ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הנה תרגיל קטן לשבת בבוקר: כנסו לאתר הכנסת וחפשו את עמוד השאילתות שהגישו חברי הכנסת. בדקו כמה שאילתות הגיש ח"כ משה ארבל (ש"ס) בכנסת ה-24. אם הצלחתם מצאתם שהוא הגיש 5 שאילתות בלבד. תשובה נכונה, כל הכבוד! אבל טעות בידכם. ארבל הגיש 183 שאילתות והוא בכלל שיאן השאילתות בכנסת האחרונה.
אז מאיפה מגיע הפער? באתר הכנסת תוכלו למצוא רק תיעוד לשאילתות רגילות ושאילתות דחופות – אותן שאילתות שהשרים משיבים עליהן במליאת הכנסת, שהן חלק קטן מהשאילתות שנשאלות. בזמן ששאילתות רגילות ודחופות דורשות זמן יקר של מליאת הכנסת, שאילתות ישירות נענות בכתב ישירות לחבר הכנסת והן לא פחות חשובות. אבל לציבור אין מושג שהן נשאלו ובטח לא מה ענה השר.
שיאן השאילתות בכנסת ה-24 הוא משה ארבל; בתחתית – 5 ח"כים מהליכוד
למרות זאת, אנחנו ב"שקוף" מצליחים להגיע לרשימת השאילתות הישירות ובזכות זאת יכולים לייצר מדדים שבודקים באמת מי הח"כים שהשתמשו בכלי הפרלמנטרי הנפלא הזה. אז למה השאילתות הישירות לא שקופות לציבור? אם נמלא רגע את תפקיד "פרקליט השטן" – אפשר לטעון ששאילתא ישירה יכולה להיות בעניינו של אדם פרטי ולכן לא יכולה להיות חשופה לציבור. חווינו את זה כשהגשנו בקשת חופש מידע וביקשנו לראות את השאילתות שהגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) – הכנסת העבירה לעיוננו את הרשימה רק לאחר שסמוטריץ' הוזמן להשחיר שאילתות שלא צריכות להיות מפורסמות. הוא השחיר רק אחת מתוך 54.
על הטענה שנוגעת לפרטיות יש לנו כמה תשובות, וגם שאלות:
מהצד השני לפרסום השאילתות והתשובות יכול להיות ערך ציבורי רב:
כשבנינו את מדד הפיקוח הפרלמנטרי של "שקוף" – הפרלמטר, שוחחנו עם יועצים פרלמנטריים שונים כדי לנסות להבין מדוע נמשך חוסר השקיפות הזה. התשובה, כפי הנראה, היא שהנושא פשוט לא על הרדאר. חלק מהיועצים הביעו פליאה על כך שהשאילתות האלו לא מפורסמות. אחרים, שמכירים את המצב, שאלו אותנו למה זה ככה וכמה מהם העלו את סוגיית הפרטיות, שאיתה הם לא בהכרח מסכימים. זה מצב שאפשר וצריך לתקן, ובמהלך החודשים הקרובים נפעל להשקיף גם את השאילתות הישירות. נתחיל מפנייה לייעוץ המשפטי של הכנסת.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
צריך לחזור ולהעלות את הנושא מידי כמה חדשים לתשומת לב הציבור.
הפתרון של אפשרות שאילתה חסויה יפתור את הבעייה של דברים שמסיבות שונות רצוי לא לפרסם ברבים
מדדים כמותיים הם אכן דרך טובה לעבד מידע ולהסיק מסקנות אמינות. אולם במקרים רבים, כמו זה שלנו, דהיינו, מדדי הפעילות של חברי הכנסת, חשובים עוד יותר הם המדדים האיכותיים. וכאן יש לי מה לספר, כיוון שבשנים 2004-2011 ניסחתי את המענה הרשמי של משרד החינוך לשאילתות רבות שהוגשו.
רבות מן השאילתות להן נתתי מענה לא הצביעו חלילה על פעילות או עניין של חבר הכנסת בנושא זה או אחר, אלא על המאמץ להגיש שאילתות בכל מחיר, כדי להציג רקורד כמותי מכובד, שייסקר על ידי אנשים כמוך. מרבית השאילתות הללו היו פרי עבודתם של העוזרים הפרלמנטרים, שסרקו את המתפרסם באמצעי התקשורת השונים, וניסחו שאילתות סרק המתבססות על הכותרת של יום אתמול. ולראיה – יכולות היו להגיע ביום נתון מספר שאילתות של חברי כנסת שונים, זהות בתכנן ודומות להפליא בניסוחן, המתייחסות בדיוק לאותה כותרת. ומיד לאחר מתן המענה – קול דממה דקה מכיוונו של הח"כ המתחזה לפעלתן.
גרועות מכך היו השאילתות שנוסחו בעקבות פעולתם הצינית של שתדלנים ולוביסטים למיניהם, שהזינו את חברי הכנסת במידע חלקי במקרה הטוב, וכוזב במקרה הפחות טוב, שבא לקדם את עניינו של שולחם ומשלם שכרם. כך למשל הפרסומאי אחרי-מות-קדושים-אמור מוטי מורל, שבשליחות הכנסיה הסיינטולוגית ניהל קמפיין להשחרת משרד החינוך בטענה השקרית כי משרד החינוך מאלץ תלמידים ליטול את התרופה ריטלין. הייתי מקבלת ביום אחד מספר שאילתות, כולן ציטטות זהות של "מידע" בו הוזנו חברי הכנסת על ידו. או הח"כ לשעבר דדי צוקר, שהשקיע בחברה לפיתוח לומדות, וניצל את קשריו ומעמדו כח"כ לשעבר להזין את חברי הכנסת במידע כוזב המשמיץ את מפתחי ספרי הלימוד, בכוונה לקדם חקיקה שתנשל אותם מזכויות היוצרים על ספריהם ותאלץ אותם למסור אותן לחברה בה היה לו עניין כמעט בלא תמורה. כך עמדתי עם שותפי לעבודה (היה זה לאחר 2011, אז עסקתי בנושאים אחרים בנוסך) בפני בליץ של שאילתות והצעות לסדר ולחקיקה של חברי כנסת, שבלעו את הפיתיון של צוקר מבלי לבחון.
כפי שתראה, הגשת שאילתות רבות לא רק שלא משרתת את הבוחר אלא להיפך – מטרידה ומפריעה עובדי מדינה ממלאכתם, ומונעת מהם לקדם את הנושאים החשובים לבוחרים רק משום שחובה עליהם לענות ל"קלוץ קאשעס" של חברי כנסת, הדואגים רק לרקורד של מספר השאילתות והצעות החוק שלהם.
א. כתבה מעניינת שחשוב שהכיר את המידע.
ב. כל הכבוד על העבודה שאתם עושים וממשיכים לשמור על הכנסת בשבילנו.