ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

נתניהו מסרב להוריד את הדגל לחצי התורן עבור 1,400 קורבנות הטבח

בעוד בלשכת רה"מ טוענים כי אחת הסיבות היא ש"ישנם מאות חללים שטרם זוהו", זה לא הפריע לו להכריז על יום אבל לאומי למחדל מירון - עוד ביום האסון, טרם זוהו כל הנספים • מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "אין זה המקום לקיים בעיתוי הנוכחי יום אבל לאומי"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

"לא בעיתוי הנוכחי". ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה יוסי פוקס (צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90)
"לא בעיתוי הנוכחי". ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה יוסי פוקס (צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90)

"על דעת ראש הממשלה וכלל הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא, הוחלט כי בעיצומה של המלחמה וכאשר ישנם מאות חללים שטרם זוהו, אין זה המקום לקיים בעיתוי הנוכחי (במועד 30 יום לתחילתה של המלחמה על פי הצעתכם), יום אבל לאומי", כך כתב אתמול מזכיר הממשלה יוסי פוקס לח"כ נעמה לזימי (עבודה) בתגובה לפנייתה לרה"מ בנימין נתניהו בשבוע שעבר, יחד עם עוד 25 ח"כים מהימין ומהשמאל כדי שיכריז על יום אבל לאומי ב-6 בנובמבר, במלאת 30 יום למחדל ה-7 באוקטובר.

"בשוך הקרבות, יהיה הזמן לקיים דיון ולקבל החלטה באשר לאופן האבל והזיכרון הלאומי לציון מתקפת הטרור והטבח הנוראיים שנעשו בעמנו והנצחת הנופלים", מסיים פוקס את תשובתו. 

מתוך הדיווחים אחרי מחדל מירון (צילום מסך)

ההודעה הזאת נשמעת אבסורדית אם נזכרים בעובדה שבמקרה מחדל מירון ב-2021, שבו קיפחו את חייהם 45 ישראלים, נתניהו הכריז עוד באותו היום על יום אבל לאומי ביום א' שלאחר האסון. ואף שיממה וחצי מאוחר יותר פורסם בעיתון כלכליסט שלפחות 13 גופות עדיין לא זוהו על ידי המשפחות, אז זה לא היווה גורם שבגינו נתניהו חשב שיש לדחות את ההכרזה על יום אבל לאומי. מזכיר הממשלה לא הגיב לשאלות בנושא זה.

נתניהו מכריז על יום אבל לאומי לזכר נספי מחדל מירון (צילום מסך)

הטיעון הנוגע לצורך בזיהוי הקורבנות כולם הוא תמוה, וגם במקרים של אסונות נוספים במדינות אחרות. במתקפות הטרור של אל-קאעידה ב-11 בספטמבר 2001 בארה"ב, הנשיא ג'ורג' בוש הבן הכריז על יום אבל לאומי יממות בודדות לאחר האירוע, וגם במקרה ההוא יום האבל התקיים הרבה לפני זיהוי אלפי הקורבנות. ישראל השתתפה בזמנו באבלה של האומה האמריקאית ורה"מ אריאל שרון הכריז על יום אבל לאומי הרבה לפני שזהותם של קורבנות רבים הייתה ידועה. העבר מצביע על כך שבמקרים רבים של אסונות טבע או אירועים קשים ברחבי העולם ההכרזה על קיום יום אבל לאומי היא כמעט מיידית ואינה תלויה בסוגיית סיום זיהוי הקורבנות. 

"כלל הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא"?

ושווה גם להתעכב על עוד כמה מילים מתוך הודעתו של מזכיר הממשלה: "על דעת כלל הגורמים המקצועיים". ניתן לקבוע במידה רבה של סבירות כי עמדת נתניהו אינה נשענת על "כלל הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא". כיצד? כיוון שב-22 באוקטובר לשכת נתניהו דיווחה לכתב יאיר שרקי מחדשות N12 כי היום (25 באוקטובר) אמורה הייתה להתכנס בשעה 11:00 הוועדה הבינמשרדית לטקסים ולאירועים ממלכתיים על מנת לדון בהצעת ח"כ לזימי וקבוצת חברי הכנסת. 

ההודעה על הישיבה שלא התקיימה

אך מתגובות נוספות של מזכיר הממשלה לפניות "שקוף" מהיממות האחרונות עולה כי הוועדה כלל לא התכנסה, וכי הדבר צפוי לקרות רק "אחרי המלחמה", תיאור זמן מעורפל למדי בימים טרופים אלה. 

הורדת הדגלים לחצי התורן לזכר נספי מחדל מירון ברחבת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
הורדת הדגלים לחצי התורן לזכר נספי מחדל מירון ברחבת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

כלומר – למרות טענת מזכיר הממשלה, עמדת רה"מ אינה נשענת על גורמי המקצוע העוסקים בנושא, כיוון שהללו לא התכנסו כלל לדון בו, וכמובן שלא על עמדת "כלל הגורמים המקצועיים". 

"בעיצומה של מלחמה"

מה הבעיה להכריז על יום אבל לאומי בעיצומה של מלחמה? לכאורה אין בעיה. משמעות ההכרזה על יום אבל לאומי היא מינורית. ברוב המקרים הביטוי שלה מתורגם להורדת הדגל לחצי התורן בכל מוסדות המדינה, ולעיתים מורה משרד החינוך לקיים הסברה לתלמידים באותו היום בנושא האבל. הכרזה כזו אינה מפריעה למאמצי הלחימה, לא גוזלת זמן או משאבים מרה"מ, ולא נדרש לקיים טקסים רשמיים או כל דבר אחר. 

פניית חברי הכנסת לראש הממשלה
פניית חברי הכנסת לראש הממשלה

ההיסטוריה מוכיחה כי כשרה"מ נתניהו מעוניין בכך, ביכולתו להכריז על יום אבל לאומי תוך פחות מיממה מהתרחשות אירוע מסוים. במקרה הנוכחי נתניהו נמנע מלעשות זאת, ואף מוצא תירוצים להמשיך להימנע מכך גם כש-26 ח"כים מבקשים ממנו לשקול זאת. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- [yaad_render_members_count] איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע מתמיכה של אלפי אזרחים ואזרחיות בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו משנים את התקשורת בישראל, וצריכים אותך איתנו.
כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
[yaadpay_form_join_tiny amounts="25,35,50,100,200" btnlabel="לתמיכה"]