גורמי הביטחון הסתירו עמדתם: חוק גירוש משפחות מחבלים אושר, האופוזיציה נעלמה

בתום דיון ארוך ורווי השתלחויות במערכת המשפט וביועצת המשפטית לממשלה, אישרה היום (שלישי) ועדת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את החוק לגירוש משפחות מחבלים, בתמיכת ח"כ מהאופוזיציה, עודד פורר (ישראל ביתנו). פרט לשלב ההצבעות, איש מחברי האופוזיציה החברים בוועדה לא הופיע לדיון: מירב בן ארי (יש עתיד), ווליד טאהא (רע"מ), פנינה תמנו (המחנה הממלכתי), בועז טופורובסקי (יש עתיד). כל הנ"ל סירבו בשבועות האחרונים להתראיין ל"שקוף" ולמסור את דעתם בנושא. 

שני חברי כנסת מרע"מ הצביעו נגד החוק: אחמד טיבי ויאסר חוג'יראת מרע"מ. חברי יש עתיד הגישו מספר הסתייגויות בוועדה, וכמה מהנוכחים קראו קריאות "בושה" על כך. ההצעה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, שם היא צפויה לעבור ברוב גדול לאור תמיכת חלק מחברי האופוזיציה.

לפי הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), שר הפנים יהיה רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן או בת משפחה של מחבל, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור ולא פעל כדי למנוע זאת, או אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור. ההגדרה לבני משפחה כוללת אב, אם, אח, אחות, בן, בת ובן זוג, כולל ידועים בציבור. משך הגירוש יהיה בין שבע ל-15 שנים.

חברי הקואליציה, בניהולו של יו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ, קידמו בשבועות האחרונים מהלך בזק לאישור החקיקה, כאשר רק הבוקר גורמי ביטחון נתנו את עמדתם ביחס לשאלה האם הוא נחוץ לטובת המאבק בטרור. עמדתם הוצגה לראשונה היום לחברי הכנסת, בחלק חסוי שקדם לדיון ואינו מוצג לציבור.

בפתח הדיון מתח היו"ר אופיר כץ (ליכוד) ביקורת על כך שגורמי הביטחון סירבו להציג את העמדה בפומבי, על אף שהיו יכולים לעשות זאת גם ללא מסירת פרטים רגישים. במצב שנוצר, לציבור נותר להסתפק בעמדות שמגיעות בצינורות שונים – דרך חברי הכנסת או דרך הדלפות לתקשורת, שיש להניח כי הגיעו מגורמים בעלי עניין מתוך הדיון החסוי. 

כך למשל, כץ טען כי שב"כ לא מתנגד לחוק וכי מדובר בכלי שיסייע בהרתעה מפני ביצוע פיגועים נוספים. אך בחלק מהפרסומים נכתב אחרת – אמנם השב"כ תומך בגירוש הורים של מחבלים שידעו על כוונותיהם לפגע, אך לא נגד נשותיהם. לא ברור מה העמדה הביטחונית בנוגע לבני ובנות משפחה שלא ידעו על הכוונה לפגע, אך הביעו אהדה למעשה הטרור.

ללא עמדה משפטית

במשרד המשפטים, כפי שנעשה בדיונים קודמים על חוק זה ובדיונים נוספים מהתקופה האחרונה, לא הציגו את עמדתם ביחס להצעה, שכאמור נמצאת כבר בישורת האחרונה לפני כניסה לספר החוקים. הדבר זכה לביקורת חריפה מצד יוזמי הצעת החוק ומצד היו"ר כץ – שניסו אף להציג את הגורמים המשפטיים כמי שאחראיים לריבוי הפיגועים ולמצבה הביטחוני של ישראל. הודעת הדוברות של הוועדה אף הבליטה את הנושא. "לא יקשרו לנו יותר את הידיים במאבק בטרור", צוטט היו"ר כץ בפתח ההודעה לתקשורת.

נציג משרד המשפטים נדב גולני טען כי הסיבה להיעדר עמדה רשמית מצדם היא שלא קיבלו את עמדת הדרג המדיני ואת עמדת הגורמים הביטחונים, אליה נחשפו רק הבוקר. "הנושא עלה בדיוני הקבינט המדיני ביטחוני, נוכל להתייחס להצעת החוק רק אחרי קבלת עמדת הדרג המדיני. ההתייחסות של גורמי הביטחון הוצגה לפנינו לראשונה בדיון החסוי. היועמ"שית פנתה לרה"מ כדי לקבל את עמדתו בעניין, לאור הרגישות של העניין. עד כה לא התקבלה תשובת הדרג המדיני ולכן אין באפשרותנו להביע עמדה", כך לדבריו.

היו"ר כץ הטיח בגולני בעקבות הדברים: "אתם משרד פוליטי על מלא, מה שהיא (היועמ"שית לממשלה גלי בהרב-מיארה) עושה זה פוליטיקה על מלא. מה קרה שאתם מחכים לרה"מ ולקבינט? אם זו הגישה, למה בנוסח הראשון כן הבעתם עמדה, בלי לדבר עם הקבינט? זה גירוש משפחות וזה גירוש משפחות. אז לא היה צריך קבינט או רה"מ. שתפסיק עם המשחקים הפוליטיים האלה. אמרו לך להגיד את זה. היועצת פוליטית".

גולני השיב כי "בדיון בדצמבר 23' על ההצעה בנוסח שאושר בטרומית, האמירה המרכזית הייתה שנדרשת עמדת גורמי הביטחון כדי לבסס את תכלית ההצעה. את עמדת גורמי הביטחון קיבלנו היום לראשונה. בגלל הרגישות היועמ"שית ביקשה לקבל את עמדת ראש הממשלה". 

בשלב מאוחר יותר בדיון נראה ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), גם הוא מיוזמי החוק, מקיים שיחת טלפון שלאחריה אמר לגולני: "ראש הממשלה תומך בהצעת החוק. מה עמדת משרד המשפטים אם כך?"

מלביצקי, גם הוא מיוזמי החוק, שאל את גולני על כך: "למה רלוונטית עמדת הקבינט, שהיא פוליטית?" וכץ הוסיף: "לא ייאמן מה שהיא מנסה לעשות פה. החלטנו שלא ניתן לכם לקשור לנו את הידיים. נמאס לנו להישחט פה במדינה שלנו. נגמר העניין שהיועמ"שית אומרת שזה לא חוקתי ואנחנו נסוגים. אנחנו לא נסוגים יותר אחורה". 

המשטרה תעצור, שר הפנים יגרש

לאורך הדיון ניסו הח"כים היוזמים לקדם את אישור ההצעה, תוך שהם מתעלמים מכמה הערות של נציגי משרדי הממשלה, שהצביעו על כך שהנוסח כולל ניסוחים עמומים וכלליים שמשאירים פתח נרחב לפרשנות. "אנחנו לא רוצים להיכנס לבור הזה שהמשפטנים מנסים לגרור אותנו אליו, של שלילת אזרחות", אמר מלביצקי. "לכן לא מדובר על גירוש לצמיתות אלא לזמן קצוב".

יש לציין כי בדיון הקודם טענה היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, כי החוק מחורר באופן שמעלה שאלה על האפשרות ליישם אותו. כך למשל, לא ברור לאן מגרשים את בני משפחות המחבלים, איך מגרשים ומיהו הגורם האחראי על כך. 

בדיון הנוכחי, הובהר כי לצורך ביצוע החוק יהיו למשטרת ישראל כל הסמכויות הנתונות לה על פי כל דין לרבות הסמכות להיכנס לכל מקום, להוציא כל אדם, להשתמש לשם כך בכוח סביר. לפי הודעת הוועדה, ההצעה מבהירה כי בן או בת המשפחה של המחבל יהיו זכאים לטעון בשימוע וכן יהיו זכאים לייצוג משפטי. שר הפנים ימסור את החלטתו לא יאוחר מתום 14 יום ממועד השימוע. 

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שהגיע לישיבה, טען כי "אסור לנו שהחוק הזה בסופו של דבר יישאר על המדף, ולכן חשוב שמימוש החוק יהיה בידי המשטרה. אם החוק יישאר בידי משרד הפנים יהיה קשה לממש את החוק".