ארגוני סביבה ורשויות מזהירים: הרעלת כלבים משוטטים תסכן חיות נדירות

במשרד החקלאות פרסמו היום (רביעי) נוהל חדש שיאפשר לראשונה פיזור רעל קטלני כדי להרוג כלבים משוטטים. בחברה להגנת הטבע מתנגדים נחרצות למהלך וקוראים לשר החקלאות אבי דיכטר (ליכוד) לבטל מיד את הנוהל שיופעל בקרוב. לקריאה מצטרפים ארגונים נוספים, בהם רשות שמורות הטבע והגנים, תנו לחיות לחיות, איגוד הרופאים הוטרינריים הרשותיים וכן חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) שפנתה לשר החקלאות וקראה לו לבטל את הנוהל. 

הנוהל החדש נכתב בשל התרחבות תופעת הכלבים המשוטטים, שחלקם מגיעים מתוך רצועת עזה. על פי המשרד, "חלק גדול מכלבים אלו אינם ברי לכידה ואימוץ, מסכנים ילדים ובעלי חיים, עלולים להפיץ מחלות ומאיימים על עוברי אורח".

לכן הוחלט לאשר שימוש ברעל שנקרא PAPP שבו נעשה שימוש בין היתר באוסטרליה ובניו זילנד. לדברי משרד החקלאות, הרעל אינו גורם ל"סבל נראה לעין" לכלב והוא "בעל רעילות נמוכה לבעלי חיים אחרים ולאדם בדרך כלל".

אך בחברה להגנת הטבע תקפו בחריפות את הנוהל החדש. למרות הטענות ליתרונות השימוש ברעל, במכתב לשר החקלאות כתבו כי "ישנו חשש ממשי, שאם רעלים קטלניים אלה יפוזרו בשטחים פתוחים, הם יפגעו אנושות בחיות הבר, כולל במינים נדירים ובסכנת הכחדה ובהם צבוע, גירית ואחרים. רעלים אלה עלולים להוות גם סכנה לבריאותם של בני האדם".

עוד אומרים בחברה להגנת הטבע כי לנוהל החדש פורסמו התנגדויות רבות מצד ארגונים ואזרחים, אך למרות זאת לא התקיים דיון ציבורי ראוי לפני פרסומו. 

ד"ר תומר נסימאן, וטרינר ברשות הטבע והגנים, אומר כי "מניסיונה המתועד של הרשות, שימוש ברעלים – גם כאשר הם חוקיים או נועדו למטרות מוגדרות – מוביל לפגיעה חמורה בחיות בר, כולל מינים נדירים ובסכנת הכחדה, ולעיתים אף פוגע בבריאות הציבור. אף שנעשה ניסיון להציג את PAPP כבטוח יותר, בפועל הוא לא נבחן דיו בתנאים המקומיים של ישראל ועלול למשוך ולהרעיל טורפי-בר כמו הסמור המשויש והקרקל, במיוחד באזורים רגישים כמו מערב הנגב".

עוד הוסיף נסימאן כי "הרשות מדגישה כי הרעלה אינה פתרון אמיתי לבעיה, וקוראת למשרד החקלאות להתמקד בפתרונות בני קיימא: עיקור וסירוס, חיסונים, לכידה, הגבלת כניסת כלבים לשמורות".

על פי הנוהל החדש, השימוש ברעל אמור להתבצע אך ורק כמוצא אחרון ותחת פיקוח הדוק. אך בחברה להגנת הטבע אומרים כי "ה'סייגים' הניתנים בנוהל אינם סייגים שניתנים לאכיפה ולפיקוח. ישנו חשש אמיתי כי אישור השימוש ברעלים השונים ופיזורם בשטח יוביל לפגיעה קשה עוד יותר בחיות הבר, בהרעלה ישירה או בהרעלה משנית".

בפנייתה לדיכטר כתבה ח"כ סאקס פרידמן כי "משרד החקלאות היה שותף בדיונים האחרונים שעסקו בטיפול בבעיית הכלבים המשוטטים. המשרד דחף לפתרונות של המתה עוד במהלך הדיונים אך נתקל בהתנגדות מארגוני בעלי חיים וסביבה ומיו"ר הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן".

עוד הוסיפה כי "למרות הבקשות לשקול פתרונות הומניים, יעילים ונהוגים במדינות העולם ולגבש תכנית התמודדות כוללת שמטפלת בבעיה מהשורש שתכלול גם פיילוט של פרויקט החזר-חסן-עקר לכלבים – בחר המשרד לפעול בדרך הפשוטה, הזולה ובעיקר האכזרית של מוות. ארגונים רבים בין לאומיים כבר קבעו שהמתה המונית היא לא פתרון לבעיה".

"ראוי היה שתיעשה בחינה מחודשת של הדרכים להתמודדות עם הבעיה באופן הומני שלא כולל מוות המוני", סיכמה חברת הכנסת. "ראוי היה למנוע בכל דרך מוות על ידי שימוש ברעל שלא מבחין בין בעלי חיים ויכול לפגוע גם בחיות הבר".

התגובה המלאה של משרד החקלאות: "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל חלה עלייה בחדירה של כלבים משוטטים מגבולות הארץ – מה שמחייב היערכות מתאימה ושימוש בכלים שיאפשרו שמירה על בריאות הציבור. בין בעלי החיים שחודרים יש גם בעלי חיים נגועים במחלות המסכנות את בריאות הציבור ובעלי חיים אחרים.

"רק הבוקר (רביעי) נצפה תן חשוד לכלבת שתקף אזרח בגינה ציבורית בתל אביב, מקרה שממחיש את חשיבותו של הנוהל במתן מענה מהיר למצבים מסכני חיים, תוך שמירה קפדנית על בריאות הציבור ועל הנהלים הקיימים.

"כלבים מתפראים מסכנים את ביטחון הציבור ותלונות אינספור מגיעות לרשויות המקומיות על הימצאותם בסביבת התושבים. הנוהל לשימוש בחומר PAPP אושר והופץ לשימוש רשויות מקומיות, בהתאם לצורך ובפיקוח. ההחלטה לאשר שימוש בחומר נעשתה לאחר פניות ובקשות מצד רשויות מקומיות, שעמדו בפני קושי מתמשך בלכידת כלבים משוטטים ומהווים סכנה ממשית לביטחון הציבור – כאשר אמצעים חלופיים כמו לכידה או הרדמה באמצעות חיצים לא נמצאו יעילים או ישימים בשטח.

"חלופות שונות נשקלו ונבחנו לפני אישור הנוהל, כאשר הדגש המרכזי הוא שמירה על שלום הציבור לצד צמצום הפגיעה האפשרית בבעלי חיים אחרים.

"השימוש בחומר מבוצע רק על ידי וטרינרים רשותיים שעברו הכשרה מתאימה. הנוהל מחייב תיעוד ניסיונות קודמים להימנע משימוש באמצעים ממיתים, והוא נבחן גם בהיבט של השפעה אפשרית על מינים אחרים. פיזור הרעל יבוצע בהשגחה של הרופא הווטרינר העירוני, שאחראי גם לאסוף אותם אם לא ניצרכו.
הנוהל המלא פורסם באתר המשרד".