אמסלם הזהיר מאסון במירון עוד ב-2017: "אם יקרה משהו – הפרוטוקול יעמוד על השולחן בקול רם"

כשראיתי את שמו של דוד אמסלם (הליכוד) ברשימת העדים של ועדת החקירה לאסון מירון הרמתי גבה – מה לאמסלם ולאסון מירון? אבל תוך דקות ספורות מתחילת העדות השופטת דבורה ברלינר חיברה בינו לבין האסון שקרה. אמסלם התריע בעבר בדיונים שקיים ובמכתב לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בפני האסון: "אם חס ושלום יקרה משהו, אז אני מניח שהפרוטוקול של הדיון הזה יעמוד על השולחן בקול רם". ומזל שיש פרוטוקולים כי בעדות עצמה אמסלם לא התהדר באותן נוצות הנביא, אלא ניסה לתרץ ולהסביר למה רה"מ והשרים לא התייחסו לזעקתו ולא העלו שוב את שם האחראים על שפתיו. 

• עדות דרמטית בוועדת מירון: "3 ימים לפני ל"ג בעומר אמרתי למנכ"ל – האירוע לא חוקי"
• "המדינה עוצמת עיניים": עדיין לא מונה שר אחראי להילולה במירון
• התפטרו בזמן ומצאו מוחות רעננים: 7 עצות בעקבות ועדת מירון

ח"כ אמסלם יזם שני דיונים וסיור בהר בשנת 2017 (כמות מכובדת למעקב ועדה אחר הנושא). בדיונים האלו ובסיור הוא שם את האצבע על כל הפערים בניהול ההר – הפערים שנחקרים היום בוועדת החקירה הממלכתית. הוא אפילו הפנה את אצבע האחריות כלפי הרב ישראל שווניגר, מנכ"ל המקומות הקדושים עוד בשנת 2017.

"מדינת ישראל לא מייצרת מנכ"לים בתפקידים האלה לכל איזו שטות"

"אני מבקר בקבר הרשב"י אבל אף פעם לא בהילולה", סיפר ח"כ אמסלם על חווייתו האישית במירון בעדות. "אני מנסה באופן אישי להימנע ממקומות צפופים. אבל פנה אלי מוזס (ח"כ לשעבר מיהדות התורה מנחם אליעזר מוזס, ע.ב) והבנתי שהוא דמות מרכזית במקום. הוא דיבר איתי לגבי ההסעות להילולה וסיפר לי שלעיתים אנשים קופצים שם מהאוטובוסים", כך מתאר אמסלם את הסיבה שהובילה אותו לעסוק בהילולת מירון. 

הדיון הראשון בנושא שאמסלם קיים היה ב-21 בפברואר 2017 בנושא הצבת הדוכנים בהר. חזרנו לנבור באותם דיונים, שחלקים מהם צוטטו במהלך העדות. אפשר היה לראות כיצד אמסלם עלה מהר מאוד על הבעיות והסכנות בהר. כיצד התווה מפת דרכים לטיפול באותן הבעיות שלדאבוננו לא זכו להתייחסות.

כך, כבר בדיון שהתפתח עם מנהל האתר שלמה שלוש בחודש מאי 2017 זיהה אמסלם כי חלוקת האחריות באתר לוקה בחסר: "אני מצפה ממך, כמנהל האתר, קודם כל שתדע בכלל מה אתה מנהל, ברמה הרשמית, לא בהיסטוריה". 

"ה'פרטץ' הזה קורה בגלל שאין מישהו שמבקש רישיון לאירוע, אז אין אחראי כל כך מדויק, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה. מה הם מצפים? כשאני בא להר מירון, אביא אתי שירותים? שאביא אוטובוס שיעלה אותי? שאביא אתי גם איזה אמבולנס שיחכה לי בצד?"

אמסלם באחד מדיוני ועדת הפנים של הכנסת

אמסלם גם פנה ליוסף שווינגר, מנכ"ל המקומות הקדושים ואמר לו: "תראה, רשום לי כאן שאתה מנכ"ל המרכז למקומות קדושים, אתה המנכ"ל, אתה לא איש פשוט. מדינת ישראל לא מייצרת מנכ"לים בתפקידים האלה לכל איזו שטות. יש לך אחריות, התפקיד זה אחריות. אני רואה אותך כאחראי על האירוע".

האמירות האלו בשנת 2017 כנראה נשכחו מאמסלם בשנת 2022 כשנשאל על ידי הוועדה אם הבין מי אחראי האירוע. כעת הוא ענה שעדיין לא.

"מה הם מצפים? כשאני בא להר מירון, אביא איתי אמבולנס שיחכה לי בצד?"

בדיון נוסף שהתקיים במאי אותה השנה, שבוע לפני ההילולה הוא הביע את מורת רוחו על כך שאף אחד לא מטפל בהסדרת ההר שנה אחרי שנה: "שנה הבאה השיח הזה יהיה אותו דבר. בגלל שמפתיע אותם כל פעם מחדש ל"ג בעומר, שבוע לפני הם רוצים לייצר תב"ע (מסמך שנועד להסדיר באופן חוקי את השימוש בקרקע, ע.ב) בשבוע. וזה לא עובד. אמסלם הביע תרעומת על כך שמנכ"ל משרד הדתות לא תופס את זה כאירוע רציני ועל כך ששלח את היועץ שלו: "המנכ"ל כנראה היה עסוק, יש לו כנראה עיסוק הרבה יותר חשוב מל"ג בעומר בהר מירון, 400 אלף איש, ולכן הוא שלח בחור מוכשר, את העוזר שלו".

אמסלם, שהפגין ידע נרחב בדיון הוועדה על תחום הרישוי, ידע גם להניח את האצבע על הסוגייה הזו עוד בשנת 2017 בדיון בכנסת. כששאל מדוע אין אישור ואמרו לו שבגלל שמדובר ב"אירוע דתי ספונטני", הוא ענה: "כשיש רישיון לאירוע, אז בסוף יש בעל הבית לאירוע, יש מישהו שמסנכרן, אחרת אין אירוע. איפה שמתכנסים 300 אלף איש, צריך להיות מישהו. המבקר בוודאי לא דואג לאירוע, הוא בא להתפלל – אבל מישהו ממדינת ישראל צריך להגדיר את זה כאירוע. מטעם מדינת ישראל צריך להיות אחראי, אבל הדיון הזה לא קורה כמו שהוא קורה. אז יש שירותים ויש חניונים ויש הכול". 

והנה ציטוט מדהים במיוחד: "ה'פרטץ' הזה קורה בגלל שאין מישהו שמבקש רישיון לאירוע, אז אין אחראי כל כך מדויק, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה. מה הם מצפים? כשאני בא להר מירון, אביא אתי שירותים? שאביא אוטובוס שיעלה אותי? שאביא אתי גם איזה אמבולנס שיחכה לי בצד?"

ההבטחה לטפל בבעיות נקטעה עם המינוי לראשות הקואליציה

אחד הציטוטים שהביאה יו"ר ועדת החקירה לאסון מירון השופטת דבורה ברלינר בפני אמסלם לקוחים מאותו פרוטוקול דיון והאופן בו אמסלם סיכם אותו. "אני מזהה שהאירוע כרגע הוא מתגלגל משנה לשנה, וכנראה שהתפילות עוזרות, אבל אין פה בעל הבית שמסנכרן את הסיפור הזה. אני מסתכל עליו בעיקר בהיבט הבטיחותי, אני בכלל לא בהיבט השירותי. ובהיבט הבטיחותי, שכמתכנסים 400 אלף איש, כפי שציינתם, אין לזה אח ורע במדינת ישראל בשום אירוע. אין דבר כזה". 

באותו הזמן, לפני שקרה האסון אמסלם ידע להגיד במדויק מי אחראי: "נכון לעכשיו, רואה את הגוף שאחראי על זה, באינסטינקטים שלי, כמשרד הדתות. זה אירוע דתי, שמתבצע במקום דתי. לכן אני חושב שמשרד הדתות הוא הגוף שאמור לטפל בנושא הזה מאל"ף עד תי"ו ברמת האחריות והתכלול". אמסלם הוסיף באותו הדיון והתווה את הפעולה המתבקשת שהמשטרה צריכה לבצע: "אני גם חושב שמשטרת ישראל, וזה לא רק אם בא לכם, צריכה להגדיר את האירוע הזה הגדרה מיוחדת".

אמסלם גם הגדיר משימה ברורה למשרד הדתות: "אני מבקש, שמנכ"ל משרד הדתות יכנס דיון חירום עם כל הגורמים, ממשרד התחבורה. יערב גם את השר, בגלל שאני רואה את זה ברמת ה-minister, אירוע מהסוג הזה זה שר, שר מעורב".

הוא מסכם את הדיון, במה שנראה היום דברי נבואה מושכלת: "באמת אני מקווה שאיכשהו מי ששומע אותי גם ייקח את הדברים שלי קצת יותר ברצינות, ויבין שאם חס ושלום יקרה משהו, אז אני מניח שהפרוטוקול של הדיון הזה יעמוד על השולחן בקול רם".

חודשיים אחרי הדיון ביולי 2017 נקבע סיור כדי לעמוד על כלל הבעיות שממשיכות לצוף על פני השטח. בסיור אמסלם המשיך לציין את אותם נושאים: החל מהטריבונות שלא מפרקים לאחר השימוש, אזורי ההדלקה והחלוקה שלהם, מסלול האוטובוסים והחניונים ועוד. הוא התחייב להמשיך לטפל בזה עם חזרתה של הכנסת מפגרה. אבל אז קרה משהו ששינה את התמונה – אמסלם מונה בדצמבר אותה השנה לתפקיד יו"ר הקואליציה. הוועדה לא חזרה להתכנס.

מה קורה כשיו"ר הוועדה מתחלף?

לאורך רוב העדות של אמסלם השבוע ניסו חברי הוועדה לתהות אם לאמסלם היו כלים להמשיך ולפקח על עבודת הממשלה בנושא. צריך לציין שמעבר לדיון, אמסלם דאג להוציא גם מכתב נוקב לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים ברוח הדברים שנאמרו בוועדה. "האם היה איזה המשך לאמירות האלו?" שאלה ברלינר. ועל כך ענה אמסלם: "אני בוועדה מנהל כל יום דיונים, אני לא הפקח. התפקיד שלי הוא להציף את זה למעלה. הייתי קובע פגישות מעקב כל חצי שנה, שנה. אבל בשלב מסוים עברתי תפקיד ליו"ר הקואליציה".

"יש לך מושג מה קרה אחרי שעזבת את הוועדה?" שאלה ברלינר.

"לא, יש יו"ר ועדה חדש. אני לא אגיד לו מה לעשות", אמר אמסלם.

כשניסתה ברלינר להבין מדוע צעקתו של אמסלם לא זכתה להתייחסות שאלה על המכתב ששלח לרה"מ: "אתה אומר במכתב חריף לרה"מ שדורש לעשות סדר בנושא עם סדר פעולות מאד ספציפי. קיבלת מענה למכתב?"

"בסדר, לא חדש", אמר אמסלם והוסיף כי "בד"כ לא מקבלים תשובה". עוד אמר כי "אני כיו"ר ועדה אין לי ממש כלים". מה כן הוא יכול לעשות? לנסות להפעיל כוח על המשרדים כשהם זקוקים לו: "מחר המשרדים שרוצים להעביר תקנות באים אלי ואז אני יכול לשאול מה קורה עם זה ועם זה? אני מאיר את עיניהם של השרים שחלקם הגדול לא מודע. זה דברים שבאים אליך".

ברלינר הקשתה ושאלה שוב: "אתה מטיח האשמות בממשלה. מה נעשה עם כל זה בהמשך?"

"זה תפקיד הוועדה. הוועדה מציפה את זה ועוברת לנושא הבא. אין לי אמצעים לאכוף את זה חוץ מלעשות רעש ולכתוב לו (לשר, ע.ב) שאם יקרה משהו אז אל תגיד שאתה לא מכיר", ענה. אמסלם סיפר כי כשנכנס לתפקיד בוועדה או לתפקיד יו"ר הקואליציה הוא לא יכול לתכנן וללמוד את החומר: "זה מציף אותך כמו גלים. מרגע שאתה מקבל מינוי תוך שעה אתה מקבל עשרות שיחות טלפון". אמסלם הוסיף ואמר על תפקיד יו"ר הוועדה כי "כשאתה נכנס ליו"ר ועדה אתה מקבל ירושה של מאות נושאים. ולא מעניין אותי מה עשה קודמי ומגיעים אלי ישירות עשרות נושאים. ליו"ר יש אג'נדה וכל אחד רוצה לסלול נתיב צבעוני משלו".

"אין מנגנון שמשמר עבודה של ועדה מסוימת?" שאלה ברלינר. והתשובה: "יש צוות ועדה קבוע. הם משמרים את ציר המידע. אבל כיו"ר ועדה אתה נכנס לתפקיד עם האג'נדה שלך. היו"ר החדש לוקח נתיב צבעוני משלו. אתה שואל את עצמך במה אני מטפל ומה אני לא יכול. בסוף הוא צריך להחליט איפה לשים את תשומת הלב שלו. ואני כבר בראש שלי (כשנכנסתי לתפקיד יו"ר הקואליציה, ע.ב) נמצא באירוע אחר".

היו"ר החדש התעלם מהמבנים הבלתי חוקיים

בשאלותיו של חבר הוועדה שלמה ינאי הוא ניסה לגעת בתחושות של אמסלם היום – שאם הממשלה רק הייתה מקשיבה לו, היינו במקום אחר. "אתה נגעת בכל הדברים שאם היינו עושים אותם כמו שצריך היה אפשר אולי למנוע את האסון", אמר לו ינאי. "אמרת את הדברים הנכונים. מי שהיה בתפקיד הזה לפניך אמר וכתב את מה שאמרת ולא עשו את זה. מה אתה מרגיש?".

אמסלם בנקודה זו, ובשונה מאיך שככל הנראה תפס את הדברים, התחמק מלענות. "שר לא יכול להגיע לכל נושא ונושא ולכן הקשב והתקציב שלו הוא מוגבל. חלק גדול מהחלטות הממשלה לא מתבצעות – 50-60% מהן להערכתי. אם לא עוקבים אחרי ההחלטות הן נופלות בשוליים". כשינאי שאל את אמסלם מדוע במשך 21 שנה לא אושרה התב"ע, אמסלם סיפר שזה מאוד תלוי אם יש מישהו במערכת שזה חשוב לו: "קם בבוקר מישהו ומחליט שאכפת לו. למי כואבת הבטן כשאין תב"ע? חייבים מישהו שידחוף את זה".

נראה שדווקא היו"ר הנכנס של ועדת הפנים בזמנו, יואב קיש, לא נמנע מללכת בדרכו הצבעונית של אמסלם. באפריל 2018 הוא קיים סיור ודיון נוסף במירון כדי לעמוד על ההיערכות לאירוע באותה השנה. נראה שקיש דווקא התרשם משיפור התשתיות במקום ונעלמו מעיניו עשרות המבנים הלא חוקיים שנמצאים במקום. קיש עסק רבות בכניסה וביציאה של תושבי האזור ליישוב מירון והתעכב בקצרה על הליך הפקעת הקרקע – אבל נראה שבסך הכל הוא מתרצה מההכנות לאירוע. 

כותרת הדיון והסיור, "היערכות הגורמים האחראים להילולת הרשב"י במירון", תישאר בעיקר ברמת הכותרת, כשההתייחסות העיקרית לנושא תהיה בדברי הסיכום של קיש לסיור, שאמר: "זה אירוע בקנה מידה של המדינה והמדינה חייבת להיות אחראית על העניין הזה". אך האמירה נשארה בגדר אמירה. ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר מותם של 45 בני אדם, המדינה עדיין מתקשה למצוא אחראים, ונותרנו רק עם תחושת החמצה נוראה שעולה מדברי הנבואה הקשים של הח"כ שניסה להעיר את הממשלה, דוד אמסלם.