היועמ"שית נגד תכנית לוין: "סמכות בלתי מוגבלת לשלטון"

.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ביקרה את המהפכה המשפטית שמקדם שר המשפטים יריב לוין והזהירה כי "המהלכים עלולים להוביל לפגיעה קשה במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות". בחוות דעת שמסרה לשר המשפטים היא הוסיפה כי "כל אחד מההסדרים המוצעים מעלה קשיים מהותיים". היועצת המשפטית לממשלה אמרה לשר המשפטים בפגישה בה נמסרה לו חוות הדעת, כי מערך הייעוץ והחקיקה והיא ערוכים להקדיש את כל המשאבים הדרושים, לפעול בריכוז מאמץ, ולהקים צוות מקצועי ייעודי בכיר על מנת לגבש בהקדם האפשרי הצעה ממשלתית ולהגישה לשר המשפטים.

היועצת המשפטית לממשלה פירטה, כי "ההסדרים המוצעים חריגים לעומת מדינות דמוקרטיות בעולם, והזהירה כי הם משנים את תפיסת המערכת המשפטית כמערכת מקצועית, עצמאית וא-פוליטית. אין חולק על מרכזיותו של עקרון שלטון הרוב בחברה דמוקרטית". בהודעה מטעמה נכתב כי "בצד זאת, תובנה יסודית במשטר דמוקרטי היא, כי רשויות השלטון אינן יכולות להחזיק בכוח בלתי מוגבל, המהווה מתכון בטוח לפגיעה בזכויות אדם ובמינהל תקין. לכך אין מענה בתזכיר המוצע".

על השינוים המוצעים בוועדה לבחירת שופטים כתבה בהרב מיארה כי "בהקשר הישראלי, ההסדר המוצע יפגע באופן קשה בעצמאותה של הרשות השופטת ובאי-תלותה כמו גם במקצועיות השפיטה. מנגד, אין בהסדר המוצע כדי להשיג את התכליות העומדות בבסיסו – גיוון המערכת השיפוטית ושיקוף חברתי רחב יותר בהכרעות ציבוריות-חוקתיות – שכן הוא נותן עדיפות מכרעת לרוב הקואליציוני במינוי שופטים על פני עיקרון הייצוגיות במובנו הרחב". היא הוסיפה כי "אחיזתם הבלעדית של נציגי הממשלה והרוב הקואליציוני בהליך בחירת השופטים ובקידומם כפי שנובע מההצעה, תערער את ההסדר המשטרי המבטיח מזה 70 שנה את עצמאותם של בתי המשפט ואת אי-תלותם בגורמים פוליטיים".

על ביטול עילת הסבירות כתבה בהרב מיארה כי "ביטול עילת הסבירות יביא להחלשת מנגנון חשוב של איזונים ובלמים על הרשות המבצעת, לרידוד ולניוון של ההגנה הניתנת לאזרח אל מול גורמי המינהל המקבלים החלטה בעניינו, כמו גם לאינטרסים ציבורייםחשובים כדוגמת תקינות הליכי המינהל, שלטון החוק וטוהר המידות".

עוד כותבת היועמ"שית כי "לכנסת אין כלים פרלמנטריים משמעותיים להביא לשינוי או לביטול החלטה מינהלית שהתקבלה באופן לא סביר, בין אם על-ידי דרגי המקצוע ובין אם על-ידי הדרג הפוליטי". לדבריה, "החולשה של הכנסת כמפקחת על הרשות המבצעת נובעת לא רק מכך שאין לה כלים 'להיכנס' בנעלי בית המשפט ולהביא לאכיפה של חובת הסבירות, אלא גם מחולשתה אל מול הרשות המבצעת".

בהרב מיארה התייחסה בחוות דעתה גם גם לפסקת ההתגברות ואמרה כי מהלכי החקיקה "יובילו לצמצום דרמטי של היקף הביקורת השיפוטית על חקיקה ראשית עד כדי איונה, באופן שיעמיד בידי הכנסת והממשלה כוח חקיקה כמעט בלתי מוגבל, וכתוצאה מכך יחלישו את ההגנה החוקתית על עקרונות משטריים כלליים ועל זכויות האדם המעוגנות בחקיקת היסוד".

היועמ"שית מציעה "לקיים עבודת מטה מקיפה לשם הסדרת נושא הביקורת השיפוטית על החקיקה, כחלק מן ההסדרה הכוללת הנדרשת במסגרת חוק-יסוד: החקיקה. על הסדרה כזו לשמר את האפקטיביות של הביקורת השיפוטית, לנוכח חשיבותה בשיטה דמוקרטית בכלל, ובשיטת המשטר הישראלית בפרט, בשים לב לחוסר במנגנוני איזון ובקרה אחרים על כוחו של הרוב הקואליציוני, ומנגד לבטא את ההכרה בחשיבות עקרון הפרדת הרשויות והכיבוד ההדדי ביניהן". לפי הצעתה של היועמ"שית, "ככל שיוחלט לקדם פסקת התגברות, עמדתנו היא כי ראוי לקבוע איזונים פרוצדוראליים ומהותיים משמעותיים יותר שישקפו דיאלוג מאוזן ומכבד בין הרשויות, ובכלל זה יש להגדיל את הרוב הנדרש בכנסת להתגברות, שישקף הסכמה רחבה באשר לאיזונים החוקתיים הנוגעים בדבר(רוב מספרי ניכר או דרישה מינימאלית של חברי אופוזיציה התומכים בהתגברות)".