הארכיון זוכר את מה שדרעי רוצה להשכיח: מינויו לשר אסור בחוק

בשנת 2014 עברה הצעת חוק של ח"כ משה מזרחי (העבודה) שהייתה אמור להרחיק פוליטיקאים מושחתים משולחן הממשלה לזמן ממושך יותר. החוק אמנם עבר, אבל בגלל טעות הוא לא נכנס לספר החוקים. אך הפרוטוקולים מדיוניו מגלים מידע רלוונטי למתרחש בימים אלה: שאלת המינוי של אריה דרעי, יו"ר ש"ס, לשר בממשלה. 

דרעי הורשע בפברואר השנה במסגרת הסדר טיעון מקל מאחר שהתחייב להרחיק את עצמו באופן יזום מהחיים הפוליטיים. אבל כפי שהראנו ב"שקוף" מילים לחוד ומעשים לחוד: דרעי אולי התפטר מהכנסת אבל עבר למשרד ליד ומאז חתר לחזור לשולחן הממשלה. 

כעת הבשילו התנאים הפוליטיים, ודרעי ובנימין נתניהו מנסים לסלק מדרכם את האותיות הקטנות הנקראות חוקי מדינת ישראל. על פי החוק, עבריין מורשע אינו יכול לחזור לכהן כשר לתקופה של שבע שנים. חוות דעת בתשלום מטעם עו"ד נבות תל צור, פרקליטם של דרעי ונתניהו שמנהלים את משפטי השחיתות שלהם, ביקשה לטעון שמאסר על תנאי – העונש המקל שנתן בית המשפט לדרעי – אינו נכלל בחוק. 

בשבוע שעבר, פנה נתניהו ליועצת המשפטית לממשלה עם חוות הדעת המדוברת, בבקשה לברר את העניין, וזו הבהירה לו במילים יפות שמדובר בקשקוש. אך די בהצצה לאותם פרוטוקולים מ-2014 כדי לגלות שהכנסת כבר עסקה בכך במפורש, ולכל היושבים בחדר היה ברור שהחוק הקיים תקף במקרה של מאסר על תנאי.

אחרי החיבוקים והברכות – החוק נפל

הסוגיה שהפכה לבוערת על סדר היום הנוכחי, נידונה ב-2014 בוועדת החוקה, חוק ומשפט. על הפרק עמדה כוונת חבר הכנסת מזרחי להחמיר את הרחקתם של עבריינים מורשעים בעבירות עם קלון משולחן הממשלה לתקופה של 14 שנים – כפול מהזמן הנהוג היום. הוועדה ערכה אז אבחנה בעת שקבעה את ההחמרה: לעומת החוק שהיה קיים עד אז, וכלל גם מאסר על תנאי – העונש החמור יותר מיועד רק למורשעים שקיבלו מאסר בפועל.

לפחות פעמיים במהלך הדיונים בזמנו, הסבירה היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט, סיגל קוגוט, לחברי הוועדה כי החוק הקיים כבר כולל מאסר על תנאי: "לגבי השרים היום, עובר-לתיקון שמציע חבר הכנסת מזרחי, די בכך שאדם הורשע בעבירה ונדון למאסר על תנאי אפילו, כדי שהוא לא יוכל להיות שר". 

צלילה אל המקרה ההוא מגלה עוד פרט מעניין, או ליתר דיוק פדיחה רצינית של כנסת ישראל. הצעת החוק ההיא צלחה את כל משוכות החקיקה וללא מתנגדים אבל, באופן חריג למדי, לא נכנסה מעולם לספר החוקים. הסיבה היא שהסעיף בחוק משוריין לרוב מוחלט של 61, ורק 29 חברי כנסת הצביעו בעדו. בפועל הייתה שמחה גדולה במליאה, ואף אחד לא שם לב עד שכבר היה מאוחר מדי. 

מזרחי סיפר לנו כי באותה התקופה היו דיונים על העלאת אחוז החסימה והדיונים האלו כנראה בלבלו גם את הלשכות המשפטיות של הכנסת, כיוון שחלק מהתיקונים לחוקי היסוד לא דורשים רוב מוחלט. "לצערי, אף אחד לא שם לב לזה עד שעבר בקריאה שלישית, והחוק היה אמור להיכנס לספר החוקים", אמר לנו מזרחי. "אחרי כל החיבוקים והברכות על חוק הקלון, גילתה הלשכה המשפטית שהסעיף צריך 61", הוסיף. 

תפור למידותיו של דרעי

ומחגיגות השמחה שהתבדו, בחזרה למצב כיום. שני מהלכים עומדים כרגע על הפרק: קודם כל, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יצטרך להכריע אם יש קלון על עבירות המס של דרעי. בנושא זה חשוב, פעם נוספת, להזכיר את הבטחתו של דרעי במסגרת אותו הסדר טיעון מקל, שיתרחק מהחיים הפוליטיים. 

אך גם אם יו"ר ועדת הבחירות יכריע שעבירות מס הן לא עבירות שוליות ויחסום את מינויו של דרעי לשר, קיים אפיק נוסף למינויו. בימים אלה, רוקמים דרעי ונתניהו תיקון לחוק היסוד כדי לעקוף את החוק הקיים. שליחם בכנסת, ח"כ משה ארבל, כבר הגיש לפני כשבוע הצעת חוק שמבקשת להבהיר כי הרחקת מורשעים נוגעת רק למאסר בפועל. כלומר, לרכך את החוק הקיים בניסוח שתפור למידותיו של יו"ר מפלגתו.

ניסיון החקיקה הזה מסוכן ומנוגד לחלוטין לטובת הציבור. כל חקיקה פרסונלית באשר היא מסוכנת והופכת את הדמוקרטיה לגן השעשועים של הפוליטיקאים. אך כשמדובר בתיקוני חקיקה שמכשירים מינויי מורשעים בעבירות שחיתות, זו כבר יריקה בפרצוף של הציבור. מעניין מה היו אומרים חברי ועדת החוקה ב-2014, אם היו יודעים.