נתניהו מסרב להוריד את הדגל לחצי התורן עבור 1,400 קורבנות הטבח

"על דעת ראש הממשלה וכלל הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא, הוחלט כי בעיצומה של המלחמה וכאשר ישנם מאות חללים שטרם זוהו, אין זה המקום לקיים בעיתוי הנוכחי (במועד 30 יום לתחילתה של המלחמה על פי הצעתכם), יום אבל לאומי", כך כתב אתמול מזכיר הממשלה יוסי פוקס לח"כ נעמה לזימי (עבודה) בתגובה לפנייתה לרה"מ בנימין נתניהו בשבוע שעבר, יחד עם עוד 25 ח"כים מהימין ומהשמאל כדי שיכריז על יום אבל לאומי ב-6 בנובמבר, במלאת 30 יום למחדל ה-7 באוקטובר.

"בשוך הקרבות, יהיה הזמן לקיים דיון ולקבל החלטה באשר לאופן האבל והזיכרון הלאומי לציון מתקפת הטרור והטבח הנוראיים שנעשו בעמנו והנצחת הנופלים", מסיים פוקס את תשובתו. 

ההודעה הזאת נשמעת אבסורדית אם נזכרים בעובדה שבמקרה מחדל מירון ב-2021, שבו קיפחו את חייהם 45 ישראלים, נתניהו הכריז עוד באותו היום על יום אבל לאומי ביום א' שלאחר האסון. ואף שיממה וחצי מאוחר יותר פורסם בעיתון כלכליסט שלפחות 13 גופות עדיין לא זוהו על ידי המשפחות, אז זה לא היווה גורם שבגינו נתניהו חשב שיש לדחות את ההכרזה על יום אבל לאומי. מזכיר הממשלה לא הגיב לשאלות בנושא זה.

הטיעון הנוגע לצורך בזיהוי הקורבנות כולם הוא תמוה, וגם במקרים של אסונות נוספים במדינות אחרות. במתקפות הטרור של אל-קאעידה ב-11 בספטמבר 2001 בארה"ב, הנשיא ג'ורג' בוש הבן הכריז על יום אבל לאומי יממות בודדות לאחר האירוע, וגם במקרה ההוא יום האבל התקיים הרבה לפני זיהוי אלפי הקורבנות. ישראל השתתפה בזמנו באבלה של האומה האמריקאית ורה"מ אריאל שרון הכריז על יום אבל לאומי הרבה לפני שזהותם של קורבנות רבים הייתה ידועה. העבר מצביע על כך שבמקרים רבים של אסונות טבע או אירועים קשים ברחבי העולם ההכרזה על קיום יום אבל לאומי היא כמעט מיידית ואינה תלויה בסוגיית סיום זיהוי הקורבנות. 

"כלל הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא"?

ושווה גם להתעכב על עוד כמה מילים מתוך הודעתו של מזכיר הממשלה: "על דעת כלל הגורמים המקצועיים". ניתן לקבוע במידה רבה של סבירות כי עמדת נתניהו אינה נשענת על "כלל הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא". כיצד? כיוון שב-22 באוקטובר לשכת נתניהו דיווחה לכתב יאיר שרקי מחדשות N12 כי היום (25 באוקטובר) אמורה הייתה להתכנס בשעה 11:00 הוועדה הבינמשרדית לטקסים ולאירועים ממלכתיים על מנת לדון בהצעת ח"כ לזימי וקבוצת חברי הכנסת. 

אך מתגובות נוספות של מזכיר הממשלה לפניות "שקוף" מהיממות האחרונות עולה כי הוועדה כלל לא התכנסה, וכי הדבר צפוי לקרות רק "אחרי המלחמה", תיאור זמן מעורפל למדי בימים טרופים אלה. 

כלומר – למרות טענת מזכיר הממשלה, עמדת רה"מ אינה נשענת על גורמי המקצוע העוסקים בנושא, כיוון שהללו לא התכנסו כלל לדון בו, וכמובן שלא על עמדת "כלל הגורמים המקצועיים". 

"בעיצומה של מלחמה"

מה הבעיה להכריז על יום אבל לאומי בעיצומה של מלחמה? לכאורה אין בעיה. משמעות ההכרזה על יום אבל לאומי היא מינורית. ברוב המקרים הביטוי שלה מתורגם להורדת הדגל לחצי התורן בכל מוסדות המדינה, ולעיתים מורה משרד החינוך לקיים הסברה לתלמידים באותו היום בנושא האבל. הכרזה כזו אינה מפריעה למאמצי הלחימה, לא גוזלת זמן או משאבים מרה"מ, ולא נדרש לקיים טקסים רשמיים או כל דבר אחר. 

ההיסטוריה מוכיחה כי כשרה"מ נתניהו מעוניין בכך, ביכולתו להכריז על יום אבל לאומי תוך פחות מיממה מהתרחשות אירוע מסוים. במקרה הנוכחי נתניהו נמנע מלעשות זאת, ואף מוצא תירוצים להמשיך להימנע מכך גם כש-26 ח"כים מבקשים ממנו לשקול זאת.