בגלל כמה ח"כים בזבזנים – הוצאות הכיבוד ייכנסו ישירות למשכורות הח"כים

גורמים בכנסת סיפרו ל"שקוף" כי בשנים האחרונות כמה חברי כנסת העמידו את חשבות הכנסת במבוכה כאשר דרשו החזרים על הוצאות שנויות במחלוקת, כמו ארוחות שלמות שכונו "כיבוד קל", חבילות כבלים מורחבות ועוד. הוועדה הציבורית לשכר הח"כים ותנאיהם החליטה לאחרונה לפתור את הוויכוח בדרך שצפויה לעלות לציבור סכום כפול: להעביר את תקציב הכיבוד והתקשורת ישירות לתלוש המשכורת של חברי הכנסת, שיוכלו לבחור כיצד להוציא את הכסף מחשבון הבנק שלהם.

אחת ההשלכות של המהלך הצפוי היא היעדר שקיפות על הסעיף המדובר: בעבר קיבלנו ב"שקוף", דרך בקשות חופש מידע, פירוט של הוצאות הח"כים. מקורות שונים אף טענו שבחשבות הכנסת הסבירו לח"כים שאם הם יגישו קבלה אז שידעו שהיא עשויה להתפרסם בגלל אותן בקשות. אך מרגע שהכסף יגיע ישירות לכיסם, לא ניתן יהיה לבצע על כך מעקב ציבורי.

החלטות נוספות שהוועדה הציבורית צפויה לקבל נוגעות לאיסור הוצאות בתקופת בחירות והעסקת מקורבים. ועדת הכנסת צפויה לדון בעוד כשבועיים (6.9.22) בהחלטת הוועדה הציבורית ולהצביע בנושא. 

ועל מה אנחנו מדברים בעצם? מדובר בתקציב "קשר עם הבוחר", כ-98 אלף שקלים להוצאות לשכה, כנסים וקידום ברשתות החברתיות. הוועדה הציבורית עסקה בחלק מהבעיות עם התקציב הזה מאז מונתה מחדש בדצמבר 2021. השינויים שממליצה הוועדה להטמיע מוציאים סעיפים בעייתיים שנתונים לאותה פרשנות רחבה מהתקציב אבל מעבירה אותם לשכרם – ולכך מתנגדים רוב חברי הכנסת בעת הזו. לצערנו, מי שבסוף מחליט הם חברי הכנסת ולא הוועדה.  

חלב וקפה כן – קפסולות לא

"יש סרבול רב הכרוך בהגשה ובדיקה של חשבוניות כדי לקבל החזר מתוך התקציב השנתי, וכן בשל פרשנויות שונות הנוגעות להכרה בהוצאות", כתבה הוועדה כבר בפתיחת דבריה. ובתרגום חופשי: "חברים, יש פה התנהלות שערורייתית וצריך לעשות פה סדר". 

אחד הסעיפים שיעברו על פי ההמלצות מהתקציב למשכורת הח"כ הוא סעיף הכיבוד, שנראה שיוצר בעיקר בעיות מס שונות לחשבות, כמו איפה רוכשים מזון ואיזה בדיוק. לכן מבקשת הוועדה לקחת את התקציב ולהעביר אותו ישירות לשכר הח"כ – 500 שקלים נטו לחודש. עם זאת, עדיין תתאפשר למשל רכישה של חלב וקפה (לא קפסולות) למשרד וגם כיבוד למפגשים פוליטיים או מסיבות עיתונאים.

עוד סוגיה שעושה כאב ראש לא קטן היא הוצאות התקשורת. ח"כ זכאי לממן מהתקציב קו טלפון, פקס ואינטרנט. אבל גם כאן ח"כים מנצלים את זה באופן שונה, כשרובם לא מנצלים את הסעיף הזה בכלל וספק אם יש ח"כ שאין לו אמצעי תקשורת בבית. במקום להסתבך עם אילו ערוצים רכש כל ח"כ בחבילת הכבלים, מציעה כעת הוועדה להוסיף לכל ח"כ 410 שקלים נטו למשכורת – ושיחלק את זה איך שהוא מבין.

יחד מגיעה התוספת לשכר חברי הכנסת ל-910 שקלים לחודש, אבל במקביל היא מנוכה מתקציב הקשר עם הבוחר. בסך הכל – לשכר הח"כים יתווספו 10,920 שקלים בשנה נטו (כ-22 אלף שקלים ברוטו) ומתקציב הקשר עם הבוחר ינוכה 8,500 שקלים. כלומר המהלך יעלה יותר לציבור.

העבירה על החוק של ניר ברקת

הגבלה נוספת שמבקשת הוועדה להחיל היא איסור על התקשורת עם קרובי משפחה או התקשרות עם ספקים דרך התקציב. גם היום ח"כ לא יכול להעסיק קרוב משפחה כיועץ אבל כן להתקשר איתו דרך תקציב הקשר עם הבוחר. פה, בשונה משאר ההמלצות שניתנו, נכתב במפורש שלא הובאו בפני הוועדה מקרים שקרו, אבל זו עדיין בחרה לסגור את הפתח לאפשרות הזו. 

גם נושא השטח האפור של שימוש בכספים הללו לצרכים פוליטיים טופל על ידי הוועדה: תקציב הקשר עם הבוחר נועד לקיום הפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת, ולא לשימוש לקמפיין הבחירות. לכך, נזכיר, יש לח"כים מכהנים שמתמודדים בבחירות מקדימות עשרות עד מאות אלפי שקלים (תלוי בהיקף הגוף הבוחר) ומיליוני עד עשרות מיליוני שקלים לכל תקופת בחירות (תלוי בגודל הסיעה בכנסת). 

ולמרות זאת, כותבת הוועדה, "התעוררה אי בהירות" כלומר, חברי כנסת מיהרו לבזבז את התקציב מרגע שהבינו שיוצאים לבחירות. לכן הוועדה מגבילה, עד כדי אוסרת כליל, שימוש בכסף הזה בזמן בחירות. לדוגמה, אם הח"כ קבע כנס פרלמנטרי לאחר שהכנסת פוזרה הוא כבר לא יוכל להשתמש בכסף הזה למימונו או לפרסומו ברשתות החברתיות בתקופה הזו. גם קניית ציוד משרדי ופעילות שוטפת של המשרד יתאפשרו במשורה ובאישור חשב הכנסת. צריך לציין שבגלל סבבי הבחירות התכופים, כבר עכשיו יש הגבלות על הוצאה בתקופת בחירות, אך זו לא נקבע כהחלטה אלא כ"הגדלת ראש" בלבד.

עוד סוגיה שנראית כשולית יחסית, אך עשויות להיות לה השלכות ארוכות טווח, היא הסירוב של ח"כ ניר ברקת (ליכוד) לקבל שכר. הסירוב הזה עומד בניגוד לחוק יסוד הכנסת שקובע כי "חובה על חבר הכנסת לקבל את שכרו". הוועדה נפגשה עם ברקת והביעה את מורת רוחה מכך שלא רק שהוא עובר על החוק, הוא גם גורם לכנסת להיות מפרת חוק. ברקת טרם שוכנע ונשאר בשלו. הוועדה החליטה לאמץ את מה שהחשבות כבר החלה לעשות בפועל וזה להעביר את יתרת המשכורת שנצברה עד כה לתקופה של עד שבע שנים לסעיף מיוחד ונצבר בתקציב הכנסת (תקופה שלאחריה ברקת לא יהיה זכאי לתבוע כסף זה). 

ומה הבעיה בעצם? היכולת של ברקת להתהדר בכך שהוא לא צריך כסף מהציבור כי הוא איש עשיר מציגה אותו כמורם משאר חברי הכנסת ובטווח הארוך עשויה להביא לכנסת "טווסים" נוספים שיוכלו לומר "גם אנחנו לא רוצים שכר". עם כל הכוונות הטובות של ברקת, ראוי שלא יעבור על החוק. זו סוגיה שוועדת האתיקה צריכה לדון בה בכנסת הבאה (בהנחה שתקום).

מה שהוועדה פספסה

ועל אף הביקורת של הוועדה על התנהלות הח"כים, נראה שהיא למעשה פספסה כאן הזדמנות לעשות סדר חדש ומקיף בכל מה שנקרא תקציב הקשר עם הבוחר. מהתקציב הזה, לדוגמה, משולמות הוצאות בסיסיות של הלשכה בכנסת – כמו מחשב משרדי ליועצים פרלמנטריים ואפילו תוכנות אופיס. יכול להיות שבכלל כל הגדרת הסעיף של "קשר עם הבוחר" לא תואם את המציאות, ומשמעותו האמיתית הוא "תקציב לשכה". 

אז מה צריך לעשות? החלטת הוועדה מורכבת מארבע החלטות שונות, וכאמור – הם נתונות עדיין לאישור סופי של הח"כים. נכון יעשו בוועדת הכנסת אם בדיון הקרוב יאשרו רק שלוש מתוכן, ויערערו על ההחלטה הנוגעת לתקציב הקשר עם הבוחר.

כך יוכלו לאפשר בחינה מעמיקה של השימוש בכספים הללו. אם יש בעיות ב"פרשנות רחבה" של סעיפים שונים צריך לחדד את הנהלים ואולי להגביל סעיפים כמו כיבוד והוצאות תקשורת בתוך התקציב ולא לגרום למשלם המיסים להוציא יותר כסף כדי לייצר "שקט תעשייתי", כפי שנראה שיקרה כעת. 

אם אכן יערערו הח"כים על ההחלטה, הוועדה תדון שוב ותחזיר את ההמלצה המתוקנת, אם תחליט לתקנה, לוועדת הכנסת. בשלב זה היינו מצפים מחברי הכנסת לאמצה כפי שהיא, אך על פי המצב הקיים, למרבה האבסורד – הכוח להלחליט באופן סופי עדיין נמצא בידם, כפי שכתבנו כאן עשרות פעמים. עוד חקיקה שהתפספסה בכנסת הנוכחית למרות "המחויבות" של יש עתיד, המפלגה הגדולה בקואליציה, לסוגיה.