על מה הוציאו חברי הכנסת את כספינו ב-2017? הפירוט המקיף של כל הקבלות

מדי שנה אנו מפרסמים את ההוצאות המפורטות של חברי הכנסת. חלק מהרכישות הזויות ובזבזניות, אבל הרוב סבירות ונחוצות לשמירה על קשר עם הציבור. אז למה התקשורת צולבת את השיאנים? כי הפירוט שהכנסת מפרסמת שקוף חלקית בלבד.
הכנסת למעשה כופה על אלו שינתחו אותו להיות פופוליסטיים: בדו"ח שמתפרסם מדי שנה מופיעות רק הקטגוריות – ללא פירוט או חשבוניות.
כתוצאה מכך, ניתוחי ההוצאות שהתקשורת מפרסמת – שטחיים. הכתבות השנתיות מתמקדות בשורה התחתונה: אלופי ההוצאות. זה קורה מכיוון שזה מה שזמין לפרסום, למעט כמה הוצאות ססגוניות. רק דרכן אפשר לראות לאן בדיוק הולך הכסף: מי באמת מוציא את זה כדי להתעדכן במה שהציבור רוצה, ומי מבזבז את כספינו למען עצמו. כך למשל מצאנו זיקה בין ישראל ביתנו לבין ספק המואשם בפלילים, הראינו שח"כים מוציאים את כספינו בעיקר בסוף שנה לפני שרוב התקציב מתאפס ועוד.

הנה ניתוח 2017 לאחר שהשגנו את הפירוט המלא. את הניתוחים האלו אנו עושים בסיוע מתנדב המיזם המגה-מוכשר יוגב שרביט, וכולכם מוזמנים לדלג על המלל והניתוחים שיבואו למטה – ולהביט בעצמכם בכל ההוצאות.

• לאקסל המלא של 2017.
• לפירוט המלא והמקיף של הוצאות הח"כים בשנה הקודמת (2016).
• אם מצאתם משהו מעניין – כתבו לנו! אפשר גם בתיבת ההדלפות.

ניתוח הוצאות חברי כנסת מתוך תקציב קשר עם הציבור לשנת 2017

לאחר חמש שנים ששקוף מבקרים את הוצאותיהם של חברי הכנסת במסגרת התקציב לקשר עם הציבור, במהלכן הגבירה הכנסת את שקיפות מבנה ההוצאות של חברי הכנסת (וגם הגדילה את הסל התקציבי), אך עדיין אין הכרה מצד הכנסת לגבי החשיבות של הנגשת ההוצאות המפורטות של חברי הכנסת. השנה החלטנו כי לצד ניתוח ההוצאות "הסטנדרטי" שאנו עושים כל שנה, נציג דרך דוגמאות, מדוע חשוב להנגיש את תקציב ההוצאות במלואו – מדוע דווקא הצגה שכזו מקטינה את הפופוליזם שקיים בדיון על ההוצאות (בעיקר סביב מי חרג מהתקציב) ומגדילה את הדיון הענייני על אופן השימוש בתקציב זה.

איננו מתיימרים לאובייקטיביות בכל הנוגע לקביעה מהי "הוצאה ראויה" מתקציב זה, אך כמנהגנו המידע שמאחורי הניתוח זמין לכולכם ומאפשר לכל אחת ואחד לבחון אותו לפי המדדים שלו.

הוצאות חברי הכנסת בשנת 2017 התקרבו לכ-8 מיליון שקלים. הח"כים השתמשו רק ב-70% מסך הסל התקציבי העומד לרשותם. הפער בשימוש בתקציב זה בין חברי הכנסת משמעותי ונע בין שימוש זניח לשימוש שחורג מהתקרה השנתית, כאשר הפערים האלה קיימים גם בין חברי הכנסת להם יש תקרת הוצאה של 93,700 ש"ח לשנה וגם בין סגני השרים והשרים להם יש תקרת הוצאה נמוכה יותר של 53,300 (ולשרים שאינם חברי כנסת המגבלה היא 5,040 בלבד).

אז על מה מוציאים חברי הכנסת כסף?

אלו הקטגוריות אשר מוגדרות ע"י הכנסת במערכת הזנת ההוצאות, אבל כאשר עוברים על ההוצאות הפרטניות, ניתן לראות כי מהות ההוצאה לא תואם את ההגדרה. יש מקרים בהם יש להוצאות הקשר שונה (למשל – רכישת ציוד משרדי ללשכה חיצונית לעומת ללשכה בכנסת) ולעיתים מעניין לבחון הוצאות משמעותיות, כמו הוצאות הפייסבוק של חברי הכנסת אשר כוללות גם ייעוץ מקצועי ולא רק קידום פוסטים.

אחרי שסיוגנו את ההוצאות לפי קריטריונים מעט שונים, מתקבל הגרף הבא:

שוב ניתן לראות כי הפייסבוק מהווה את ההוצאה המרכזית של חברי הכנסת לשנת 2017 – קרוב ל-18% מההוצאה לשנה זו. הסעיף השני, ניו מדיה כללי, מהווה את ההוצאה המשלימה לפייסבוק וכולל בתוכו את מרבית סעיפי התקשורת הדיגיטלית בין חברי הכנסת לבוחרים, כולל עלויות ההפקה של תקשורת זו – ניוזלטרים, סרטונים, קידום בגוגל, טוויטר, ניהול מדיה דיגיטלית ועוד. כך יוצא שסך ההוצאה של חברי הכנסת על נוכחות דיגיטלית מתקרב, בממוצע, לכשליש מהוצאות הקשר עם הבוחר. היות והוצאות מסוג זה לא קיימות כמעט בקרב חברי הכנסת החרדים וקטנה ברשימה המשותפת, בפועל מדובר על חלק יותר גדול בקרב חברי הכנסת היהודים הלא חרדים (בממוצע כמובן), בהובלת מרץ (47% מהוצאות כלל חברי המפלגה) וכולנו (43%).

קשר עם הציבור – האם התקציב משיג את מטרתו?

בדומה לשנה שעברה, אנו מנסים להעריך כמה מתוך תקציב הקשר עם הבוחר מופנה לטובת קשר עם הבוחר. לשם כך הגדרנו חמש סוגי הוצאות – קשר ישיר עם הבוחר, קשר דיגיטלי, הוצאות לשכה, הוצאות תפעוליות (ציוד, כיבודים, מחשבים וניידים וכו') והוצאות על יועצים שונים.

על אף שהסכומים שונים ממפלגה למפלגה, ניתן להבחין בדפוסים הבאים:

• הקשר הדיגיטלי דומיננטי במרבית המפלגות היהודיות שאינן חרדיות, למעט יש עתיד.
• הח"כים ממרבית המפלגות מוציאות/ים בממוצע מעל 50% מהתקציב על קשר עם הבוחר (מפלגת היחיד היא אורלי אבקסיס אשר מיצתה קרוב ל-50% מתקציבה לשנת 2017).
• יהדות התורה מובילה בהוצאות על קשר ישיר עם הבוחר.
• ש"ס ויש עתיד מובילות בהוצאות על יח"צ וייעוץ.
• מרץ, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת מובילות בהוצאות על הלשכה (שגם היא חשובה לעתים לקשר עם הבוחר).
• מי חברי הכנסת המצטיינים בהוצאה על קשר ישיר עם הציבור (ח"כ שהוציאו מעל 50% מסך הוצאותיו לטובת קשר עם הציבור ומיצו לפחות 20% מתקציב קשר עם הבוחר)? מהליכוד: יואב קיש, יולי אדלשטיין, נגוסה אברהם, ירון מזוז, ישראל כץ ויובל שטייניץ. מסעוד גנאים מהרשימה המשותפת, מיהדות התורה: מנחם אליעזר, ישראל אייכלר, יעקב ליצמן, משה גפני ומאיר פרוש.
• כאשר כוללים את הוצאות הלשכה נוספים לרשימה הח"כים הבאים: ענת ברקו מהליכוד, עמיר פרץ ואיציק שמולי מהמחנה הציוני, איימן עודה ועוד שישה חברי כנסת נוספים מהרשימה המשותפת, רוברט אילטוב מישראל ביתנו וזהבה גלאון (לשעבר מרצ).
• מרבית חברי הכנסת מהבית היהודי, המחנה הציוני, כולנו, מרץ ויש עתיד מעדיפים לשמור על הקשר עם בוחריהם מצידו השני של מסך המחשב/פלאפון.
• חברי הכנסת של ש"ס שומרים את תקציב הקשר עם הבוחר להוצאות תפעוליות ויועצים. קשר עם הבוחר כנראה משני עבורם.

הוצאות "תקשורת"

השנה היא השנה הראשונה שבה עיתון הארץ אינו העיתון המוביל מבין חברי הכנסת אלא ידיעות אחרונות. למקום השלישי הגיע מקור ראשון אשר קוראיו הם לרוב ח"כים דתיים, למעט רועי פולקמן. 

• מפלגות בהן הארץ/דה מרקר דומיננטי הן – מרצ והמחנה הציוני (ועודד פורר בישראל ביתנו). שילוב מאוזן בין הארץ וידיעות אחרונות מאפיין מפלגות מרכז ימין – יש עתיד, כולנו ואורלי אבקסיס. מפלגות בהן מקור ראשון מוביל בשילוב עם ידיעות אחרונות הן מפלגות ימין דתיות/מסורתיות – הליכוד, הבית היהודי. המפלגות החרדיות קוראות בעיקר את עיתון "בקהילה".
• "יפעת המרכז למידע תקשורתי" אשר מספקת קטעי עיתונים ביצעה קפיצת מדרגה בשנת 2017 כאשר היקף ההוצאות של חברי הכנסת מול יפעת כמעט הכפיל את עצמו מ-195 אלף ש"ח בשנת 2016 ל-359 אלף ש"ח בשנת 2017 (והיא גם ספק השירותים במקום הראשון מבחינת סך ההכנסות מתקציב קשר עם הבוחר). מבחינת היקף כספי שמופנה לשירותי מידע תקשורתי, יפעת היא בפועל ספק מידע תקשורתי דומיננטי לרבע מחברי הכנסת – אולי הגיע הזמן שהכנסת תעשה מכרז לספק שירותי מידע. הגיע הזמן אולי גם למכרז אחיד שיוביל למחיר נמוך יותר לכל ח"כ.
• צרכן המידע התקשורתי המוביל לשנת 2017 הוא יאיר לפיד עם 54 אלף ש"ח (קרוב ל-81% מהוצאותיו באותה שנה הלכו לקטעי עיתונות עליו עצמו). לפיד סירב להגיב. המובילה לשנת 2016, ח"כ סתיו שפיר, חתכה בשנת 2017 את הוצאות המידע התקשורתי שלה בחצי.

הוצאות שצמחו – והוצאות שקטנו

• הוצאות "תחזוקת תוכנה" כוללות תחתן את מרבית ההוצאות של חברי הכנסת על פייסבוק. הן הכפילו את עצמן שוב, הפעם מ-752 אלף שקלים בשנת 2016 ל-1.42 מיליון ש"ח בשנת 2017 – פי 4.5  לעומת ההוצאה בשנת 2015 (כ-300 אלף שקלים).
• את רשימת שיאני השיווק העצמי בפייסבוק מובילות 3 חברות כנסת – אוסמה סעדיה עם 47,677 ש"ח, יעל גרמן עם 46,808 ויפעת שאשא ביטון עם 44,470.
• ח"כ יואל חסון מהמחנה הציוני נמצא במקום הרביעי עם 42,510 לאחר שגם בשנה שעברה "התמכר" לכפתור ה-Promote.
  • רשימת הח"כים שהוציאו יותר מ-30 אלף שקלים ב-2017 לשיווק בפייסבוק גדלה מ-6 ל-14 וכוללת בתוכה גם 3 מתוך ה-6 שכיכבו בה בשנה שעברה. רק יעל כהן פארן נגמלה מקידום העמוד בפייסבוק וחתכה הוצאה זו בשליש.
  • כיצד השפיעו הוצאות השיווק בפייסבוק על המובילים בהוצאה בשנה שעברה? יואב גלנט צמח ב-47% בכמות הלייקים (71,230), יואל חסון ב-10% (21,581), רועי פולקמן ב-30% (19,461), יעל כהן פארן ב-7% (26,074), איציק שמולי ב-35% (97,614) ורויטל סויד ב-20% (23,433).
  • המלצתנו ליואל חסון – המר את הוצאות הפייסבוק בהוצאות קשר ישיר עם הבוחר, זה יעבוד יותר טוב.
• הוצאות הפלאפונים של הח"כים התמתנו משמעותית וירדו ביותר מ-20%.

הוצאות מעניינות:

• ח"כ מיכל בירן ממשיכה להשתמש בשירותים של חברת המשקם אשר מעסיקה קשישים ובעלי כושר עבודה מוגבל – ולכן שוב ראויה לציון לשבח. בירן: "אני שולחת פעם בשנה סיכום פעילות פרלמנטרית לגמלאים. קבוצה שעדיין נשענת במידה רבה על דואר מסורתי. המשקם עושים את העיטוף. הכנסת המכתבים למעטפות".

• 

  ח"כ מאיר כהן העביר 3,500 שקל לקיבוץ העירוני שומרי השלום בדימונה לצורך יחסי ציבור.

• ד"ר צפירה ליכטמן, המעבירה סדנאות למנהלים במכללה האקדמית של קרית אונו, העניקה ייעוץ לח"כ מירב מיכאלי.
• מישל שטין טיר, המתמחה בהופעה מול קהל ומצלמה, עבדה עם ח"כ איתן ברושי. עורך מעריב לשעבר, יואב צור, העניק משירותיו לח"כ ירון מזוז.
• 12 ח"כים השקיעו בשיפור האנגלית שלהם בשנת 2017 בסכום כולל של 26,290 ש"ח, כאשר 7 מתוכם בחרו במורה רפאלה ביגל מחברת TALK. פה אין ימין ושמאל – 4 ח"כים מיש עתיד, ח"כ מישראל ביתנו, המחנה הציוני והבית היהודי. השרה מירי רגב ממשיכה גם השנה להשקיעה באנגלית שלה – חשוב לאור העובדה שאמנים ויוצרים ישראליים מייצרים לה יותר ויותר הזדמנויות לטוס לתחרויות ואירועי תרבות בחו"ל.
• כאשר חברי הכנסת רוכשים שירותים מנותני שירותים שונים הם, כמו רובנו, יחפשו את נותני השירותים המומלצים או אלה "שכבר נמצאים בסביבה", כך יוצא שנותני שירות לחבר כנסת אחד יתנו גם שירותים לחבר כנסת אחר, לרוב באותה מפלגה.
• ריכזנו את נותני השירותים הבולטים הפועלים עם מספר חברי כנסת:
  • ספוט – חברת ניו מדיה אשר משרתת 5 חברי כנסת ממפלגת כולנו (פולקמן, עזריה, שאשא ביטון, אלאלוף וכהן) בסכום כולל של 45 אלף ש"ח. אם הוצאות המפלגה היו חשופות, כנראה שהיינו רואים אותם גם ברשימת הספקים של כולנו (ואז לא היה צורך להעמיס את ההוצאה הזאת על תקציב קשרי הבוחר).
  • כפר המכביה – משמש חברי כנסת ושרים מהליכוד (ברקו, דיכטר, לוין, קיש, השכל) וכן את אלי כהן (כולנו) ואיציק שמולי (המחנה הציוני), לטובת קיום פגישות באזור תל אביב, כאשר הסכום הכולל שהוציאו על שכירת משרדים במכביה הגיע ל-28 אלף ש"ח. עם זאת, השר גלעד ארדן, אשר קיים בכפר המכביה כנס (בדומה לשנים קודמות), הוציא 45 אלף ש"ח על האירוע כך שסך ההוצאות מול כפר המכביה טיפסו ל-73 אלף ש"ח.
    נשאלת השאלה – אם כבר נבחרי הליכוד רוצים לקיים פגישות באזור ת"א, למה לא במצודת זאב? ולא הגיע הזמן שהכנסת תתקשר במרוכז עם כפר המכביה בצורה שנתית ותספק ואוצ'רים לח"כים כדי להוזיל עלויות?
  • עוד חברה שמספקת שירותים לרבים מחברי הליכוד (בערך שליש) היא חברת די או אר שירותי ייעוץ ייזום ושיווק אשר קיבלה במצטבר קרוב ל-100 אלף ש"ח בשנת 2017. הקשר בין החברה הזאת לחברי הכנסת מהליכוד נמשך כבר מספר שנים, מה שמעלה שאלה דומה לזו שנשאלה מקודם על חברת ספוט – האם מדובר על חברה שגם נותנת שירותים למפלגת הליכוד? למרבה הצער הדוחות של המפלגות עצמם עדיין לא שקופים.
  • מרינה פרימק מספקת שירותי פרסום וניו מדיה ל-9 חברי כנסת – 8 מהליכוד ואחד מהמחנה הציוני (ח"כ לשעבר מנואל טרכטנברג).
  • נסים נאור מנהל את המדיה החברתית ואתרי האינטרנט של חמישה שרים בממשלה – אלקין, חיים כץ, יריב לוין, יובל שטייניץ ואלי כהן. סה"כ קיבל מהם קרוב ל-84 אלף ש"ח.
• אם העסקה ישירה היא ערך למפלגת מרץ, למה תמר זנדברג רכשה שירותי מזכירות מ-ORS ב-10,000 ש"ח? מזנדברג נמסר בתגובה כי היא רצתה להעסיק עובד ספציפי, אך מכיוון שלא היה לו עוסק פטור זו הייתה דרך העסקה היחידה. כמו כן, לטענתה מדובר בהתקשרות זמנית של מספר חודשים בלבד.

שת"פ בהוצאות

חברי הכנסת משתפים לא פעם פעולה בעלויות כנסים (לעתים במסגרת שדולות) ופעולות אחרות, כמו הגשת בג"צים. אמנם רוב השת"פים נעשים לרוב באותו מחנה, אבל אין פה כללים. הנה כמה דוגמאות:

כנסים:

1. יובל שטייניץ ויולי אדלשטיין בסוף 2016.
2. עליזה לביא ואלעזר שטרן בדצמבר 2016 ויולי 2017.
3. אמסלם, נגוסה ואלקין בתחילת 2017.
4. יעל פארן, יעל גרמן, איציק שמולי ושרן השכל בפברואר 2017.
5. יעקב פרי ואיתן ברושי במרץ 2017.
6. מיכל בירן, יעל פארן ורועי פולקמן במרץ 2017.
7. חיליק בר, איציק שמולי ורוויטל סוויד במרץ 2017.
8. מירב בן ארי, פורר ויוסי יונה במאי 2017.
9. יעל גרמן, תמר זנדברג ודב חנין ביולי 2017.
10. שי נחמן, מאיר כהן וטלי פלוסקוב ביולי 2017.
11. דב חנין, מיכל בירן ואחמד טיבי ביולי 2017.
12. מירב בן ארי, יוסי יונה, רועי פולקמן ופורר בנובמבר 2017.
13. איילת נחמיאס ורועי פולקמן בדצמבר 2017.

בג"צים:

1. סתיו שפיר ויעל פארן במאי 2017.
2. שרן השכל ואורלי אבקסיס במאי 2017.

רועי פולקמן הוא ללא ספק הכוכב בשת"פים הללו.

הוצאות של ח"כים על טאבלטים, מחשבים וטלפונים חכמים

בשנים קודמות פרסמנו לראווה את רשימת הגאדג'טים שקנו חברי הכנסת במהלך השנה – הפלאפונים החכמים החדשים ביותר (לפעמים פעמיים בשנה), מחשבים ניידים וציוד נלווה בסכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים. הבנו שפרסום הרשימה הזאת בגוף הכתבה הוא בעיקר רכילותי ולכן הקוראים מוזמנים למצוא את הרשימה של הגאדג'טים שקנו הח"כים בצורה מסודרת בקובץ המצורף (סידרנו שיהיה נוח למעטים שאשכרה ייכנסו לקובץ. סמיילי קריצה).

כן נספר לכם ש-HP Elite Book 840 הוא הנייד המוביל ושסה"כ נרכשו בשנת 2017 כ-53 ניידים (לעומת 8 מחשבים שולחניים). הפלאפונים של סמסונג הם הפופולריים ביותר בקרב חברי הכנסת – מעל 30 מכשירים נרכשו לעומת פחות מ-20 של אייפון.

כמו כן, מעל 40 חברי כנסת הוציאו במהלך 2017 על תיקוני פלאפונים, כאשר בתואר "אצבעות חמאה" זוכה ח"כ ג'מאל זחאלקה אשר שילם על 12 תיקונים שונים, מחציתם על תיקוני מסך והחצי השני על תיקוני סוללה – זה עלה לו יותר מאייפון חדש (4,140 ש"ח). הוא מסר בתגובה: "מדובר בתיקונים שונים למספר ניידים בלשכה הפרלמנטרית, התיקונים סבירים, זולים ונעשו בהתאם לכללים ולהנחיות של קשר עם הציבור ובתיאום מוקדם".

כמו כן, עופר שלח השתמש "בפזיזות" בתמונות עם זכויות יוצרים, מה שעלה למשלם המיסים 5,000 ש"ח בגין הפרת זכויות יוצרים, כסף שהועבר לסוכנות פלאש 90. הכנסת "לא נשארה אדישה" ומצידה דרשה מסוכנות זו להסיר ממאגריה צילומים מהכנסת.

• העין השביעית מצאו בעקבות חשיפת הקבלות שלנו ח"כים נוספים שהשתמשו בתקציב למטרת תשלום קנסות בגין הפרת זכויות יוצרים

הוצאות שדרשו הבהרה

בתוך אלפי השורות של הוצאות חברי הכנסת, איתרנו הוצאות שדרשו הבהרות מול חברי הכנסת או מול הכנסת עצמה. הנה השאלות ששאלנו והתגובה שקיבלנו:

• ח"כ אורן חזן הוציא 28,080 ש"ח ב-3 לינואר 2017 על "הוצאות משרדיות – שונות" מול חשבון היסט "חשבון התאמה לרכש פריטים", ללא פירוט נוסף. במה מדובר?
  • תגובת דוברות הכנסת: תשלום לריץ ארועים – כנס הסברה.

• ח"כ חנין זועבי הוציאה ב-16 לפברואר 13,199.94 ש"ח על "הוצאות משרדיות – שונות" מול חשבון היסט "חשבון התאמה לרכש פריטים", ללא פירוט נוסף. בתאריך 9 לאפריל הוציאה 10,899.95 ש"ח על אותם סעיפים, שוב ללא פירוט נוסף. במה מדובר?
  • תגובת דוברות הכנסת: תשלום להלל פרשטוק בע"מ – קמפיין תקשורת.

• ח"כ קסניה סבטלובה הוציאה בשלוש הזדמנויות שונות אלפי שקלים על "תחזוקת תוכנה" מול חשבון היסט "חשבון התאמה לרכש פריטים" – 4,212 ב-30 לאוקטובר, 1,287 ב-5 לדצמבר ו-2,574 ש"ח ב-27 לדצמבר. במה מדובר?
  • תגובת דוברות הכנסת: תשלום לפרנקוביץ גיא – שרותי פייסבוק ברוסית.

• ח"כ בוזי הרצוג הוציא ב-7 לנובמבר כ-4,504 ש"ח על תחזוקת תוכנה  מול חשבון היסט "חשבון התאמה לרכש פריטים".במה מדובר?
  • תגובת דוברות הכנסת: תשלום לאלסברג לביא ינון – שרותי פייסבוק.

מהתגובות אפשר לראות שהמידע קיים ומשום מה לא הוזן נכון במערכת המידע שהפיקה את הפלט. אם המידע שמוצג באתר הכנסת בנוגע להוצאות הח"כים מבוסס על הפלט שאנחנו קיבלנו, הרי שהמידע שם שגוי, כי אף אחת מההוצאות הנ"ל אינן "הוצאות משרדיות" אלא נופלת תחת סיווג אחר. אמנם מדובר על שגיאה קטנה ביחס לכלל הסכום, אבל זו שגיאה גדולה בתוך ההוצאות של חברי הכנסת הספציפיים הללו.

• לכתבה בדהמרקר של חגי עמית שמתבססת על ניתוח זה ומבליטה שלל הוצאות מעניינות נוספות.

חילופי משמרות

מתוך ששת חברי הכנסת הפורשים, בולטת זהבה גלאון בכך שהוציאה כ-32% מעל התקציב היחסי המגיע לה – כ-25 אלף ש"ח (שגררה כעודף משנים קודמות). בחינה של ההוצאות העיקריות שבוצעו על ידה בחודש הפרישה שלה מצביעה כי מיצוי כלל התקציב היה יכול להימנע אילו לא הייתה מוציאה כ-25,000 ש"ח על ייעוץ (רועי ילין ושלומית ירקוני) באוקטובר, חודש הפרישה שלה. וחשוב לציין שבלי הפירוט המלא של הוצאות חברי הכנסת, אותו קיבלנו בבקשת חופש מידע ולא מאתר הכנסת (כפי שזה אמור להיות), לא היינו יכולים לדעת שהמיצוי התקציבי של זהבה גלאון בוצע בחודש בו פרשה (עם זאת, היא מבהירה כי פרישתה הייתה ספונטנית ולא מתוכננת והתקבלה במהלך טיסה חזרה ארצה).

בכל מקרה, בזכות הקבלות עצמן אנו יכולים להראות כי רוב הח"כים "מתעוררים" לקראת סוף השנה, אז חלק ניכר מהתקציב מתאפס אם לא ימוצה עד תומו.

רק כשיש שקיפות מלאה אפשר לראות לאן בדיוק הולך הכסף: מי באמת מוציא את זה כדי להתעדכן במה שהציבור רוצה, ומי מבזבז את כספינו למען עצמו. הגיע הזמן שהכנסת תפרסם בעצמה את הקבלות ותמנע פופוליזם. הח"כים רק ירוויחו מזה.