18:01

סבתא לימדה אותי שבחינם מקבלים רק מכות. עכשיו אני מבינה כמה היא צדקה

כיצד חברות שעושות לנו נזק אדיר מצליחות להרדים את המאבק נגדן? • מאחורי הקלעים ב"שקוף" - טור עורכת שבועי
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
האם ישימו לב אם יהפכו ל"אסירי תודה"? שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בין גוריון בנגב לכיל (צילום מסך)

ביום סתוי אחד בשנות ילדותי, בקיץ שבין כיתה ב' ל-ג', עצר אותי איש אחד באמצע מעבר החציה הסמוך לבית הספר. היה בידו פלייר צבעוני ועל גבו מכונית אדומה שפועלת על שלט, כזו שהייתה לכל הבנים בכיתה ועניינה בהחלט גם אותי. "זה בחינם!" הוא אמר, "יש הגרלה מחר. את רק צריכה להירשם". חזרתי הביתה נרגשת והראיתי לאמי את פיסת הדף בעיניים נוצצות. היא לקחה אותה ממני וחייכה. "תזכרי טוב את מה שאני אומרת לך עכשיו", היא הביטה בי, "אין דבר כזה 'בחינם'. סבתא שלך תמיד הייתה אומרת: 'בחינם מקבלים רק מכות'".

אני מהמרת שבלדינו שבה דיברה סבתי הסלוניקאית המשפט הזה נשמע יותר טוב, אבל גם בעברית הוא מיטיב לתאר את כוחו המתעתע של ה"חינם". אפשר להביט דרכו בתרומות שמנשימות את האוניברסיטאות בישראל, את בתי החולים, את העיריות ובתי הספר, אלפי עמותות.

כפי שאנו מגלים שוב ושוב בתחקירים לאורך השנים – התרומות הללו עלולות להפוך לסוג של פרוטקשן ביום פקודה, כזה שאפילו לא צריך להיאמר בריש גליי. לא כל מנכ"לית או נשיא אוניברסיטה יעזו לסכן תרומה משמעותית לתקציבם לטובת מאבק ציבורי או חברתי מול התורם. כמו שאמרה לנו פעם ראשת עיריית ערד לשעבר על תרומות מכיל: "הם אף פעם לא יגידו את זה בצורה מפורשת – אבל ברור לכולם שזה לא בחינם".

אסירי תודה

לפני שנה וחצי קיבלתי מייל מתומך של שקוף, סטודנט שנה א' אחד מלא תעוזה. דרור גורני שמו. עוד לפני שהבין איפה קונים קפה בקפיטריה החליט שהוא מוכרח לדעת מי תורם לאוניברסיטה שלו כסף. הוא הגיש בקשות חופש מידע כדי להכריח את כל האוניברסיטאות בארץ לחשוף את המידע, ועדיין לא ידע שהוא בעצם עיתונאי. מרגע שנפגשנו התחלנו לצעוד במסע שחלקיו עוד ממשיכים להתבהר. השבוע המעקב שלו אחר הצינורות הסמויים הוביל אותנו לחצר האחורית של חיפה.

אסור לוותר על השקפת התרומות. אוניברסיטת חיפה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מדובר בעמותה "פרטית" כביכול שפועלות כזרוע ביצועית של העירייה דה פקטו, ומקבלות מיליונים מאילי נדל"ן שהיינו רוצים שהעירייה לא תהיה חייבת להם כלום, מעורכי דין שמחברים בין ההון לשלטון ומחברות מזהמות שאותן מנסים תושבי העיר לגרש. בכתבה ראשונה בסדרת "צינורות הכסף" שפורסמה השבוע, גילינו כי אפילו פעילי הסביבה הכי ותיקים בחיפה לא ידעו על קיומה של הקרן.

במקביל, קיבלנו השבוע החלטה להעלות הילוך במאבק מול אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת חיפה, שמסרבות לחשוף את רשימת התורמים להן. בתזמון מושלם, העיתונאי אור קשתי מ"הארץ" חשף השבוע ציטוט שומט לסתות של נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת: "כאשר אדם תורם 50 מיליון דולר למוסד ומבקש ממך לחתום על מכתב — אני לא רואה בן אדם הגון שלא עושה את זה".

זוהי דרכם של צינורות הכסף – הם מצליחים להרעיל אפילו את תפיסתם המוסרית של מי שמנהל בגאון חוגים בהם לומדים וחוקרים את האתיקה האנושית. הם הופכים על פיה את מובנה של מילה פשוטה בעברית כמו "הגינות".

עולם הפילנתרופיה מורכב, לא כולו פועל כמכונת השתקה כמובן. אך כדי להתחיל לנתק את הקשרים המעוותים הללו מצווארנו – הצעד הראשון הוא שקיפות. חשוב שנבין את פאזל הקשרים הכלכליים ועומק התלות שיצרו פה גופים המנסים לטשטש את הנזק האדיר שהם מחוללים לחברה – כמו מפעל הפיס, חברות מזהמות או תאגידי מזון מזיק. תפקידה של עיתונות חופשית, המשוחררת בעצמה מאותם צינורות כסף, להיאבק על פרסום המידע ולספר לכם על כל ראש עיר או נשיא אוניברסיטה שפועל במחשכים וללא שקיפות. אחרת סדר העדיפויות ימשיך להתעוות לטובת בעלי ההון על פני האינטרס הציבורי, ומקבלי התרומה אפילו לא ישימו לב כיצד הפכו ברגע אחד ל"אסירי תודה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת נעמי נידם

נעמי נידם

עורכת "שקוף"

עיתונאית ירושלמית, במקור מגבעתיים. עברתי בתקשורת המיינסטרים וגם בעצמאית, מהעיתון הצבאי "במחנה", דרך עריכה ב"מקור ראשון", באתר החדשות nrg, כתיבה ותחקיר בתכנית "עושים סדר" וב"שיחה מקומית".

בשנים האלה למדתי על בשרי כמה כוח יש למילים. הוא יכול להיות הרסני, והוא יכול להיות מהפכני. מאושרת מכך שבחרתי לנטוש את הרייטינג, את הדיווח המהיר והשטחי של אתרי החדשות - וליצור ב"שקוף" עיתונות חוקרת שמשנה את המציאות.

9 תגובות

  1. נכון וחשוב ומקומם.
    באותו עניין כמעט: מחפש שותפים לדרך – להקים קרן ציבורית שקופה ועמידה-לטייקונים לקידום מחקרים קליניים לא-מסחריים. פרטים בדף הפייסבוק שלי.

  2. מעניין, אני סקרן כמה ה 50 מליון דולר לתל אביב הם מסך התקציב. יש דרך לדעת את זה?

  3. לא פעם, במסגרת תהליך התרומה, התורם מחתים את הגוף שמקבל את הכספים על סודיות באשר לזהותו.

    1. בשיטת "רווחים וצדקה" שהחליפה אצלנו את "צדק ורווחה"* מעבירה החברה הישראלית – בעקבות החברה האמריקאית – את ההחלטה הציבורית על סדר העדיפויות מהציבור לבעלי העצמה הכלכלית.
      הממשלה היא שמקדמת את התהליך הזה שבו היא פוגעת בסמכותה ומפריטה אותה לידי העשירים.
      למה הממשלה עושה את זה הוא נושא לדיון מעמיק במקום אחר.
      איך הממשלה עושה את זה, התהליך, פשוט. הממשלה נמנעת מהטלת / גביית מס ראוי מאותם בעלי עצמה. משכך טוענת הממשלה שאין לה די אמצעים כספיים** למימון כל מה שהחברה צריכה והיא מעודדת את העשירים לתרום. העידוד הוא בהכרה בחלק מהתרומות כהוצאה לצרכי מס.
      מי שמחליטים למי ייתרם הכסף, הם כמובן, התורמים.
      התורמים אינם חפים מאינטרסים והם מקבלים תמורות לתרומות. אלה בנוסף להפרשים בין מס צודק לבין פירורי התרומות הפרשי עתק שנותרים בכיסי התורמים.
      עוד מנוצלות התרומות ליצירת אהדה ציבורית שמתבטאת בסלחנות יתרה כלפי חטאי התורמים כלפי החברה (זיהום וכיו"ב) וכלפי העובדים, החל משכר נמוך וכלה בהעלמת סיכונים בעבודה (נופלים מפיגומים בבניין ונחשפים למסרטנים בתעשייה הכימית).
      נוסף על אלה התורמים קונים בתרומותיהם השפעה בתקשורת, בדעת הקהל ובמשוב על הממשלה שתעלים עין מאי תשלום מסים, מזיהום הסביבה ומשאר חטאים.
      למה תורמים דווקא למוסדות השכלה,ספורט ולבתי חולים? כדי ש כ ו ל ם יראו את "האיצטדיון על שם", את "מכון הלב על שם", את הפקולטה … על שם"… ולא פחות מכך, כדי שהסטודנטים יזכרו את מיטיביהם כשיהיו בעמדות השפעה כאלה ואחרות.
      בסה"כ זה מנגנון שחיתות עם יחסי ציבור.
      ______________
      * תודה ליאיר צבן, ז"ל.
      ** גם כשהאמצעים האלה עומדים לרשותה.

    2. נכון מאוד. האוניברסיטאות על פי חוק יכולות להסתיר תרומות אם התבקשו. אבל לכל הפחות הן צריכות להוכיח שהתורמים ביקשו סודיות. כבר אומרת – המשך יבוא. נעמי

      1. לאוניברסיטאות יש תמיד אינטרס להסתיר את מקור התרומה. אין להן שום עניין שהציבור ידע מי תרם להן. בניגוד לתורם עצמו שלרוב מעוניין לפרסם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,395 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.