מחוק דרעי ועד הפירוק בצה"ל: כך זה נשמע כשהח"כים נאלצו להסביר את בליץ החקיקה

זה לא לקח זמן רב לחברי הכנסת של הקואליציה העתידית להודות בקולם ש"חוק דרעי" הוא פרסונלי. בדיונים שהתרחשו ביומיים האחרונים נאלצו לזאת והדרך לשם הייתה קצרה. מטרת החוק, שצפוי לעבור הערב (חמישי) בקריאה ראשונה, היא להכשיר את ח"כ אריה דרעי, שהורשע השנה בשתי עבירות מס, לתפקיד שר בכיר בממשלת ישראל. לפי חוק יסוד הממשלה, דרעי שנידון לשנת מאסר על תנאי לא יכול לכהן כשר, אלא אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית תקבע שלא דבק קלון בעבירות שביצע. דרעי לא מעוניין ללכת בדרך המלך ולקחת את הסיכון ולכן דורש שישנו בשבילו את החוק. את זה, כפי שכבר ראינו, מנסה הקואליציה – לפחות באופן רשמי – להסתיר.  

לאחר שהיועץ המשפטי לוועדה הציע לנער מההצעה את האופי הפרסונלי ולקבוע כי החוק יחול רק מהכנסת הבאה, נאלצו ארבל וחברי כנסת נוספים להודות כי אכן החוק נועד לשרת את דרעי. 

"חובה עלינו כנבחרי ציבור להיות קשובים לרצון של 400 אלף שהם 11 מנדטים. ולא מדובר פה בשינוי תוך כדי תנועה. הציבור ידע היטב מה הוא בוחר. הציבור ידע שאריה דרעי לא יהיה סתם חבר כנסת שעליו המגבלה לא חלה. הוא בחר באריה דרעי כראש סיעה ורצה שהוא יהיה שר בממשלה בצורה מאד ברורה".

אבל החוק שנועד להוריד את רף הכשירות לתפקיד השר היה רק המתאבן לפתיחת היום. החלק השני באותו יום כבר עסק בפירוק שרשרת הפיקוד הצבאית. הצעות החוק עומדות כאמור לפני הצבעה בקריאה ראשונה, הערב או בתחילת השבוע הבא. 

לא סומכים על נתניהו

מאז הבחירות ולמרות ההבטחה כי תקום במהרה ממשלת ימין על מלא, נראה שהעניינים לא התנהלו כמצופה. השותפות הקואליציוניות של ראש הממשלה העתידי יוצרות לו ולאנשי הליכוד כאב ראש לא קטן, כשכמעט מדי יום נאלץ נתניהו להרגיע את ציבור המצביעים שלו ולומר להם שלא יהיה שינוי בסטטוס קוו ולא תהיה פה מדינת הלכה. לראשי הקואליציה העתידית קשה לדעת לאיזה נתניהו להאמין, למפזר ההבטחות בחדרים הסגורים או לנתניהו הפומבי שטוען שלא יהיו מהפכות. לכן הן מנסות לבטח את עצמן דרך חוקים והעברת סמכויות ביום השבעת הממשלה או טרם הקמתה.

דרעי דורש להבטיח כי יוכל להתמנות לשר חרף הרשעתו, בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) דורש לקבל סמכויות על המנהל האזרחי ואיתמר בן גביר (עוצמה יהודית) דורש דריסת רגל עמוקה יותר במשטרה. בינתיים, הליכוד מנסה בתגובה לבטח עצמו ולמנוע פרישה של ארבעה ח"כים, שעשויים לאיים לפרק את הקואליציה, דרך הצעת חוק אחרת.

הלחץ של הליכוד לבצע זאת עכשיו נובע מכך שיום אחרי השבעת הממשלה היחידי שיציב בכסאו הוא ראש הממשלה. השרים יוכלו לכעוס, לצעוק ולהדליף לתקשורת, אבל כל הכוח יהיה אצל רה"מ, ואז אין להם באמת מה לעשות. מרגע שנתניהו ישב על כסא רה"מ הוא יכול, כמו כל ראש ממשלה, לפטר כל אחד מהם. זה יוביל לבחירות? שיוביל. אף אחד כבר לא מתרגש מעוד מסע בחירות. לכן הם מתעקשים לבצר בחקיקה את סמכויותיהם, גם במחיר של שינוי חוקתי שמתרחש במהירות כהרף עין.

סידור עבודה לאריה דרעי

בתחילת הדיון על חוק דרעי עוד אמר מציע החוק ח"כ משה ארבל (ש"ס) כי "החקיקה לא מיועדת לסידור עבודה לשר מסוים אלא עבור כלל המועמדים לכהונת שר". בהמשך הוא וחבריו לסיעה, ביניהם חיים ביטון ויוסף טייב אמרו כי "400 אלף מצביעים הצביעו לדרעי כשר בכיר בממשלה", "הם ידעו מה הם מבקשים" ו"מדובר באדם רציני ואחראי". זה המקום להזכיר שטענתו המרכזית של ארבל לחקיקה היא שיש חוסר בהירות בנושא. "במצב החוקי הקיים חוסר הבהירות שפוגע בנו חברי הכנסת", אמר.  

הבהירות עליה נשען ארבל נסמכת על חוק יסוד הכנסת, שקובע כי ח"כ וראש רשות מנועים מלהתמודד לכהונה במשך שבע שנים אם קיבלו שלושה חודשי מאסר בפועל. לטענת ארבל צריך להשוות בין כלל גורמי השלטון.

למרות זאת, עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה בראשה עומד גור בליי ובדומה ליועמ"שית, היא שמדובר בתיקון חוק ולא בהבהרה. "הפרשנות ההגיונית והמתבקשת של חוק יסוד הממשלה הקיים היא שהוא חל על מאסר על תנאי, ולכן התיקון המוצע הוא תיקון מחדש ולא תיקון מבהיר. יום סיום עונש המאסר בוודאי רלוונטי לסיום המאסר בפועל – ויום סיום מתן פסק הדין בוודאי מתכוון למאסר על תנאי".

הבעיה המרכזית שהופכת את החוק למושחת היא האופי הפרסולי שלה, כלומר שהיא תפורה למידותיו של יו"ר ש"ס. "בהצ"ח יש היבט פרסונלי משמעותי שמקשה על הוועדה לדון בתיקון מאחורי מסך הבערות", אמר בליי. הביטוי מסך הבערות מכוון למאמץ של המחוקק לדמיין כיצד הוא רוצה שהחקיקה תשפיע על מדינת ישראל, ולא על המצב האישי בו אדם ספציפי נתון. כלומר, האם באמת חברי הכנסת סבורים שיש להוריד את הרף ולאפשר למורשעים במאסר על תנאי להפוך לחברי ממשלה?

מה שגרר לבסוף את חברי הקואליציה אל ההודעה כי אכן מדובר בסידור עבודה היא ההצעה לפתרון "דרך מסוימת לפתרון הנושא הפרסונלי הוא קביעה כי תחילתו של חוק זה בכנסת ה-26". הגיוני ומתבקש: רוצים להוריד את הרף, להבהיר לתקן? עשו זאת כשאתם לא יודעים על מי זה ישפיע. בליי הפנה גם לדיונים משנת 2014 שכתבנו עליהם ב"שקוף": "ועדת החוקה דנה בתיקון לחוק הזה באופן נקי ללא הקמת ממשלה ברקע, בהצ"ח של משה מזרחי ז"ל. זה אושר במליאה אך לא ברוב של 61 ח"כים ולכן לא נכנס לספר החוקים, שם נעשתה הבחנה ברורה בין המונח "מאסר" למונח "מאסר בפועל". 

את דבריו חיזקה גם עו"ד אביטל סומפולינסקי המשנה ליועמ"ש, שהבהירה כי פרשנותם הגנה על חיים רמון כשמונה לשר בשנת 2007, אז המדינה הבהירה כי רמון לא קיבל מאסר ולא מאסר על תנאי ולכן מבחינתה הוא עומד בתנאי הכשירות. היא הוסיפה והדגישה כי תיקון החקיקה מחייב דיון מעמיק בנושא טוהר המידות.

"לא ניתן להתעלם מחריגות הצעת החוק, לא רק בעיתוי של עריכת התיקון ערב הקמת הממשלה, אלא במטריה החוקתית שבה היא עוסקת – טוהר המידות של שרי הממשלה וההבנה הברורה של על מי היא נועדה לחול", אמרה. "זו הכרעה מהותית וצר לי שאנחנו בלו"ז מאוד קצר לדון בתיקון מהסוג הזה. לא ניתן לקיים את הדיון מאחורי מסך בערות וברצינות הראויה, כפי שהכנסת ניהלה בעבר תיקונים מהסוג הזה, מנותקים מזמן ומקום". 

כנס נגד שחיתות – מהאופוזיציה

עוד בטרם דנו חברי הכנסת על הורדת הרף לכניסת מורשעים לממשלה, התקיים כנס של חברי האופוזיציה לכבוד היום הבינלאומי למאבק בשחיתות. יוזמי הכנס יואב סגלוביץ' (יש עתיד), אפרת רייטן (העבודה) וגדי אייזנקוט (המחנה הממלכתי) נאלצו לקפוץ באמצע למליאה, שעוד נמשכה מהיום הקודם, כדי להצביע חוק דרעי. עיקר הדיונים עסק באזהרות מפני החקיקה שהתנהלה באותו יום, וכולם הנהנו כמסכימים.

אנחנו פה להזכיר עד לפני רגע, ראשי המפלגות מהן מגיעים יוזמי הכנסת היו בצד השני, בכסאות מקבלי ההחלטות. אך כפי שכתבנו ב"שקוף", התרומה שלהם לתיקון המנגנון שימנע את פרשת השחיתות הבאה – הייתה אפסית. לא בתחום הרחקת בעלי אינטרסים מהצלחת, לא בתחום השקיפות ולא בתחום חיזוק הדמוקרטיה.

לאולם הגדול של הכנס נכנסו ויצאו רק חברי אופוזיציה שסיפרו כמה מהלכי הממשלה מסוכנים ומדבקים. השר אלעזר שטרן (יש עתיד) סיפר איך השחיתות משפיעה בסוף על האזרחים בקצה. שטרן שיתף כי בהערכות מודיעין שקיימו במשרד ניסו להבין מדוע רוסיה כשלה במלחמה כנגד אוקריאנה. התשובה שסיפק כמעט במילה אחת היא "שחיתות". 

במהלך הדיון קפצה ח"כ עו"ד טלי גוטליב (הליכוד) לביקור. גוטליב לא חיכתה יותר מדקה עד שהחלה לצעוק בחדר על תיקי נתניהו הקורסים. לבסוף היא קיבלה רשות דיבור לפני ח"כים נוספים שהגיעו לפניה, שטחה את משנתה מדוע עשו לנתניהו עוול נוראי (רדיפה של הפרקליטות) ולמה חוק דרעי הוא רק הבהרה. כשסיימה, נטשה את החדר. הכנס הסתיים בהבטחה מגומגמת לנסות לקיים אותו אחת לחודש וחברי האופוזיציה עברו לחדרים הסמוכים לדיונים בהצעות חוק שנועדו לשרת את הקמת הממשלה.

הצעת חוק תמימה למראה עשויה לפרק את צה"ל

בשבע בערב כשהציבור והתקשורת כבר התעייפו מסיקור היום הטעון ונסעו לצפות בחצי גמר המונדיאל, החלו בוועדה לדון בחוק נוסף שנראה תמים למראה: לעגן את האפשרות למנות שר נוסף במשרד ממשלתי, עם הענקת סמכויות ביום השבעת הממשלה. נתעכב רגע כדי להסביר. בממשלה יש שני סוגי שרים: שר עם תיק ושר בלי תיק. על כך מבקש להוסיף ח"כ שמחה רוטמן (בשם הקואליציה) אפשרות שלישית – שר נוסף או יותר במשרד. צריך לומר שרוטמן לא המציא את זה, ממשלת נתניהו-גנץ מינתה את מיכאל ביטון לשר במשרד הביטחון. ובעיקרון זה גם עדיף מפירוק משרדים לגורמים.

אבל בזמן שנוסח הצעת החוק נראה תמים למראה, דברי ההסבר מצביעים על היעד האמיתי – משרד הביטחון. אחת ההבטחות שבצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) קיבל מנתניהו היא שהוא יהיה האחראי על מתאם פעולות הממשלה בשטחים (יחידה עליה מפקד קצין בדרגת אלוף) ועל המינהל האזרחי – הגופים האחראים על ניהול החיים ביהודה ושומרון. מאחר שכיום הריבון בשטח הוא הצבא דרך אלוף פיקוד המרכז, שהוא גוף מדינתי לא פוליטי, סמוטריץ' דורש לקבל אליו את ניהול הסמכוית דרך הקמת משרד נוסף בתוך משרד הביטחון. גוף חדש עם מנכ"ל, צוות משפטי מקביל ועוד. ח"כ שמחה רוטמן, יוזם הצעת החוק אמר שהוא "מקווה שהתוצאות של הצעת החוק והן של ההסכם הקואליציוני יהיו משמעותיות וישנו לטובה את המצב ביהודה ושומרון".

אם יש משהו שהתחדד בשנה האחרונה מעדויות אסון מירון זה שכשכולם אחראים אז אף אחד לא אחראי. זה הכיוון שאליו עשויה להביא אותנו הצעת החוק. "עולה השאלה מה מהות הכפיפות בין השר הנוסף במשרד לשר הממונה", שאל גור בליי, יועמ"ש הוועדה. "לכאורה הוא יותר עצמאי מסגן שר. אבל האם עדיין יש פה כפיפות לשר הממונה?" 

לשאלה ענה עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית: "האחריות המיניסטריאלית נשארת של השר הממונה ויש לכך חשיבות מיוחדת למשרד הביטחון". למרות זאת לימון הדגיש שכל שינוי מבני כזה צריך להיות מלווה בהחלטה ממשלתית שתסדיר את יחסי העבודה בין השר האחראי לשר הנוסף. זה בדיוק מה שרוטמן לא יכול לעשות בשלב זה, מאחר שהכוונה היא להעביר סמכויות ביום השבעת הממשלה ולא לאחר הקמתה. וכאן אנו חוזרים לפתיחת הכתבה והחששות של סמוטריץ' ממימוש ההבטחות של נתניהו.

השרה אורנה ברביבאי (יש עתיד) ששירתה כאלופה בצבא, התריעה גם היא ואמרה כי "אין מצב שלא יהיה מתח, משום שהמתח הוא מובנה בתוך חלוקת סמכות ואחריות של שני שרים, זה לא אדון ביטון שעסק בסוגיות של צבא וחברה (שר לסוגיות אזרחיות), זה למנות בעל תפקיד שיהיה אזרח, למפקד של חלק מבעלי התפקידים בצבא שהסמכות והאחריות שלהם כרוכה באופן סימביוטי למפקדים אחרים בצבא".