"צינורות הכסף": החצר האחורית של העיריות לתרומות מבעלי ההון

משפחת עופר, חברות נפט וכימיקלים, אנשי עסקים, חברות נדל"ן, קבלנות, ספנות, ומשרדי עורכי דין – זו רשימה חלקית של גופים שהעבירו סכומים של יותר מ-300 מיליון שקלים לאורך 20 שנה לפרויקטים שונים בעיר חיפה. אם תשאלו את העירייה – מבחינתה אין לה כל קשר לכספים האלה. אבל בדיקת "שקוף" ו"לובי 99" מגלה שהם מגיעים בדרך עוקפת – דרך עמותת "הקרן לחיפה", שמחביאה את זהות התורמים, ונוהלה בעבר בפועל על ידי לא אחר מראש העיר.

• סוחרי השתיקה: "כי"ל נותנת פירורים – ומקבלת חיילים"
• בניגוד להוראות משרד הפנים: עשרות עיריות מסתירות תרומות מתאגידים
• לאחר תחקיר "סוחרי השתיקה" – אוניברסיטת בן גוריון תחשוף תרומות מכי"ל?

כשלא ברור מי תורם וכמה, עלול להיווצר מצב שבו גופים וחברות חזקים ישתמשו בכספים כמנוף לחץ על העירייה ובמקרים חמורים אף ככלי להשתקת ביקורת כלפי הגוף התורם. בתחקיר "סוחרי השתיקה" חשפנו כיצד חברת כיל שמתכננת פרויקט כריית פוספטים ליד ערד, תורמת ביד רחבה לעיריות שסובבות את האזור, כמו באר שבע, דימונה וירוחם, וזוכה לתמיכת ראשי המועצות הללו. לעיריית ערד לעומת זאת, שהצטרפה לעתירת התושבים נגד הקמת המכרה – הפסיקה כיל לחלק תרומות. "המסר של כיל לעיריות בדרום הוא 'עדיף לכן להיות בצד שלנו'", אמר לנו אז ראש העיר ניסן בן חמו.

הבדיקה מגלה שתופעת "הקרן לעיר" אינה ייחודית לחיפה, וחוזרת על עצמה בעשרות עיריות בארץ. ברבות מהן נציגי עירייה מכהנים בתפקידי הוועד המנהל של הקרן, ולעיתים אף ראש העיר בכבודו ובעצמו מכהן כיו"ר הקרן. כך קרה וקורה בתל אביב, דימונה, באר שבע, אשדוד ועוד.

השיטה שעוקפת את משרד הפנים

האם עיריית חיפה מקבלת תרומות נדיבות מחברות מזהמות בסביבתה, ונשענת על אילי הון – באופן שעלול להפוך אותה להיות תלויה בהם? עם השאלה הזו יצאנו לדרך בסדרת הכתבות "צינורות הכסף" ברשויות המקומיות.

בירור ראשוני העלה שעיריית חיפה, באופן רשמי, מקבלת תרומות זניחות בלבד. הגילוי הזה הפתיע אותנו והעלה סימני שאלה. האם יכול להיות שבז"ן, שמנהלת מאבק בעיר, לא ניסתה לתרום לתושביה בדרכים עקיפות? האם משפחת עופר שמחזיקה במפעלים המזהמים ובחברות ספנות שפועלות בנמל לא תרמה אפילו שקל אחד?

אלא שאז גילינו שלעיריית חיפה יש חצר אחורית דרכה עובר הכסף: זה לא שאין תרומות, רק צריך לדעת איפה לחפש. מאות מיליוני שקלים של תרומות מגיעים לעיר בנתיב עוקף נהלים, דרך עמותה "פרטית" כביכול. במקום שהכסף יגיע ישירות לעירייה, הוא מגיע לעמותה בשם "הקרן לחיפה" שמסרבת לחשוף את זהות התורמים, ואז משקיעה את הכסף בעיר במקום שהעירייה תעשה זאת.

ומה בעצם הבעיה? נוהל של משרד הפנים מחייב את כל הערים בארץ להשקיף תרומות שהן מקבלות באתר שלהן, ולנהל דיון בניגוד עניינים אפשרי בקבלת התרומות. ברגע שהתרומות לא מגיעות ישירות לעירייה, אלא עוברות דרך "הקרן לחיפה", הן לא רשומות באף מסמך רשמי של העירייה, וכך, בפועל עשרות גופים חזקים וחברות מזהמות תורמים מאות מיליוני שקלים דרך החצר האחורית שהעירייה פתחה, ללא כל שקיפות מינימלית.

בין השנים 2003-2017 מי שהיה יו"ר הקרן הוא לא אחר מראש העיר לשעבר יונה יהב. כהונתו בתור יו"ר הקרן במקביל להיותו ראש העיר מהדקת את הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין הגופים

"תמיד ידענו שיש תרומות, אבל לא ידענו לאן הולך הכסף", אומרת רוית שטוסל, מרכזת קהילת "מנקים את מפרץ חיפה". "לא שמענו על 'הקרן לחיפה', או שהם בכלל פועלים בעיר. אנשים לא מכירים אותם. לא יודעים שהכסף מגיע אליהם". לדבריה, "יש פה המון אינטרסים במפרץ. זה פסול לעשות את הדברים האלו בהסתרה. אי אפשר לצאת בהכרזות שמנקים אורוות ואז ממשיכים כרגיל. התרומות האלו צריכות להיות שקופות לציבור". 

עמותה פרטית? ראש העיר ניהל אותה במשך 14 שנה

"הקרן לחיפה" הוקמה בשנת 1983, ומטרתה המוצהרת היא שיפור איכות החיים של תושבי חיפה על ידי תמיכה בתושבים. במענה לבקשת חופש מידע שהגישו ב"לובי 99", טענו תחילה בעמותה שאין להם כל קשר לעירייה: "הקרן לחיפה אינה תאגיד עירוני ואינה חלק מעיריית חיפה", הדגישו. "מדובר בעמותה פרטית הפועלת עם תורמים פרטיים וקרנות לטובת תושבי העיר חיפה". עוד אמרו בקרן כי "בטח לא מדובר בצינור העברת תרומות לעירייה כפי שאתה מנסה להציג אותנו". 

אך חיפוש קצר בנוגע לפעילות הקרן מגלה שהיא רחוקה מלהיות "עמותה פרטית" שמנותקת מהעיר. הקרן בונה, משפצת, מקימה ויוזמת פרויקטים ברחבי העיר, כאילו הייתה העירייה עצמה לכל דבר ועניין. כפי שאומר בועז הירש, מנהל התפעול של הקרן, וכפי שניתן לראות במסמכיה, לאורך השנים הקרן שיפצה את תיאטרון חיפה, את המרכז לתרבות ולאמנות, ואת גן החיות; הקימה גני משחקים, גינות ציבוריות, מרכזי ספורט, ספרייה וכיכרות; תמכה במועדוני כדורגל, מרכזי קשישים ומועדוניות לנוער בסיכון; בנתה מעבדות טכנולוגיות בבתי ספר תיכוניים, והיד עוד נטויה. הירש מדגיש שאלו נעשו בשיתוף עם עיריית חיפה. העירייה, הלכה למעשה, משתמשת בקרן בתור הזרוע הביצועית שלה לקבלת תרומות.

כל התרומות שגורמים בעלי אינטרס מעבירים לקרן, תרומות שבפועל הולכות לעיר, לא מחויבות להיחשף לציבור.

אם לא די בכך, בין השנים 2003-2017 מי שהיה יו"ר הקרן לחיפה הוא לא אחר מראש העיר לשעבר יונה יהב. כהונתו של יהב בתור יו"ר הקרן במקביל להיותו ראש העיר מהדקת את הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין הגופים. במסמכי העירייה מצויינים הסכמים עם הקרן הנוגעים להשקעות משותפות בעיר, ויותר מכך – בעירייה מעבירים לקרן עמלה של עד 10% מסכום התרומות שהיא מגייסת, כחלק מההשתתפות בהוצאות שלה שמקורן בתרומות.

משפחת עופר, אנשי עסקים, וחברות נפט וכימיקלים

כשביקשנו מהקרן לקבל את רשימת התורמים, הם סירבו למסור אותה בטענה ש"עמותות פרטיות (לצורך ביצוע תפקידן) אינן נדרשות (לפי חוק) לפרסם את רשימת התורמים". אך לשמחתנו לא היה לנו צורך בשיתוף הפעולה של הקרן, כיוון שאת רשימות התורמים ניתן למצוא בתיק העמותה, אותו כל אדם יכול להזמין.

בין השנים 1999-2019 הקרן קיבלה תרומות בשווי של יותר מ-300 מיליון שקלים. ואת מי ניתן למצוא ברשימה זו? שמותיהם נחשפים כאן לראשונה: האחים עופר והחברות הקשורות אליהם תרמו כ-21 מיליון שקלים; חברות מזהמות ומהתעשייה הפוסילית והפטרוכימית (נשר, בז"ן, סונול, פז נפט, חברת חשמל, כתר פלסטיק) וחברות הספנות תרמו כארבעה מיליון שקלים; משרדי עורכי דין, חברות קבלן, חברות אחזקות נכסים, אנשי עסקים ופילנתרופים (כגון נוחי דנקנר, מועדון העסקים הישראלי, אהרון פוגל, אורי דורי, עופר לזובסקי) תרמו ביחד עשרות מיליונים. מדובר ברשימה חלקית – ניתן לצפות בכל התרומות במסמכים שחשפנו לרשות הציבור.

"הכסף עלול לשמש דמי שתיקה"

חשוב להבין – המצב הנוכחי בו ה"קרן לחיפה" מוגדרת לכאורה בתור "עמותה פרטית" מאפשר לה באופן חוקי להתחמק מחובת השקפת התרומות באופן ייזום לציבור. נוהל משרד הפנים מ-2016 קובע שתאגידים הנשלטים על ידי העיריות מחויבים להשקיף תרומות, אך "הקרן לחיפה", למרות הקשר הבלתי ניתן להפרדה שלה מהעירייה, לא מוגדרת בתור תאגיד שנשלט על ידי העירייה. המשמעות: כל התרומות שגורמים בעלי אינטרס מעבירים לקרן, תרומות שבפועל הולכות לעיר, לא מחויבות להיחשף לציבור. כדי להתמודד עם הפרצה הזו על משרד הפנים להטיל את חובת השקיפות גם על הקרנות שפועלות בערים.

"הנוהל שמעוגן בחוזר מנכ"ל משרד הפנים יוצא מנקודת הנחה ברורה שכספי תרומות לרשויות מקומיות עלולים לשמש לעיתים כדרך 'לשבות' ראשי רשויות, כ'דמי שתיקה' או אפילו כדרך עוקפת למתן שוחד", אומרת עו"ד זהר אלטמן-רפאל, לוביסטית ציבורית ב"לובי 99". "קבלת התרומות ב'דרך עוקפת' דרך הקרנות, באופן שלא מחייב את בדיקתן על פי הקריטריונים הקבועים בנוהל והשקפתן לציבור – פוגעת ביכולת הפיקוח הציבורית על התנהלות הרשויות".

אך בינתיים משרד הפנים מתעלם. בכתבה קודמת בנושא תיארנו כיצד בדיקה משותפת שלנו עם "לובי 99" מצאה שעשרות רשויות בישראל לא משקיפות תרומות שהן מקבלות בניגוד לנוהל של משרד הפנים. בעקבות זאת פנו ב"לובי 99" למשרד במכתב וקראו לו לעגן בחקיקה את חובת השקיפות על תרומות שערים מקבלות – בתקווה שהדבר יעזור להתמודד עם תופעת סרבני השקיפות. מאז עברו כבר כמעט ארבעה חודשים.

לא רק עיריית חיפה: שיטת "הקרן לעיר" מתרחשת כמעט בכל מקום

הבדיקה המשותפת מעלה שתופעת "הקרן לעיר", בה תרומות שהיו אמורות להיות חשופות לציבור מקבלות תוקף חוקי להיות מוסתרות, חוזרת בערים רבות בארץ. כך למשל העיר דימונה קיבלה עשרות ומאות אלפי שקלים בכל שנה מחברת כיל (ICL); הערים אשדוד ובאר שבע קיבלו כ-15 מיליון שקלים מחברת הכימיקלים "אדמה (אגן, מכתשים)" שזיהמה להן את הקרקעות במשך שנים; והעיר אילת קיבלה מיליוני שקלים למלגות בכל שנה ממפעל הפיס שמפעיל עשרות מוקדי הימורים בעיר ומדרדר את תושבי העיר החלשים ביותר, כך על פי פרסומים. בסדרת כתבות שנפרסם בהמשך נפרט על כל עיר לעומק, ונראה כיצד תרומות מפוקפקות מוסתרות מהעין הציבורית, אך לא מהעין של מקבלי ההחלטות בעירייה.

שרת הפנים איילת שקד שאמונה על הנושא צריכה לטפל בנושא בהקדם, לתקן את הנוהל של משרד הפנים כך שיחייב את הקרנות הפועלות בעיר בשקיפות, ולעגן את הנוהל בחקיקה. כל עוד זה לא קורה – העין הציבורית לא יכולה להיות פקוחה על בעלי האינטרס שעלולים להטות את שיקול הדעת של נבחרי הציבור לטובתם, במקום לטובת התושבים.

תגובות

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "ההנחיות בנושא מפורסמות במסגרת חוזרי מנכ"ל ועל הרשויות המקומיות לפעול על פיהן. היות וועדת תרומות היא אחת ממיני רבים של ועדות פרטיקולריות המתכנסות ברשויות,
ובהתייחס לחשיבות להקמת ניגוד עניינים מובהק, ראוי שהוראות יישום הנוהל ייבדקו ע"י מבקרי הרשויות ויפורסמו באתר הרשות עם נימוקי הוועדה לכלל ציבור התושבים.

"עם זאת, משרד הפנים בוחן אפשרות של ביקורת בנושא באמצעות מחוזות המשרד ואגף הביקורת ברשויות המקומיות".

מהקרן לחיפה נמסר בתגובה: "תחילה אבקש להבהיר, כי בקשה לפי חוק חופש המידע (מה שאתה הגשת ולפיה אתה פונה אל הקרן לחיפה) לא חלה על עמותות פרטיות, כגון הקרן לחיפה.

"יתרה מזו, הרי שעמותות פרטיות (לצורך ביצוע תפקידן) אינן נדרשות (לפי חוק) לפרסם את רשימת התורמים.

"בכל הכבוד, אינני מתכוונת לעשות דבר שמנוגד לחוק ולפגוע בפרטיות של התורמים של הקרן, אשר עושים מעל ומעבר עבור תושבי העיר חיפה ולמען רווחתם.

"לגבי בקשתך, וכדי שלא ייטען כי 'הסתרנו מידע' או 'סרבנו לענות', אני יכולה להבהיר לך (שוב) שעיריית חיפה לא מקבלת תרומות כלשהן מקרן חיפה.

"קראתי את הכתבה האחרונה שכתבת בנושא, ואני יכולה להניח את דעתך כי הקרן לחיפה לא העבירה לעיריית חיפה כל תרומה לאורך השנים מ'חברה מזהמת' כפי שאתה מכנה חברות מסוימות.

"כנראה שישנה אי הבנה. הקרן לחיפה אינה גוף של העירייה ואנחנו איננו מגייסים כספים עבור העירייה. מדובר בעמותה פרטית הפועלת עם תורמים פרטיים וקרנות לטובת תושבי העיר חיפה. אנו לא צינור העברת תרומות לעירייה כפי שאתה מנסה להציג אותנו. 

"כל בקשה שלך לפי חוק חופש המידע, צריכה להיות מופנית לעירייה".

עיריית חיפה לא הגיבה עד מועד פרסום הכתבה.