חשיפת שיטות הלוביסטים של אובר מעוררת הדים בעולם – ובישראל דממה

פרשת הדלפת הענק של 124 אלף "מסמכי אובר", שחשף הלוביסט לשעבר מארק מקגאן, עוברת בשקט יחסי בישראל. אין ביקורת ציבורית, אין קריאות לשינוי חוקי הכנסת כדי להקשות על בעלי העניין לקדם את לקוחותיהם הגדולים על חשבוננו. לעומת זאת, במדינות שונות בעולם, כמו צרפת, אירלנד, איטליה, גרמניה והולנד – הפרשה עוררה הדים רבים בתקשורת ובשדה הפוליטי ומכתיבה בשבוע החולף את שיח המאבק לאסדרת פעילות לובינג בעולם. 

החשיפה המרשימה בהיקפה הובילה לריבוי זירות התרחשות וגררה דרישות להעמקת הרגולציה על לוביסטים ולחקירת הממצאים שנחשפו. מוסדות האיחוד האירופי עומדים בימים אלה בפני לחצים לפתוח בחקירה נגד אישים באיחוד שאותם מציין מקגאן כמשתפי פעולה עם אובר בזמנו. מקרה מרכזי הוא דרישה לחקירת נלי קרואס, חברת הנציבות האירופית מהולנד שעסקה בנושאי תחרותיות. מהמסמכים עולה שקרואס עסקה למעשה בלובינג עבור אובר בתקופת הצינון שלה, כשהדבר היה אסור עבורה. בשנת 2016, עם סיום תקופת הצינון, היא הצטרפה למחלקת קשרי ציבור של אובר, כלומר הפכה לוביסטית ביתית (In-house Lobbyist) של אובר. 

לתחקיר הלובי הגדול של "שקוף" – לחצו כאן

בצרפת, ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון הדפה בשבוע שעבר הצעת אי-אמון בפרלמנט, כשחברי פרלמנט תוקפים את מקרון כי כשר אוצר קיים פגישות סודיות עם לוביסטים מאובר וקידם אינטרסים של החברה. נציבות האיחוד האירופי שיגרה אזהרה לצרפת ודרשה ממנה לעשות יותר בכל הקשור לרגולציה על לוביסטים מסחריים בתחומה.

באירלנד נחשפה פרקטיקה של מקגאן-אובר: כשהלוביסטים לא זוכים לאוזן קשת בקרב שרים בכירים או פקידות בכירה – הם עוקפים אותם ומתקשרים עם ראש הממשלה ישירות בביתו, ללא דיווח לציבור. גם בישראל, על פי המסמכים שנחשפו, התגלה כי בכירי החברה יצרו קשר שלא ידענו עליו עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו.

חשיפת מסמכי אובר: התגלה לוביסט עם מצפון ואומץ, מתי זה יקרה בישראל?

כדי לנסות למנוע את המצב הבעייתי הזה, חבר פרלמנט במדינה מקדם כעת הצעה שתאסור על לוביסטים ליצור קשר לא פורמלי עם פוליטיקאים בבתיהם. במקביל נשמעת שם דרישה להחמיר בענישה כלפי לוביסטים שמפרים את הכללים שכבר קיימים. 

הצהרות בומבסטיות באוסטרליה, התקדמות אפילו באפריקה?

בכמה מדינות בעולם החלו לאחרונה לפעול נגד פעילות כוחנית של לוביסטים, גם ללא קשר לחשיפת הענק. 

בבירת מדינת פלורידה בארה"ב, טלהאסי, עברה החלטה שקבעה שכל  מי שמורשע בהונאה ומעשי שחיתות לא יוכל לעסוק בפעילות לובי למשך 10 שנים מהרשעתו. המטרה היא להרחיק מורשעים בגין שחיתות מהיכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות. וכאן בישראל? לאחרונה חשפנו ב"שקוף" כי בישראל קיימת לאקונה בחוק: לוביסט שנחקר בחשד לשחיתות מושעה מפעילות – אולם אחרי שהוא מורשע ומסיים לרצות את עונשו – הוא יכול לחזור לפעילות באין מפריע, בכל זמן. טלהאסי היא גם דוגמה לעיר שמקדמת בעצמה אסדרת פעילות לובי בתחומה – בישראל אין ולו עיר אחת כזאת.

במדינת קווינסלנד באוסטרליה מקדמת ראשת הממשלה אנסטסיה פאלשצ'וק חוק שיעמיק את חובת השקיפות שחלה על לוביסטים, והצהירה שבכך תהפוך קווינסלנד ל"מדינה המתקדמת ביותר באוסטרליה". עם זאת, ביקורות על החוק לא איחרו לבוא, ועצם קידומו הוא מהלך של פאלשצ'וק לריכוך ביקורת ציבורית נגדה על התנהלות לא אתית. 

במדינה נוספת באוסטרליה, ממשלת ניו-סאות' ויילס מתכננת לקדם שורה של תיקוני חקיקה ורגולציה כדי להגביר את האתיקה בהתנהלות לוביסטים. המהלך מגיע אחרי פרסום דוח הוועדה העצמאית למאבק בשחיתות, שכלל המלצות נחרצות להגביר את הפיקוח על אופני ההשפעה של לוביסטים על פוליטיקאים, כולל החמרת החקיקה ואיסור על מפגשים סודיים בין לוביסטים ונציגי ממשל רשמיים. המהלך עתיד לכלול תיקונים גם בחוק הלוביסטים וגם בקודים האתיים של הפקידות הציבורית. 

וגם באפריקה, היבשת היחידה בעולם שלאף מדינה בה אין "חוק לוביסטים", יש התקדמות מסוימת. בדרום אפריקה עלתה הדרישה לקידום חוק שיגביל את בעלי העניין במדינה. עם זאת, חוק כזה לא צפוי להתקדם במהרה.

הצצה לעולם האלים של הלובי

ישנן עוד הרבה בעיות שעולות מ-124 אלף המסמכים שנחשפו בפרשת אובר, שטרם זכו למענה בחקיקה בעולם או בישראל. אחת החשובות שבהן היא הקשר הבעייתי בין חברות הלובי לבין העולם האקדמי. 

במסמכים נחשף למשל שהחברה מימנה מחקרים במיליוני דולרים כדי לקדם את ענייניה. במקרה אחד שילמה החברה 100 אלף אירו לפרופסור מאוניברסיטת טלוזו בצרפת כדי שיפרסם מאמר התומך במודל הכלכלי שקידמה אובר. 

חשוב לציין, כל התופעות שעולות מ"מסמכי אובר" מוכרות לנו מהעבר: היעדר השקיפות, הפעלת קשרים מול מקבלי החלטות, "הדלת המסתובבת" בין העולם הפוליטי לעולם הלובי, הצעות מושחתות לסידורי עבודה לפוליטיקאים העתידים לסיים תפקידם, ועוד. מה שמיוחד בחשיפה הנוכחית הוא היקפה והעובדה שהיא למעשה פרשה תמונה רחבה בקנה מידה בינלאומי של פעילות לובי מהזן "האלים" יותר. 

***

השיח הציבורי הער בנוגע לאסדרת פעילות הלובי בעולם מדגיש את דממת האלחוט בנושא בישראל. כלי תקשורת אינם עוסקים כמעט בצורך להעמיק את השקיפות והרגולציה על הלוביסטים, פרט לעיתון דה-מרקר, והכנסת עצמה דוממת. התפרקות הממשלה הייתה יכולה להיות תירוץ, אלמלא היינו יודעים שבכל הקדנציה האחרונה החקיקה בתחום הלוביסטים קפאה לחלוטין. 

ההבטחות של מצע יש עתיד להרחיק את הלוביסטים ממשרדי הממשלה, הצהרת ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט בעצמו כי זו העת להקשות על הלוביסטים ובעלי העניין כדי להוריד את יוקר המחיה – הפכו לאותיות פורחות באוויר. טוב, אולי אין סיבה להתפלא על כך, כש"האלכימאי שהרכיב את הממשלה הזו", כפי שהגדיר זאת היועץ הפוליטי משה קלוגהפט, הוא שלום שלמה – לוביסט בכיר שנים ארוכות שהפך אצל ממשלת השינוי למזכיר הממשלה.