ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לא על הרדאר: מדוע רוב השאילתות לא שקופות?

רק חלק קטן מהשאלות שחשוב לציבור שחברי הכנסת יפנו לשרי הממשלה חשופות עבורו באתר הכנסת • את רובן אנחנו צריכים להשיג במיוחד כדי לדעת במה הן עסקו
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

(צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הנה תרגיל קטן לשבת בבוקר: כנסו לאתר הכנסת וחפשו את עמוד השאילתות שהגישו חברי הכנסת. בדקו כמה שאילתות הגיש ח"כ משה ארבל (ש"ס) בכנסת ה-24. אם הצלחתם מצאתם שהוא הגיש 5 שאילתות בלבד. תשובה נכונה, כל הכבוד! אבל טעות בידכם. ארבל הגיש 183 שאילתות והוא בכלל שיאן השאילתות בכנסת האחרונה.

אז מאיפה מגיע הפער? באתר הכנסת תוכלו למצוא רק תיעוד לשאילתות רגילות ושאילתות דחופות – אותן שאילתות שהשרים משיבים עליהן במליאת הכנסת, שהן חלק קטן מהשאילתות שנשאלות. בזמן ששאילתות רגילות ודחופות דורשות זמן יקר של מליאת הכנסת, שאילתות ישירות נענות בכתב ישירות לחבר הכנסת והן לא פחות חשובות. אבל לציבור אין מושג שהן נשאלו ובטח לא מה ענה השר. 

שיאן השאילתות בכנסת ה-24 הוא משה ארבל; בתחתית – 5 ח"כים מהליכוד

למרות זאת, אנחנו ב"שקוף" מצליחים להגיע לרשימת השאילתות הישירות ובזכות זאת יכולים לייצר מדדים שבודקים באמת מי הח"כים שהשתמשו בכלי הפרלמנטרי הנפלא הזה. אז למה השאילתות הישירות לא שקופות לציבור? אם נמלא רגע את תפקיד "פרקליט השטן" – אפשר לטעון ששאילתא ישירה יכולה להיות בעניינו של אדם פרטי ולכן לא יכולה להיות חשופה לציבור. חווינו את זה כשהגשנו בקשת חופש מידע וביקשנו לראות את השאילתות שהגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) – הכנסת העבירה לעיוננו את הרשימה רק לאחר שסמוטריץ' הוזמן להשחיר שאילתות שלא צריכות להיות מפורסמות. הוא השחיר רק אחת מתוך 54.

מצטייני השאילתות בכנסת ה-24

על הטענה שנוגעת לפרטיות יש לנו כמה תשובות, וגם שאלות:

  1. למה ח"כים משתמשים בכלי ציבורי כדי להגיש בקשה בעניין פרטי. בדרך המסמך הזה עובר ידיים רבות עד שהוא מקבל מענה מהמשרד הממשלתי ואנשים רבים חשופים לו – גם פוליטיקאים.
  2. באופן אישי עברנו בשנים האחרונות על אלפי שאילתות ישירות ולפחות לפי הכותרות שלהן לא מצאנו שאילתא שעשויה באמת לפגוע במישהו אם תפורסם לציבור.
  3. למה לשפוך את התינוק עם המים? אם יש שאילתא שהח"כ מבקש לא לחשוף באופן פומבי, יש לאפשר סימון שאילתא כחסויה מראש (לא באמת צריך את זה, אבל אם זו באמת הסיבה אז זו פשרה סבירה). 
  4. עוד דרך לטפל בעניינים אישים היא לפנות במכתב לשר ולא בכלי תקנוני של שאילתא. ח"כים עושים זאת כל הזמן.
סוגי השאילתות
  • שאילתא רגילה: מוגשת בכתב. התשובה נמסרת בעל פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת על ידי השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד שלושים שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתא רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה שמוביל אותנו לסוג הבא.
  • שאילתא דחופה: מוגשת בעל פה. השר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד, בעל פה ובמליאה. ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד ארבע שאילתות דחופות במושב.
  • שאילתא ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני. גם המענה נמסר אלקטרונית, בכתב, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד שמונים שאילתות ישירות במושב.

מהצד השני לפרסום השאילתות והתשובות יכול להיות ערך ציבורי רב:

  1. זה מאפשר לשקף לציבור באופן יסודי יותר מי מחברי הכנסת משתמש בכלי הפיקוח הזה.
  2. אפשר לראות באופן ברור במה עוסקים באמת חברי הכנסת. כשהחל קמפיין יוקר המחיה לדוגמה הופתענו לגלות שח"כ אורי מקלב הוא הח"כ שהגיש הכי הרבה שאילתות בנושא למשרדי הממשלה – עוד לפני שזה תפס כותרות.
  3. מדובר במאגר מידע של שאלות ותשובות של שרי הממשלה שיכול לשמש את הציבור, התקשורת ובעלי עניין שונים. דמיינו שהייתם מחפשים בגוגל מידע על יתוש הטיגריס שמתפשט ביישוב שלכם ומוצאים שח"כ ינון אזולאי קיבל לא מזמן מענה מהמשרד להגנת הסביבה כי ינקטו צעדי הדברה עד סוף החודש – וזה פשוט לא קרה. אפשר לפנות למשרד ולהתלונן, ואולי אפילו לפנות לח"כ עצמו. 

כשבנינו את מדד הפיקוח הפרלמנטרי של "שקוף" – הפרלמטר, שוחחנו עם יועצים פרלמנטריים שונים כדי לנסות להבין מדוע נמשך חוסר השקיפות הזה. התשובה, כפי הנראה, היא שהנושא פשוט לא על הרדאר. חלק מהיועצים הביעו פליאה על כך שהשאילתות האלו לא מפורסמות. אחרים, שמכירים את המצב, שאלו אותנו למה זה ככה וכמה מהם העלו את סוגיית הפרטיות, שאיתה הם לא בהכרח מסכימים. זה מצב שאפשר וצריך לתקן, ובמהלך החודשים הקרובים נפעל להשקיף גם את השאילתות הישירות. נתחיל מפנייה לייעוץ המשפטי של הכנסת.   

הפרלמטר של "שקוף":

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

3 תגובות

  1. צריך לחזור ולהעלות את הנושא מידי כמה חדשים לתשומת לב הציבור.
    הפתרון של אפשרות שאילתה חסויה יפתור את הבעייה של דברים שמסיבות שונות רצוי לא לפרסם ברבים

  2. מדדים כמותיים הם אכן דרך טובה לעבד מידע ולהסיק מסקנות אמינות. אולם במקרים רבים, כמו זה שלנו, דהיינו, מדדי הפעילות של חברי הכנסת, חשובים עוד יותר הם המדדים האיכותיים. וכאן יש לי מה לספר, כיוון שבשנים 2004-2011 ניסחתי את המענה הרשמי של משרד החינוך לשאילתות רבות שהוגשו.
    רבות מן השאילתות להן נתתי מענה לא הצביעו חלילה על פעילות או עניין של חבר הכנסת בנושא זה או אחר, אלא על המאמץ להגיש שאילתות בכל מחיר, כדי להציג רקורד כמותי מכובד, שייסקר על ידי אנשים כמוך. מרבית השאילתות הללו היו פרי עבודתם של העוזרים הפרלמנטרים, שסרקו את המתפרסם באמצעי התקשורת השונים, וניסחו שאילתות סרק המתבססות על הכותרת של יום אתמול. ולראיה – יכולות היו להגיע ביום נתון מספר שאילתות של חברי כנסת שונים, זהות בתכנן ודומות להפליא בניסוחן, המתייחסות בדיוק לאותה כותרת. ומיד לאחר מתן המענה – קול דממה דקה מכיוונו של הח"כ המתחזה לפעלתן.
    גרועות מכך היו השאילתות שנוסחו בעקבות פעולתם הצינית של שתדלנים ולוביסטים למיניהם, שהזינו את חברי הכנסת במידע חלקי במקרה הטוב, וכוזב במקרה הפחות טוב, שבא לקדם את עניינו של שולחם ומשלם שכרם. כך למשל הפרסומאי אחרי-מות-קדושים-אמור מוטי מורל, שבשליחות הכנסיה הסיינטולוגית ניהל קמפיין להשחרת משרד החינוך בטענה השקרית כי משרד החינוך מאלץ תלמידים ליטול את התרופה ריטלין. הייתי מקבלת ביום אחד מספר שאילתות, כולן ציטטות זהות של "מידע" בו הוזנו חברי הכנסת על ידו. או הח"כ לשעבר דדי צוקר, שהשקיע בחברה לפיתוח לומדות, וניצל את קשריו ומעמדו כח"כ לשעבר להזין את חברי הכנסת במידע כוזב המשמיץ את מפתחי ספרי הלימוד, בכוונה לקדם חקיקה שתנשל אותם מזכויות היוצרים על ספריהם ותאלץ אותם למסור אותן לחברה בה היה לו עניין כמעט בלא תמורה. כך עמדתי עם שותפי לעבודה (היה זה לאחר 2011, אז עסקתי בנושאים אחרים בנוסך) בפני בליץ של שאילתות והצעות לסדר ולחקיקה של חברי כנסת, שבלעו את הפיתיון של צוקר מבלי לבחון.
    כפי שתראה, הגשת שאילתות רבות לא רק שלא משרתת את הבוחר אלא להיפך – מטרידה ומפריעה עובדי מדינה ממלאכתם, ומונעת מהם לקדם את הנושאים החשובים לבוחרים רק משום שחובה עליהם לענות ל"קלוץ קאשעס" של חברי כנסת, הדואגים רק לרקורד של מספר השאילתות והצעות החוק שלהם.

  3. א. כתבה מעניינת שחשוב שהכיר את המידע.
    ב. כל הכבוד על העבודה שאתם עושים וממשיכים לשמור על הכנסת בשבילנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,911 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!