך, למרות שמדובר בחקיקה פרטית ובהליך שקודם על ידי הכנסת. סביר שגם כאן תצורף היועצת כמשיבה על ידי העותרים, או שבית המשפט יבקש את עמדתה בעניין". 

למה דרעי התפטר מהכנסת? טלי גוטליב מסבירה

בינתיים הדיונים בכנסת מעשירים את החומר שיוגש לבג"ץ לצד העתירות המתקרבות. כך למשל, הצעותיו של היועץ המשפטי לוועדה גור בליי, שנרשמו בפרוטוקול (תזכורת לחשיבות שקיפות דיוני הכנסת) שהחוק יחול מהכנסת הבאה, או אפילו רק מהרשעות עתידיות, כאשר לא יודעים מי יושפע או לא יושפע ממנו. "החוק הזה ישאר איתנו גם לעתיד וחשוב לדון בו באופן עקרוני ולא פרסונלי", אמר בליי. 

גם המשנה ליועמ"שית סומפולינסקי הבהירה עד כמה החוק בעייתי. "יש שחקן ספציפי שעומד ורואים אותו לנגד העיניים, מבקשים להתאים את ההרשעה הספציפית שלו לחוק", אמרה. גם היא חזרה על הצעתו של בליי להחיל את החוק על הכנסת הבאה. אבל החוק כאמור נועד לשרת את דרעי. 

נזכיר כי לדרעי אושר הסדר טיעון עם הפרקליטות רק בחודש פברואר השנה, על שתי עבירות מס. כשבמהלך מקדים להסדר התפטר דרעי מהכנסת כדי למנוע דיון בשאלה אם על העבירות שלו יש קלון. הסבירה זאת יפה דווקא חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד בתשובה לשאלתה הרטורית של השרה קארין אלהרר (יש עתיד).

"למה דרעי התפטר מהכנסת, כי הוא התעייף? לא. כי הוא רצה להתחמק משאלת הקלון", אמרה אלהרר. 

"זכותו כי הוא חכם. מעולה שהוא עשה זאת", ענתה גוטליב. 

"את רוצה את להסביר לנו למה?", שאל רם בן ברק (יש עתיד).

"אם אתה באמת שואל, אז שאלת הקלון נקבעת על ידי השופט המרשיע. כל זמן שאתה לא עובד ציבור אז אי אפשר לדון בשאלת הקלון כי אתה לא עובד ציבור. מאחר שדרעי בחכמתו ידע את הכוח הביריוני הבלתי רגיל של כל הנוגעים בדבר, הוא החליט שהוא עושה את זה בדרך הקצרה ביותר והפוגענית פחות ולכן הוא התפטר מהכנסת. ואז בית המשפט לא יוכל להידרש לשאלת הקלון", ענתה גוטליב. 

ככה פשוט – דרעי התפטר כי הוא ידע שידרש לשאלת הקלון ורצה להימנע מזה. ידע את החוק ועכשיו הוא משנה אותו. ההבדל מאז ועד היום הוא אחד: אז לא היה לו רוב לשנות את החוק. נראה שההמתנה של דרעי לשעת הכושר השתלמה.