"אני הצינור שמעביר כסף": השר יעקב אביטן מנסה להתנער מאסון מירון בכל הכוח

אם תשאלו את שר הדתות לשעבר יעקב אביטן מה חלקו באסון מירון, הוא יגיד לכם שאין לו. למה? "אף אחד לא בא ואמר לי שאני אחראי". זה משפט שעליו הוא חזר כמה פעמים במהלך העדות שלו בוועדת החקירה הממלכתית בראשות השופטת דבורה ברלינר. מדבריו בוועדה עלו היתממות, הכחשה וחוסר כשירות לתפקיד. צריך לזכור – האסון במירון קרה במשמרת שלו – הוא היה אחראי על האירוע שנגמר במותם של 45 בני אדם. אבל הוא לא ידע, או בלשון ילדי הגן – "לא אמרו לי". 

• אמסלם הזהיר מאסון במירון עוד ב-2017: "אם יקרה משהו – הפרוטוקול יעמוד על השולחן בקול רם"
• עדות דרמטית בוועדת מירון: "3 ימים לפני ל"ג בעומר אמרתי למנכ"ל – האירוע לא חוקי"
• התפטרו בזמן ומצאו מוחות רעננים: 7 עצות בעקבות ועדת מירון

במשך יותר משעה ניסו חברי הוועדה להבין איך בכלל מגדיר השר לשעבר "אחריות", אבל בזמן שהוא טען כי "מגיל 18 אני לוקח אחריות", הפעם הוא לא הכיר בה. כמו מחבת טפלון חדשה, הוא החליק אותה מעליו לאחרים: ליועצת המשפטית, לעמותת המקומות הקדושים, למנכ"ל ואפילו למבקר המדינה. 

המנכ"ל, היועצת המשפטית, העמותה – כולם חוץ מאביטן

"אתה שר דתות, אירוע מירון הוא בתחום אחריותך?", שאלה היו"ר ברלינר את השר לשעבר בפעם הראשונה. "המנכ"ל אמר לי שיש את המקומות הקדושים, יש לו עו"ד, יש לו דירקטוריון, הם מנהלים מטעמי", ענה. "התפקיד שלהם הוא לתאם את כל נושא התשתיות. הם מכירים את העבודה שלהם". וזו הייתה רק הפעם הראשונה.

אחרי פעם נוספת מקשה ברלינר: "אני לא קיבלתי תשובה לשאלה המאוד בסיסית: משרד הדתות הוא המשרד האחראי על ההילולה?" אביטן הפנה אחריות ליועצת המשפטית: "מעולם לא בא מישהו ואמר לי אתה אחראי על ההילולה. משרד הדתות הוא גורם מעביר כסף למרכז למקומות הקדושים. הייתה לי יועצת משפטית שידעה את העבודה ולא אמרה לי: 'יש הילולה, אתה אחראי, אתה צריך לפקח'".

ברלינר: "מבין כל משרדי הממשלה משרד הדתות הוא אחראי על מירון?" ואביטן מפנה לעמותה למקומות הקדושים: "אמרו לי רק שאנחנו אחראים להעביר להם (למקומות הקדושים) 13.5 מיליון שקלים". 

בשלב מסוים שאלה אותו ברלינגר אם קרא את דוח מבקר המדינה על מירון. והנה מצא אביטן גורם נוסף שלא אמר לו שהוא אחראי: "הייתי אצל מבקר המדינה והתמקדו איתי במועצות הדתיות. מעולם לא אמר לי 'אתה צריך לטפל במירון'".

ברלינר התקשתה להבין ושאלה: "אם אתה לא השר האחראי, למה פונים אליך בנושא המקומות הקדושים?"

בביטוי שמתאים יותר לעציץ מאשר לשר בממשלה עונה אביטן: "אני הצינור שמעביר כסף".

ואם זה לא מספיק, מצא אביטן עוד כיוון להשליך אליו אחריות. "במשטרה אמרו לי שהם מחליטים", אמר. בשלב זה ייאוש ניכר על פניה של ברלינר והיא ניסתה לפנות ללב של אביטן: "אתה מרגיש אחראי בצורה כזו או אחרת למה שקרה שם?"

והתשובה: "אני לא מתווכח עם בורא עולם". עוד הוסיף אביטן: "מה לא עשיתי טוב, מה הייתי יכול לעשות ולא עשיתי, איפה הדליקו לי נורה אדומה ולא בדקתי, האמינו לי שאם היה לי קמצוץ של משהו שהייתי מרגיש לא הייתי ישן בלילה". 

מה היא אחריות בכלל?

ברלינר ספק התייאשה ספק השלימה עם המציאות והעבירה את שרביט החקירה לחבר הוועדה שלמה ינאי. זה שאל את השר לשעבר: "משרד הדתות אחראי על אירועים דתיים. יש לו גוף אחד שנקרא המקומות הקדושים ויש לך גם מנכ"ל. אם שני הגופים האלה נכשלו, אתה רואה את עצמך כאחראי על הכישלון שלהם?"

"לא", ענה אביטן וניסה להסביר את עצמו. ינאי קטע אותו ואמר: "אני רוצה להבין לעומק את תפיסת העולם שלך לגבי אחריות של שר במדינת ישראל. אתה כל הזמן מסביר לי שיש גופים מקצועיים ובגלל שזו עבודתם הם אמורים לעשות את זה. את זה הבנו. אבל אני שואל אם אתה כשר תופס את זה כאחריות שלך. האם אתה רואה שר אחראי על מה שקורה במשרדו?".

"שר החינוך אחראי על אירוע שקרה באיזה בית ספר?", ענה אביטן בשאלה.

התירוצים הגיעו לשיא כשחברי הוועדה אימתו אותו עם העובדה שלא העביר להם כל מסמך או תיעוד מלשכתו. "לא תיעדתי", הודה במשיכת כתפיים. "ושלושה שבועות אחרי האירוע, הפלא ופלא כל התמונות וההודעות נמחקו לי מהטלפון".

רוצים להזיז דברים? פנו לאוזן, לא לאביטן

בחלק אחר בעדות ברלינר עימתה את אביטן עם דברים שאמר לקראת ההילולה: "התרשמתי מההיערכות המקיפה והמקצועית שנעשתה לקראת ההילולה, הן על ידי המקומות הקדושים והן על ידי המשטרה. אני מודה לשר הפנים אריה דרעי". ברלינר שאלה איך הוא התרשם לטובה. והתשובה: "שאלתי אותם וגורמי המקצוע אמרו לי שאנחנו ערוכים". 

מעדויות קודמות בוועדת החקירה עלה כי השר אביטן היה למעשה מעורב-לא מעורב בהיערכות, וניכר כי לא באמת "ספרו" אותו במשרד. בעדותה של היועצת המשפטית של המשרד גליה קליין היא אמרה במפורש כי "השר אביטן היה יותר PR (יחסי ציבור) לדרעי. הוא היה מאוד תלוי בגורמים פוליטיים אחרים. גם באירוע הגדול הזה היה לי ברור שהוא לא הכתובת. הכתובת הייתה המנכ"ל עודד פלוס, שידע לדבר עם דרעי".

עד כמה לא התייחסו לשר? אף שהוא האחראי הרשמי על האירוע, במשטרה אפילו לא נתנו לו לעלות להר. כשהגיע למקום הוא התנהל כאחד המבקרים ולא כמי שאחראי. אביטן סיפר שהוא לא רצה להגיע להילולה ומי שלחץ עליו היו הילדים שלו. "יצאנו בשעה 15:30 אחה"צ ביום ההילולה", תיאר. "בשעה 21:00 בערך הגענו להר, ועומדים שוטרים בכניסה. אומרים להם 'שר הדתות' הגיע, והם אומרים ש'ההר סגור'. ניסיתי לעלות ורק ב-23:30 נכנסנו". 

מהדברים האלה אפשר להבין עד כמה אביטן לא היה מחובר לאירועים. השר הנכון להנעת תהליכים בשטח היה שר הפנים לשעבר אריה דרעי, כפי שניתן היה להבין מעדותו של יועצו ישראל אוזן. זה סיפר איך הכניס משאית לחמניות לשטח ההר בשיחת טלפון ללשכת השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה. חבר הוועדה ינאי פנה למשמע הדברים האלה לאביטן ואמר לו: "בפעם הבאה תפנה לישראל אוזן, הוא יודע איך להכניס אנשים להר".

עדותו של אביטן, שתחת ידו התרחש האירוע שבו נהרגו 45 בני אדם, הייתה אמורה להיות העדות שתשפוך אור או לפחות תסגור מעגל בנוגע למה שהתרחש בימים ובשבועות שקדמו לאירוע. אך באופן מטריד למדי, כל העדים שהופיעו עד היום, כולל היועץ לשר דרעי, ידעו לומר יותר על מה שהתרחש מאשר השר שהיה אחראי לו.