ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ממשלת ישראל ה-37 מתגבשת בימים אלה ואנחנו עדיין מחכים לקבל את הצהרות ההון של כמה מחברי הכנסת שהרכיבו את הממשלה ה-35. זאת, בניגוד לכללי האתיקה. חברי המועדון המפוקפק כוללים את יעקב אביטן (ש"ס), רפי פרץ (הבית היהודי) ומשתמט השקיפות הידוע, זאב אלקין (המחנה הממלכתי). אבל בולט לרעה במיוחד הוא ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), ששימש אז כשר הדיגיטל. אמסלם הוא היחיד מבין הרשימה שכנראה יתמנה לשר בקרוב. ראוי, אם כן, שימלא את חובותיו לציבור טרם יתמנה מחדש. מאמסלם לא נמסרה תגובה עד לעליית הידיעה לאוויר.
הצהרת הון היא דיווח על כלל הנכסים וההתחייבויות לגורם המפקח. במקרה של שרים, מדובר במבקר המדינה, שאליו השרים מחוייבים להגיש הצהרה בכל שנה ובסוף הקדנציה שלהם. הגשת הצהרות ההון באופן תדיר היא כלי חשוב במלחמה בשחיתות. המבקר יכול לאתר חריגות בדיווחים ולהצביע על העברות כספים לא תקניות.
האובססיה היחידה שלי היא לתיקון מדינת ישראל!
— דודי אמסלם 🇮🇱 (@dudiamsalem) November 3, 2022
מערכת המשפט שלנו זקוקה לניעור רציני-
ואנחנו חייבים לטפל במשילות, בדמוקרטיה הישראלית ובזכויות אדם.
הפוך מהשמאל…
אני, שהמערכת כבר עשתה לי את העוול-
יודע בדיוק מה לחפש ואת מה לתקן!
על זה דיברתי עם בוחרי הליכוד ופעלתי בכנסת-
וכך אמשיך❗ pic.twitter.com/v9G4VrPsll
במקרה של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, למשל, מבקר המדינה נדרש לבדוק מה גובה ההלוואה שלקח למימון ההליך המשפטי שמנהלת נגדו המדינה – ולוודא שהחזיר אותה כדין.
מקרה נוסף בו נוכחנו בחשיבות הצהרת ההון היה בפרשיות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. "אולמרט הורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה בגין אי דיווח מלא בהצהרת ההון שהוגשה למבקר המדינה", הזכיר לנו עו"ד דוד נהיר, שהיה יועץ בכיר של מבקר המדינה בשנים 2012-2019 והממונה מטעם המבקר על הטיפול בתחום ניגודי העניינים של שרים, בשיחה שקיימנו עמו לאחרונה.
בפסיקת בית המשפט נכתב כי "במעשיו של אולמרט, שנעשו על ידו באופן מודע, ביצע אולמרט מעשה מרמה כלפי מבקר המדינה, שבעקבותיו קיבל 'דבר' בדמות 'הנחת דעתו' של המבקר, שבתורה אפשרה לו להמשיך ולהחזיק בכספים המדוברים ולהשתמש בהם לצרכיו הפרטיים".
אחת הבעיות המרכזיות כשזה נוגע להצהרות ההון היא שבניגוד לגופים ציבוריים אחרים, בהם קיים קוד אתי מקיף, כללי האתיקה לממשלה לא מעוגנים בחוק. מעקב "שקוף" בשנים האחרונות אחר הסוגייה הזו מגלה כי חברי הממשלה נמנעים שוב ושוב מהגשות הצהרות ההון – ללא סנקציה ממשית. בעבר התבצעה אף פנייה מטעם "שקוף" ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה בבקשה שיקבע כללים לנושא ויסייע למבקר לאכוף את הכללים.
(איך זה משפיע עליך)
כשהשרים לא מגישים את הגשת הצהרת ההון שלהם בזמן קשה יותר לגלות חריגות בהון שצברו. חריגות כאלה עשויות להצביע על קבלת מתנה אסורה שהשפיעה על קבלת ההחלטות של אותו שר או שרה. אם יסתירו את המתנה בהצהרת ההון, יאלצו לעשות זאת באופן אקטיבי ולשקר – מה שעשוי להביא גם לחקירה פלילית. חוסר שיתוף פעולה כזה עם ניסיון לאתר ולמנוע שחיתות – מערער את אמון הציבור.
(מה עושים כדי שיתוקן)
יש להחיל תקנון אתיקה לעבודת הממשלה, המגובה בסנקציות כלפי שרים סוררים. במאי 2020 הניחו חברי הכנסת גדעון סער ושרן השכל מהליכוד הצעת חוק שמטרתה לפתור את הבעיה. אותה הצעה מחייבת את כלל השרים וחברי הכנסת להגיש הצהרת הון תוך 60 יום וגם לפרסמה לציבור. על פי ההצעה, יוטלו קנסות על שרים שיאחרו. סער, שהיה שר המשפטים בממשלה האחרונה, לא טרח לקדם את ההצעה שלו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
אם אמסלם נהג בדיוק כמו אחרים, למה לכתוב "בולט לרעה במיוחד"? מה מיוחד באמסלם שלא מיוחד באלקין, אפשר הסבר? מר "לוחם בדחיתות" שלא מסתכל על הדבשת של עצמו?